כשקרין פגשה את יהונתן

13 אפר

אני אוהב את קרין גורן. הנה, אמרתי. אוהב אותה ברמה כזאת שגורמת לאשתי לקנא קצת, אבל אין מה לעשות, האישה הזאת גורמת לאפייה להיות נגישה ופשוטה גם אם יש לך בבית רק מזלג וטוסטר אובן, ועוד עושה את זה בכזאת שמחת חיים וקסם. איך אפשר שלא למות עליה?

כשניגשתי לאודישנים של בייק אוף ישראל לא ידעתי אם אזכה בתחרות או אפילו אם אתקבל לנבחרת. בסתר ליבי העזתי רק לקוות שאפגוש את קרין גורן – והנה, יום אחד מצאתי את עצמי עומד מולה באוהל האפייה הנהדר ההוא, כשהיא טועמת עוגת גבינה ועוגת יום הולדת שאפיתי עם עומרי, שותפי להרפתקה המדהימה הזו. הנה, הגשמתי חלום, מצידי אפשר ללכת הביתה עכשיו.

עוגת יום הולדת טל ועומרי צילום מסך

צילום מסך

אה, אוקיי, מסתבר שהעוגות לא היו מספיק טובות ובאמת הלכנו הביתה. אבל היי, לפחות זכיתי לקבל חיבוק מקרין! פעמיים! זה חלום שאפילו לא חשבתי עליו, אבל הגשמתי אותו!

טל ועומרי עם קרין גורן, מיד לאחר ההדחה

טל ועומרי עם קרין גורן, מיד לאחר ההדחה

אבל זה לא באמת נגמר שם.

קרין שמעה שסיפרתי בתכנית על יהונתן, על לקות השמיעה שלו, על כך שבזכותו התחלתי ללמוד שפת סימנים. במעמד ההדחה היא אפילו סימנה "תודה" ומחאה לנו כפיים בשפת הסימנים – ואחרי שהמצלמות כבו היא ביקשה לפגוש את יהונתן והזמינה אותנו לבקר אצלה בבית.

יהונתן וקרין חתולים נשיקה

יהונתן וקרין משחקים עם חתולים

ואכן, אחרי צילומי התכנית נסעתי עם יהונתן לבקר את קרין. ואיזה. כיף. היה.

יהונתן נכנס אליה הביתה והתחיל להסתובב כאילו המקום שייך לו: נכנס לחדרים, פתח דלתות, שאל שאלות שלא היו מביישות חוקר שב"כ מנוסה – ואני רציתי למות מבושה. "אלוהים אדירים, אתה עושה לי פאדיחות מול קרין גורן!" סיננתי לו, אבל קרין הייתה סבלנית, ענתה גם על השאלות הכי משונות שילד בן 6 יכול לשאול ואפילו הציעה לו עוגת גבינה – עליה הוא העדיף לוותר לטובת צנצנת עצומה של מטבעות שוקולד.

עטיפות מטבעות שוקולד

לא לדאוג, לא כאבה לו הבטן אחר כך

אני, לעומתו, שמחתי לפרוסה מעוגת הגבינה המדוברת. רגע רגע, אני אוהב להדגיש את זה: לא סתם אכלתי עוגת גבינה של קרין גורן, אלא את עוגת הגבינה של קרין גורן. עוד חלום שהתגשם! זהו, מצידי אפשר ללכת הבי… לא, רגע, עוד לא.

עוגת הגבינה של קרין גורן

הצילום רע, העוגה מעולה

קרין ויהונתן

קרין ויהונתן, חיבוק

קרין ובעלה רונן, ואני ויהונתן, דיברנו וצחקנו והשתטינו ואכלנו מתוק. היה ברור שגם יהונתן התאהב בקרין, וכאשר התבוננתי בשניהם משחקים יחד, היא הפכה מ"קרין גורן, כוהנת האפייה", לפשוט קרין. אנושית, מקסימה, מצחיקה ונהדרת.
איך אמרתי בתכנית, רגע אחרי ההדחה? אני אוהב אותה עוד יותר עכשיו, אם זה אפשרי בכלל.

אז נכון, לא נעים להיות המודחים הראשונים בתכנית הראשונה של העונה הראשונה של בייק אוף ישראל. אבל ביום בו קרין פגשה את יהונתן, ניצחתי לא רק את בייק אוף ישראל, אלא את בייק אוף כדור הארץ.

זהו, מצידי באמת אפשר ללכת הביתה עכשיו.

טל קרין יהונתן

 

 

בייק אוף ישראל: היה קצר ומתוק

10 אפר

בדיוק כמו שקרין, עודד ורן היו זקוקים רק לביס אחד כדי להבין טעם של עוגה שלמה – כך העובדה שהודחנו אחרי פרק אחד לא מפחיתה אפילו פירור מעוצמת החוויה.

זה היה מרגש, זה היה מצחיק, זה היה תענוג אמיתי.

טל ועומרי וקרין

תודה שצפיתם, מקווים שנהניתם לראות אותנו על המסך שלכם. שיהיה המון בהצלחה ליתר המתמודדים בתכנית. חכו חכו, איזה עוגות מדהימות הם הכינו. עוד לא ראיתם כלום.

אנחנו הולכים להוסיף "פליט ריאליטי" לקורות החיים – ויאללה, בחזרה למטבח.

טל ועומרי- צילום פיני סילוק

למתכונים מן התכנית, ביניהם גם עוגת הרד וולווט ועוגת יום ההולדת שלנו הקליקו כאן.

לצפייה בפרק המלא הקליקו כאן.

בייק אוף ישראל: במוצ"ש זה מתחיל

7 אפר

ערב אחד קיבלתי מסרון מזוגתי.

צילום מסך מתוך וואטסאפ

הצ'אט שהתחיל את הכל (צילום מסך מתוך וואטסאפ)

וזה מה שקרה בעקבותיו:

IMG_7534

מתוך בייק אוף ישראל, קטע ששודר בערב טוב עם גיא פינס

בטלו תכניות, כוונו הקלטות. אתם לא רוצים לפספס את זה…

מוצאי שבת, ערוץ 2, 21:00 אחרי החדשות – בייק אוף ישראל!

עוגת מסיבת כיתה

1 אפר

מסיבת כיתה– אבא, מה אתה עושה?
יהונתן בהה בי בתימהון בזמן שסידרתי במבה במעגל בתוך תבנית של עוגה.
– עוגה.
– איזה עוגה?
– עוגה, אה, מוזרה קצת.
– מה יש בה?
– קרקרים, במבה, חמאת בוטנים, ביסלי, גבינה, שוקולד… רוצה לטעום?
– לא.

טוב, אני מניח שאפשר להבין אותו, אבל יצאה דווקא עוגה לא רעה בכלל. גם מלוחה גם מתוקה, גם נימוחה וגם קריספית. עוגת "מסיבת כיתה" אני קורא לה, כי היא מכילה לא מעט חטיפים שאפשר היה למצוא מפוזרים בצלחות פלסטיק על השולחן בקצה המקלט במסיבות הכיתה שלי ביסודי. רק חסר שהייתי דוחף פנימה כמה רבעי פיתות עם חומוס ושם "לוזינג מיי רליג'ן" ברקע, והופ – חזרה לימי כיתה ו' העליזים.

רגע, אתם יודעים מה? בואו נעשה את זה כמו שצריך:

או. יותר טוב.

הרקע לעוגה המוזרה הזו הוא כמובן האתגר החודשי של מנטקה, במסגרתו נבחר כל חודש חומר גלם אחד שממנו צריך להכין מאפה או קינוח, וכמיטב המסורת בשלוש השנים האחרונות, לרגל האחד באפריל נבחר חומר גלם יוצא דופן – חטיפים מלוחים! – אבל המתכון שלעיל אמיתי מאוד והעוגה יוצאת מהממת (היי, זוכרים שבשנה שעברה הכנתי עוגת גבינה עם אבוקדו ובשנה שלפני כן עוגיות בטטה צ'יפס מעלפות? אהה, זמנים טובים).

ותראו תראו פה איזה מטעמים מתוקים-מלוחים הכינו החברים האחרים, כולל עוגיות מסיבת כיתה של מור, שיש מי שעשוי לרמוז משום מה שהשם שלהן אולי במקרה מזכיר קצת את השם "עוגת מסיבת כיתה" שאני הענקתי לעוגה הזאת, ומור אפילו טוענת שאני גנבתי לה את השם(!) אבל כולנו יודעים את האמת, והיא שבתכלס היא צודקת אז אל תגידו לה שום דבר.

דבר אחרון לגבי עוגת מסיבת הכיתה: אתם צריכים לחסל אותה בפעם אחת, כי הבמבה והביסלי לא מתנהגים יפה במקרר. אז או שתחלקו כמויות ותכינו עוגה קטנה יותר – או, ועדיף – תזמינו מלאאאא אנשים בבת אחת למסיבת כיתה אמיתית!

עוגת מסיבת כיתה

הפרודוקטים לתבנית בגודל 24:

IMG_7311לתחתית:
200 גרם קרקרים (רגילים או עם שומשום. האמיצים יכולים ללכת על מלוחים, הפחות אמיצים יכולים להחליף בביסקוויטים)
120 גרם חמאה מומסת
2 כפות סוכר חום בהיר

למלית חמאת בוטנים ובמבה:
250 מ"ל שמנת מתוקה
125 גרם (חצי קופסה) גבינת שמנת 30%
140 גרם (חצי כוס) חמאת בוטנים
1 כפית תמצית וניל
50 גרם (רבע כוס) סוכר חום בהיר
כחצי שקית במבה גדולה (לא חובה)

גנאש שוקולד:
100 גרם שוקולד מריר או חלב
100 מ"ל שמנת מתוקה

לקישוט:
ביסלי גריל
במבה

אופן ההכנה:

IMG_7253מכינים את התחתית: במעבד מזון מרסקים את הקרקרים (או את הביסקוויטים. פחדנים!), מוסיפים את החמאה המומסת ואת הסוכר, ואת התערובת שנוצרת משטחים בתבנית. מכניסים לפריזר לכחצי שעה להתייצבות.

מכינים את המלית: בקערה אחת מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת יציבה. שמים בצד ולוקחים קערה שניה, שמים בה את הגבינה, חמאת הבוטנים, תמצית הוניל והסוכר. מערבבים היטב.
לוקחים שליש מן הקצפת ומקפלים לתוך תערובת הגבינה וחמאת הבוטנים. מערבבים היטב ומקפלים פנימה את יתר הקצפת.

2016-03-31_1825מוציאים את התחתית מהפריזר. המעוניינים יכולים לפזר עליה במבה (שימו לב, היא תספוג לחות מן המוס ולא תהיה קריספית בעת ההגשה. בעיני זה טעים, אבל מי שלא רוצה יכול לוותר על שכבת הבמבה), ועל זה מוזגים את המלית. מיישרים את פני העוגה ומכניסים למקרר לכמה שעות טובות, רצוי ללילה.

בוקר טוב! זמן להכין גנאש: שוברים שוקולד מריר או חלב לקוביות ומניחים בקערה. מביאים את השמנת המתוקה לסף רתיחה, מוזגים על השוקולד השבור, ממתינים כמה שניות ומערבבים לתערובת חלקה. מצננים כמה דקות ומוזגים על פני העוגה. מנענעים אותה בעדינות כדי שהגנאש יכסה את כל פני העוגה – ומחזירים למקרר.

גנאשככה אפשר להחזיק את העוגה עד שהאורחים מגיעים למסיבת הכיתה. רגע לפני ההגשה לוקחים ביסלי גריל, פותחים טיפה את השקית כדי שיהיה לאוויר לאן לצאת – ודופקים עליה קצת עם מחבת כדי שיהפוך לגרוס גס. את הבמבה לא צריך לרסק. ואז, ממש כשהמים לקפה כבר רתחו (או אם המיצפטל כבר מוכן, אם אתם ממש זורמים איתי בקטע של מסיבת הכיתה) – מפזרים את הביסלי והבמבה בנדיבות מעל העוגה – ומגישים.

עםמיץפטל

בתיאבון!

 

 

אוזני המן צבעוניות במילוי ריבה

2 מרץ

אוזני המן צבעוניות עם ריבה

אני בכלל לא אוהב אוזני המן.

עוד כשהייתי ילד, הן תמיד שעממו אותי. הבצק לא היה מוצלח, תמיד מעט מדי מילוי, ועם כל הכבוד לחידושים של השנים האחרונות כמו שוקולד וריבת חלב וכאלה, אוזני המן עדיין מתחברות לי בראש עם פרג (שונא) ועם תמרים (שונא). לא, אני לא אוהב אוזני המן. מה, חייבים לאכול אוזני המן בגלל שפורים? לא חייבים.

ואז הבאתי ילדים לעולם.

הם לומדים בגן על אוזני המן, אז נראה שאין ברירה אלא להאכיל אותם באוזני המן. ואם כבר חייבים, אז בטח שלא אקנה להם את המשעממות ההן, עם מעט מדי הפרג או מעט מדי התמרים. הו לא, אני אכין לילדים אוזני המן מוצלחות יותר. והן לא תהיינה משעממות, והן לא תהיינה עם מעט מדי מילוי, והן בטח לא תהיינה עם פרג או תמרים (אבל עם המון צבעי מאכל תעשייתיים זה דווקא סבבה, כי סדר עדיפויות זה דבר חשוב!).

הכנתי בצק. דווקא די סטנדרטי ולא מאוד מלהיב, אבל אז צבעתי אותו בשישה צבעים שונים לפי שיר שהילדים אוהבים מתוך המועדון של מיקי מאוס: "אדום, כתום, צהוב וירוק, אחריהם כחול וסגול, צבעי הקשת יפים מ-כ-ל!" ומילאתי אותו בריבה. כן, בריבה. והרבה ממנה. כי די לפרג ודי לתמרים (וגם כי חומר הגלם החודשי הוא ריבה. תראו תראו איזה עוד מתכונים הכינו החברים בקישור הזה שכרגע הוא שבור אבל יתעדכן מחר!). ואפיתי, והגשתי לילדים, והם לא אכלו. לא יודע למה. לא שאלתי, כי אני חיסלתי את הכל ואין לי שום נקיפות מצפון.

אללי, יש מצב שאתחיל לחבב אוזני המן.

פרודוקטים:
4 ביצים
1 כוס שמן
1 ורבע כוס סוכר
2 כפיות תמצית וניל
3 כפיות אבקת אפייה
בין 5 ל-6 כוסות קמח
צבעי מאכל לפי החשק
למילוי: ריבה! (או דברים אחרים, אבל אנחנו בענייני ריבה היום)

אופן ההכנה:
1. בקערה מערבבים את הביצים, השמן, הסוכר ותמצית הוניל.
2. מוסיפים את אבקת האפייה ו-5 כוסות קמח וממשיכים לערבב עד שנוצר בצק. אם הוא דביק מדי, מוסיפים חצי כוס קמח נוספת, ואם עדיין דביק מדי מוסיפים את גם החצי האחרון. זהו, יש בצק. אם אתם מתעצלים או לא מחבבים צבעי מאכל, אפשר לעבור לסעיף 8.
אוזני_המן_שכבות_צבעוניות3. זה הזמן לצבוע: מחלקים את הבצק לקערות לפי מספר צבעי המאכל שיש לכם. אני השתמשתי בשישה צבעים, אז חילקתי לשישה חלקים שווים (השתמשתי במשקל, אבל לא חובה) וצבעתי כל חלק בצבע אחר: אדום, כתום, צהוב וירוק, אחריהם כחול וסגול. את ששת חלקי הבצק הצבועים מניחים במקרר לחצי שעה לפחות.
4. הבצקים המקוררים נחו? מוציאים חלק בצבע כלשהו, מרדדים ומניחים באינגליש קייק.
5. מוציאים צבע נוסף, מרדדים ומניחים על הצבע הקודם.
6. וכך ממשיכים להניח צבע על גבי צבע עד שנגמרים כל הצבעים ובאינגליש קייק ממתינה לנו מעין "עוגת בצק" שכל שכבותיה בצבעים שונים – ומכניסים אותה למקרר ללילה.
7. בוקר טוב! זמן להוציא את האינגליש קייק מהמקרר, לחלץ את הבצק ולפרוס אותו לפרוסות של בערך 2 ס"מ. כל פרוסה כזו משכיבים "על הצד" כך שיראו את כל פסי הצבע – וכך מרדדים לעובי של כחצי ס"מ.
8. קורצים עיגולים בעזרת כוס ומניחים אותם בתבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה.
IMG_6492את השאריות אפשר לאחד לגוש ולרדד שוב, אבל שימו לב שככל שתאחדו יותר "שאריות" כך יטשטשו הצבעים.
כמו כן, אפשר סתם לזרוק אותן על תבנית אפייה ולאפות עוגיות פריסטייל בצבעים פסיכדליים:

IMG_6483

9. מניחים ריבה במרכז כל עיגולים וסוגרים למשולש שהמלית מבצבצת ממרכזו. שימו לב להדק היטב גם את הקצוות, שלא תברח לכם מלית.
10. אופים בטמפרטורה של 180 מעלות כ-15 דקות.

IMG_6502

בתיאבון!

אוזני המן צבעוניות עם ריבה2

(לא אוהבים ריבה? אפשר גם שוקולד. נוטלה. חמאת בוטנים. ריבת חלב. חלבה. רסק עגבניות. משחת שיניים. חצץ. רק לא פרג או תמרים!)

עוגת אגוזי לוז וקרם קפה

5 פבר

עוגת אגוזי לוז וקרם קפה ראשית

לרגל יום הנוטלה הבינלאומי החל היום, 5.2, הוכרזו אגוזי הלוז כחומר הגלם המרכזי בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר". גם הפעם, כמו בחודש התמרים, פניתי לאמא שלי לעזרה, והיא מיד שלפה את מחברת המתכונים העתיקה והמבולגנת שלה ובתוך כמה שניות מצאה את המתכון הזה של רות יולס, שנגזר לפני אי אילו שנים ממי יודע איזה עיתון וחיכה במחברת במשך וואי וואי כמה זמן עד שאני הגעתי:

עוגת אגוזי לוז וקרם קפהמעולם לא הכנתי אותו בעצמי לפני כן, אבל אני זוכר שאמא הכינה אותו פעם. זכרתי עוגה קשה, במרקם דחוס, כמעט עוגייתי, וטעמים של קפה ואגוזי לוז שהשתלבו יחד לקינוח שאי אפשר להפסיק לאכול. יאללה, זה המתכון שהחלטתי להכין, בכמה שינויים קלים: במקום המרגרינה השתמשתי בחמאה (בכל זאת, אנחנו ב-2016), ומכיוון שהיו לי רק 144 גרם אגוזי לוז הוספתי גם כף גדושה של נוטלה והפחתתי מעט בכמות הסוכר. את הקרם החלטתי שלא למרוח סתם ככה על העוגה אלא לזלף אותו, לכן הוספתי גם כף של אינסטנט פודינג כדי להוסיף לו יציבות. בינינו, גם בלי קרם מדובר בעוגה מוצלחת מאוד.

בקיצור, אפשר להכין את העוגה הזו על פי המתכון שצילמתי מהמחברת של אמא, אבל אני אכתוב כאן את המתכון המדויק שבו אני השתמשתי. למתכוני לוז ונוטלה נוספים הקליקו כאן.

עוגת אגוזי לוז

הפרודוקטים:
200 גרם חמאה רכה
200 גרם סוכר
200 גרם קמח תופח
2 חלמונים (צהובים)
כף גדושה (מאוד!) של נוטלה
144 גרם אגוזי לוז לא קלויים
250 מ"ל שמנת מתוקה
1 כף אינסטנט פודינג וניל
2 כפיות קפה נמס
2 כפות סוכר

עוגת אגוזי לוז במעבד המזוןאופן ההכנה:
1. במעבד מזון קוצצים גס את אגוזי הלוז. מוציאים אותם ממעבד המזון ומכניסים את החמאה, הסוכר, הקמח התופח, הצהובים והנוטלה. מעבדים לתערובת אחידה ומשחתית, מוסיפים את האגוזים הקצוצים ומעבדים עוד קצת, כדי שיתערבבו יפה פנימה.
2. משטחים את התערובת בתבנית בינונית, משומנת קלות, (אני השתמשתי בתבנית חד פעמית בגודל 32 על 21) ומכניסים לתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 180 מעלות לאפייה של כ-20 דקות. כשמוציאים את העוגה המוכנה מהתנור נראה שהיא לא אפויה מספיק, היא רכה ולא יציבה, אבל באופן פלאי למדי היא מתייצבת ומתקשה אחרי שהיא מצטננת. אז מצננים. ואל תתנו לעובדה שהיא נראית סתמית ומשעממת להטעות אתכם. היא מהממת, חכו חכו שנוסיף את הקרם.

עוגת אגוזי לוז אפויה

3. להכנת קרם הקפה מקציפים יחד שמנת מתוקה, פודינג וניל, קפה וסוכר.
4. אני חתכתי את העוגה למלבנים וזילפתי מעליהם את הקרם. אפשר גם לחתוך לצורות אחרות ולמרוח את הקרם סתם ככה. בניגוד למתכון, לא פוררתי חלק מהעוגה מעל הקרם, אבל לא שמעתי טענות.
5. אפשר גם להגיש את העוגה בלי קרם בכלל (הילדים העדיפו את העוגה בלי קרם), ואם רוצים קרם וניל אפשר גם להשמיט את הקפה (אבל מומלץ שלא, כי קפה ואגוזי לוז הולכים יופי ביחד. ע"ע הטופי קופי שהכנתי לפני איזה מיליון שנה).
6. בתיאבון!

עוגת אגוזי לוז סגיר

 

ממתק דיוויניטי (Divini-TEA)

4 ינו

בתיאבון!

דיוויניטי (Divinity) הוא ממתק ביתי דמוי נוגט או מרשמלו, מתוק-מתוק-מתוק, שמבוסס על סוג של מרנג איטלקי (כזה שבו מקציפים חלבוני ביצים ומוסיפים להם סירופ רותח), ללא אפייה, בדרך כלל בטעם וניל ועם תוספות אגוזיות כלשהן, כגון פקאנים. להבנתי הוא חביב למדי בארה"ב, אבל שמעתי עליו רק ממש לאחרונה.

למרות שמדובר בדרך כלל בממתק בטעם וניל, מכיוון שחומר הגלם החודשי בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" היה תה – אגב, כדאי לראות מה יתר הבלוגרים הכינו בקישור הזה – החלטתי להכין את הדיוויניטי תוך שימוש בתה, וזה משתי סיבות:

1. כי ככה אני יכול לקרוא לזה DiviniTEA וזה מצחיק אותי נורא.

2. כי השימוש בתה מאפשר בעצם להעניק לממתק הזה אינספור טעמים. תשתמשו בתה רגיל? תקבלו דיוויניטי בטעם תה רגיל. תשתמשו בתה פסיפלורה וקינמון? תקבלו דיוויניטי בטעם פסיפלורה וקינמון. תשתמשו בתה לואיזה וקיפוד? תקבלו דיוויניטי בטעם לואיזה וקיפוד! תשתמשו בתה גרביים ונוצות? תקבלו דיוויניטי בטעם גרביים ונוצות! הידד!

אבל לפני שאתם רצים למטבח, אני חושש שיש מלכוד קטן:

לראשונה בחיי פגשתי מתכון שבו יש חשיבות לא רק לפרודוקטים ולאופן ההכנה, אלא גם – ברצינות – לגובה פני הים ולאחוזי הלחות שבאוויר. לא מתלוצץ, זה כתוב בויקיפדיה: אם אתם נמצאים ממש גבוה מעל פני הים*, צריך לבשל את הסירופ עד לטמפרטורה קצת יותר נמוכה; ואם אתם באיזור שבו הלחות גבוהה מ-50% אז עזבו, אל תנסו בכלל. :-(

בקיצור, אם אתם לא גרים בטבריה כמוני, חכו ליום יבש (קיבלתם מכת חשמל סטטי מידית של דלת? זה היום שלכם!) ואז תרדו מההר שעליו אתם נמצאים – ויאללה, להכין!

ממתק DiviniTEA

פרודוקטים:

חצי כוס תה חזק מאוד בכל טעם שבא לכם
2 כוסות סוכר
חצי כוס גלוקוזה או דבש
2 חלבוני ביצה
קורט מלח
(לא חובה: כוס וחצי אגוזי מלך קצוצים, או פקאנים, או קשיו או חמוציות)

אופן ההכנה:

  1. מכינים חצי כוס של תה חזק מאוד (ארבעה תיונים לפחות). בלי סוכר.IMG_4646
  2. שמים בקלחת את התה, יחד עם הסוכר והגלוקוזה (אין גלוקוזה? שימו דבש. ניסיתי וזה עבד יופי. אין דבש? שמעתי שגם מייפל עשוי לעבוד, אבל לא ניסיתי). מערבבים עד שהסוכר נמס ואז ממשיכים לבשל את הסירופ מבלי לערבב. מודדים את הטמפרטורה של הסירופ מדי פעם מתוך מטרה שהיא תגיע ל-126 מעלות צלזיוס.
  3. בינתיים מניחים בקערת המיקסר את החלבונים עם קורט מלח. ברגע שהסירופ מגיע לטמפרטורה של 112-113 מעלות מתחילים להקציף את החלבונים.
  4. הרעיון הוא שיתקבלו גבעות רכות של קצף חלבונים בערך באותו זמן שהסירופ מגיע ל-126 מעלות. כשזה קורה, מתחילים לזרזף את הסירופ בזרם דקיק אל קערת המיקסר תוך כדי הקצפה. שימו לב – זהירות, הסירופ לוהט! (אפשר להרגיש איך קערת המיקסר מתחממת מאוד מיד אחרי ההוספה)IMG_4875
  5. מה שקורה עכשיו הוא שהחלבונים ממשיכים להיות מוקצפים תוך כדי שהחום של הסירופ מפסטר אותם. אז תירגעי בבקשה, אמא, נפתר עניין הסלמונלה. על הדרך, פעולת ההקצפה גם מצננת את התערובת.
  6. אחרי שהוספנו את כל הסירופ אל החלבונים ממשיכים להקציף במהירות גבוהה עוד משהו כמו 5-6, אפילו 10 דקות, עד שכשנוגעים בקערה מבחוץ היא לא לוהטת לגמרי אלא רק חמימה-נעימה.
  7. עוצרים את המיקסר ובודקים האם התערובת כבר יציבה מספיק – אם מרימים קצת ומפילים בחזרה, האם היא נוזלת ונעלמת אל תוך עצמה או נשארת לעמוד? שימו לב: אם יש לכם ספק אז אין ספק, כלומר המשיכו להקציף עוד דקה או שתיים. אם תטעו ותמשיכו הלאה מוקדם מדי, כאשר התערובת עדיין לא מספיק יציבה, זה לא יצליח.
  8. התערובת כבר יציבה מספיק? זה הזמן להוסיף את התוספות – אני ערכתי כמה נסיונות שונים עם אגוזי מלך, עם קשיו ועם חמוציות (בתמונות) – פשוט מוסיפים אותן לתערובת וממשיכים להקציף עוד כמה שניות עד שהן מתערבבות פנימה.
  9. עכשיו צריך לעבוד מהר: מוציאים מעט מהתערובת מהקערה בעזרת כפית ומשתמשים בכפית נוספת כדי להוריד אותה אל נייר אפיה. אפשר להוסיף מלמעלה קצת מן התוספת שבחרתם (במקרה של התמונות שלהלן – חמוציות!).
  10. נותנים לזה להתייבש מספר שעות. אחר כך כדאי לנתק את הדיוויניטי מנייר האפייה ולהפוך, כדי לוודא שגם מלמטה יתייבש.
  11. מאחסנים בכלי סגור בטמפרטורת החדר.

וזהו! בתיאבון!

IMG_4923

הערות:

  • רוצים דווקא את הגרסה המקורית, עם הוניל וללא התה? השתמשו במים רגילים במקום התה והוסיפו מעט תמצית וניל לתערובת החלבונים.
  • אין לכם מד טמפרטורה? אמורה להיות שיטה שבה לוקחים מעט מהסירופ הרותח ומטפטפים אותו לתוך כוס עם מי קרח. אם הסירופ הופך לכדור רך שאפשר למעוך עם האצבעות – הטמפרטורה עדיין נמוכה מדי. אם הוא הופך לכדור קשה – זה מוכן. אבל לא ניסיתי את השיטה הזו בעצמי, אז אני לא יודע אם היא עובדת.
  • שוב, משהו שלא ניסיתי, אבל אם תערובת הדיוויניטי מתקשה מדי בתוך הקערה לפני שסיימתם להוציא אותה בעזרת שתי כפיות אל נייר אפייה, אמור להיות אפשרי לטפטף אליה כמה טיפות מים חמים ולהקציף שוב.
  • ואם בכל זאת התערובת לא הייתה מספיק יציבה כשהתחלתם להוציא אותה עם שתי הכפיות אל נייר האפייה, אז היא תשתטח לכם לשלוליות. זה עדיין אמור להיות טעים, אבל לא דיוויניטי, וכדי לקלף את זה מן הנייר תצטרכו לייבש את זה עוד – למשל בתנור אפייה על חום נמוך (כמו מרנג רגיל).
  • גרים בגובה של מעל 3500 רגל (1066.8 מטר)? אז במקום לבשל את הסירופ עד 126 מעלות, בשלו אותו עד 121 מעלות צלזיוס. לא יודע למה, אבל אתם תלכו להתווכח עם ויקיפדיה, לא אני.

נובי גוד שלנו

29 דצמ

גם אנחנו חוגגים את נובי גוד.

DSC00643

"סנובום גודום" – "שנה טובה"

ק' עלתה לארץ מרוסיה, וגם לפניה היו לי חברות שנולדו בגוש הסובייטי, ומעניין שההורים שלי גם הם הגיעו מאחת מן הארצות ההן, אבל עד שפגשתי את ק' לא זכור לי שהיה עניין גדול סביב נובי גוד. אולי ארוחת ערב צנועה, זה הכל. ובעוד שמעולם לא התלהבתי מלחגוג "סילבסטר" (פחות בגלל העניין האנטישמי-דתי, יותר בגלל חוסר הרצון לצאת למקומות הומי אדם, להתמודד עם בעיות חניה ולשלם הון תועפות על כל מה ששילש את מחירו ללילה אחד) – נובי גוד היה אחד הדברים שאימצתי בשמחה מברית המועצות.

בניגוד, נניח, למיונז.

DSC00649

סלט אוליבייה

אז מי שבאמת הכניסה את נובי גוד הביתה היא ק'. בכל שנה אנחנו חוגגים את נובי גוד, או עם חברים או עם משפחה. השנה אפילו קנינו יולקה חדשה, 2.10 מטרים גובהה ואין לי מושג מי אמור לקפל אותה אחר כך בחזרה לקופסה. הרכבתי אותה ביחד עם הילדים, ואחר כך ק' והילדים קישטו אותה. הייתה פעילות משפחתית נהדרת, ועכשיו העץ ניצב במרכז הסלון, מרצד ומהמם, מוקד ההתרגשות בבית.

DSC00687

בטון, החתול שלנו. מאחוריו היולקה הקטנה הישנה

הם מתרגשים מאוד, הילדים, בעיקר כי הם רוצים שדד מורוז יבוא כבר לבקר ויביא להם מתנות. גם אני מתרגש, כי השנה אנחנו חוגגים אצלנו בבית, כך שיהיו פה המון אנשים וזו הזדמנות בשבילי להשקיע בקינוחים. כלומר, בהנחה שעד שנגיע לקינוחים עדיין יישאר מישהו ער.

וק' הכי מתרגשת. זה החג שהיא הכי אוהבת בעולם, מתחרה ראש בראש בצמרת מצעד החגים האהובים עם פסח ושבועות. היא תמיד מתחילה לתכנן את נובי גוד כבר מאוגוסט, מזמינה אורחים, מתכננת תפריטים, מקשטת קישוטים ומכינה את התכנים.

הו, כן, יש תכנים. הרבה. זה מתחיל בצפייה באחד מערוצי הטלוויזיה הרוסיים. יש להם מופעים גדולים ומושקעים, ואצלם השנה נכנסת שעה אחת קודם, אז בשעה 23:00 מרימים כוסית – ועוד כוסית בחצות. אצלנו דווקא לא חייבים להתנשק, למרות שזה נחמד. אתם יודעים, להתנשק.

DSC00770

לחיים!

נובי גוד2014ויש תכנית אמנותית. יש משחקים, יש שירים שכולם שרים בקולי קולות. אם זכרוני אינו מטעני, פעם שיחקתי בתפקיד עץ באיזה קטע מומחז שלא הבנתי מילה ממה שנאמר בו, אבל העיקר שמילאתי את תפקידי על הצד הטוב ביותר – לנוע מצד לצד ולנופף בידיים כאילו רוח נושבת בין ענפיי.

בשנה שעברה ק' הכריזה שכל האורחים צריכים להתחפש בזוגות – נעים מאוד, אני הייתי כיפה אדומה וק' הייתה זאב. הסתובבתי כל הערב בחצאית לבנה וסינר. ממש חלום שהתגשם.

בשנה אחרת, או אולי זה היה באותה שנה, כל אורח היה צריך להכין קטע אמנותי – ואני נאלצתי ללמוד בעל פה את הפתיח של "שבע וארבעים" (תכנית אירוח בערוץ ישראל פלוס, אני לא יודע אם עדיין קיימת). אי אפשר להגיד שממש סבלתי מזה, אבל האורחים התפוצצו מצחוק כשאני שברתי את השיניים על הרוסית שלי.

ולנובי גוד השנה… אסור לי לגלות כי זו הפתעה לאורחים, אבל מדובר בקטע שכולל יותר רוסית ויותר פוטנציאל-לפאדיחה מאי פעם.

ואז אחד מהאורחים חומק בחשאי לחדר צדדי ומתחפש לדד מורוז, כולל חליפה, כרס וזקן לבן. אחרי כמה דקות הוא חוזר לסלון עם שק ענק ומוציא מתוכו מתנות לכל הילדים (ולפעמים גם לחלק מהמבוגרים). אם יש מספיק אורחים, אחד מהם גם מתחפש לסנגורצ'קה, הנכדה של דד מורוז, שאף פעם לא הבנתי לגמרי מה התפקיד שלה בסיטואציה, אבל זה לא באמת משנה.

וממשיכים לשיר, וממשיכים לשתות. בשלב מסוים מגיע גם הקינוחים שהכנתי, אבל זה קורה כבר לפנות בוקר ואני בדרך כלל לא מחזיק מעמד – אז ק' נוהגת לצלם את האורחים טועמים מהקינוחים ומחמיאים לי, כך שאני צופה בו בבוקר ומתמוגג.

איזה כיף זה מסורת.

e7715be4-c961-444c-97dd-d26fb7757db7

סלפי

זה הנובי גוד שלנו. בלי אף מילה על כריסטמס ושום קשר לסילבסטר. רק ארוחת ערב עם משפחה וחברים, השתטויות הדדיות ואושר גדול.

שיהיה לכם מלא סנובום גודום.

2b6d850b-97d6-4ee7-a5c6-760e96644fcf

עוד על נובי גוד:

עמוד נובי גוד ישראלי בפייסבוק

אודות נובי גוד מתוך היסטוריה גדולה בקטנה

 

ועכשיו למשהו שונה לגמרי: אמנות חירשית

27 דצמ

אחד מהקורסים שלמדנו בסמסטר א' בלימודי מתורגמנות שפת הסימנים היה קורס מבוא לתרבות וזהות חירשית, במסגרתו למדנו כל מיני דברים מעניינים על קהילת החירשים בישראל; למדנו על זהות חירשית, ארגוני חירשים, זכויות, תעסוקה, הבדלים בין הגישה הרפואית (החירש "מקולקל" וצריך "לתקן" אותו) לגישה החברתית (החירש שונה וצריך לקבל אותו) ועוד.

בין היתר הוקדש שיעור לנושא של אמנות חירשית. האמת שברגע שראיתי את הנושא הזה בסילבוס בתחילת הסמסטר אמרתי לעצמי שזה יהיה אחד השיעורים המשעממים – כי אני לא מתחבר לאמנות. סליחה, מצטער, אני לא מבין באמנות, אני לא מתחבר אליה. פעם הלכתי עם אשתי למוזיאון ונכנסנו לאולם ענק מלא בציורים. אני עברתי והתבוננתי בציורים. ציור, ציור, ציור, ציור – סיימתי את האולם בתוך חמש דקות. אשתי, לעומת זאת, עמדה והתבוננה דקות ארוכות בכל ציור כזה ויצאה החוצה אחרי שעתיים.

ובכל זאת, הנה על המסך שלכם מופיע פוסט בבלוג שלי, ובו אני מדבר על אמנות חירשית אחרי שסיפרתי כמה אני לא מתחבר לאמנות. ובכן, התברר שזה היה השיעור המרתק מכולם. כל כך מרתק, שזה היה גם נושא עבודת הגמר שלי בקורס ופרזנטציה בשפת הסימנים בכיתה. ואם אני, הפלא ופלא, התחברתי לאמנות חירשית – אז חשבתי שאולי גם אתם תתעניינו.

חוץ מזה שדי, כמה אפשר לפרסם מתכונים? אני בכלל לא בלוגר אוכל.

Family Tradition / Warren Miller משפחה סביב שולחן חג, אולם אחד מבני המשפחה הוא חירש ואינו משתתף בשיח המשפחתי

אבל רגע, מה היא אמנות חירשית?

אמנות חירשית (Deaf Art) היא תנועה אמנותית המבטאת חוויות תרבותיות הקשורות לחירשות, שהאמנים היוצרים אותה הם בעלי זהות חירשת; כלומר, לאו דווקא חירשים ממש מבחינה קלינית, אלא מזדהים עם הקהילה, משתייכים אליה ונוטלים חלק פעיל בפעילויות שלה. בתוך יצירות של אמנות חירשית מגולמים אורח החיים, האמונות, ההיסטוריה, הנורמות והערכים המשותפים לכל חברי הקהילה, כך שבאמצעות החוויות והתחושות המשתקפות ביצירות האמנות החירשית ניתן להכיר צדדים שונים של הקהילה.

ועוד דבר מעניין יש באמנות בכלל ובאמנות חירשית בפרט: לא צריך להבין אנגלית כדי להבין מסר של ציור, לא צריך לדעת שפת סימנים כדי להתרשם מצילום. שומו שמיים, הרי אם לשפוט מהניסיון האישי שלי – אפילו לא צריך להתחבר לשום סוג של אמנות כדי להתחבר לאמנות חירשית.

יצירות אמנות חירשית מתאפיינות בשימוש בצבעים עזים (בדרך כלל בגוונים חמים כגון אדום, צהוב וחום) או בשחור ולבן, ניגוד של טקסטורות, הדגשת תווי פנים וידיים והקפדה על פרטים קטנים. אמנים רבים משלבים בתוך יצירותיהם גם מילים או אותיות בשפת הסימנים ואלמנטים מעולם החירשים, כגון שתל ומכשירי שמיעה.

"הערך", Landon Krentz, דיוקן עצמי

מה אפשר ללמוד מהיצירות האלה?

למשל, שאמנים חירשים בני זמננו, שגדלו במסגרות חינוכיות מופרדות מאלה של ילדים שומעים, שאולצו לדבר במקום לסמן וחוו דיכוי של זהותם החירשת, מבטאים דרך יצירות האמנות את החוויות השליליות שלהם: אפלייה, איסור על שימוש בשפת הסימנים, חוסר שילוב עם שומעים וכן הלאה.

The Crucifixion of Sign Language / David Call ילדותו של האמן עברה בחינוך אוראלי נוקשה: כאשר בחר לסמן במקום לדבר, המורה העניש אותו בכך שהדביק את ידיו לשולחן והכריח אותו להשתמש בתקשורת ורבלית. הוא בחר להביע את החוויה באמצעות שימוש במוטיב הצליבה של ישו, אבל בתפקיד ישו: יד מסמנת

ומאידך, מאחר והיום יש יותר מודעות לנושאי חירשות ושפת סימנים, הקהילה מגובשת יותר ובאופן כללי "קל יותר" לגבש זהות חירשת ולהתגאות בה, יש גם יצירות אמנות שמביעות גאווה, שחרור מכבלים, ניפוץ אלמנטים הקשורים לורבליות או הדגשה של אלמנטים הקשורים לשפת הסימנים.

Creation of ASL / Darlene Weir יצירה שמרפררת ל"בריאת האדם" של מיכאלאנג'לו, רק שבמקום אצבע האדם מופיעה יד שמסמנת ASL – שמה באנגלית של שפת הסימנים האמריקאית

כשאני מדבר על יצירות אמנות, אני מתכוון בעיקר לציורים/צילומים (בין היתר כי בעבודת הגמר שלי בקורס, שחלקים מתוכה ציטטתי כאן, עסקתי רק בדברים שאפשר להדפיס על דף ולהגיש למרצה, והרי עדיין אי אפשר להדפיס סרטונים מיוטיוב) – אבל יש גם חירשים שרוקדים, חירשים ששרים בשפה מדוברת וחירשים ששרים בשפת סימנים. כן, יש דבר כזה "שירה בשפת הסימנים", שאין שום קשר בינה לבין תרגום שירים רגילים לשפת הסימנים כמו "ילד של אבא" (אבל על כך אולי בפעם אחרת).

אז מאחר והמדיום הנוכחי נוח יותר לדוגמאות של סרטונים, הבה ונצפה בכמה:

ג'יל ואמנון דמתי, זוג נשוי, היא שומעת והוא חירש, הם צמד רקדנים ישראלים המופיע בארץ ובעולם במופע "שני עולמות". ק' ואני צפינו בהם בכנס העשור של מיחא ת"א לפני כמה שנים, לא הרבה זמן אחרי שגילינו שיהונתן לא שומע טוב. זו הייתה הפעם הראשונה בה נפל לנו האסימון שלקות שמיעה לא אמורה לעצור אף אחד להשיג שום דבר אף פעם:

שון פורבס, ראפר חירש (גם ביקר בישראל לא מזמן):

שירה בשפת הסימנים:

בכנות, החיבה שלי לאמנות חירשית מפתיעה אותי מאוד. מעולם לא הבנתי כמה אפשר לבהות בתמונה של, אה, חוף ים או סוס או עציץ, ולהעריך משיחות מכחול או שימוש בצבעים או לא יודע מה. ובכל זאת, אחרי שנחשפתי לאמנות החירשית קלטתי שאני יושב לפעמים במשך דקות ארוכות מול המחשב וסוקר גלריות של ציירים או פסלים או זמרים, נועץ מבט או מאזין לכל יצירה, מנסה לפענח את הסיפור או החוויה ומעכל את המסר.

מוזר.

אבל די, הארכתי הפעם. תודה אם הגעתם עד כאן. בקרוב מתכון חדש.:-)

 

 

עוגת שמרים, קשיו ובוטנים טבעונית

1 דצמ

שמרים קשיו בוטנים

ההורים של אשתי חגגו יום נישואין. לרגל האירוע, כמו לרגל רוב שאר האירועים במשפחה, הוחלט לחגוג ב"על האש" ביער שוויץ הסמוך. הוא נמצא במרחק חמש דקות נסיעה מהבית, יש משם נוף נהדר לכנרת ומתקני משחקים לילדים, אז כולם יוצאים מרוצים.

אין לנו טבעונים במשפחה, אבל יש לנו שומרי כשרות, ואלה ק' ואני. בעל-האשים אנחנו בדרך כלל לא מקנחים, אלא אם אני מביא קינוח פרווה. אז כשנתבקשתי הפעם להכין עוגה לרגל האירוע, החלטתי לקחת את זה צעד אחד יותר רחוק וללכת על קינוח טבעוני, אם נניח בצד את העובדה שלפני שזללנו את העוגה הזו חיסלנו גם כמה קילוגרמים טובים של פרגיות וקבבים.

איזו עוגה מכינים לרגל יום נישואין? ובכן, אצלנו יש חשיבות גדולה ליום הזה. כשאני וק' חוגגים את יום הנישואין שלנו, אנחנו מסבירים לילדים שאנחנו בעצם חוגגים יום הולדת למשפחה שלנו, כי ביום הזה למעשה נולדה המשפחה שהם מכירים היום: שני אנשים החליטו להיות ביחד לתמיד, ובכך יצרו משהו שהפך ליותר גדול משניהם.

אז הכנתי בצק שמרים וחילקתי אותו לשניים: חלק אחד מילאתי בממרח קשיו שהכנתי בעצמי, חלק שני מילאתי בחמאת בוטנים (סתם התעצלתי, הרי יכולתי להכין בעצמי גם חמאת בוטנים מהממת), ואז חיברתי בין שני החלקים בפיתול שאי אפשר לנתק, ובכל פרוסת עוגה יש קצת מכל אחד. עוגה יום נישואינית? לגמרי.

עוגת שמרים, קשיו ובוטנים טבעונית

הפרודוקטים

לממרח קשיו טבעוני
1 כוס אגוזי קשיו (לא קלויים)
חלב סויה
1 כף מיץ לימון
1 כף טחינה גולמית

לממרח חמאת בוטנים טבעוני
בערך 1 כוס חמאת בוטנים

לבצק שמרים טבעוני (של עוגיו.נט)
3.5 כוסות קמח
1 כף שמרים יבשים
1/3 כוס שמן
1/3 כוס סוכר
120 גרם רסק תפוחים
1/2 כוס מים
קורט מלח
1 כפית תמצית וניל

אופן ההכנה:

ממרח קשיו טבעוני: לוקחים כוס של אגוזי קשיו, ממלאים בחלב סויה ונותנים לזה לעמוד לילה במקרר. למחרת טוחנים את הכל במעבד מזון, מוסיפים את מיץ הלימון והטחינה -ומקבלים ממרח קשיו שאפשר להכין בלי קשר לעוגה הזאת ולמרוח ככה על לחם. טעים.

ממרח קשיו טבעוני

ממרח קשיו טבעוני

ממרח חמאת בוטנים טבעוני: לוקחים קופסת חמאת בוטנים, פותחים אותה, מודדים בערך כוס. מוכן!

בצק שמרים טבעוני: מכניסים את כל הפרודוקטים לקערה ולשים כ-10 דקות. מתפיחים כשעה בטמפרטורת החדר עד שהוא מכפיל את נפחו (לאחרונה התחלתי להשתמש בתעלול של להדליק תנור אפיה על 50 מעלות, וכשהוא מגיע לטמפרטורה הזו אני מכבה אותו וזורק פנימה את קערת המיקסר עם הבצק. עד שהתנור מתקרר, הבצק תופח יופי).

הרכבה, התפחה ואפייה:
אחרי שהבצק תפח, מחלקים אותו לשניים. כל חלק מרדדים על משטח עבודה מקומח.
מורחים חלק אחד בממרח הקשיו (אפשר גם לפזר בוטנים קצוצים) ומגלגלים למעין רולדה.
מורחים חלק שני בממרח חמאת הבוטנים (אפשר גם לפזר קשיו קצוץ) ומגלגלים למעין רולדה.

רולדות

חוצים את שתי הרולדות לאורכן.
לוקחים חצי מהרולדה עם הקשיו וחצי מהרולדה עם הבוטנים ויוצרים מעין "בורג". מניחים בתבנית אינגליש קייק.
לוקחים את החצי השני עם הקשיו והחצי השני עם הבוטנים ויוצרים עוד "בורג". מניחים בתבנית אינגליש קייק.

בורג

מניחים את כל השמחה הזאת להתפחה של עוד כחצי שעה.
(בשלב הזה, לפני ההתפחה השניה, אפשר להקפיא אותן ובעת הצורך להפשיר לילה במקרר לפני האפייה)

רגע לפני שמכניסים לתנור, מורחים את הבצק בכף סילאן מדוללת במעט מים, בשביל הצבע.
אופים בטמפרטורה של 180 מעלות בערך 25-30 דקות.

לוקחים ליער הסמוך, אוכלים כקינוח טבעוני לעל האש. בתיאבון!

שמרים קשיו בוטנים

למתכונים נוספים עם קשיו הקליקו כאן.

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 259 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: