החלטות, החלטות

1 מאי

בכל פעם שאני עומד בפני צומת חשוב בחיי, כאשר אני מוצא את עצמי נאלץ לקבל החלטה גורלית שתשפיע באופן מכריע על העתיד, אני פונה אל יהונתן, הבן שלי, והוא עוזר לי להחליט. לגמרי ברצינות, למרות שהוא עדיין לא בן ארבע, הוא יועץ מצוין. איכשהו, לא יודע איך, הוא מסוגל לראות בעיני רוחו את היתרונות והחסרונות של כל אלטרנטיבה, לשקלל במהירות מדהימה את כל האפשרויות ולהכריע באופן חד משמעי במה כדאי לי לבחור.

כשאני הולך לקנות סבון, למשל.

היה בסופר מבצע של 2 ב-10, ועל המדף עמדו שלושה סוגים של סבון נוזלי: כחול, ורוד וצהוב. קודם כל הושטתי יד ולקחתי את הכחול, כי אני אוהב כחול. אבל אז הייתי צריך לבחור האם לקנות את חברו הצהוב או את חברו הורוד, וכל כך לא היה לי אכפת מה מהם לקחת, שעמדתי ופשוט בהיתי בשניהם דקה ארוכה.
עד שנזכרתי ביועץ הסתרים שלי.
"יהונתן!", ספקתי כפיים וזעקתי בדבקות, "אתה צריך לעזור לי להחליט!"
הוא ישב בעגלה ושיחק עם מנעול המתכת הזה שצריך להכניס לו 5 שקלים כדי לשחרר מטור העגלות, וכששמע אותי הרים אלי את עיניו כיודע שהגיעה שעת מבחן.
"צהוב או ורוד?" הצבעתי על המדף.
נדרש לו שבריר שניה. אולי פחות.
"צהוב", הוא בחר וחייך.
"צהוב! יופי, תודה רבה!" אמרתי ושמתי את הסבון הצהוב בעגלה, ליד הכחול.

כל כך פשוט. אני לא יודע איך הוא עושה את זה, בחיי.

מודעות פרסומת

21 תגובות to “החלטות, החלטות”

  1. חיה שורץ 1 במאי 2013 בשעה 14:19 #

    מעבר לזה שהוא באמת מקסים, ילדים הם נטולי אלף שיקולים לכאן ולכאן, מה שנראה להם טוב באותו הרגע – לוקח !! יופי שאתה משתף אותו.

  2. motior 1 במאי 2013 בשעה 14:37 #

    כל הכבוד לו 🙂

  3. בצלאל 1 במאי 2013 בשעה 16:18 #

    שמע, יש לך פה סטארטאפ. אתה יכול להשכיר את שרותיו כיועץ למקבלי החלטות!

    • טל 2 במאי 2013 בשעה 20:39 #

      צודק! אני כבר עכשיו משכיר את שירותיו כשובר שוקולד לקוביות, אז מעכשיו אוכל להרחיב ולעשות מזה חבילת פרימיום. הידד!

  4. תזזאטית 1 במאי 2013 בשעה 16:55 #

    למרות שבגילאים מסוימים הם יותר כמו התייעצות על תקן הכדור שאלות ההוא (נו…איך קוראים לזה ) …כן ,לא שחור, לבן…לילדים באמת ראייה חסרת פניות ומלאת מעוף…מה שהכי חשוב זה שבתכלס את האחריות להחלטה לבסוף תיקח אתה..חחחח

    • טל 2 במאי 2013 בשעה 20:40 #

      8ball, נדמה לי. 🙂

  5. איילת 1 במאי 2013 בשעה 22:37 #

    ילד נפלא יש לך.
    ואני מתה על הפוסטים שלך.

    • טל 6 במאי 2013 בשעה 13:07 #

      חן חן, איילת. גם אני אוהב לכתוב את סיפורי יהונתן. 🙂

  6. חתולי8 1 במאי 2013 בשעה 22:58 #

    אין עליך. נכון, גם עליו. ואולי במיוחד עליו.
    אבל אין עליך!

    • טל 6 במאי 2013 בשעה 13:06 #

      אני מעדיף שבאמת לא יהיה עלי שום דבר. אם היה עלי משהו, בטח הייתי מתנער בבהלה ופוחד שהוא יעקוץ אותי. 😛

  7. Ofer D 2 במאי 2013 בשעה 4:01 #

    🙂 כל הכבוד לו: נחישות, החלטיות ויכולת קבלת החלטות. כבר עובד על הרזומה העתידי, הא?

    • טל 2 במאי 2013 בשעה 20:43 #

      בהחלט, והוא גם בעל יחסי אנוש מצוינים, קליטה מהירה ויכולת עבודה תחת לחץ.
      הייתי שוכר אותו, בטח.

  8. רומי שחורי 3 במאי 2013 בשעה 18:23 #

    מקסים!

  9. nogamoon 4 במאי 2013 בשעה 6:47 #

    לא לכל אחד יש את זה.
    כיף לך שיש לו, כזה כישרון מולד☺

    • טל 6 במאי 2013 בשעה 13:05 #

      אני חושב שזה כישרון שכולם נולדים איתו, ועם הגיל והניסיון מאפילים עליו כל מיני שיקולים שמונעים מאיתנו להשתמש בכישרון הזה. אני מקנא בו.

  10. micka0011 4 במאי 2013 בשעה 20:24 #

    נו, ברור..
    צהוב זה חמניות וורוד זה מסטיק בזוקה.
    חמניות יותר בריא ;-))
    הוא חמוד, הבן שלך..

    • טל 6 במאי 2013 בשעה 13:02 #

      אם נשאל את יהונתן, אני בטוח שהוא יגיד שמסטיק בזוקה יותר בריא. 🙂

  11. Osnat 5 במאי 2013 בשעה 16:11 #

    באתי בעקבותיך לכאן, לספר לך שאתה חסר. חסר מאד.
    רשומה חמודה. צריכה להתרגל לפורמט החדש.
    מאחלת לך הצלחה גדולה.
    "כל שתבקש לו יהי".
    גלשי.

    • טל 6 במאי 2013 בשעה 13:03 #

      תמיד נחמד לשמוע שאני חסר. 🙂
      תודה שבאת ותודה על האיחולים.

  12. ע נ נ ת 7 במאי 2013 בשעה 12:51 #

    מקסים 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s