יום השמיעה הארצי 2013

28 מאי

היום חל יום השמיעה הארצי. ברחבי הארץ נערכות בדיקות שמיעה לילדים ללא תשלום, נערכות פעילויות הסברה שונות, סיפורים אישיים של חירשים ולקויי שמיעה מתפרסמים בעיתונות אפילו קצת יותר מבדרך כלל ובאופן כללי זהו יום שמוקדש להעלאת המודעות לנושא לקות השמיעה בישראל, שפת סימנים, תמלול וכיו"ב.

אז הנה התרומה האישית הקטנה שלי ושל זוגתי ליום השמיעה.

שנינו סיימנו בהצלחה קורס שפת סימנים למתחילים וכרגע אנחנו במהלכו של קורס שפת סימנים למתקדמים. בשבוע שעבר, אחרי שנגמר השיעור, נסענו לסופרמרקט לעשות קניות. הסופרמרקט היה מפוצץ באנשים, תורים אינסופיים בקופות והמון רעש. אנחנו לא התרגשנו; יש לנו סבלנות, לא מיהרנו לשום מקום והיה לנו מצב רוח טוב – אז ניצלנו את זמן ההמתנה הארוך ותרגלנו שפת סימנים. פשוט שוחחנו על הא ועל דא מבלי להוציא הגה: אני התבאסתי שאנחנו הולכים לשלם ים כסף על הקנייה הזאת, היא התרגשה מיום הולדתה המתקרב… אתם יודעים, שיחת חולין רגילה. בשלב מסוים היא אמרה לי, עדיין בשפת סימנים – "תראה, כולם מסתכלים עלינו". עניתי לה "מצחיק, בעיה שלהם" והמשכנו לקשקש ללא קול, רק עם הידיים.

כאשר הקופאית סיימה סוף סוף לעשות את החשבון ללקוח שלפנינו, חזרנו לדבר בקול שלנו. אמרתי לזוגתי שאני הולך לארוז והיא נעמדה מול הקופאית ואמרה "שלום"… אבל הקופאית לא זזה. "למה אתם מדברים בשפה הזאתי?", היא שאלה את זוגתי שעמדה יותר קרוב אליה. "כלומר, אם אתם לא צריכים…?"
"אה, אנחנו לומדים שפת סימנים וסתם תרגלנו," ענתה זוגתי, "למה את שואלת?"
הקופאית, אישה מבוגרת, נראתה עייפה ונבוכה. "נבהלתי", היא הודתה, "פחדתי קצת כשראיתי אותכם, מסכנים וזה", היא ניסתה לחייך.
ואז היא התחילה להעביר מוצרים בקופה, ואני התחלתי לארוז אותם בשקיות ולהכניס לעגלה, ואחרי החלפת מבטים קצרה עם זוגתי (שהייתה מעין תקשורת לא-מילולית ולא-בשפת-סימנים) שמעתי אותה מסבירה לקופאית שאנשים שלא שומעים כל כך טוב ומדברים בשפת סימנים הם בני אדם בדיוק כמונו ולא צריך להיבהל, לפחד או לרחם עליהם.

אחר כך דיברנו על זה באוטו, בדרך הביתה. כהורים שומעים לילד לקוי שמיעה, אנחנו מאוד רגישים בעניין הזה. פעם היינו ממש נעלבים מבורות של אנשים שלא ממש יודעים מה זה חירשות או שס"י, אבל היום אנחנו מבינים שזה בסדר, שהם פשוט לא יודעים. היי, פעם אני בעצמי בטח הייתי נבהל או מרחם… אז אנחנו מסבירים קצת בכל פעם. פה קופאית, שם נוסעת אוטובוס ששאלה או עובר אורח שנעץ מבט. אחד אחד, לאט לאט.

מקווה שביום השמיעה הארצי הבא, תהיה קצת יותר מודעות לנושא הזה.

קישורים שימושיים, מועילים או סתם מעניינים בנושא לקות שמיעה:
פורום הורים לילדים לקויי שמיעה בתפוז (בהנהלת זוגתי, אגב :-))
כמה חשוב לערוך בדיקת שמיעה בגיל הרך
חדש! ילדים חירשים יכולים לעלות לתורה בבר מצווה!
הנשיא פרס נפגש עם משלחת ספורטאים חירשים (ובתמונה אפילו מוחא כפיים בשפת סימנים. חמוד כזה!)

Advertisements

12 תגובות to “יום השמיעה הארצי 2013”

  1. דניאלה 28 במאי 2013 בשעה 19:48 #

    למה לא סיפרת לי קודם?
    אני סובלת מבעית שמיעה רצינית (אמנם עדיין שומעת ללא מכשיר,אבל…..).
    ולמה הבדיקות חינם רק לילדים ?
    זקנים כבר לא נחשבים ?
    אצלי זה לא מלידה, זה בעקבות דלקות חוזרות ונשנות עד כדי שהמעברים מסויידים והעצב כנראה גם נפגע.
    והכי גרוע – זה הטיניטוס………….
    אוי, כמה זה משגע !!!
    הלוואי ואנשים היו יותר מתחשבים בלקויי שמיעה כמו בלקויי ראיה.
    כשאני מבקשת שלא ישימו יד לפני הפה,כי אני נעזרת בקריאת שפתיים, הם מתחילים לדבר לאט ובצעקות.
    לא צריך לצעוק, זה נשמע מזלזל.זה פוגע.גם ככה אני סובלת ,למה להוסיף ?

    • טל 28 במאי 2013 בשעה 20:50 #

      מה, לא ידעת שיהונתן לקוי שמיעה? זה לא סוד, אני מעלה מדי פעם את הנושא בבלוג(ים) שלי…
      אני לא יודע לענות לך לגבי הבדיקות חינם, האם זה רק לילדים או שיש גם למבוגרים יותר. פשוט נתתי כמה דוגמאות ממה שאני יודע שקורה ביום השמיעה, זה לא אומר שאין דברים נוספים שקורים ביום הזה.
      אנשים פשוט לא יודעים הרבה על לקויות שמיעה, וזה בסדר. זה נראה משונה למי שלא נמצא בתוך העולם הזה, כמונו. פשוט צריך לנשום עמוק ולהסביר – במקום להיעלב. 🙂

  2. חיה שורץ 28 במאי 2013 בשעה 20:40 #

    כל הכבוד על ההסברה ועל שאתם מעוררים את המודעות, אני התמחיתי בהוראת ילדים חרשים ויודעת את החשיבות.עלו והצליחו ובהצלחה ליהונתן !

    • טל 28 במאי 2013 בשעה 20:52 #

      אפשר לשאול באיזו מסגרת התמחית בהוראת ילדים חירשים? זה מסקרן. 🙂

  3. לבנת סדן 28 במאי 2013 בשעה 22:51 #

    זה הכל עניין של מודעות… למשל, למרות שהיום הוא יום השמיעה הארצי, לא זכור לי שהנושא הוזכר בשום מקום ואני קוראת עליו לראשונה כאן אצלך. חבל!
    אגב, היה נחמד לפגוש בך אתמול באירוע מוצר השנה 🙂
    (הגרופית שעמדה מאחוריך בתור…)

    • טל 29 במאי 2013 בשעה 10:04 #

      את!
      שוב אני נבוך. מתכוון להזכיר אותך בסקירת האירוע שלי… 😉
      וכן, זה עניין של מודעות, והיא לאט לאט עולה וגוברת. אולי לא שמעת על יום השמיעה 2013, ואולי כן ראית פרסום או שניים ופשוט לא שמת לב? זה יכול להיות וזה בסדר, כי בים של גירויים אי אפשר לקלוט ולזכור הכל… אבל אולי ביום השמיעה 2014 כבר כן תהיי מודעת לקיומו? נחכה ונראה. 🙂

  4. תזזאטית 29 במאי 2013 בשעה 6:18 #

    תודה לך אישית מיוחדת לרשומה הזאת טל!!
    בתור כבדת שמיעה שלפעמים מרגישה את המבוכה של אנשים בעניין מסביבי אני גאה בכם על הלמידה (אני עצמי לא יודעת שפת סימנים עדיין, בהחלט מחשבה לעתיד) אני גאה באשתך בתשובה שהיא נתנה למוכרת, כל הכבוד לכם!! המון הערכה!! וזה שהיום יום השמיעה לא ידעתי.. בקיצור תודה!

    • טל 29 במאי 2013 בשעה 10:06 #

      לא, תודה לך. 🙂

  5. motior 29 במאי 2013 בשעה 11:04 #

    מצטרף לתקווה שלך.

  6. nogamoon 29 במאי 2013 בשעה 22:55 #

    מעניין באמת שאין פרסומים על הנושא וחבל.
    בד"כ אנחנו לא מודעים למשהו עד שנתקלים בו.
    נקווה שבשנה הבאה תהיה מוּדעות גדולה יותר לנושא ופרסום ברשתות השונות כך שהרבה אנשים יתקלו וילמדו.

  7. אנימו 4 ביוני 2013 בשעה 8:58 #

    הגיעותי הלום. תודה שהבאת לידיעה. עשיתי שיתוף…. ואשר לדיבור בקול רם: כמובן שאין מה לכעוס על מי שמגביר קולו…. גם לזקנים (ששומעים בדציבלים רגילים) יש המדברים בקול רם . מין באג כזה…..:-)

  8. ע נ נ ת 6 ביוני 2013 בשעה 21:50 #

    כל הכבוד על הרשימה החשובה, ועל פעולות ההסברה.
    לדבר בשפת סימנים במקום רועש זה רעיון מ-ע-ו-ל-ה 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s