חגיגה נחמדת

22 יונ

למרות שהכנו אותו מראש שנחגוג לו ביום שישי יום הולדת בגן, ושאבא ואמא ומיכלי יבואו ואפילו סבא וסבתא ודודה, ושתהיה עוגה ומתנות ומשחקים ושירים – יהונתן בכל זאת הופתע לראות את כולנו שם. רגע אחד הוא חייך וצחק עם הילדים, ואז ראה אותנו ופתאום הסתגר, נאלם דום, כאילו משהו האט אותו. הוא לא כל כך שיתף פעולה עם המשחקים שהגננת ניסתה לשחק איתו, והבעת הפנים שלו נשארה אטומה כמעט לחלוטין. זה בסדר, הוא גבר, ואנחנו הגברים לא מחצינים רגשות. רק מי שהתקרב אליו ממש קרוב, כדי לחבק או לנשק, יכול היה להבחין בשובל רטוב על הלחי שלו, עדות קטנה לדמעה או שתיים שברחו לו והעידו על ההתרגשות שבתוכו.

ובכל זאת, יהונתן וק' ישבו במרכז הגן ושרו שירים, ושיחקו ורקדו וקפצו. אני עמדתי בצד וצילמתי. בשלב מסוים הוזמנתי גם אני לאיזשהו שיר-משחק בו יהונתן חילק לכל ילדי הגן האחרים פרחים, ומטייפ ענק בקעו צליליו של שיר ילדים שלא הכרתי. בהנחיית הגננת, הילדים הושיטו ליהונתן את הפרחים שלהם, והוא "קטף" חצי מהם והגיש זר לאמא וחיבק אותה. אחר כך "קטף" את החצי השני והגיש את הזר לי – חיבק אותי – והלך לחבק את אמא. בסדר, אנחנו גברים, אנחנו לא מחצינים רגשות. סבתא שלו, בינתיים, התייפחה מספיק עבור כולם.

ועוד משחקים ועוד שירים, וקיבלנו מתנה מצוות הגן והסתכלנו על תמונות שלו לאורך השנים – כאן הוא בן 3, וכאן הוא בן 2, וכאן… מי זה כאן? לא, זו לא מיכל, יהונתן, זה אתה! היית תינוק קטן! – ואז שרנו את "איפה העוגה", והעוגה שק' ואני הכנו לו נכנסה וסחטה מהילדים קריאות התפעלות:

לפני כמעט שלושה עשורים, כשחגגתי יום הולדת 5, אמא שלי הכינה לי עוגה בצורת מיקי מאוס. השנה, כשיהונתן בן 4, ק' ואני הכנו לו מיקי מאוס משלו. אני הכנתי את העוגה וק' קישטה. נכון שיצא יפה? יהונתן ביקש לאכול את הלשון האדומה (מרציפן טבול בסוכריות אדומות), שאר הילדים נהנו מעוגת שוקולד רגילה (קרין גורן) עם סוכריות חומות (האוזניים) או שוקולד אמיתי (תווי הפנים)

לפני כמעט שלושה עשורים, כשחגגתי יום הולדת 5, אמא שלי הכינה לי עוגה בצורת מיקי מאוס (בתמונה הגדולה, משמאל למעלה). השנה, כשיהונתן בן 4, ק' ואני הכנו לו מיקי מאוס משלו. אני הכנתי את העוגה וק' קישטה. נכון שיצא יפה? יהונתן ביקש לאכול את הלשון האדומה (מרציפן טבול בסוכריות אדומות), שאר הילדים נהנו מעוגת שוקולד רגילה (קרין גורן) עם סוכריות חומות (האוזניים) או שוקולד אמיתי (תווי הפנים)

כל החגיגה הזו נמשכה משהו כמו שעה וחצי, ובסופו של דבר השארנו אותו שם והלכנו. שתינו קפה, עשינו כמה סידורים. כשבאנו לאסוף אותו בצהריים, הגננת סיפרה לנו בסוד שיהונתן הצליח להתאפק עד שהלכנו, אבל ברגע שיצאנו משם הוא ניגש אליה ופרץ בבכי, מרשה סוף סוף לכל ההתרגשות שאצר בתוכו לצאת החוצה.

לא מחצינים רגשות, עאלק.

.

Advertisements

16 תגובות to “חגיגה נחמדת”

  1. חיה שורץ 22 ביוני 2013 בשעה 22:17 #

    מזל טוב ליהונתן , וכמובן לכל המשפחה. גם אני סבתא מתייפחת כשאני רואה את נכדי בחגיגה, אבל מש ששימח אותי היה שהוא החזיק את עצמו בשביל לא "להדאיג" אתכם ופרק את רגשותיו אצל הגננת. זה מעיד על קשר נהדר ביניהם. אני מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם.

    • טל 22 ביוני 2013 בשעה 22:23 #

      תודה רבה, חיה. 🙂
      אני לא יודע אם הוא החזיק את עצמו בשביל לא "להדאיג" או פשוט לא ידע איך לפרוק, אבל אני פשוט שמח שהוא כן הוציא את זה. לא טוב לשמור בבטן, אפילו לא התרגשות טובה כזאת.

  2. ע נ נ ת 23 ביוני 2013 בשעה 6:50 #

    מזל טוב ליהונתן! וגם לכל המשפחה!
    התיאורים שלך ממש נהדרים, והוא פשוט חמוד חמוד 🙂

    • טל 23 ביוני 2013 בשעה 9:55 #

      הוא באמת חמוד!
      (וכשאומרים לו את זה, אז הוא מיד עונה "ואבא שלי מתוק, ואמא שלי יפה, ומיכל לא חמודה ולא מתוקה ולא יפה!"…)

  3. תזזאטית 23 ביוני 2013 בשעה 7:14 #

    המון המון מזל טוב ליהונתן הקטן!!!♥

    וואו אני מתלהבת מאוד.. מלבד העובדה שזה מקסים!!
    אני עשיתי עוגת מיקי- מאוס לבת הגדולה שלי.. גם בגיל 4 ..(לפני 21 שנים) . יו איזה קטע 🙂
    מאחלת לכם ברכות מכל הסוגים הטובים!!

    • טל 23 ביוני 2013 בשעה 9:56 #

      טוב, מיקי מאוס זו קלאסיקה. אילו צורות נוספות יצא לך להכין? אני כבר מחפש לו רעיונות לשנה הבאה… 😀

      • תזזאטית 23 ביוני 2013 בשעה 10:17 #

        בת הים הקטנה.. סתם..חחחחחח
        פאוור ריינג'רס… פיג'מה.. טרול… ברכה , חוות חיות… רכבת הפתעות…תיבת אוצרות…הבית של עמי ותמי… ויש עוד…:-) יש לי אלבום תמונותשל עוגות יום הולדת. שעשיתי…. ככה זה כשיש שלושה ילדים.. 🙂

  4. nogamoon 23 ביוני 2013 בשעה 7:42 #

    מזל טוב ליהונתן!
    נשמע שהיתה לו יופי של חגיגה. 🙂

    • טל 23 ביוני 2013 בשעה 9:56 #

      תודה רבה. באמת הייתה! 🙂

  5. motior 23 ביוני 2013 בשעה 9:26 #

    מזל טוב ליהונתן!
    לילדים בגיל הזה קצת קשה עם השינוי הפתאומי הזה בסדר היום. נזכרתי איך זה היה אצלנו…

    • טל 23 ביוני 2013 בשעה 9:57 #

      תודה רבה, וכן, קשה לו עם שינויים. אבל התכוננו לגרוע יותר – שהוא ממש לא ירצה לשתף פעולה, למשל – ובסופו של דבר יצא שהוא התמודד עם זה יפה. 🙂

  6. anguly 23 ביוני 2013 בשעה 14:16 #

    מזל טוב ליהונתן!
    הוא חמוד מאד והעוגה מאד מאד מוצלחת!
    אני פישלתי עם עוגה כזו שניסיתי להכין מתבנית מיוחדת בתלת מימד רק שהעוגה לא רצתה לצאת ממנה ונאלצתי לאלתר משהו אחר :-/.
    הפתרון שלך מושלם חבל שלא ראיתי את זה לפני 10 חודשים 😛
    אההה…. ואני לא משאירה את הבנות שלי אף פעם אחרי יום הולדת בגן – זה מאמץ רגשי עצום מעבר למה שהם מסוגלים להכיל. ככה שבסוף יום ההולדת אני לוקחת אותן הביתה 🙂

    • טל 23 ביוני 2013 בשעה 23:22 #

      תודה על הברכות ועל המחמאות. 🙂
      לגבי העוגה – לדעתי כדאי תמיד לאפות כמה עוגות ולחתוך – זה הרבה יותר נחמד ויצירתי מאשר לקנות תבנית תלת מימדית (אז מה אם אמורה לצאת ממנה עוגה מגניבה בפוטנציה?). אפשר למצוא הדרכות לגבי חיתוכים כאלה באינטרנט, ויש גם ספרים בנושא בעברית. אני מנחש שבעוד חודשיים מצפה לך מסיבת יום הולדת נוספת, אז כדאי לך להתחיל לחשוב על רעיונות… 🙂

  7. חתולי8 24 ביוני 2013 בשעה 21:42 #

    מזל טוב ליהונתן החמוד!
    איזה גבר!
    והעוגה מקסימה!

    • טל 24 ביוני 2013 בשעה 21:50 #

      תודה רבה!
      תודה רבה!
      ותודה רבה! 😀

  8. קווין אוב אינגלנד 29 ביולי 2013 בשעה 9:29 #

    ככה לגרום לבן שלך לבכות? תתבייש.
    🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: