אוצר העוגיות

16 אוג

אני לא מכין מספיק עוגיות.

זה מה שאני חושב רגע לפני שאני מכין עוגיות, כשאני נזכר כמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה.
וזה מה שאני חושב רגע אחרי שאני מכין עוגיות, כשאני מסתכל על הכמות שיצאה לי מהתנור ושואל את עצמי בעצב למה רק הכפלתי, ולא שילשתי או העליתי בריבוע את הכמויות.

ובעיקר, זה מה שחשבתי לאורך סדנת העוגיות עם מיקי שמו, אליה הוזמנתי השבוע על ידי מגזין "על השולחן" יחד עם קבוצת בלוגרים שעוסקים באוכל, לרגל השקת הספר החדש שלו מבית על השולחן – "אוצר העוגיות של מיקי שמו". וואו, איזה ספר! בסביבות 100 מתכוני עוגיות שונים, צילומים מרהיבים שגורמים לכל עוגיה להיראות מפתה יותר מקודמתה, הוראות בהירות ופשוטות, ופשוט בא לך לקחת את הספר למטבח ולהתחיל לערבב וללוש.

אבל רגע, לא, אני לא יכול להמשיך ככה. אני חייב להתוודות: הרבה לפני הספר וסדנת העוגיות, איך לומר, לא הייתה אהבה ממבט ראשון ביני ובין מיקי שמו. כלומר… לא אהבתי את תכניות הטלוויזיה שלו בהתחלה, בסדר? הנה, אמרתי את זה. לא יודע למה, אולי קינאתי כי הייתי בעיצומה של תקופת קרין גורן, לא יודע. מצד שני, לא יכולתי להעביר לערוץ אחר. גם אם זו הייתה תכנית בשידור חוזר וכבר הכרתי את המתכון, בכל זאת ישבתי וצפיתי בו. והתעצבנתי. לא יודע למה. ככה. והזמן חלף, והוא עשה עוד תכנית ועוד אחת, ועוד עונה, ופתאום הוא גם בערוץ אחר, ואיכשהו התחלתי לחבב אותו יותר ויותר. עד שכשהוזמנתי לסדנת העוגיות כבר ממש – אבל ממש! – התרגשתי.

קירח שאוהב עוגיות מול קירח שאוהב עוגיות

תראו, קירח שאוהב עוגיות מול קירח שאוהב עוגיות!

הסדנה התקיימה בחנות Spices ביהוד, שהיא רשת חנויות גורמה למוצרי בישול ואפייה, או כמו שאני אוהב לקרוא לה "לונה פארק!"… איזה מזל שמיהרתי הביתה, אחרת הייתי שולף כרטיס אשראי ופשוט לוקח הביתה דגימה או שתיים מכל מדף. יש שם קערות ומטרפות ותבלינים ושוקולדים וכל מיני דברים טעימים ומגניבים, ובפינת החנות נמצא מטבח מאובזר היטב, שם התקיימה הסדנה. פגשתי כמה בלוגריות שהכרתי את כתיבתן ולא את פניהן (תמיד נחמד לקשר פרצופים למתכונים), והתמזל מזלי לתפוס מקום בדיוק באמצע, ממש מול מיקי שמו בכבודו ובעצמו. הוא פתח וסיפר על הקונדיטוריה המשפחתית, על הרצון לשמח אנשים, על הפתיחה הקרובה של הסניף השביעי ועל תהליכי העבודה. הוא המשיך ודיבר על הספר, ולאחר מכן הדגים הכנה של שלושה סוגי עוגיות מתוכו. תוך כדי הוא ענה לשאלות, הסביר והרחיב על סוגי סוכר שונים או סוגי מערוכים, והיה חייכן ומקסים ושובה לב. לא ידעתי שהוא במקור מאיזור הצפון. אני כבר מחבב אותו יותר. אפילו למדתי משהו חדש – מתכון שעושה שימוש בחלמון ביצה מבושל (כן, של ביצה קשה!) – אותו תמצאו בסוף הרשומה הזו.

בסופו של הערב הנחמד קיבלנו את הספר החדש, אוצר העוגיות של מיקי שמו, חתום על ידו, שקית עם כמה טעימות מהקונדיטוריה (חלקן חוסלו עוד בטרם הגעתי הביתה. היי, אל תשפטו אותי, זאת נסיעה ארוכה מיהוד לטבריה!), ושקית הפתעות מ-Spices. היו שם דברים ממש שווים. חבל שאין להם סניף בטבריה, רמז רמז קריצה.

אל תתבאסו שלכם אין כזה. מה הייתם עושים עם הקדשה אישית שנושאת את השם שלי?

אז, תודה רבה למיקי שמו, תודה ל-Spices ובעיקר תודה ל"על השולחן" על ההזמנה ועל הזכות להשתתף בסדנה. מה שמזכיר לי, שב-27/8 ייערך שוק החלפת עוגיות בת"א: כל אחד יכול להגיע עם צנצנת מהעוגיות שהוא הכי אוהב לאפות, להכיר חובבי עוגיות נוספים, להחליף עוגיות ומתכונים – ולחזור הביתה עם אותה צנצנת כשהיא מלאה בעוגיות חדשות ומעניינות. רעיון נחמד, לא? כולם מוזמנים וזה לא עולה כלום, רק צריך להירשם מראש ולהביא עוגיות משלכם. הנה, פרטים נוספים אפשר למצוא באיוונט בפייסבוק.

מחבת בראש!

ולסיום, הנה המתכון לעוגיות סבלה וניל כפי שמיקי שמו הכין בסדנה (זה עם חלמון הביצה המבושל. בספר הוא מופיע בעמוד 21):

חומרים:

250 גרם חמאה רכה (לא מומסת)
240 גרם (3/4 1 כוסות) קמח מנופה
100 גרם (3/4 כוס) אבקת סוכר
70 גרם (1/2 כוס) קורנפלור
1 חלמון מידה M
3/4 כפית מלח
2 מקלות וניל (חוצים ומגרדים את הגרגרים)

הכנה:

  • מכינים את הבצק: בקערת מיקסר עם וו גיטרה, קמח מנופה, קורנפלור ואבקת סוכר. מחממים את החלמון במיקרוגל כ- 20 שניות ומסננים אותו דרך מסננת לתערובת המיקסר יחד עם החמאה, המלח ומקלות הווניל המגורדים, ממשיכים בפעולת הערבול עד לקבלת תערובת אחידה. מרדדים בין 2 ניירות אפייה לעובי של כ- 1/2 ס"מ ומכניסים להקפאה לכ- 1/2 שעה לערך.
  • מחממים תנור ל 160 מעלות.
  • מעצבים את העוגיות ואופים: מוציאים וחותכים למלבנים במידות 7 ס"מ אורך על 2 ס"מ ומניחים על תבנית האפייה המרופדת בנייר אפייה במרווחים שווים, ואופים עד להזהבה קלה.
  • מאחסנים בכלי אטום עד כ- 10 ימים.

תמונות מתוך הספר

Advertisements

9 תגובות to “אוצר העוגיות”

  1. ע נ נ ת 17 באוגוסט 2013 בשעה 15:28 #

    איזה סדנא כיפית, נפלא! 🙂

  2. תזזאטית 17 באוגוסט 2013 בשעה 16:55 #

    נראה ממש כיף, אני אוהבת לראות את התוכניות של מיקי שמו.. הוא נראה בן אדם מקסים ולבבי 🙂
    העיקר שנהנית!!
    ,

  3. חיה שורץ 17 באוגוסט 2013 בשעה 21:41 #

    תודה על הרשומה המעניינת, אני אוהבת את הכנות שלך ואת הרגישות שלך. אין ספק שמיקי שמו יודע את המטריה, בתכניות הטלויזיה מפריעה לי העברית שלו שהיא לא משהו, אבל הוא באמת חייכן.תודה על החשיפה !!!

  4. אמא של 23 באוגוסט 2013 בשעה 14:23 #

    איזה כיף לך. נשמע אחלה של סדנה:-)

  5. יונה דורון 23 באוגוסט 2013 בשעה 15:48 #

    יופי של פוסט, נהניתי. גם בצומת ביל״ו יש חנות של spices ובה אוצר בלום של כלים וחומרים למטבח. פעם הייתי אופה עוגיות סוכר פשוטות שהיו מזה טעימות! היום אני משתדלת להמנע מעוגות ועוגיות אבל מתה לקרוא על זה 🙂

  6. חתולי8 3 בספטמבר 2013 בשעה 12:16 #

    די!!!!!!!!!!!!!!!!
    הפסקתי לקרא אחרי שגיליתי שהיית בער 2 מטר מהבית שלי…
    למה לא אמרת?? אני הרי כבר המון זמן רוצה לתת לך חיבוק שאינו וירטואלי.
    טוב, נו, מניאק, הולכת לקרא את הפוסט שלך מהתחלה… בא לי להכין עוגיות.

    • טל 3 בספטמבר 2013 בשעה 13:34 #

      את גרה בספייסס?!

      • חתולי8 10 בספטמבר 2013 בשעה 16:46 #

        קרוב…..
        אוף איתך!!!!

        • טל 10 בספטמבר 2013 בשעה 16:47 #

          פעם אחרת. עכשיו שאני יודע. 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s