ארכיון | 21:21

קרם רימונים בכוסיות שוקולד

31 אוג

רימון וקרם רימון ושמנת בכוסית שוקולד

אני לא משתגע על רימונים, באופן כללי. תנו לי בננה ואהיה מאושר. תנו לי רימון ואהיה… טוב, לא יודע מה אהיה. אף אחד אף פעם לא ממש נתן לי רימון סתם ככה.
אבל כשמציבים בפני אתגר להכין קינוח עם רימון? נו, הנה סיבה טובה לרוץ ולקנות כמה קילו רימונים, להיכנס למטבח ולא לצאת ממנו עד שאכין קינוח מהמם שראוי ללא פחות מסעודת ראש השנה. במילים אחרות: קרם רימון וגבינת שמנת, עם גרגירי רימון, בכוסיות שוקולד דקיקות שהכנתם בעצמכם. הו, כן.

הפרודוקטים לכ-12 מנות):

רימון. מוסיף המון?

300 גרם שוקולד
15-18 בלונים (כמה שיותר צבעוני יותר כיף, אבל הצבע לא באמת משנה)
250 גרם גבינת שמנת 30%
150 גרם חמאה רכה
300 גרם אבקת סוכר
כוס מיץ רימונים סחוט
גרגירי רימון לקישוט

אופן ההכנה:

מנפחים את הבלונים, אבל ממש במעט אוויר.

1 בלונים - עותק

שמתם לב שכתבתי 15-18 בלונים ל-12 מנות? הסבר בהמשך

ממיסים את השוקולד במיקרוגל או בבן מארי. מעבירים לקערה עמוקה יחסית ומחכים שיצטנן לטמפרטורת החדר.
מרססים את הבלונים בטיפ-טיפת ספריי שמן, טובלים אותם בשוקולד המומס עד לחצי גובה בערך ומניחים בעדינות על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. שימו לב לא להצמיד מדי את הבלון לנייר האפייה, אחרת יווצר "חור" בתחתית כוסית השוקולד לאחר מכן. אבל גם אם זה קרה – לא נורא, בהמשך יגיע פתרון פשוט לעניין הזה.

סביר להניח שהם לא יעמדו ישר כמו חיילים, וזה בסדר. ככה מתקבלות כוסיות בצורות שונות וזה הרבה יותר יפה לטעמי

הרוב לא יעמדו ישר כמו חיילים, וזה בסדר. כך מתקבלות כוסיות בצורות שונות וזה יפה יותר

מכניסים את הבלונים הטבולים בשוקולד למקרר ומכינים את קרם הרימון וגבינת השמנת:

שופכים את מיץ הרימון לסיר קטן. אני טרחתי וסחטתי רימון (כן, עברתי גרגיר-גרגיר!), אבל אני בטוח שאפשר להשתמש במיץ רימונים קנוי. לא אותו כיף, אבל סבבה.
מחממים את המיץ תוך כדי ערבוב עד שיצטמצם לבערך שליש ממה שהיה קודם – ומכניסים למקרר את המיץ המרוכז כדי שיצטנן.
בינתיים, שמים בקערה את גבינת השמנת ומערבבים אותה. ככה, לבד, שתתאוורר קצת.
מוסיפים לה את החמאה הרכה ומערבבים יחד.
מוסיפים את אבקת הסוכר (בזהירות, שלא יתעופף לכם ענן לבן ומתוק במטבח) – ומערבבים עד שהיא נטמעת כולה בתערובת הלבנה.
מוסיפים את מיץ הרימונים המרוכז ומערבבים היטב. התערובת תקבל צבע ורוד מהמם. כדאי לעבור עם לקקן על שולי הקערה, שלא יישאר אף כתם לבן בתוך הורוד.
מעבירים את הקרם שנוצר לשקית זילוף.

מוציאים את הבלונים הטבולים בשוקולד מהמקרר. גוזרים את הקצוות (והם מיד יצטמקו בביישנות פנימה) ומקלפים בעדינות את הבלון מן השוקולד.

ומה קיבלנו? כוסיות שוקולדיות!

הבלון הלך, השוקולד נשאר. טא-דא, כוסית שוקולדית!

שימו לב, העניין פה מאוד עדין ויש סיכוי שלא כל הכוסיות ישרדו את הוצאת הבלון אלא יישברו או יימסו בדרך. זו הסיבה שאני ממליץ להכין יותר כוסיות ממספר האורחים, לפחות בפעמים הראשונות שאתם מנסים את התעלול הזה (מקסימום יישארו לכם כמה ספייר, לא נורא). מה שלא יהיה, בעת הקילוף לעולם אל תגעו עם האצבע בדופן הכוסית – או שהיא תישבר או שתישאר שם טביעת אצבע לא אטרקטיבית (בלי להעליב את האצבעות שלכם, חלילה).
אגב, אם נוצרו חורים בתחתית הכוסיות, סימן שהצמדתם את הבלון אל התבנית ולא השארתם קצת רווח עבור השוקולד. לא נורא, אפשר לטפטף פה עוד קצת שוקולד מומס, ישר על החור, כדי לסתום אותו. אף אחד לא ישים לב.

מאחר והכוסיות, כאמור, עדינות ושבירות, אני ממליץ לשמור אותן במקרר ממש עד הרגע האחרון, ואז להרכיב את המנה בצורה הבאה:
מרימים את הכוסית מתחתיתה באמצעות סכין או מרית ומעבירים בעדינות אל צלוחית הגשה.
ממלאים כמה גרגירי רימון בתחתית הכוסית, מעליהם מזליפים כמות נדיבה של קרם ומקשטים בכמה גרגירי רימון מעל ומהצדדים. מגישים מיד.

רימון וקרם רימון ושמנת בכוסית שוקולד

בתיאבון!

למתכונים נוספים העושים שימוש ברימון ליצירת מיני מטעמים (גלידת רימונים! קאפקייקס רימונים עם קייק-פופס רימונים! טארט שוקולד ורימונים!) הקליקו כאן.

רימון וקרם רימון ושמנת בכוסית שוקולד

אה, ולמקרה שלא נתראה עד ראש השנה – חג שמח ושנה טובה!

בלוג דיי 2013 Blog Day

31 אוג

לפני כמה שנים ייסד העורך הראשי של תפוז אנשים דאז, ניר אופיר, את בלוג דיי, יום הבלוגים. Blog Day אמור היה להפוך ליום חג של בלוגרים בכל העולם, כאשר ברגע אחד ארוך, ב-31 באוגוסט, בלוגרים יפרסמו רשומות מיוחדות הממליצות על בלוגרים אחרים. המטרה – שביום הזה גולשים מכל רחבי העולם ימצאו את עצמם קופצים מבלוג לבלוג ויגלו בלוגים חדשים, נהדרים, שלא היו ידועים להם עד כה.

בהתחלה זה באמת עבד יפה – בשנים הראשונות הוקם אתר ייעודי בכמה שפות (שלצערי כבר לא קיים), השמועה נפוצה בין הבלוגרים וברשתות החברתיות וההיענות הייתה גבוהה: רשומות והמלצות התפרסמו בכל מיני מדינות, בכל מיני שפות, וכמובן בביצה הקטנה שלנו. לא רק בבלוגיה של תפוז, שם הרי נולד בלוג דיי, אלא גם בפלטפורמות מתחרות ובבלוגים עצמאיים. זו הייתה חגיגה כלל-עולמית של כתיבה וקריאה, היכרות וחשיפה. באחת הפעמים תפוז ארגנו ממש אירוע בלוגרים חגיגי סביב היום הזה, הקרינו סרט וחילקו פרסים, אבל זה היה קצת מוגזם לטעמי ולא כ"כ התאים לרעיון של בלוג דיי. בפעמים אחרות, כגון בקדנציה שלי כמנהל הבלוגיה בתפוז, כל מה שהיה צריך הוא לתזכר את הבלוגרים כמה ימים מראש כדי שיתכוננו – ובתאריך המיועד פשוט לשבת ולהתענג על רשומות מלאות בבלוגים מדהימים שלא הכרתי. כמה פשוט.

והשנה? ברגע שסיימתי לכתוב את הרשומה, תזמנתי את פרסומה וניגשתי לראות את ההכנות לבלוג דיי בתפוז, נדהמתי לגלות ש… שום דבר. מילא באתרים אחרים, אבל בתפוז? דממה. איזה באסה. אני מניח שזה אומר שבלוג דיי נזנח ונשכח. חבל, כמה חבל.

טוב, אני זכרתי ואני ממשיך לחגוג – לרגל בלוג דיי 2013, להלן ההמלצות שלי לקוראיי על חמישה בלוגים מעניינים שפגשתי בחודשים האחרונים, שאני עוקב אחריהם בשקיקה ומציע גם לכם להציץ בהם. השנה הבאתי לכם מגוון מעניין: חמישה בלוגים, אחד מכל פלטפורמה (כן, גם אחד מתפוז), לא כולם בעברית וגם הנושאים של כולם שונים זה מזה. בקיצור, יצא לי קוקטייל מצוין. אתם מוזמנים להכיר:

החיים בין ON ל-OFF

לתכלת יש שם פרטי מהמם והיא כותבת נהדר. בבלוג שלה בישראבלוג היא כותבת על חוויות, על אנשים, על העבודה בענף הפרסום ועל מחזיקי מפתחות אבודים – והכל מנקודת מבט של בחורה לקויית שמיעה, כך שכל רשומה מעניקה לא רק רגע מרגש או חומר למחשבה, אלא גם הצצה לעולם שרובנו לא מכירים. טוב, לי יש ילד לקוי שמיעה, אז אני קצת יותר מכיר, אבל אם לכם אין… כנסו כנסו.
רשומה שאהבתי במיוחד: אמנות ההקשבה

בתי קולנוע של פעם

לאלון יש תחביב יוצא דופן: בתי קולנוע של פעם. בבלוג שלו בתפוז הוא מספר על ביקורים שלו בבתי קולנוע ישנים ונטושים ועל הדברים הנוסטלגיים המופלאים שהצליח לחלץ מהם רגע לפני שנהרסו, כאשר מאחורי כל פריט כזה קיים סיפור: כסאות, מספרי מושבים, ציורים ועוד. כל רשומה אצלו היא ארוכה יחסית לבלוגים אחרים, ואולי זו הסיבה לפער הזמנים בין רשומה לרשומה, אבל כל אחת גם אוצרת בתוכה סיפור הרפתקאות נהדר שנקרא בנשימה עצורה.
רשומה שאהבתי במיוחד: הכיסאות של יהודה פוליקר

Adventures in Cooking

בלוג בישול באנגלית של בחורה אמריקאית מקסימה בשם אווה. מן הבלוג שלה בבלוגר למדתי להכין גלידת שמן זית מצוינת (בזמנו עוד לא הייתה לי מכונת גלידה, אבל עכשיו יש!), ומה שאני אוהב במיוחד בבלוג שלה הוא לא רק המתכונים היצירתיים אלא גם (ואולי בעיקר) התמונות. כאחד שאוהב להכין קינוחים מסוגים שונים, אני אוהב גם לצלם את הדברים שאני מכין, ומהבלוג שלה אפשר לקבל השראה נאה לצילומי אוכל. ואגב – ממש במקרה היא גם מתחתנת מחר, ב-1 בספטמבר. מזל טוב, אווה!
רשומה שאהבתי במיוחד: עוגת אבטיח (אני חייב לנסות את זה בבית!)

Israpanit

ליאת גרה בטוקיו, יפן. היא ישראלית שנשואה ליפני ויש להם שלושה ילדים. בבלוג שלה בסלונה היא מתארת חוויות ורשמים שנוצרו כתוצאה מהתרבויות השונות, והתוצאה מרתקת ומהווה חלון הצצה נחמד ליפן, על מנהגיה השונים והמשונים (הידעתם שיפנים תולים את נייר הטואלט שלהם הפוך מישראלים?). העובדה שבבלוג יש גם נגיעות של נושאים שאני בדרך כלל לא מתעניין בהם (רוחניות, למשל, או טבעונות) רק גורמת לי להרגיש בסוף כל רשומה שלא רק קראתי סיפור מעניין, אלא גם למדתי משהו חדש.
רשומה שאהבתי במיוחד: הכנה לגן או לאוניברסיטה? (איך אמא ישראלית מכינה את בתה הקטנה לגן יפני?)
israpanit

פרחים, פרפרים וכל מיני

את עננת אני מכיר, וירטואלית, כבר זמן רב. עוד מתפוז, עוד מלפני שניהלתי את הבלוגיה. הבלוג שלה בוורדפרס, כשמו כן הוא: המון פרחים, המון פרפרים, ופה ושם גם קצת כל מיני. עננת אוהבת לטייל ולצלם, ואיך לי מושג איך היא עושה את זה אבל נדמה שהיא פשוט מכירה באופן אישי כל מין וכל סוג של כל חי או צומח על כדור הארץ. פשוט להיכנס לבלוג ולהתענג על תמונות טבע נהדרות.
רשומה שאהבתי במיוחד: דווקא לא על פרחים או פרפרים אלא על בילבו, החתול האהוב של עננת שהלך לעולמו בנסיבות טרגיות.

זהו, עד כאן ההמלצות שלי לשנה זו. ואם גם לכם במקרה מתחשק לכתוב רשומת בלוג דיי משלכם, הכללים פשוטים:

איך משתתפים ב-Blog Day 2013?

  1. מחפשים ומוצאים 5 בלוגים מעניינים שעליהם אתם רוצים להמליץ. אלה יכולים להיות בלוגים בכל נושא, בכל שפה, מכל מדינה.
  2. ספרו לחמשת הבלוגרים האלה שאתם ממליצים עליהם לרגל יום הבלוגים שחל ב-31 באוגוסט 2013.
  3. כתבו רשומה ובה תיאור קצר של כל בלוג וקישור אליו.
  4. פרסמו את הרשומה ב- 31 באוגוסט 2013, אם תספיקו. אבל לא יקרה כלום אם תפספסו ביום-יומיים…

 bd13