מונו

12 אוק

לפני כמה ימים מכשיר השמיעה השמאלי של יהונתן הפסיק לעבוד. כדי לתקן מכשיר שמיעה צריך לגשת לסניף המקומי של הרשת בה הוא נקנה ולשלוח אותו למעבדה, עניין של כשבועיים פלוס שבמהלכם אין שום תחליף למכשיר. לא באיזור שלנו, בכל אופן; במקומות אחרים קיים משהו שנקרא "בנק מכשירים" שממנו אפשר לשאול מכשיר שמיעה לכמה ימים בדיוק במקרים כאלה, אבל לא בטבריה, כמובן.

במקום לשלוח את המכשיר לתיקון ולהמתין שיחזור, הציעו לי בסניף המקומי של הרשת לנסוע בעצמי למעבדה שנמצאת בחיפה. מזל שאנחנו גרים בצפון – תוך שעתיים המכשיר תוקן, ואני נפרדתי לשלום מכמה מאות שקלים כי כמובן שהרכיב שהיה צריך להחליף הוא היקר ביותר מכל חלקי המכשיר ותוקף האחריות פג לפני פחות מחודש. אלא שאז נאמר לי שהתיקון איפס את המכשיר וצריך לכוון אותו מחדש, מה שלקח עוד כמה ימים, כך שבסה"כ יהונתן נאלץ לבלות משהו כמו עשרה ימים כשהוא שומע רק במכשיר הימני.

בזמן שממתינים לתיקון, מצלמים את גדר המעבדה לאינסטגרם

כששואלים אותי "איך יהונתן שומע בלי המכשירים?", אני נוהג לענות שהוא שומע בערך כמו שאני שומע, רק שהכל נשמע לו דרך כרית; שהוא שומע הכל חלש יותר, עמום, כאילו הצליל עובר דרך משהו לפני שהוא מגיע אליו. זה הסבר פשוט למדי, אבל האמת שזה לא ממש מדויק – שמיעה לקויה היא לא רק עניין של ווליום, אלא גם צלילים שלמים שהולכים לאיבוד, עיצורים מסוימים, תדרים מסוימים. לא מזמן מצאתי קישור מרתק שממחיש איך לקויי שמיעה שומעים ללא מכשירים, על ידי סימולציה שמציגה צלילים יומיומיים – ציוץ ציפורים, נגינת פסנתר ועוד – בשלושה מצבים: שמיעה רגילה, לקות שמיעה קלה ולקות שמיעה בינונית. הקליקו כאן להדגמה וגללו מטה עד סימני ה"PLAY". יהונתן, אגב, סובל מלקות שמיעה בינונית, וכששמעתי לראשונה את הסימולציה הזו קצת טולטלתי רגשית כשנכנסתי לרגע לנעליים שלו.

יהונתן לא רק לא שומע טוב בלי המכשירים, אלא הוא לגמרי "מתפזר" כשהוא בלעדיהם. הוא לא מפוקס, דעתו מוסחת בקלות. היום הוא כבר גדול מספיק כדי להגיד "אבא, תראה! אין לי מכשירים!", אבל עד לא מזמן יכולנו (אנחנו, ההורים שלו) להבחין בשינויי התנהגות של ממש כשהוא לא שומע טוב.

בדיקת שמיעה

בעצם צולם בבדיקת שמיעה של מיכל בבי"ח זיו בצפת (שיצאה תקינה! הידד!)

יהונתן של לפני המכשירים היה ילד מאושר. הוא לא ידע מה זה לשמוע היטב, אז זה לא חסר לו. גם יהונתן עם המכשירים הוא ילד מאושר, ששומע כל הזמן צלילים מעניינים ומגלה סקרנות לגבי כל מה שקורה מסביב. אבל יהונתן של מכשיר אחד בלבד, בעשרה הימים האלה עד שהשני תוקן, היה ילד שונה לחלוטין. הוא הפך רגזן, סרבן וחצוף. בגן הוא דווקא התנהג די כרגיל, אבל בבית הוא היה לא ממושמע, סירב להיצמד לשגרה המוכרת ובקיצור, לא נעים לומר, הפך לילד מעצבן לאללה. סירב ללכת לישון, סירב לאכול, סירב להיכנס לאוטו ואז סירב לצאת ממנו… גם לא עזר שזוגתי נעדרה לכמה ימים, אבל היה ברור שמפריע לו שהוא שומע רק בצד אחד: שוב ושוב הוא הצביע על האוזן העירומה ושאל איפה המכשיר השני, כולל ערב אחד לפני השינה בו הוא עשה את זה בדמעות ובקול חנוק במיוחד שבבת אחת הציף בי כל מיני רגשות ותחושות מהימים הראשונים שאחרי שגילינו שהוא לא שומע טוב. זה לא היה נעים במיוחד.

מי שכיוונו מחדש את המכשיר המתוקן היו אנשי הצוות בגן. לשמחתי, בתור ההורה היחיד שלא משתמש בשירותי ההסעה של העירייה אלא מביא ואוסף את הילד מהגן, הזדמן לי להיות שם כאשר קלינאית התקשורת הושיטה לו את המכשיר השמאלי, המתוקן והמכוון, והודיעה לו בשמחה שהוא יכול להרכיב אותו. הוא סירב, מן הסתם, ואני כבר פחדתי שהוא התרגל להרכיב רק מכשיר אחד ועכשיו יצטרך להתרגל מחדש למכשיר הנוסף. אבל כמה דקות לבד עם הקלינאית בצירוף סוכריית טופי (אף פעם לא מזיק!) עשו את שלהם, וזכיתי לראות אותו מרכיב את המכשיר השמאלי – ומחייך.

לא, אמא, זאת לא אוזן אמיתית (צולם במיח"א ת"א)

כשיהונתן רק התחיל להרכיב מכשירי שמיעה הוא עדיין לא ידע לדבר, אז בכל פעם שהוא הרכיב את המכשירים והתחיל לשמוע הוא נהג לחייך חיוך גדול של אושר, של ילד שחש פתאום משהו שנראה לי ולרובכם כל כך מובן מאליו. כשהיינו שואלים אותו "שומעים?", הוא היה מחייך עוד יותר ומצביע על שתי האוזניים שלו.

היום הוא כבר לא מחייך ולא מתלהב אלא מרכיב את המכשירים באותה טבעיות בה אני מרכיב משקפיים, אבל באותו יום בו הוא שוב שמע באוזן שמאל הוא פתאום חייך שוב את אותו חיוך של פעם. אוטומטית שאלתי אותו – "שומעים?", והוא חייך עוד יותר והצביע על שתי האוזניים שלו ואמר "בשניהם!"…

יצאנו מהגן וירדנו במדרגות. כשפתחתי עבורו את דלת האוטו שאלתי אותו "נו, יהונתן, נכון שזה כיף לשמוע שוב בסטריאו?" – והוא, שאני בספק שהוא יודע בכלל מה פירוש המילה סטריאו, ענה לי "כן!" נלהב וזינק פנימה בלי שבכלל אבקש ממנו. חגרתי אותו, סגרתי אחריו את הדלת, וכשניגשתי למושב הנהג לא יכולתי שלא לחשוב לעצמי כמה כיף זה שלקח רק עשרה ימים, במקום שבועיים פלוס, לתקן לי את הילד.

.

מודעות פרסומת

15 תגובות to “מונו”

  1. דנדוש 50 12 באוקטובר 2013 בשעה 21:51 #

    מאחלת ליהונתן ולכם (ברור, כי גם אתם סובלים כשהוא סובל) שלא יהיו תקלות,כי כמו שאמרת, אחרי שמתרגלים לטוב ולוקחים לך אותו לכמה זמן, אתה פתאום מרגיש את זה.

    בהפוכה,זה כמו הסיפור על האיש שאמר לרבי שהבית שלו כל כך קטן וכל המשפחה מצטופפת בחדר אחד.
    אמר לו הרבי : תכניס עז. ההוא נזעק : איך אכניס עז, כבר ככה אין מקום.
    אבל הרבי אמר, הלך ועשה. אחרי שבוע שבועיים חזר אל הרב ואמר שזה בלתי נסבל.
    אמר לו הרב, עכשיו אתה יכול ללכת הביתה ולהוציא אותה.
    ופתאום – הפלא ופלא ! איזו הרגשת רווחה היתה לכל המשפחה !
    אפשר "לנשום".

    הבעיה עם מכשיר שמיעה שאי אפשר לעשות אחד רזרבי כמו משקפיים למשל. יש הבדל עצום
    גם בכיוון שלו וגם במחיר.מידע אישי.

    שיהיה לכם רק טוב !

    • טל 13 באוקטובר 2013 בשעה 12:16 #

      הסיפור על העז הוא אחד המוכרים והחביבים עלי. וכן, את צודקת, יש משהו איום בתחושה שלוקחים לך משהו טוב אחרי שהתרגלת אליו. אבל העיקר שהכל תוקן ועכשיו הכל בסדר. 🙂

  2. תזזאטית 12 באוקטובר 2013 בשעה 22:13 #

    משערת שמיותר לציין שאני מזדהה לחלוטין עם התסכול של יהונתן? לפני שנה גם בתקופת החגים התקלקל לי המכשיר השמאלי ,אלה היו שלושת השבועות הארוכים ביותר בחיי…ולשמוע רק במכשיר אחד זה פשוט נורא.תודה על האתר ההוא אראה אותו למשפחתי כדי שיבינו יותר.

    • טל 13 באוקטובר 2013 בשעה 12:11 #

      תודה על ההזדהות. קחי כל מה שהרגשת וחשבי על ילד בן 4 שאוצר המילים שלו גדול ונרחב אבל עדיין קטן יותר משל כל ילד בגילו, שמרגיש את התחושות האלה ולא יודע איך לבטא אותן. אני לא רוצה בכלל לחשוב מה עבר לו בראש בימים האלה.
      ולגבי הקישור – הוא בהחלט מהווה סוג של בעיטה בבטן לכל מי שחושב שהוא יודע מה עובר על לקויי שמיעה. ממליץ בחום להפיץ אותו לא רק למשפחתך אלא לכל העולם.

  3. חיה שורץ 12 באוקטובר 2013 בשעה 22:28 #

    טל יקר,
    צוחקים עלי כשאני אומרת שיום שעובר ללא תקלה הוא רווח נקי, אבל הנה הסיפור שלך ממחיש כמה שתקלה יכולה לשבש חיי ילד , שכל מה שהוא צריך זה את החושים שלו כדי לגדול מאושר.
    אני מאחלת ימים של שיגרה טובה ובריאה.

    • טל 13 באוקטובר 2013 בשעה 12:09 #

      מי צוחק עליך? זה מאוד נכון, שהרי ימים שעוברים ללא תקלה כלשהי, באיזשהו תחום בחיים, הם כל כך נדירים. אני מסכים איתך לחלוטין.

  4. animo12 13 באוקטובר 2013 בשעה 9:15 #

    הרשומות על יהונתן מעלות לי תמיד את סף הרגישות וההתרגשות. שיהיה לו ולכם רק טוב.

    • טל 13 באוקטובר 2013 בשעה 12:08 #

      תודה רבה. הלוואי.

  5. motior 13 באוקטובר 2013 בשעה 11:34 #

    סוף טוב הכל טוב…
    אבל זה מרגיז שככה לוקחים לילד קטן את אמצעי התקשורת שלו עם העולם.

    • טל 13 באוקטובר 2013 בשעה 12:08 #

      קלקולים קורים ואין מה לעשות, אבל מה שמרגיז הוא שלוקח שבועיים (ולפעמים יותר) לתקן את אמצעי התקשורת של הילד עם העולם. לא לכל אחד יש אפשרות לנסוע באופן אישי למעבדה, למסור את המכשיר לתיקון ולהמתין שעתיים – מזל שלקחתי מחשב נייד והייתה לי אפשרות לעבוד תוך כדי ההמתנה הזו, אחרת גם הייתי צריך לקחת לפחות חצי יום חופש מהעבודה.

  6. חתולי8 13 באוקטובר 2013 בשעה 16:47 #

    לא, לא לתקן לך את הילד… הילד שלך לא מקולקל, הוא רק לא שומע כל כך טוב. לתקן את המכשיר.
    כרגיל התישבת לי בלב. מקווה שנוח לך שם 🙂

    • טל 14 באוקטובר 2013 בשעה 23:58 #

      כן, די נוח פה. קצת פרוות חתול על הכריות אבל מילא.
      אני בכל זאת מגדיר את זה כעשרה ימים בהם הילד היה מקולקל. אני יודע שהוא לא שומע טוב, השלמתי על זה, אבל זה כאילו לתקופה קצרה הוא ממש היה ילד אחר, הפוך לגמרי מזה שאני מכיר. עובדה שעכשיו כשהוא "תוקן", אני לא חושב יותר שהוא "מקולקל"…

  7. anguly 14 באוקטובר 2013 בשעה 10:26 #

    מתסכל שזה לוקח כל כך הרבה זמן.
    טוב לשמוע שהכל סודר.
    הקשבתי לקישור וגם קראתי את התגובות, לפי מה שכתוב שם זה דווקא לא כל כך מייצג שמיעה של ילדים אלא יותר של זקנים ושאצל ילדים הולכים לאיבוד דברים אחרים.
    אבל בכל זאת זה מדגים איזה מין קושי זה אובדן שמיעה.

    • טל 15 באוקטובר 2013 בשעה 0:00 #

      כן, למרות שזה לא מדויק לחלוטין לגבי ילדים, זו עדיין סימולציה מצוינת כדי להמחיש לשומעים מה זה לקות שמיעה. עכשיו אני תוהה איך זה לשמוע עם שתל, כי אמרו לי שזה שונה לגמרי משמיעה רגילה… אולי מתישהו אמצא גם סימולציה כזו.

  8. חוטהשני 15 באוקטובר 2013 בשעה 15:12 #

    זה באמת לא קל עם החוסר הזה – אחרי שכבר מתרגלים… ובאמת כל הכבוד על הדאגה שמהכשיר יתוקן בצורה הכי מהירה שהיתה אפשרית לכם.
    כל טוב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s