למה שפת סימנים?

27 אוק

"אם יהונתן שומע בעזרת המכשירים, למה אתם משתמשים בשפת הסימנים?", שאלה אותי אחת מקוראות הבלוג; "איך זה שימושי לכם?" שאלה אותי אחרת בפייסבוק ממש באותו יום. אני נשאל את זה לא מעט, אז חשבתי שאענה גם כאן. מי יודע? אולי תקראו, תשתכנעו ששפת סימנים היא יותר מנפנוף ידיים בתוך בועה קטנטנה בצד שמאל של המסך בזמן החדשות, ושהיא יכולה להיות שימושית גם לשומעים – ותלכו ללמוד שס"י (שפת סימנים ישראלית)?

למה כדאי לשומעים לדעת שפת סימנים?

כי זו דרך לתקשר עם ציבור שלם של ישראלים שלא שומעים
אני משער שרובכם לא מכירים חירשים או כבדי שמיעה, למרות שאם תחשבו על זה לעומק אני משוכנע שתיזכרו שכן. ואם לא היום, אז תפגשו בעתיד. אם כלקוחות שלכם, כחברים של חברים או עוברי אורח ברחוב. נכון, גם אני ואשתי לא נתקלים באנשים עם לקות שמיעה על בסיס יומיומי, אבל אם ניתקל – נדע לתקשר איתם. כמו שאשתי למדה צרפתית, למשל. במשך הרבה זמן זה לא היה לה שימושי ברמה היומיומית, אבל כשהגיעו אליה לקוחות צרפתיים או כשהיא טסה לטייל בפריז לפני כמה שנים – פתאום הידע שלה היה בעל ערך עצום!

מצד אחד זו עוד שפה
כמה שפות אתם דוברים? אני יודע עברית ואנגלית ומבין רוסית. אשתי יודעת עברית, אנגלית, רוסית וצרפתית. בעל הבית המנוול מבין רק עברית וגם זה בקושי. אז למה לא לרכוש עוד שפה? עזבו שימושי, זה פשוט מעשיר ומהנה.

ומצד שני זו לא עוד שפה. זו העברית שאתם כבר מכירים
ברמה הבסיסית שלה, שס"י היא פשוט עברית מסומנת. אמנם כשמתאהבים בשפה מבינים שיש לה משלבים וכללי דקדוק שונים, אבל אלה אותן אותיות, ולסימנים רבים יש משמעות שקל להבין כשיודעים עברית. כל כך קל ללמוד, להבין ולזכור שפת סימנים, אז למה לא להתייחס אליה פשוט בתור גוון נוסף של עברית?

וזו דרך נהדרת לתקשר בלי מילים כשאי אפשר לדבר או כשאי אפשר לשמוע
זוגתי ואני שומעים מצוין, ובכל זאת משתמשים מדי פעם בשפת הסימנים בינינו. תיכף אפרט כמה דוגמאות.

איך הגעתי לשפת הסימנים?

למעשה ההתעניינות שלי בשפת הסימנים התחילה הרבה לפני שהיה לי ילד עם לקות שמיעה: כשהשתחררתי מהצבא ונרשמתי ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, התברר שכתנאי חובה אני נדרש לקחת קורסי העשרה בפקולטות אחרות. למה? ככה. אין לי מושג אם זה ככה גם היום. בזמנו, היצע קורסי ההעשרה היה מצומצם מאוד, אבל אחד מהם היה קורס שפת סימנים. אז נדלקתי. ממש מצא חן בעיני הרעיון ללמוד את הקורס הזה, אבל לצערי בגלל אילוצי מערכת שעות לא היה באפשרותי לגשת אליו.
אחר כך שמעתי על עמותת תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים, שמלמדת שס"י בחינם, תמורת התחייבות של כל אחד מחברי הקבוצה להעביר את הידע שלו הלאה. יהונתן כבר נולד אבל עדיין לא ידענו שהוא לא שומע טוב, כך שממש בלי קשר אליו התעניינתי בהצטרפות לקבוצה באיזור מגורי. אבל, אפעס, לא נפתחה קבוצה כזאת.
ואז גילינו את הלקות שלו, ואני החלטתי שהגיע הזמן. כלומר למרות שלא ידענו עדיין האם ועד כמה נשתמש בה בינינו, זה הפך לאיזשהו קטליזטור; נרשמתי לקורס של עמותת שמע (בתשלום), למדתי רמה 1 בת"א, ואז זוגתי למדה רמה 1 בטבריה, ואז למדנו שנינו רמה 2 בטבריה. למרבה הצער לא נפתח באיזורנו קורס רמה 3, אבל בינתיים נרשמתי ללימודי מתורגמנות שפת הסימנים, אותם אני לומד כרגע בשלוחה התל אביבית של אוניברסיטת אריאל, מתוך מטרה להיות מתורגמן כשאהיה גדול.

איך שפת הסימנים שימושית לשומעים? – דוגמאות

כשאי אפשר לדבר:
פעם ישבנו לארוחה חגיגית אצל ההורים של אשתי, ורציתי לשאול אותה משהו. אז פניתי אליה ושאלתי אותה בשקט, כדי שלא ישמעו. לצערי מישהו שמע ומיד הביע את דעתו, מה שגרר אחרים להביע דעות נוספות ותוך כמה דקות הלחישה הקטנה שלי הפכה לויכוח סוער סביב השולחן. אופסי. בפעם הבאה שרציתי לומר לה משהו בפרטיות, עוד באותו ערב, כבר שאלתי אותה בסימנים. התשובה שלה, מסומנת גם היא, נשארה בינינו בלבד. תענוג.
וכך בכל מצב שבו אי אפשר לדבר בחופשיות, אם לא רוצים שמישהו ישמע או אם חייבים לשמור על השקט. מכירים את זה שהורים עוברים פתאום לדבר יידיש כדי שהקינדרלעך זור ניט פרשטיין? בדיוק ככה. ממש לא מזמן, נניח, ישבנו אצל מישהי ופתאום שכחתי איך קוראים לה. היינו צריכים רק כמה תנועות קצרות בינינו – שיחה בשניים תוך כדי השיחה בשלושה – ואותה אחת אפילו לא שמה לב.
* שימושי גם כשאתה סובל מדלקת גרון וממש כואב לך לדבר. רגע, למה לאמץ את הגרון אם אפשר לסמן בידיים?

כשאי אפשר לשמוע:
תארו לעצמכם סופרמרקט הומה אדם בשעת השיא. לא הזמן האידיאלי לעשות קניות, אבל מצאנו את עצמנו שם בכל זאת. אט אט מילאנו את העגלה, ובשלב מסוים, כדי לחסוך זמן המתנה בקופה, נעמדתי עם העגלה בתור בזמן שהיא המשיכה להביא עוד מוצרים. היא פילסה בקושי את דרכה הרחק ממני – אבל כל עוד שמרנו על קשר עין המשכנו לשוחח בסימנים: "צריך גם חלב?" "כן. ולחם?" "לא, כבר לקחתי." "כמה עגבניות?" "שמונה, אולי עשר" וכן הלאה. יכולנו כמובן גם לצעוק הכל, אבל תקשרנו בשקט והבנו מצוין.
וכך גם מצאנו את עצמנו מספר פעמים באירועים שכללו מוסיקה בקולי קולות, כאשר יכולנו להרים את הקול בניסיון להתגבר על רעש המוסיקה (המחרידה, בדרך כלל) – אבל היה באפשרותנו לבחור בדרך השקטה והאלגנטית, שלא מצריכה אותי לקום מהשולחן ולבוא לצעוק לה באוזן או ממנה לעזוב את רחבת הריקודים ולצרוח לעומתי "מה?!?!!"
* שימושי גם כשכולם הלכו לישון אבל אתה נופל באחת בלילה על שידור חוזר של קרין גורן. אי אפשר להגביר את הווליום כדי לא להעיר את כולם? מזל שיש תרגום לשס"י!
* שלא לדבר על האפשרות הנהדרת לשוחח בשטף דרך חלונות, אם נניח היא בתוך חנות בגדים ואני ממתין בחוץ.

וחבל שלא כולם יודעים שפת סימנים.
באחת מהפעמים בהן זומנתי לשירות מילואים, מצאתי את עצמי באוהל המרכזי בזמן שהמפקד העצבני עושה הערכת מצב. באוהל שררה דממה מוחלטת וכולם הקשיבו לדבריו, אבל השעה הייתה ממש לפני ארוחת הערב ואחד החיילים נכנס פנימה, מעוניין לשאול את חברו האם הוא רוצה לבוא לאכול או לא. אלא שאיתרע מזלו של החבר, והוא בדיוק ישב בקצה השני של האוהל. החייל שנכנס ניסה לסמן לו – בפנטומימה, לא בשס"י – "אתה-רוצה-לבוא-לאכול?", אבל אותו חבר פשוט לא הבין. שוב ושוב ניסה החייל הרעב והמסכן להבהיר את כוונתו, אבל בסוף הוא ויתר והלך לאכול לבד. אה, אילו רק היו יודעים שפת סימנים, יכלו להבין זה את זה, לקבוע שעה ומקום ואפילו להחליט מה אוכלים – וכל זה מבלי להפריע למפקד העצבני…

%d7%98%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%96%d7%a0%d7%9e%d7%9f

בקיצור, לא משנה מאיפה באתם, מה הגיל שלכם או מה תחומי העניין שלכם. אם יש לכם מעט זמן פנוי ואתם מעוניינים ללמוד משהו חדש; אם אתם מעוניינים ללמוד שפה נוספת או להרחיב את מעגל תחביביכם; וכמובן אם יש לכם מכרים שמשתמשים בשפת הסימנים אבל אתם מתקשרים איתם בדרכים אחרות – לכו ללמוד שפת סימנים. זה אפילו יותר מהנה ויותר שימושי אם יש עם מי לתרגל ולשוחח, אז כדאי לגרור איתכם חבר או בן/בת זוג, אבל גם לבד זה כיף לא קטן.
אגב, תופעת לוואי של לימודי השס"י שלי היא שהתחלתי לשמוע יותר מוסיקה ישראלית. הכיצד? בהתחלה עדיין לא היה לי עם מי לתרגל, אז הייתי מסמן לעצמי שירים ששמעתי ברדיו, בפקקים בדרך לעבודה. מכיוון ששס"י היא לא שפה אוניברסלית אלא מקומית, שמעתי מוסיקה ישראלית – וזה נדבק. לא רע, אה?

מידע על קורס שפת סימנים באוניברסיטת אריאל:
http://www.ariel.ac.il/externalcertificate/accessibility/basic-sign-lang

מידע על קורסי שפת סימנים בעמותת שמע:
http://www.shema.org.il/?CategoryID=278&ArticleID=764

מידע על קורסי שפת סימנים באתר עמותת "תעביר את זה הלאה":
http://www.payitfwdisl.org.il/

מידע על קורסי שפת סימנים במכון לקידום החרש:
http://www.sela.org.il/%D7%A9%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D

בהצלחה בשפת הסימנים

מודעות פרסומת

24 תגובות to “למה שפת סימנים?”

  1. אפרת המפזזת 27 באוקטובר 2013 בשעה 22:25 #

    אבל אם כולם ידעו את השפה לא תוכלו לדבר בה סודות בחברה…. 🙂

    • טל 27 באוקטובר 2013 בשעה 22:26 #

      זה בסדר, כשנמצה את שס"י כשפה סודית פשוט נלמד שפה אחרת. 😛

  2. Riki Ladysnow 27 באוקטובר 2013 בשעה 22:56 #

    בהחלט מסכימה איתך מזמן רוצה ללמוד את שפת הסימנים לדעתי היא שפה חשובה מאד אגב שפת סימינים אמנם שונה משמשת את עולם החיות

  3. motior 27 באוקטובר 2013 בשעה 23:16 #

    אולי פעם אלמד… יש עוד הרבה שפות שאני רוצה ללמוד ולא מגיע אליהן 😦

    • טל 27 באוקטובר 2013 בשעה 23:36 #

      "אולי פעם" זה שם קוד ל"אף פעם", חביבי. דוחים ודוחים ובסוף לא עושים. יאללה, קום ותעשה עכשיו (לאו דווקא שס"י, אלא כל דבר).

  4. חיה שורץ 28 באוקטובר 2013 בשעה 7:25 #

    טל יקר,
    תודה על המידע, ועל האפשרות להבין את חשיבות השפה הנוספת הזאת.בהצלחה בהמשך הדרך, לכם וליהונתן.

  5. עומר טולדאנו 28 באוקטובר 2013 בשעה 8:02 #

    יפה מאוד, טל. עושה חשק להתחיל ללמוד. 🙂

    • טל 28 באוקטובר 2013 בשעה 8:14 #

      תאר לך כמה יכולנו לרכל בסימנים מעל הזגוגית במשרד שלנו, על אנשים שממש יושבים איתנו בחדר! 😉
      בוקר טוב, ידידי.

  6. צופ 28 באוקטובר 2013 בשעה 16:45 #

    תאוריה: נגיד שאתם סתם באיזה חגיגה ואתם יודעים רק עברית וכולם שם בחגיגה מדברים אנגלית והבן אדם היחיד שיכול להבין אותך זה מי שבאת איתו לחגיגה אבל הוא מסתובב ואתה נשאר "נטוש", אתה רואה את כולם צוחקים..נהנים.. זה מצס לא נעים ומבאס ואוכל אותך מבפנים.. נכון..?
    מה היינו עושים בשביל להבין.. מה..?!!
    מה שאני מנסה לומר זה מצב לא נדיר שקורה הרבה אצל לקויי שמיעה…..

    • טל 28 באוקטובר 2013 בשעה 16:52 #

      בהחלט. עוד סיבה לעודד אנשים ללמוד שפת סימנים!

  7. ע נ נ ת 28 באוקטובר 2013 בשעה 23:00 #

    כתבת יפה, ומאד מעניין.
    אני זוכרת את הסיפור שלך על הסופרמרקט מפעם אחרת שכתבת עליו 🙂

    • טל 29 באוקטובר 2013 בשעה 10:36 #

      תודה רבה. וכן, יש כל מיני סיפורים קטנים שסיפרתי פה ושם בבלוג או בפייסבוק או בעל פה לכל מיני אנשים, אז אני מניח שרבים זיהו חלקים שונים ברשומה. מקווה שלא שעממתי אף אחד…

  8. חתולי8 29 באוקטובר 2013 בשעה 10:31 #

    נתת לי… או יותר נכון נטעת בי רעיון…
    לא יודעת אם ייושם או מתי, אבל נתת לי חומר למחשבה.

    • טל 29 באוקטובר 2013 בשעה 10:37 #

      יופי, כיוונתי ל"חומר למחשבה". אשמח אם תעדכני אותי אם זה התגלגל גם למעשים. 😉

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) 29 באוקטובר 2013 בשעה 23:25 #

        טל, כתבת מקסים!
        אני התאהבתי בה מזמן
        ונהנית ממנה מחדש כל יום
        מומלץ!

        • מיכל נווה 29 באוקטובר 2013 בשעה 23:30 #

          בשס״י כמובן…
          משתפת את הפוסט אצלי בפייסוש
          מוזמן להכיר –
          https://m.facebook.com/signupyourlife?id=143886795703992&_rdr

          • טל 29 באוקטובר 2013 בשעה 23:38 #

            מכיר ועוקב אחריך ביוטיוב – ועכשיו גם בפייסבוק. נעים מאוד, ותודה שקפצת לבקר. 🙂

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) 29 בינואר 2014 בשעה 13:57 #

    טל, התרגשתי מאד לראות את השיר ששרת לבנך בש"ס, מדהים וחייבת להודות שאין רבים שיוכלו לשיר כה יפה. מאד מרגש לקרוא על אב רגיש, אכפתי ומשקיע, בזכות הקבלה וההשלמה שלך ושל אשתך את חרשותו/ לקות השמיעה שלו ובעיקר אהבתכם אליו, ילדכם יגיע רחוק ועם בטחון עצמי בכל דרך שיפנה.

    • טל 29 בינואר 2014 בשעה 14:10 #

      א-מן!
      ותודה רבה. 🙂

  10. אורלי 31 בינואר 2014 בשעה 11:13 #

    שלום רב.
    מדוע לא פותחים קורס שלב 2 בבאר שבע?

  11. דנה פאר 23 בספטמבר 2016 בשעה 14:32 #

    וואו, פוסט מעולה. ממש מעניין. אבל תגיד, למה שפת הסימנים היא לא בינלאומית? מה ההיגיון בכך שיש שפת סימנים שהיא ייחודית לכל שפה?

    • טל 25 בספטמבר 2016 בשעה 1:13 #

      ממש כמו ששפות דבורות התפתחו במדינות שונות באופן שונה, כך גם שפות סימנים התפתחו בקהילות חירשים שנמצאות במדינות הללו באופן שונה, והן מבוססות על תרבות מקומית (למשל, הסימן ללאכול בשפת סימנים ישראלית הוא יד שמכניסה אוכל לפה, אבל בשפת הסימנים היפנית זה נראה כמו צ'ופסטיקס).
      באותה מידה אפשר לשאול למה כל בני האדם לא דוברים את אותה השפה, ומה ההיגיון שיש שפה דבורה שונה בכל מדינה. למעשה היה כבר בחור נחמד בשם זמנהוף ששאל את השאלה הזאת, אבל איפה האספרנטו שלו היום, איפה. 🙂

      • דנה פאר 25 בספטמבר 2016 בשעה 22:12 #

        מגניב, לא היה לי מושג. תודה! 🙂

Trackbacks/Pingbacks

  1. זו הייתה 2013 שהייתה | רסיסי מילים - 31 בדצמבר 2013

    […] ב-2013 גם למדתי עם זוגתי קורס שפת סימנים רמה 2 וסיימנו אותו בהצלחה. לצערי טרם נפתח באיזורנו קורס רמה 3, אבל אני משתדל מאוד לשמר את מה שאני יודע דרך סימון של שירים בעברית בדרך לעבודה וצפייה בתכניות מתורגמות לשפת סימנים. זה עדיין שימושי לי ולזוגתי בסופרמרקטים הומי אדם, למשל, אבל יותר מזה – השבוע למשל הזמנתי חדר ישיבות בעבודה לצורך איזו פגישה שהייתה אמורה להסתיים בשעה ארבע, אבל לא שמנו לב לשעון ובשעה ארבע וחמישה מי שהזמין את החדר אחרינו עמד בחוץ ועשה לי פרצופים זועפים דרך הקיר השקוף. הצצתי בשעון, נחרדתי לגלות שגלשנו בזמן ואוטומטית סימנתי בחזרה "אנחנו מסיימים!" בשפת סימנים – אבל הוא כנראה לא הבין. ברצינות, אנשים, לכו ללמוד שפת סימנים. […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s