רגרסיה וניתוח שונות

18 דצמ

ק' זוגתי לומדת באוניברסיטה הפתוחה כבר כמה חודשים לתואר ראשון במדעי ההתנהגות. אני לא יודע איך היא עושה את זה. בעיני מדובר בקורסים המשעממים ביותר בעולם, ברמה שאם אני סובל מנדודי שינה מספיק לתת לי לקרוא את הסילבוס שלה. לא מתלוצץ, פעם היא התייעצה איתי לגבי איזה קורס כדאי לה לקחת בסמסטר הבא ואני פשוט נרדמתי באמצע השיחה.

מעניין כמה שהחיים במציאות שונים מהאקדמיה. על אף שביומיום אני אוהב לכתוב ולקרוא, כשזה נוגע לקורסים אקדמיים אני מעדיף תמיד את אלה עם המספרים על פני אלה עם המילים. תנו לי סטטיסטיקה, הוכחות מתימטיות, כל דבר שמכיל אפסילון גדול מאפס – ואהיה מאושר. תנו לי קורס כמו "סוציולוגיה של הפוליטיקה" או "ריבוד: סוגיות באי שוויון חברתי", עם המון פיסקאות שנפתחות ב"כלומר" או "במילים אחרות" – ואהיה, בלשון המעטה, מאוד לא מאושר. אצל ק' זה הפוך. היא טובה בלכתוב הרבה ולהשתמש חמישים פעם ב"במילים אחרות" באותו עמוד ועדיין לגרום לטקסט שלה להישמע הגיוני ולקבל ציונים נאים. עם מספרים, לעומת זאת, היא ממש לא מסתדרת. לא ברור איך מבין שנינו דווקא היא זו שביומיום עובדת בבנק ואחראית על החשבונות בבית…

חוברת הקורס, מזכרת

חוברת הקורס, מזכרת

בסמסטר האחרון ק' נחרדה לגלות שאחד מקורסי החובה שנותרו לה לסיום התואר נקרא בשם המפתה "רגרסיה וניתוח שונות". מדובר בקורס מתחום הסטטיסטיקה – עורכים ניסוי, מקבלים תוצאות מספריות, מריצים משוואות, בונים גרפים… הופ, הנה חלפה לי צמרמורת נעימה בגב כשכתבתי את זה, אבל אי שם ק' בוודאי סובלת מאיזה טיק בעין. היא כל כך שונאת מספרים, ששום דבר מהחומר שנלמד בהרצאות פשוט לא התיישב לה בראש והיא ממש נכנסה לחרדות שהיא עומדת להיכשל בקורס הזה שוב, ושוב, ושוב.

כבן זוג נאמן וחובב מספרים הבטחתי לעזור לה ללמוד. גם אני התיישבתי לצפות בקורסי הוידאו כדי ללמוד את החומר, וביחד התיישבנו לפתור את שיעורי הבית שלה כדי שתעמוד במטלות הקורס. זה היה קשה יותר מששיערתי – לא רק החומר הנלמד, שהיה קשה בפני עצמו, אלא העובדה ש… איך לומר בעדינות, ק' הופכת לסוג של הענק הירוק כשהיא לא מצליחה להבין משהו. היא מתייאשת, מתעצבנת, אפילו הגיעה לסף דמעות פה ושם, וזה עוד כשהיינו רק בתחילת הקורס. לא עזרה גם העובדה שבגלל אילוצי עבודה וילדים מצאנו את עצמנו לומדים בשעות הקטנות של הלילה, אז אם להוסיף עייפות למשוואה ואת העובדה שגם אני נוטה להתרגז כשאני מסביר משהו כמה פעמים במילים אחרות ללא שום שינוי בתוצאה – ולפעמים היה נדמה לי שכל הזוגיות שלנו עומדת למבחן.

לומדים רגרסיה וניתוח שונות יחד, אילוסטרציה

ק' הצליחה לקבל בעזרתי ציונים נאים במטלות הבית, אבל האיום האמיתי שהתקרב במהירות היה המבחן. אם במטלות הבית הייתי שם לצד ק' כדי להסביר לה למה זה ככה ולמה זה ככה, ולפעמים אפילו לצרוח "די, עזבי להבין למה זה נכון. זה פשוט נכון, תכתבי פה ככה וככה ותסמכי עלי!" – וציוני מטלות הבית היוו אחוז זעום מהציון הסופי – הרי שבמבחן לא אהיה שם להנחות, להסביר או לצרוח. במבחן היא תהיה לגמרי לבד עם דף הנוסחאות והמחשבון, ורק המחשבה על הלבד הזה הכניסה אותה לפאניקה. אבל אני הבטחתי שאעזור והתכוונתי לעמוד בהבטחה שלי.  אנחנו נשב ללמוד יחד, הרצאה אחרי הרצאה, נעצור כל כמה דקות כדי לוודא שהיא הבינה ונוכל לחזור אחורה אם צריך, נפתור מחדש את כל מטלות הבית וכל שאלה אפשרית ממבחנים קודמים. אני אעביר אותה את המבחן הזה, נשבעתי, גם אם אצטרך ללמד אותה את כל הבסיס מבית הספר היסודי. 

יוווו, כמה מספרים!

יוווו, כמה מספרים!

על מועד א' ויתרנו בכוונה, כי הערכתי שלא נספיק ללמוד אליו. למועד ב' התחלנו ללמוד שלושה שבועות לפני. בלילות וסופי שבוע העפנו את הילדים לסבתא ועשינו בבית מרתונים של הרצאות, תרגילים, מספרים וטבלאות. ההתקדמות הייתה איטית ומייגעת, והענק הירוק שבתוך ק' בא לבקר יותר מפעם אחת. היא הייתה נעולה בתוך המחשבה שבכל הנוגע למספרים היא מטומטמת שלעולם לא תבין שום דבר, אבל המשכנו. שבוע לפני המבחן היא הישירה אלי מבט ושאלה בייאוש, "אתה באמת חושב שאני יכולה לעבור את זה? אני צריכה רק 60, רק ציון עובר, לא יותר מזה. אתה חושב שאני יכולה?" באותו רגע האמת כנראה הייתה יותר לכיוון 30, אבל עניתי לה שהיא עוד תוציא 80 והיא צחקה. אין כמו צחוק בריא כדי לשחרר מתח, כנראה.

יום המבחן הגיע. נסעתי לעבודה בתל אביב וק' נסעה למקום בו נערך המבחן. לאורך היום עוד דיברנו מדי פעם על הנוסחאות השונות, בחנתי אותה בעל פה דרך הטלפון (עד כמה שאפשר כשזה נוגע לקורס שרובו ככולו עוסק בחישובים) והיא שלטה בחומר מצוין. היא אמרה שהמבחן מתחיל בשעה 16:00 אחה"צ, אז בשעה 15:55 סימסתי לה בהצלחה.

בשעה 16:10 צלצל הטלפון שלי וראיתי את המספר שלה על הצג. נבהלתי. זהו, היא נכנסה לחדר, ראתה את דף השאלות ונמלטה. לעזאזל. "הלו?"
"אופס, טעיתי, המבחן ב-16:30", היא אמרה…

ואז ניצלנו גם את הדקות שנותרו כדי לחזור עוד על הנוסחאות. מתי משתמשים בזה ומתי בזה, ומה המשמעות של פה ומה זה שם. איחלתי לה שוב בהצלחה וניתקתי. ידעתי שהיא מוכנה, שהיא מסוגלת להוציא את ה-60 הזה, אבל אי אפשר להיות בטוח מבלי לראות את טופס המבחן. אולי המרצה יבחר להתרכז דווקא בחומר של סוף הקורס, אותו הספקנו לתרגל קצת פחות? אולי הניסוחים יבלבלו אותה? אולי העייפות מהלילה הלבן האחרון של הלימודים תכריע אותה והיא תשכח משהו חשוב?

שלוש שעות לאחר מכן היא התקשרה אלי. נשמעה עצבנית. שאלתי איך הלך, והיא ענתה שהלך גרוע. שהיה קשה. שאין ברירה, היא תצטרך לקחת את הקורס פעם נוספת בסמסטר הבא. אחר כך היא סיפרה שהיא נכנסה לאוטו ובכתה כל הדרך הביתה.

.

ואז, אחרי כמה ימים, הגיעו הציונים.

רגרסיה וניתוח שונות 83

ולא, המרצה לא נתן פקטור של 80 נקודות כמו שק' חשבה בהתחלה

ואני לא חושב שהציון מעיד כל כך על היותי מורה פרטי מוצלח – טוב, גם – כמו שהוא אומר שאפשר לנצח גם במלחמות שנראות אבודות מראש. שלעולם לא צריך להרים ידיים מראש כי המצב נראה עגום, אלא להאמין שזה אפשרי. ככה אפשר לא רק לנצח בדוחק של "עובר" אלא לגרוף ניצחון מרשים של "83". גאה מאוד בק', מאוד מאוד.

רק שלא תיקח שום קורס המשך בנושא דומה בעתיד הנראה לעין.

מודעות פרסומת

16 תגובות to “רגרסיה וניתוח שונות”

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) 18 בדצמבר 2013 בשעה 9:22 #

    ברכותי לרעייתך ולך, כשיש יחסי רעות בין אנשים, במקרה זה בני זוג , הכל ימליח. כי אין כמו הקשבה, אכפתיות, רצון להצליח ביחד !! אני גאה בך על האינטליגנציה הרגשית הגבוהה שלך. לא מהיום, כבר מזמן.

    • טל 18 בדצמבר 2013 בשעה 11:17 #

      חן חן. 🙂

  2. חתולי8 18 בדצמבר 2013 בשעה 11:14 #

    בחיים אל תפחיד אותי יותר ככה!!!
    רצתי לכאן במהירות כשראיתי את הכותרת כי חששתי שקרה משהו לילדים…
    אתה חייב לי עכשיו5 דקות של רוגע במקום הדפיקותלב שהיו כאן…
    מפגר!
    אה, איזה יופי!! כל הכבוד לק' וכל הכבוד לך! ואני בטוחה שבדיעבד זה אפילו חיזק עוד יותר את הזוגיות שלכם שמן הסתם יציבה!
    נהדר♥

    • טל 18 בדצמבר 2013 בשעה 11:17 #

      מתנצל, לא חשבתי על זה.
      הנה, צפי בזה כמה פעמים: http://www.youtube.com/watch?v=2vTj0GA_Pc4
      🙂

    • עידו 19 בדצמבר 2013 בשעה 23:16 #

      אתה אדם נדיר וכותב מרגש. מסכים עם חתולי8 שהכותרת איומה – בבקשה תחליף!
      עידו

  3. motior 18 בדצמבר 2013 בשעה 13:21 #

    כל הכבוד ל-ק' – וגם לך 🙂

  4. המפפזת 18 בדצמבר 2013 בשעה 13:56 #

    חחחח….. מוכר להפליא. גם אני לקחתי קורסים בדרך לתואר (נוסף9 במדעי ההתנהגות. תואר שבחרתי לא לסיים בסופו של דבר. וגם אני הזדעזתי מהצורך לקחת קורסים בסטטיסטיקה ושיטות מחקר. וגם לי היה ציון של 82 בקורס למרות שלא הבנתי כלום, ונסיונותיו של בעלי לעזור נתקלו בענק הירוק במיטבו.

    אני תמיד אומרת שמבחינתי, כששמים בשק שלושה זוגות גרביים לבנים ושלושה זוגות גרביים אדומים, לא שואלים מה הסיכוי שנוציא זוג מושלם אדום אחרי הוצאת שתי גרביים! מה שיוצא אני מרוצה!!

    • טל 25 בדצמבר 2013 בשעה 9:52 #

      אני בכוונה הלכתי יום אחד וקניתי (טוב, ביקשתי מאשתי לקנות לי) המון גרביים שכולן בצבע זהה. אין יור פייס, סטטיסטיקה!

  5. יערה 18 בדצמבר 2013 בשעה 15:09 #

    83 זה מכובד מאד מאד.
    ובדרך כלל אומרים שכשמרגישים שהמבחן היה ממש קשה, זה אומר שהיה טוב.
    כל הכבוד לה ולך שעזרת לה כלכך.
    זה לא מובן מאליו.
    האמת? היו לי נצנוצי דמעות בעיניים כשראיתי את הציון.
    נזכרתי בלימודים שלי כשקיבלתי ציון טוב בקורסים שחשבתי שאין סיכוי.
    זה מאד מרגש.

  6. איילת גזית 18 בדצמבר 2013 בשעה 16:01 #

    זה היה ידוע מראש כבר מההתחלה שהיא תעבור על ציון גבוה!!! ברכות לק׳ האלופה. ויש לק׳ בעל מסור ומדהים :-). שניכם תזכרו טוב טוב את המבחן הזה שמעיד על שיתוף הפעולה המקסים בינכם. אני חושבת שזה מזכה אותך בתחרות ׳עד הירח ובחזרה׳- זוכר? אני בסוף לא ניצלתי את הסופ״ש אז אני מעבירה לכם אותו :-))))
    אפרופו, את הענק הירוק אני מכירה מקרוב.

    • טל 18 בדצמבר 2013 בשעה 16:42 #

      לשבור קיר במטבח זה הרבה יותר רומנטי. 🙂

  7. anguly 25 בדצמבר 2013 בשעה 7:44 #

    כל הכבוד לק' ולך
    לא קל ללמוד את הקורס הזה, במיוחד אם יש חרדת מספרים
    ואני עוד תוהה איך בבנק היא רגועה ליד כל החישובים 😛

    • טל 25 בדצמבר 2013 בשעה 9:50 #

      בוא'נה, לא כדאי שאף אחד מלקוחות הבנק בו היא עובדת יקרא את הרשומה הזאת, אה? 😀

  8. בצלאל 25 בדצמבר 2013 בשעה 8:25 #

    תגיד את האמת, זאת בעצם ק' שלימדה אותך את החומר, ולא להיפך. נכון?

    • טל 25 בדצמבר 2013 בשעה 9:51 #

      חביבי, אני את התואר שלי כבר סיימתי מזמן.

  9. חוטהשני 30 בדצמבר 2013 בשעה 17:02 #

    ישר כח לאשתך ולך. 83 זה ציון באמת מכובד בקורסים כאלה ! אולי כדאי לך לחשוב על כיוון הוראה… קורסים פסיכומטרים – נדמה לי שיש לך את זה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s