ארכיון | מרץ, 2014

לך רק בדרך שלך

27 מרץ

ישבנו בקניון. הילדים ליקקו גלידה, ק' אכלה סושי. אני כבר חיסלתי את השווארמה שלי אז פשוט בהיתי בהם ואהבתי אותם מאוד.

היו המון אנשים בקניון. בדרך כלל קניון טבריה לא ממש נהנה מכמויות גדולות של מבקרים, אבל הערב אמורה הייתה להיערך באיזור הפוד קורט הופעה של דובדבני וקובאץ', אז נדמה היה שכל תושבי הצפון התהלכו מסביבנו, מחפשים מקום לשבת לקראת ההופעה שתתחיל מיד.

מבעד להמולה שמעתי פתאום נקישת מתכת, כאילו משהו נפל על הרצפה. הסתכלתי סביבי וראיתי, במרחק שלושה או ארבעה שולחנות ממני, צרור מפתחות מוטל על הרצפה לצידה של אישה שאני לא מכיר, שישבה ואכלה מקדונלד'ס עם (כנראה) הבת שלה. היא לא זזה לכיוון המפתחות. לא היה ברור אם היא לא הבחינה בנפילתם או שפשוט רצתה לסיים את הביס לפני שהיא מתכופפת להרים אותם. מבלי לחשוב הרבה קמתי וניגשתי לשם, לפני שמישהו מההמון יבעט בהם בטעות.

הרמתי את צרור המפתחות והנחתי אותו על השולחן לצידה.

"נפל לך", אמרתי.
"אה, תודה", היא ענתה.
חייכתי אליה ופניתי לחזור למקומי, אבל אז –
"רגע!" היא אמרה.
הסתובבתי.
"אני מזהה אותך מהסרטון."
בהיתי בה בשקט, המוח שלי התרוקן ממילים.
"אני רוצה להגיד לך שממש ריגשת."
טוב, אני חייב לגבש איזו תשובה. אממ… אה…
"תודה", אמרתי, "אני מאוד נבוך. תודה רבה."

.

 (רגע, את גרסת הדואט כבר ראיתם?)

מים לקפה

4 מרץ

לפני כמה שבועות נשמעה דפיקה בדלת ובפתח עמד השכן מלמטה כשבפיו תלונה. יש לו רטיבות בתקרת המקלחת, מה שככל הנראה אומר שיש אצלנו נזילה. מיד הודענו לבעל הבית והוא מיהר להזמין אינסטלטור, שהגיע ממש באותו יום ואישר שיש נזילה. עם זאת, הוא טען שהוא יצטרך להגיע שוב ביום אחר ולתקן אותה. "נהיה בקשר" הוא אמר – ונעלם.

שלושה שבועות חלפו עד שהוא יצר קשר. שלושה שבועות ארוכים שבמהלכם הנזילה הלכה והתגברה, הרטיבות בתקרה של השכן החמירה עד כדי טפטוף – והשכן המשיך להתלונן. בצדק. בעל הבית (הבאמת נחמד, אגב) היה נבוך והתנצל והבטיח שהאינסטלטור אוטוטו יבוא לתקן (גם לנו לא ברור למה לא הוזמן מישהו אחר) וכאמור רק אחרי שלושה שבועות נמצא האינסטלטור האבוד ונקבע מועד לתיקון. בסופו של דבר, לאחר כמעט חודש מהתלונה הראשונה של השכן – הנזילה תוקנה.

זה לא היה סיפור כל כך מעניין אלמלא קמפיין פרסומי נחמד של קפה נמס עלית שעלה לאוויר לאחרונה. בטח ראיתם את הפרסומת הזו פה ושם:

את הפרסומת מלווה פעילות חביבה בעמוד הפייסבוק של קפה נמס עלית, במסגרתו מוזמנים גולשים לבקש סליחה מאדם אחר ולשבת איתו לכוס קפה. אני, שבכל פעם שהתקלחתי דמיינתי את המים מטפטפים על ראשו של השכן מלמטה, ניצלתי את העמוד כדי לכתוב התנצלות קצרה שלא חשבתי שמישהו באמת יקרא אי פעם, בטח לא השכן.

ובכן, ואז זה קרה:
(חתוך לכם? הקליקו כאן לצפיה בחלון נפרד)

הפרצוף המזוקן שלי, יחד עם ההתנצלות הקצרה שכתבתי בפייסבוק, שודרו אמש (3/3/14) בהפסקת הפרסומות של חדשות ערוץ 2 ולאחר מכן במהלך פרק של היפה והחנון בערוץ 10.

ולא, לא נקשתי מבעוד מועד בדלת של השכן כדי לספר לו על ההתנצלות הפומבית שלי. הייתי נבוך מדי, השעה הייתה מאוחרת מדי, הכנס כאן תירוץ נוסף מדי. אבל אני מקווה שהוא צפה.
גם אם לא, לפחות הנזילה תוקנה – ועכשיו אני מקווה שטפטוף המים היחיד אצלו בבית הוא מהקומקום לכוס הקפה…

"מנוקדת" (עוגת פרג)

2 מרץ

מנוקדתובכן, פרג.

כן, אני שומע את הצקצוקים שלכם עד כאן. אני מודה שגם אני לא משתגע על פרג, אבל זה היה חומר הגלם החודשי של פרוייקט הבלוגרים של מנטקה, ואתגר זה אתגר.

היות ולאחרונה קצת השתוללתי עם הקינוחים (אחד הכיל בשר ואחר דרש ציוד הנדסי כבד), רציתי להכין הפעם משהו שגם אנשים שפויים יוכלו לעשות בבית, ויחד עם העובדה שהפרוייקט חוגג שנה להיווסדו(!) החלטתי ללכת על עוגה. פשוטה, קלה, לא מסובכת בכלל.

…ובכל זאת התברר שיש מקום לפשל, כי בפעם הראשונה שהכנתי את העוגה, שמתי אותה בתנור והתחלתי לנקות בעליצות את השיש – ואז מצאתי את שקית הפרג שלי. סגורה. מחוץ לתנור, מחוץ לעוגה. גבירותיי ורבותיי, אני גאה להציג בפניכם את עוגת הפרג הראשונה בעולם ללא פרג.

איזה אהבל אני, יא אללה. אבל לא נורא, מיכל נהנתה מהעוגה גם ככה.

אז הכנתי שוב, והפעם היא יצאה מוש-ל-מת! פשוטה! קלה! לא מסובכת בכלל! ועם פרג! היות ולא מצאתי שם קצר יותר מ"עוגת פרג, קרם שמנת, קצפת וקוקוס", אני מכנה אותה פשוט "מנוקדת" (בהצעת אחותי. כי זה מה שפרג עושה. מנקד). היא רכה, לחה, קרמית ולא מתוקה מדי. ובינינו, אני חושב שהיא יצאה אחד הדברים היפים שהכנתי.

רגע לפני הרצפט – גם חבריי לפרוייקט עשו דברים מהממים עם פרג: פסטה פרג, סיגרים במלית תפוחים ופרג, עוגיות פרג-לימון-וניל, פאי… בקיצור, הקליקו כאן למתכוני פרג נוספים.

הפרודוקטים ל"מנוקדת":
5 ביצים מופרדות
3 כפות שמן
1/2 כוס סוכר
כוס ורבע קמח
1 כפית אבקת אפיה
1 שקיק סוכר וניל
חצי כוס פרג

מקציפים את הלבנים של הביצים יחד עם הסוכר לקצף יציב.
טורפים את הצהובים של הביצים עם השמן ומקפלים לקצף החלבונים.
מוסיפים קמח, אבקת אפיה, סוכר וניל ופרג ומקפלים לתערובת.
מכניסים לתנור שחומם מראש ל-170 מעלות למשהו כמו 25-30 דקות. מוציאים כשקיסם יוצא יבש. השתמשתי ברינג בקוטר 20 אז היא יצאה לי גבוהה ונאה. מצננים, מעבירים ללילה במקרר.

לקרם גבינה:
250 גרם גבינת שמנת 30%
גרידת לימון אחד
50 גרם אבקת סוכר
1 כפית תמצית וניל
250 מ"ל שמנת מתוקה

שמים בקערה את כל החומרים פרט לשמנת המתוקה ומקציפים. כשהתערובת אחידה מוסיפים את השמנת המתוקה ומקציפים היטב היטב.

ועכשיו לחלק הכיפי באמת – ההרכבה:

כדאי לתחוב מתחת לשכבה התחתונה כמה קרעים של נייר אפייה באופן כזה שניתן יהיה למשוך אותם החוצה אחר כך

כדאי לתחוב מתחת לשכבה התחתונה כמה קרעים של נייר אפייה באופן כזה שניתן יהיה למשוך אותם החוצה אחר כך (וללקלק)

פורסים את העוגה לשתיים או שלוש שכבות. מרטיבים כל שכבה במעט סירופ סוכר (רבע כוס סוכר מומס ברבע כוס מים רותחים, זו הכמות שהספיקה לי עבור כל השכבות).
מניחים שכבה ראשונה על גבי צלחת ההגשה.
מורחים מעט קרם גבינה.
מניחים שכבה שניה על גבי הקודמת.
מורחים מעט קרם גבינה.
מניחים שכבה שלישית על גבי הקודמת.
מורחים מעט קרם גבינה.
מניחים שכבה רביעית… אה, נגמרו השכבות? אז מורחים את יתרת קרם הגבינה מעל השכבה האחרונה וגם על דפנות העוגה.

מצננים. קרם הגבינה מאוד נוזלי בזמן המריחה, אבל בקירור הוא מתייצב.

אני רציתי שהעוגה תהיה כמה שיותר לבנה מבחוץ, אז קישטתי בקצפת מלמעלה וקוקוס טחון על הדפנות. קוקוס, אגב, היה חומר הגלם הראשון של פרוייקט כחומר ביד הבלוגר בדיוק לפני שנה (ובו עדיין לא השתתפתי), אז הנה, סגרתי מעגל! הידד!

גכ

קוקוס בחוץ ופרג בפנים? חובה להגיש לצד ערימה נאה של קיסמי שיניים.

בתיאבון!

מנוקדת!

בתיאבון!