כהלכתו, מקוצר ומצויר

21 אפר

עשרים ושניים אורחים, שבעה אפיקומנים ומארח שהחליף בגדים שלוש פעמים במהלך הארוחה (אני!) – זה היה ליל הסדר הראשון שלנו.

בשנים האחרונות חגגנו את ליל הסדר בארוחת ערב משפחתית אצל קרובי משפחה מהצד שלי. מדי פעם עוד נהגנו לקרוא חלקים נבחרים מההגדה או לשיר איזה שיר, אבל בעיקרון הגענו מהר מאוד לשלב של האוכל. כל כך מהר, למעשה, שהיינו מספיקים לסיים את הארוחה, לנסוע הביתה ולהספיק להגיע בדיוק בזמן שבו השכנים הגיעו ל"אחד מי יודע".

השנה, בפעם הראשונה, זוגתי ואני החלטנו שניקח את ליל הסדר על עצמנו. הזמנו אלינו הרבה אנשים, כולל את אותם קרובי משפחה שבדרך כלל מארחים אותנו, אבל לצערי דווקא הם לא הגיעו. מי כן הגיע? ההורים שלי ועוד הרבה אנשים שמעולם לא חגגו שום ליל סדר – כולל כמה ילדים להורים שבכלל לא שומרים פסח ואפילו אורחת מחו"ל שכל קשר בינה לבין מצות הוא מקרי בהחלט. בסך הכל התיישבו סביב השולחן בסלון שלנו 22 מסובין, שזה הכי הרבה אנשים שהבית הזה אי פעם ראה בבת אחת.

רצינו לייסד מסורת משפחתית של ליל סדר כהלכתו מצד אחד, יחד עם חוסר הסבלנות והרעבתנות שלנו מצד שני. רצינו שהילדים יידעו על אילו ארבעה בנים מדברת ההגדה, מה זה אפיקומן ואיך שרים חד גדיא. רצינו לתת לאורחת מחו"ל טעימה מהמסורת שלנו. רצינו להשוויץ בבית היפה שלנו, להרשים בכישורי הבישול של זוגתי ובקינוחים שלי.

והצלחנו.

הבית היה מצוחצח. שולחן ליל הסדר היה מרהיב, בעיצובה המושקע של זוגתי, וכלל אפילו קערת פסח כמו שצריך. קנינו הגדות מצוירות ומקוצרות, כאלה שמיועדות לילדים, אבל חילקנו אותם גם למבוגרים. האורחת מחו"ל קיבלה גרסה ברוסית ותרגום סימולטני שוטף.

שולחן ליל הסדר

שולחן ליל הסדר – סחט מחמאות אבל אף אחד לא טרח לצלם תמונה יותר טובה מזו

פתחתי את הסדר בנקישת מזלג על כוס יין, הודיתי לכל מי שהצפין עד טבריה, פרגנתי לזוגתי שעמלה רבות על הערב הזה והכרזתי שזו הפעם הראשונה מיני רבות בה הסדר ייערך אצלנו – עם כמה הנחות: קודם כל, מותר לאכול בזמן שאני קורא את ההגדה (אבל עדיין צריך להקשיב). ושנית – החבאנו ברחבי הבית לא פחות משבעה אפיקומנים, כמספר הילדים. המטרה היא שכל אחד מהילדים ימצא אפיקומן, ואם מישהו כבר מצא – הוא מוזמן לעזור לילדים אחרים בחיפושים. קאט לשורה התחתונה של עניין האפיקומן: יהונתן מצא אחד. לא היה מאושר ממני באותו רגע. אחר כך הוא מיהר לזלול את האפיקומן, חיסל עוד שלוש או ארבע מצות, ובזאת הסתיימה הארוחה עבורו. לא חשוב, העיקר שהוא נהנה.

חילקנו בינינו את קריאת ההגדה וכל מי שרצה קרא קטע. בכל פעם שהגענו לשיר – עודדתי את כולם לשיר בקולי קולות, למחוא כפיים או להכות בשולחן, זכר לא רק ליציאת מצרים אלא גם (ובעיקר) זכר לשירת השכנים שנהגנו לשמוע בכל פעם שחזרנו הביתה מארוחת חג. כן, הפעם אנחנו היינו השכנים ששרים בקול רם.

הגדה מקוצרת ומאוירת לילדים. מספיק לפעם ראשונה

הגדה מקוצרת ומצוירת. אולי בשנה הבאה נלך על הנוסח המלא. לא, זה שקר

כמו כל מגישת אירוויזיון שמחליפה שלוש שמלות בערב אחד, גם בעל הבית שניהל ביד רמה את הסדר – דהיינו, אני – החלפתי חולצות שלוש פעמים. לא מתוך ראוותנות חלילה, אלא בגלל שהצלחתי לשפוך רוטב על החולצה הראשונה ואחר כך ניסיתי להכין סורבה תות שרובו מצא את עצמו על החולצה השניה (ובסופו של דבר לא הוגש לשולחן), אבל זה נתן לחלק מהאורחים משהו לצחוק עליו, אז מילא.

ואחרי ארבע כוסיות יין (או אולי יותר?) – נפרדנו מהאורחים ב"נתראה בשנה הבאה". כן, זה היה ליל סדר מוצלח וחג שמח מאוד.

הידד, אפילו המקרונים שלי יצאו מהממים!

מודעות פרסומת

11 תגובות to “כהלכתו, מקוצר ומצויר”

  1. תזזאטית 21 באפריל 2014 בשעה 20:28 #

    איזה יופי, מקסים!!
    נשמע שהיה לכם ערב ליל סדר מקסים !!

  2. אפרת המפזזת 21 באפריל 2014 בשעה 21:02 #

    סדר כהלכתו!. אנחונ היינו השנה רק 22 איש, שזה הסדר הכי קטן שיצא לנו בעשר שנים האחרונות 🙂 אני ממליצה על תמונה לפני הסדר של כל המשתתפים בו, ככה תוכלו לראות בעוד כמה שנים איך החבורה גדלה.

    • טל 27 באפריל 2014 בשעה 12:03 #

      תודה, איזה רעיון נפלא! נתחיל משנה הבאה. 🙂

  3. yara113 21 באפריל 2014 בשעה 21:48 #

    אהבתי מאוד בעיקר את השיר לבן בשפת הסימנים.
    מקסים.תודה לתזזית על ההמלצה

  4. חוטהשני 22 באפריל 2014 בשעה 1:35 #

    נשמע שהיה לכם באמת ליל סדר מקסים !
    כל הכבוד על ההשקעה

  5. motior 22 באפריל 2014 בשעה 9:42 #

    איזה יופי! כל הכבוד על היוזמה והאירוח 🙂

  6. חתולי8 22 באפריל 2014 בשעה 14:16 #

    אין כמוך! כל הכבוד על פתיחת המסורת.
    אני מאחלת לך שנים רבות רבות של סדרי פסח!!!
    אולי פעם תארח גם אותי , זה ממש נראה מזמין העניין הזה…..

    • טל 27 באפריל 2014 בשעה 12:03 #

      תצפיני לטבריה? 😛

  7. איילת גזית 23 באפריל 2014 בשעה 20:29 #

    נפלא.
    מאחלת לכם שתמשיכו במסורת היפה הזו.
    אתה כותב נפלא כרגיל.
    וחזל"ש קל ונעים.

  8. ע נ נ ת 24 באפריל 2014 בשעה 10:29 #

    איזה יופי! שמחה וששון!
    המקרונים נראים כל כך נפלאים,
    ובכלל כיף שכולם נהנו!

  9. צוף 24 באפריל 2014 בשעה 22:15 #

    זה באמת אליפות להצליח להעביר ערב ליל סדר עם 7 ילדים והרכב קצת ככה מנותק – ועוד לחייך, לשיר, ולפרגן לעצמכם (מה שרוב האנשים לא מצליחים לעשות). כבוד !!! ואאמץ את הרעיון של אפיקומנים כמספר הילדים (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s