ארכיון | יולי, 2014

בחזרה לניז'ני טאגיל: מעגלים

30 יול

לפני שלוש שנים טסנו לראשונה לבקר קרובי משפחה של זוגתי בעיר ניז'ני טאגיל שברוסיה. זו לא עיר תיירותית, אין שם הרבה מה לראות, אבל אנחנו נהנינו מהדברים הקטנים והפשוטים (כגון הרחובות), היה כיף והבטחנו שנחזור – ובחלוף שלוש שנים סוף סוף טסנו לביקור נוסף, השני במספר. כמו אז, גם הפעם אני מנסה למצוא זמן להעלות את הזכרונות שלי מהטיול הזה כמה שיותר סמוך להיווצרם, אז אני כותב לכם כרגע מרוסיה הרחוקה. היוש!

כמו בפעם הקודמת, טסנו מנתב"ג למוסקבה ומשם בטיסה נוספת ליקטרינבורג. מכאן אפשר להגיע לטאגיל רק ברכב, מרחק נסיעה של כשלוש שעות, ובפעם שעברה מישהו בא לאסוף אותנו. הפעם החלטנו לא להטריח אף אחד (הפעם כבר הגענו ארבעה ולא שלושה) כך שהחלטנו לשכור רכב שילווה אותנו במהלך התקופה שלנו כאן. הזמנו אותו עוד לפני הטיסה וכשנחתנו ביקטרינבורג פשוט ניגשנו ואספנו אותו. נחמד. עכשיו איך מגיעים מכאן לטאגיל?

"אל תדאג!", זוגתי נופפה מולי בסמארטפון שלה, "הורדתי מראש תוכנת ניווט!"
"אבל זה בטח עובד על אינטרנט וזה יעלה לנו המון כסף כשנחזור לארץ", מלמלתי.
"לא!", היא חייכה חיוך ניצחון, "זה אוף ליין. הורדתי מפות מראש, רק צריך לעקוב אחרי הכבישים. שום אינטרנט!"

אלא שהתוכנה, הפתעה הפתעה, סירבה לעבוד.

10583900_10152323041389506_6412634053137366333_nזה הזכיר לי שלפני כמה שנים ניגשנו זוגתי ואני לאודישנים של הגרסה הישראלית ל"מירוץ למיליון". אני לא יודע מה חשבנו לעצמנו, ובדיעבד – אחרי שצפינו בעונה הראשונה – תודה לאל שלא התקבלנו. אבל הנה אנחנו חווים משהו דומה: אנחנו אי שם במדינה זרה, עייפים אחרי שתי טיסות עם שני ילדים שכבר הספיקו להירדם במושב האחורי, צריכים להגיע מעיר אחת לעיר אחרת כאשר כל מה שידוע לנו הוא שהמרחק ביניהן הוא שלוש שעות נסיעה. מה עושים עכשיו? טוב, להישאר כאן לא יקדם אותנו לשום מקום, אז יאללה, התחלנו לנסוע לכיוון אקראי.

מזל שזוגתי דוברת רוסית. עצרנו בתחנת דלק והיא נכנסה לשאול איך מגיעים לניז'ני טאגיל. כמובן שהקופאית לא שמעה מעולם על עיר כזו. למזלנו, אחד הנהגים האחרים בתחנת הדלק ידע לומר לנו שאנחנו נוסעים בכיוון ההפוך. מצוין – התחלנו לחפש מקום לעשות בו פרסה ופתאום ראינו יציאה ומעליה שלט: "ניז'ני טאגיל". מצוין! התחלנו לעקוב אחרי השלטים. איזה יופי של שלטים. ניז'ני טאגיל ישר, ניז'ני טאגיל ימינה… עד שלפתע שמנו לב שכבר זמן רב לא ראינו שום שלט המכוון לניז'ני טאגיל. ויותר מזה, נראה שאנחנו נוסעים ונוסעים ונוסעים כבר לפחות שעתיים(!) אבל לא מצליחים לצאת מיקטרינבורג.

מוזר.

ואז קרה עוד משהו מוזר. מכירים את זה שאתם בחו"ל והכל נראה לכם שונה, וזר ומוזר? כי שלטי החוצות בשפה אחרת, כי המכוניות נראות אחרת, הבניינים נראים אחרת… הגיוני, נכון? זה גם מה שאני חושב. אז תארו לעצמכם את התחושה כשאתם רואים פתאום משהו מוכר. זה הרי לא יכול להיות. הרי מעולם לא הייתי כאן קודם. לא יכול להיות שהבניין הזה נראה לי מוכר. הדרך היחידה שבה אני יכול לזהות בניין – ורגע, גם את כתובת הגרפיטי הזאת אני מזהה! אהמ. ובכן, הדרך היחידה שבה יכול להיות שאזהה בניין וכתובת גרפיטי ו… קיבינימט, הרי זו תחנת הדלק ליד שדה התעופה שבה עצרנו לשאול איך מגיעים לטאגיל!

וכך הבנו שאנחנו נוסעים במעגלים.

אז עוד פעם נסענו לפי השלטים. כנראה שפספסנו איזו יציאה ואיכשהו עשינו סיבוב סביב יקטרינבורג. איזו פאדיחה. אבל לא נורא. אנשים טועים, ואנחנו לא ממהרים לשום מקום. אז איבדנו שעתיים. באסה. העיקר שהפעם לא נפספס.

נסענו לאט, עקבנו אחרי כל שלטי ההכוונה. מכוניות רוסיות ובהן נהגים רוסים צפרו לנו ועקפו אותנו, אבל אנחנו היינו נחושים בדעתנו למצוא את היציאה שפספסנו בפעם הקודמת. פה ניז'ני טאגיל ישר, הנה ניז'ני טאגיל ימינה, ו… ו… אוי לא, זה שוב מרגיש כאילו אנחנו נוסעים כבר הרבה זמן בלי שום שלט. לא, לא יכול להיות שזה קורה לנו שוב!

ואז שוב אותו בניין, שוב אותה כתובת גרפיטי ושאלוהים יעזור לנו, הנה שוב תחנת הדלק.

כן, הגענו לשדה התעופה פעם נוספת.

הילדים כבר התעוררו ותבעו משהו לאכול. זוגתי ואני היינו שנינו על סף ייאוש. איך יוצאים מיקטרינבורג? ויותר גרוע מזה – בהנחה שנצליח למצוא את הדרך בסופו של דבר – איך נעמוד בפרצי הגיחוך של כל מי שמחכה לנו בטאגיל?

טוב, אין ברירה. יום אחד נצחק על זה, ובינתיים ממשיכים שוב באותו מסלול. כבר החלטנו להפעיל את הג'יפיאסים בסמארטפונים שלנו, ותעלה חבילת הגלישה כמה שתעלה – אבל הם לא זיהו את הכבישים באיזור הזה. נסענו אפילו יותר לאט וספגנו צפירות מאפילו יותר מכוניות – אה, זו גם הייתה שעת העומס כאן (ניסיתם לצאת פעם מתל אביב ביום חמישי בשש בערב? כזה!) – עד שבמקרה, ממש במקרה, המשכנו ישר באיזו צומת עירונית וזוגתי חדת העין העיפה מבט לכיוון הפניה ימינה, שם היא ראתה הרחק הרחק שלט "לניז'ני טאגיל". הופה! עכשיו רק היינו צריכים לעשות שוב פרסה ולעמוד בפקק של חצי שעה רק כדי לחזור אל הפניה הזאת, אבל זה מה שהציל אותנו מסיבוב מעגלי נוסף. אני אומר לכם, מישהו צריך לכתוב מכתב תלונה חריף ביותר לראש עיריית יקטרינבורג לגבי השילוט בעיר שלו.

מכאן – עוד שלוש שעות נסיעה (סה"כ שבע, נכון) – ובשעה טובה הצלחנו להגיע לניז'ני טאגיל. כאן, כצפוי, כולם די צוחקים עלינו, אבל העיקר שהגענו. תגידו, מתי פותחים אודישנים לעונה הבאה של המירוץ למיליון?

DSC07247

כשאתה בשפת הסימנים

27 יול

תודה, ק', הצלחת להפתיע אותי עם מתנת יום ההולדת המוצלחת ביותר אי פעם.

 

עוגיות לימון ופלפל שחור טבעוניות

8 יול

עוגיות לימון ופלפל שחור ראשיתלפעמים אני מביא לעבודה משהו טעים שהכנתי. למה שאני אוכל הכל לבד? שעוד אנשים יעזרו לי לטפל בכל הקלוריות האלה! אבל לפני כמה חודשים מישהי מהחבר'ה הפכה לטבעונית, מה שיצר עבורי בעיה קטנה: אני לא טבעוני וברוב המתכונים שאני מכין יש ביצים או חמאה. עם זאת, לא נעים להביא לעבודה מטעמים ולראות את כולם זוללים חוץ ממנה. אז לפעמים אני משתדל להכין משהו טבעוני, כדי שכולם יהיו מרוצים.

עוד לפני שהוכרז חומר הגלם החודשי באתגר הבלוגרים של מנטקה כבר החלטתי להציב לעצמי אתגר בתוך האתגר – ואנסה להכין הפעם משהו ללא מוצרים מן החי. כאשר נודע שחומר הגלם הוא לימון, חיפשתי קצת באינטרנט ומצאתי מתכון לעוגיות לימון טבעוניות, אבל בפעם הראשונה שהכנתי אותן הן יצאו מאוד דחוסות ומשעממות. בנסיונות הבאים כבר הכנסתי כמה שינויים בכמויות המקוריות, ואף העזתי והוספתי פלפל שחור שלא היה במתכון המקורי, והתוצאה הסופית יצאה פשוט נהדרת: עוגיות עם ניחוח דק של לימון, מנוקדות בעדינות בפלפל שחור שכמעט ואיננו מורגש בהתחלה, אבל קופץ ונותן "זינג!" קטן בסוף. נחמד.

כמובן שלקחתי את העוגיות האלה לעבודה – ודווקא הטבעונית לא אהבה את הפלפל השחור. עוד כמה הצטרפו אליה וטענו שהפלפל השחור מיותר – אבל היו גם לא מעט שאהבו מאוד את השילוב. עוד לפני כן, בבית, הילדים שלי חיסלו כל אחד חצי תבנית… אז הבה נסכם שכשאתם מגישים את העוגיות האלה לאורחים, תזהירו אותם מראש שאלה עוגיות "עם קטע" (או שפשוט תשתפנו ותוותרו על הפלפל השחור…).

רגע לפני שניגש למתכון שלי, אתם מוזמנים להציץ גם במתכונים הלימוניים של יתר משתתפי הפרוייקט – פאי לימון! באבל תה לימון! פאדג' שוקולד לבן ולימון! קאפקייקס לימון במילוי קרד לימון! – הקליקו כאן.

הפרודוקטים (לכ-60 או 70 עוגיות בקוטר 2-3 ס"מ): 
2 כוסות קמח
1 כוס סוכר
1 כפית סודה לשתייה
1/4 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור
קליפה מגוררת מלימון אחד
3/4 כוס שמן
3/4 כוס מיץ לימון
2 כפיות תמצית וניל

הבצק מאוד נוח לזילוף באמצעות שק זילוף, אבל אפשר גם עם שתי כפיות

הבצק מרגיש מאוד נוח בשק זילוף, אבל אפשר גם עם שתי כפיות

אופן ההכנה:
1. בקערה מערבבים את כל החומרים היבשים: הקמח, הסוכר, הסודה לשתייה, המלח, הפלפל וקליפת הלימון
2. יוצרים גומה ומוסיפים אליה את החומרים היבשים: השמן, מיץ הלימון והוניל ומערבבים את כל הטוב הזה עד שמתקבל בצק רך מאוד.
3. בעזרת שקית זילוף או בעזרת שתי כפיות יוצרים תלוליות קטנות על גבי נייר אפייה, בקוטר של בערך 2-3 ס"מ. מקפידים לעשות קצת רווחים כי העוגיות תשתטחנה באפייה.
4. אופים כ-10 דקות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. אחרי 8 דקות מתחילים לבדוק את העוגיות, ומוציאים כאשר השוליים מתחילים להשחים, גם אם מרכז העוגיה נראה רך ובהיר ועושה רושם שהיא לא מוכנה. היא כבר תתייצב ותתקשה בחוץ.
5. מצננים לגמרי לפני שמחסלים.

בתיאבון!

%d בלוגרים אהבו את זה: