הקליקו פליי, קראו כשזה ברקע. הסבר בסוף.
המטבח הוא החדר הכי חשוב בבית, לדעתי ולדעת זוגתי. כבר כשנכנסנו לגור כאן בשכירות התחלנו לפנטז על שיפוץ המטבח, אז כמובן שכשקנינו אותה העברנו את החלומות לפסים מעשיים יותר. אחרי תחקיר מעמיק בגוגל והשוואת מחירים קפדנית החלטנו ללכת על זה: קנינו מטבח באיקאה, הזמנו שיפוצניקים, קבענו תאריכים והכל נראה ורוד. יום אחד, לפני חודש בדיוק, הגיעו שני חבר'ה שהרסו את המטבח הישן וסילקו אותו מן הבית, אבל רק אז קלטנו ששכחנו לקחת משהו בחשבון.
חגי תשרי.
כן, מכל התאריכים בעולם החלטנו לקבוע את שיפוץ המטבח דווקא לאמצע תקופת החגים, בה רוב הספקים ואנשי המקצוע יצאו לחופשה. הוסיפו לזה בעיות שונות שנתקלנו בהן תוך כדי – למשל, חלק מהשיש שהזמנו לא נחתך על פי המידות ונאלצנו להחזיר אותו ולהמתין עוד מספר ימים, מה שדחה כמובן את כל שאר השיפוץ – והמצב כרגע הוא שאנחנו חיים כבר חודש שלם (והסוף לא נראה באופק) בבית שבו החדר הכי חשוב בבית נראה פחות או יותר כך:
טוב, בשעת פרסום הרשומה הזו כבר יש קצת יותר. אבל בכל זאת, ככה היה רוב הזמן.
לא שזה נורא כל כך. למעשה, פרט לעובדה שאין לנו כיריים כי הגז לא מחובר, כל השאר דווקא קיים: תנור האפייה נמצא בפינת הסלון, המיקרוגל ומתקן המים נדדו אל המרפסת, כלי האוכל ממתינים בסבלנות בחדר הנחיצות* ואנחנו שוטפים אותם בכיור של המקלחת. כלי אוכל נוספים שלא נמצאים בשימוש יומיומי מפוזרים על הרצפה בחדר השינה שלנו (יום אחד זוגתי תקום באמצע הלילה ותדרוך על כוסות היין, אני אומר לכם, ואני פשוט יודע שמרוב בהלה אני אזנק הישר אל תוך קופסת דברי האפייה והתבלינים ששוכנת ליד הצד שלי). רק המקרר נותר במקומו, לסמן שכאן היה פעם מטבח ויום אחד הוא יחזור.
היום כבר די התרגלנו ואני אפילו די מחבב את המצב, אבל בהתחלה זה היה מסורבל למדי.
להכין כוס קפה, למשל.
רוצים קפה? בבקשה: לוקחים ספל מחדר הנחיצות, הולכים למרפסת, שם נמצאים הקפה והסוכרזית. אם רוצים סוכר, צריך ללכת עם הספל לסלון, כי אני-לא-זוכר-למה הסוכר שם, ולחזור למרפסת. מוזגים מים חמים ממתקן המים, הולכים לאין-מטבח, לוקחים חלב מהמקרר, מערבבים ושותים, ואחר כך שמים את הספל במקלחת, כדי לשטוף אותה אחר כך. ספרתם? זה ארבעה חדרים לכוס קפה אחת. זה יוצא אפילו יותר אם בהיסח הדעת השארתי את הספל או את הכפית באחד החדרים האחרים, מה שמחייב אותי לפעמים לרוץ בין הארבעה ולחפש, אבל היי, קצת פעילות גופנית לא הזיקה לאף אחד.
ומה אוכלים? נו, מדי פעם מזמינים את עצמנו לארוחת ערב אצל ההורים, לפעמים Take Away ולפעמים, כשבא לנו לפרוק קצת עול, אנחנו מוציאים את הטוסטר מחדר השינה, מציבים אותו על התנור שבסלון ועורכים פסטיבל טוסטים אל תוך הלילה. אל תדאגי, אמא, אף אחד מאיתנו לא יגווע ברעב.
בקיצור, עם כל הכבוד לחדר הכי חשוב בבית, מסתבר שאפשר להסתדר בלעדיו לחודש (לפחות). לא הכי נוח, לא הכי יעיל, אבל הרפתקה מעניינת – שאני מקווה שנשכח מהר מאוד ברגע שיושלם השיפוץ, ואז אוכל להזמין אתכם לקפה שאפשר להכין בפינה אחת של המטבח ולא בארבעה חדרים שונים.
מתוך פרוייקט דוקו-פליימוביל: משפצים מטבח (שיעלה לכאן כרשומה נפרדת ברגע שיבוא המשיח או שהשיפוץ יסתיים, מה שיבוא קודם)
ומה פשר המוסיקה שמלווה את הרשומה הזאת?
כאשר השיפוצניקים הרסו את המטבח הישן, הם מצאו מאחורי אחד הארונות תקליט ישן, שבור ומאובק. כשאחד מהם הראה לי אותו, אמרתי "נו, אז בוא נשמע מה יש עליו!" – "מה, יש לך פטיפון?" הוא שאל, ואני אמרתי "יותר טוב, יש לי יוטיוב!" – עשיתי חיפוש קצר לפי המילים שעוד הצלחתי לקרוא על התקליט השבור, הגברתי את הווליום – והמוסיקה הזו הפכה לפסקול שאיתו נפרדתי מהמטבח הישן.
.
* חדר נחיצות: כן, יש לנו חדר כזה אצלנו בבית!
שיהיה בהצלחה – מקווה שיסתיים במהרה
הזכרת לי תקופה קצרה שלנו לא היה מטבח… אני חושש שהיינו אפילו פחות מסודרים מכם 🙂
תודה. כמה זמן אתם הייתם בלי מטבח?
לא זוכר בוודאות – יותר משבוע, פחות מחודש
שיהיה בהצלחה!!!
תודה רבה. 🙂
הפוסט הזה מכניס אותי לחרדה.
מאחלת לכם שיסתיים במהרה השיפוץ.
ואני מתה על פרוייקט הפליימוביל שלך! הוא גאוני.
למה חרדה? בסה"כ צריך ללמוד מהטעויות של האחרים – במקרה הזה מהטעויות שלנו – לתכנן טוב יותר את ענייני הלו"ז ולהתכונן לתקלות לא צפויות.
וגם אני מחבב את פרוייקט הפליימוביל שלי! הוא כל כך פשוט לביצוע, שאני לא יודע איך אני לא עושה את זה יותר… 🙂
גם אני צריכה להחליף מטבח – זה לא עושה חשק, לפחות נלמד מהטעויות – לא מזמינים בחגי תשרי או פסח. תעדכן בהמשך איך המטבח של איקיאה
לפחות על הנייר, המטבח שקנינו באיקאה מהמם. גם קיבלנו מהם שירות נהדר (בינתיים, טפו טפו): המעצבת שבנתה אותו על המחשב הייתה קשובה ויצירתית, הנגר שבא להתקין לנו את השלד היה מקסים, וגם כאשר התברר שכמה חלקים הגיעו פגומים – לא עשו לנו יותר מדי בעיות בהחלפתם (למרות שזה לא עבר לגמרי חלק כמו שהיינו רוצים). השיפוץ עדיין לא הסתיים – מבטיח לעדכן בהמשך לגבי התוצאה הסופית.
באמת תהיתי מה פתאום אתה מתחיל את הרשימה בשיר סבנטיז שכזה 🙂
בלי מטבח חודש שלם נשמע לי מחרפן לגמרי, אני מאחלת לכם שזה ייגמר כבר! אחרי החגים כאן, נגמרו התירוצים!
אה, וכמובן אשמח לראות רשימת דוקו פליימוביל שתתעד כל Feature מוצלח של המטבח החדש כשיהיה מוכן ומסודר! 🙂
"חדר הנחיצות" גדול!
טוב שאתם עושים כושר. זה בריא. ועוד בלי לצאת מהבית…
מאחלת לכם מטבח בקרוב 🙂
זה מזכיר לי את התקופה שבה גרנו בעלי ואני בבית הארחה, חיינו על טייק אוויי, ושמרנו את החלב על אדן החלון מחוץ לחדר. (פה באנגליה זה עובד, כי מספיק קר בחוץ.) (עובד לזמן קצר מאד, כמובן. קניתי אז חלב באריזות ההכי קטנות שיש.)
גדולה היתה שמחתי כשסוף סוף מצאנו בית לגור בו 🙂