מחשב מסלול מחדש

5 מרץ

מי שאינו חבר שלי בפייסבוק ונכנס לפרופיל שלי עלול לחשוב שאני מתעסק באפייה או בבישול. כבר נאמר לי בכמה הזדמנויות – "עם כל התמונות האלה של העוגות הייתי בטוח שאתה קונדיטור או משהו!"… אבל לא, זה רק תחביב.

מי שפגש בי וירטואלית יכול להניח שאני עושה משהו שקשור לשפת הסימנים. אני מקבל לפעמים פניות דרך פייסבוק, של אנשים שראו את "ילד של אבא בשפת הסימנים" ומבקשים להתייעץ איתי לגבי סימון כל מיני מילים, אבל אני נאלץ להשיב שאני בעצם לא מתורגמן אלא רק למדתי קורס רמה 1 וקורס רמה 2, שזה לא מעט אבל לא מספיק.

הייתה גם מי שסיפרה לי שהיא חשבה שאני עוסק איכשהו במוסיקה. שזה היה נחמד מצידה, כי אמנם למדתי חמש שנים פסנתר בסוף המאה הקודמת, אבל לא, גם לא.

ואם תשאלו את אשתי, וזה הכי מצחיק – גם אז לא תקבלו תשובה טובה. כי היא אמנם יודעת מה אני עושה, אבל היא תמיד מסתבכת בחינניות עם ההסבר: "הוא קופירייטר, והוא, אה… כותב דברים באינטרנט. באנגלית. ובאנרים." או משהו כזה.

התשובה היא כזאת: אני קופירייטר. אבל כשאומרים קופירייטר, בדרך כלל חושבים על משרדי פרסום ועל אנשים שממציאים פרסומות ואת הסלוגנים המגניבים של כל מיני מותגים… ולא, אני לא כזה קופירייטר. אני לא עובד במשרד פרסום אלא בחברה שמשווקת לחו"ל (ולכן אני כותב באנגלית ואם אתם גרים בישראל לא תראו את זה), ומה שאני כותב הוא לא תסריטי פרסומת או מודעות בעיתון – אלא באנרים פרסומיים באינטרנט, שאם אתם לוחצים עליהם אתם מגיעים לעמוד נחיתה שגם אותו אני כתבתי, ואם תשאירו שם את כתובת המייל שלכם אז סביר להניח שתתחילו לקבל דואר שיווקי שגם אותו כתבתי.

ברצינות, ק', אני לא מבין מה הבעיה לזכור את כל זה.

זו עבודה נחמדה ואני מסוגל לשלם בעזרתה חשבונות ולהניח לחם בצלחות של הילדים.
זו עבודה שמביאה לי סוג מסוים של סיפוק, כי נחמד לי לדעת שעשרות אלפי עיניים אי שם בעולם קוראות טקסט שאני כתבתי.
ואם בכל זאת להשוויץ קצת, אז זו עבודה שאני אפילו לא רע בה.

הבעיה שזו עבודה שנועדה לייצר כסף ותו לא. והרי ברור שכולנו אוהבים כסף וצריכים כסף, אבל יש דברים יותר חשובים מכסף.

משמעות, למשל.

מבין כל העבודות שאי פעם עבדתי בהן, העבודה שאני עדיין מכתיר כזו שהכי אהבתי, הכי נהניתי והכי מילאה אותי בסיפוק, הייתה בלוסט אנד פאונד בנתב"ג, בשכר מינימום. שם הרגשתי מדי יום שיש משמעות בעבודה שלי: כשחיפשתי מזוודות אבודות, כשהצלחתי להחזיר אותן לבעליהן. כשבגלל שכתבתי "איסטרן קוקיז עבאדי" בדו"ח בישראל ונוצרה התאמה לדו"ח המשלים ברומא, בעצם הבאתי לתייר הישראלי חובב העבאדי בגדים לטיול שלו באיטליה, או כשהסקתי שמספר הטלפון נטול הקידומת שעל המזוודה שמולי הוא ככל הנראה מספר טלפון בעיר מסוימת בישראל רק בגלל שהוא היה מאוד דומה לזה של אקסית שגרה באותה עיר, וככה מצאתי את בעליה והבאתי לילדיו את המתנות שכבר חשש שלא יראו.

אני מתגעגע לתחושה הזו, בה המשכורת היא לא הדבר הכי חשוב בעבודה. מתגעגע לעשות משהו עם משמעות אמיתית, מעבר לעשיית כסף.

שיעור ראשון במכינה לתכנית תרגום שפת הסימנים באוניברסיטת אריאל

וכך, השבוע התחלתי ללמוד תרגום שפת סימנים באוניברסיטת אריאל.

לימודים-לימודים, אמיתיים. סטודנט כמו פעם. בעוד קצת יותר משנתיים, בעזרת השם, חמסה חמסה טפו טפו טפו, אסיים את הלימודים כמתורגמן מוסמך מ/אל שפת הסימנים, ואני מקווה שאתחיל לעזור לאנשים חירשים וכבדי שמיעה – בראיונות עבודה, בבתי משפט, בבתי חולים, בכנסים ואירועים, באוניברסיטאות. ולך תדע, אולי גם בבועה הקטנה בטלוויזיה, למרות שמישהו שסיפרתי לו את זה השבוע סרק אותי במבטו, הניד את הראש, גיחך ואמר "לא, אין מצב שאתה נכנס לאליפסה הזאת".

כן, הכל בגלל שטף התגובות הנפלאות שקיבלתי ל"ילד של אבא בשפת הסימנים". וזה מעניין, משום שבמובן מסוים, המקצוע שאני מתכנן לרכוש הוא בדיוק ההיפך ממה שאני עושה היום: אם אני הופך מקופירייטר למתורגמן, זה אומר שבמקום לכתוב ולהמציא מילים משלי – אני רוצה להפוך להיות זה שיעביר מילים של אחרים. בדיוק 180 מעלות מהדרך שבה אני הולך היום…

העיקר הוא שאני מתרגש. מאוד מאוד מתרגש. אני לא יודע כמה כסף עושים בתרגום שפת סימנים. אני מקווה שבוחטות עצומות, אבל איכשהו נראה לי שלא. אני רק מקווה שאוכל להמשיך לשים לחם בצלחות של הילדים, כי אני בטוח שזו תהיה עבודה שאני אחבב. עבודה עם משמעות.

 

מודעות פרסומת

22 תגובות to “מחשב מסלול מחדש”

  1. חתולי8 5 במרץ 2015 בשעה 21:58 #

    בהצלחה טל יקר. אין לי ספק שתהיה נהדר גם בדרך החדשה. אתה כ"כ מוכשר ומלא רגש ואהבת אדם.
    ואני, אם כבר צריכה לקרא דברים שאתה כותב, אני מעדיפה את הבלוג שלך על פני באנרים….

    • טל 8 במרץ 2015 בשעה 20:55 #

      תודה רבה (ואיך תדעי שהבלוג עדיף על הבאנרים, אם לא ראית את הבאנרים…?)

  2. אפרת המפזזת 5 במרץ 2015 בשעה 22:13 #

    בהצלחה!!

    • טל 8 במרץ 2015 בשעה 20:55 #

      תודה רבה. 🙂

  3. צוף 5 במרץ 2015 בשעה 22:39 #

    וגם יש אפשרות של גם וגם וגם. גם באנרים, וגם תרגום לשפת סימנים וגם עוד משהו שאנחנו עוד לא יודעים. ויש לי תחושה שתהיה מצויין בתרגום, כי את השיר ש"שרת" לא נמאס אף פעם לראות, אתה הנגשת אותו כל כך זורם ואוטנטי, כאילו היית שם בתירגום לפני יותר מ 50 שנה. אז סימן שיש לך את זה. ואהבת אדם גם. אז זה בטח יצליח (-:

    • טל 8 במרץ 2015 בשעה 20:56 #

      תודה רבה. נראה מה ילד יום, ואם אצליח גם וגם וגם… 🙂

  4. איילת 5 במרץ 2015 בשעה 23:57 #

    טל, אתה אדם נדיר. ואני כל כך שמחה שאתה ״חבר״ שלי ושאני זוכה להכיר אותך.
    בהצלחה בלימודים, אני בטוחה שתצטיין.

    • טל 8 במרץ 2015 בשעה 20:56 #

      תודה רבה. אשתדל. 🙂

  5. Riki Ladysnow 6 במרץ 2015 בשעה 3:05 #

    בהצלחה מכל הלב זה אחד הדברים שרציתי פעם ללמוד אולי פעם אגשים את זה באהבה מכל החבורה

    • טל 8 במרץ 2015 בשעה 20:57 #

      תודה, ו… אל תאמרי "אולי פעם". עכשיו זה הזמן הכי טוב.

  6. עינב 6 במרץ 2015 בשעה 15:53 #

    בהצלחה טל ! הגשמה עצמית וסיפוק חשובים מכסף , מאחלת לך לימודים מהנים .

    • טל 8 במרץ 2015 בשעה 20:57 #

      תודה רבה. 🙂

  7. motior 6 במרץ 2015 בשעה 19:39 #

    המון בהצלחה לך!

    אני בהחלט מבין את הרצון בלעבוד בעבודה עם משמעות. אני חושש שלי לא הייתה כזאת וכנראה כבר לא תהיה.

    • טל 8 במרץ 2015 בשעה 20:58 #

      תודה רבה. ואל תאמר נואש. לפעמים צריך קצת אומץ כדי ללכת אחרי החלומות שלך (ולא תזיק גם תמיכה מבית, בה היה לי המזל לזכות ואני מקווה שגם לך…)

  8. דּוֹדָשְלָהּ 6 במרץ 2015 בשעה 20:40 #

    מאחלת לך המון הצלחה! נפלא שמצאת כיוון כזה, משהו שתוכל לעשות כדי לשרת בני אדם באופן משמעותי!

    • טל 8 במרץ 2015 בשעה 20:58 #

      תודה רבה. אני מקווה שזה אכן מה שיקרה.

  9. בצלאל 7 במרץ 2015 בשעה 17:04 #

    אתה מקסים. שיהיה המון בהצלחה!

    • טל 8 במרץ 2015 בשעה 20:58 #

      תודה רבה. 🙂

  10. Tal Horovitz 8 במרץ 2015 בשעה 12:43 #

    בהצלחה טלטל. אין לי ספק שתהיה מעולה במה שתעשה. נפלא כל כך שהעשייה והמשמעות מובילות אותך. כיף לקרוא. מאמינה בך :))

    • טל 8 במרץ 2015 בשעה 20:58 #

      תודה רבה. 🙂

  11. oferdub 3 באפריל 2015 בשעה 7:16 #

    שיהיה בהצלחה, טל.
    איכשהו, נראה כמו התפתחות הגיונית.
    מעניין למה יש הבדלים משמעותיים (כך הבנתי) בשפת הסימנים בעברית לשפות אחרות. יש הגיון שחלק מהסימנים יהיו אוניברסליים.

    ובינתיים, בהצלחה במקצוע הנוכחי.

    חג שמח, ידידי 🙂

Trackbacks/Pingbacks

  1. המפגש במחלקת הילדים של הדסה | רסיסי מילים - 7 במרץ 2015

    […] ולעשות למען שפת הסימנים – ואני אהיה שם (אמנם עכשיו משהתחלתי ללמוד הלו"ז שלי צפוף מאי פעם, אבל אני עדיין מקווה שאצליח […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: