ארכיון | יוני, 2015

מסיבת הסיום של "שמע" חיפה

18 יונ

"שמע" היא עמותה המסייעת לילדים עם לקויות שמיעה מכיתות א' עד יב'. יש לה מספר סניפים ובהם היא מספקת לילדים מגוון שירותים בתחום החינוך הבלתי פורמלי בשעות אחה"צ, כגון חוגים ופעילויות חברתיות. בנוסף, ב"שמע" יש מרכז ללימודי שפת הסימנים, ושם אכן התחלתי את הדרך כשלמדתי קורס רמה 1 בסניף ת"א ורמה 2 בטבריה.

שומעים_מהלביום אחד התקשרו אלי מ"שמע" חיפה והזמינו אותי להגיע למסיבת סיום השנה שלהם. או! בסניף חיפה עדיין לא הייתי! כמובן שהסכמתי מיד, ורק אז הבנתי שאני אמור להופיע על במה ביחד עם ילדים שמופיעים מול ההורים שלהם.

אני? על במה? עם ילדים? רינת גבאי, מאחוריך!

תיאטרון חיפה, האולם מלא עד אפס מקום. ישבתי בשורה הראשונה והעפתי מבט לאחור, וכל מה שראיתי היה ים של אנשים. כמה שניות אחר כך עלתה מנהלת "שמע" חיפה לבמה והכריזה שאם מישהו עדיין לא מצא מקום, אז יש מקום גם ביציע – ואני החסרתי פעימה. "יציע?" אמרתי לעצמי, אולי בקול רם מדי, "יש גם יציע?" והרמתי את העיניים למעלה, שם ראיתי עוד ים של אנשים. אבוי, כמה אנשים הולכים לבהות בי.

אבל אז התחיל המופע שהילדים הכינו, ובין קטעי ריקוד ושירה ונגינה הבנתי שאני באמת שם על תקן קישוט בלבד. אלה הילדים שכולם יסתכלו עליהם, לא אני. הם פשוט היו כל כך מקסימים שפשוט אי אפשר היה להסיט מהם את המבט. "נו יופי," הרגעתי את עצמי, "אף אחד לא ישים לב אלי."

הקליקו כאן לצפייה בסרטון בעמוד הפייסבוק של שמע חיפה

הקליקו כאן לצפייה בסרטון בעמוד הפייסבוק של שמע חיפה

וכשהגיע הזמן, עליתי לבמה בצעדים קטנים וניגשתי למרכזה כשאני שומע ברקע מחיאות כפיים. הופ, אולי בכל זאת מישהו שם לב אלי. איזו התרגשות מוזרה. האם אמעד? האם אשכח את הסימנים?

המנגינה המוכרת התחילה להתנגן ברקע, הישרתי מבט אל הקהל ולא ראיתי שום דבר. זרקורי הבמה סינוורו אותי, אז הסתכלתי הצידה אל הילדים – שניים שרו את השיר, שתיים סימנו אותו יחד איתי.

רואים כמה שהתרגשתי? כמה חשתי שלא בנוח שם באמצע הבמה? והכי חשוב, רואים כמה הוקסמתי מהילדים האלה?

תודה רבה לצוות "שמע" חיפה על ההזמנה, ולכל הילדים המהממים. תודה רבה להורים הנחמדים שבאו להחמיא לי אחר כך על ההופעה. היה לי כיף מאוד מאוד מאוד.

תוספת מאוחרת, 8 ביולי:

ואז הגיע המכתב הזה בדואר.

על לא דבר, "שמע" חיפה. העונג היה כולו שלי.

על לא דבר, "שמע" חיפה. העונג היה כולו שלי.

ביסלי וניל

8 יונ

ביסלי וניל

כן, ביסלי בטעם וניל.

למה?

כי חומר הגלם החודשי בפרוייקט הבלוגרים של מנטקה היה וניל, כמובן.

וטוב שכך, כי התקופה עמוסה כרגע. הרבה עבודה, הרבה לימודים (היה לי מבחן בשפת סימנים ועברתי, תודה רבה), והבוקר גיליתי שחלף חודש(!) מאז הרשומה האחרונה בבלוג.

אלי שבשמיים, כמה נתרחקתי! מהר מהר, אל המטבח!

אז – לקחתי את החיבה שלי לביסלי גריל, גיגלתי קצת מתכונים לביסלי ביתי, החלפתי את התיבול המלוח בתיבול וניל מתוק, עשיתי כמה ניסיונות כושלים ואפילו גייסתי לעזרתי את זוגתי התומכת ("מה ביסלי וניל, מה? למה אתה לא יכול להכין עוגה כמו בנאדם נורמלי?!") – עד שהגעתי לתוצאה מוצלחת.

זה טעים, זה מתוק, זה טבעוני(!), ואם אין לכם בעיה עם טיגון בשמן עמוק, בניגוד אלי – אז זה אפילו קל להכנה. עכשיו רק תזמינו חבר או שניים לבקר, כדי שלא תתפתו לחסל הכל בעצמכם.

אה, אבל אוי אוי אוי, אנחנו קצת שומרים על הגיזרה ולא כל כך בא לנו מטוגן? אז תשמחו לדעת שניסיתי גם לאפות במקום לטגן ואז זרקתי הכל לפח כי זה לא יצא טעים.
יאללה לטגן, חברים, לטגן!

למתכונים של יתר חברי הפרוייקט הקליקו כאן.

ביסלי וניל

הפרודוקטים:

350 גרם פסטה פוזילי (הצורה של "ביסלי גריל")
מים לבישול
שמן לטיגון עמוק
100 גרם אבקת סוכר
1-2 כפות אינסטנט פודינג וניל

אופן ההכנה:

1. מבשלים את הפסטה כ-10 דקות.

כל המתכונים שמצאתי באינטרנט להכנת ביסלי ביתי מציינים בפירוש לבשל את הפסטה רק חצי מזמן ההכנה (4-5 דקות), אבל אני לא אהבתי את התוצאה. רק בפעם ההיא שאזרתי אומץ ובישלתי את הפסטה כמעט הסוף (אולי היא אפילו הייתה כבר מוכנה לגמרי, מה אני מבין בפסטה) – יצא טעים. אז קדימה, 10 דקות במים. ולא צריך מלח כמו בפסטה רגילה. סתם עשר דקות במים רותחים.

לאחר מכן מוציאים את הפסטה, מסננים היטב ונותנים לה לנוח 15 דקות. שתתייבש, שתירגע. תיכף נכניס אותה לשמן עמוק, אז הבה ניתן לה כמה רגעי חסד אחרונים.

2. בזמן שהפסטה המבושלת נחה, מכינים את תערובת התיבול. הכי פשוט בעולם: 100 גרם אבקת סוכר + כף או שתיים של אינסטנט פודינג וניל. זהו. לא צריך תמצית וניל, לא צריך מקל וניל. הפודינג כבר יתן לביסלי את כל טעם הוניל שהיא צריכה. המהדרין יכולים להוסיף פנימה את התוכן של מקל וניל או שניים, אם בא לכם, כדי להדגיש עוד יותר את טעם הוניל. וואו, השתמשתי בהרבה "וניל" בפיסקה הזאת.

מניחים את תערובת הסוכר והוניל בצד ועוברים לטיגון.

3.. מחממים שמן לטיגון עמוק. מטגנים את הפסטה בכמויות קטנות – משהו כמו חצי כוס או כוס בכל פעם. כשהפסטה משחימה קלות – מוציאים לנייר סופג.

סביר להניח שהפסטה תידבק ויווצרו גושים גדולים של פסטה מטוגנת. נסו להפריד אותה תוך כדי הטיגון, אבל זה לא קריטי כי אחרי שהתערובת מצטננת מעט (לא לגמרי!) אפשר גם להפריד את הגושים האלה בידיים.

4. מעבירים את הפסטה המטוגנת לקערה התיבול ומערבבים כדי שהתערובת תידבק אליה מכל הכיוונים. מוציאים את הפסטה בעזרת כף מחוררת או מזלג (כדי ששאריות מתערובת התיבול יישארו בתוך הקערה) ומעבירים אותה לקופסה.

ממשיכים ככה – מטגנים קצת, מעבירים לנייר סופג, מתבלים, מעבירים לקופסה – עד שכל הפסטה מתובלת ונחה בקופסה.

5. הופה, ביסלי וניל! בתיאבון!

2

 

%d בלוגרים אהבו את זה: