אויבו של אויבי (וגם: עוגיות לוטוס)

14 ספט

בקיץ שעבר הסתכסכנו עם השכן.

הסיפור, בקיצור נמרץ, הוא שלשכן הזה היה סכסוך עתיק יומין עם הבעלים הקודמים של הדירה שלנו. כאשר קנינו מהם את הדירה הוא החליט לתבוע אותם, אבל מסיבה לא ברורה צירף לתביעה גם את השמות של בעלי הדירה החדשים. כלומר שלנו. למרות שלא היה לנו שום קשר לסכסוך ביניהם. נסיונותינו לברר למה שמותינו מופיעים כנתבעים נענו בתשובות לא נעימות שלא בא לי להקליד. וכך, במקביל לסכסוך של השכן עם בעלי הדירה הקודמים, הוא פתח בסכסוך חדש – איתנו.

כמה חודשים והרבה צעקות מן המרפסת לאחר מכן, התקיים דיון בבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה. שם, השופט הבחין מיד בעובדה שאין לנו קשר לעניין ושכנע את השכן להסיר אותנו מכתב התביעה כאילו מעולם לא הופענו שם – אבל מצידנו המעשה כבר נעשה. אנחנו הפסקנו לדבר עם השכן, הוא הפסיק לדבר איתנו.

אני מודה שזה לא היה נעים. להתעלם במדרגות, לא לומר שלום בבוקר ולהימנע מקשר עין כשיוצאים אל המרפסת. אבל כל כך כעסתי עליו, שמבחינתי יכולתי להמשיך לחיות לצידו באותו בניין לנצח נצחים מבלי להתייחס לקיומו. לפעמים שאלתי את עצמי מה יקרה אם יתנצל והאם אסלח לו – אבל מיהרתי לסלק את המחשבה הזאת מהראש כי ידעתי שאין סיכוי שהוא יתנצל. לעולם.

חלפה יותר משנה.

אם כבר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, מיהרתי להצטייד במגבת. מה שבטוח בטוח.

אם כבר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, מיהרתי להצטייד במגבת. מה שבטוח בטוח (ברקע: טרקטור)

ואז הגיע טרקטור.

בוקר אחד, ממש כמו בפתיחת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, הופיע טרקטור צהוב מחוץ לחלון שלנו. הוא התחיל לחפור באדמה ומדי פעם הופיעה משאית וסילקה את העפר. רק לאחר כמה שעות וטלפונים לעירייה התברר שקבלן בניין חצוף רכש את זכות הבנייה בחלקה הצמודה לבניין והתחיל לעבוד מבלי להודיע לאף אחד. החוק מחייב אותו להודיע, לשלט, לגדר – אבל הוא פשוט שלח טרקטור כדי להתחיל ליישר את השטח.

כל דרי הבניינים מסביב נעמדו בחלונות והביטו בדאגה באתר הבנייה שנוצר לנגד עיניהם. חלק מהם אחזו בטלפונים. מישהו כנראה משך בשלב מסוים באיזה חוט, כי הטרקטור נעלם והותיר אחריו רק בור גדול; אבל היה ברור שלסיפור הזה עומד להיות המשך, ולא סתם – מכל האנשים שלא ממש בא להם אתר בנייה מחוץ לחלון, הדירות שלנו ושל השכן הן הקרובות ביותר אליו.

ההמשך אכן הגיע: מספר שבועות לאחר מכן נודע לנו על דיון בעירייה בו השכנים מוזמנים להגיש התנגדויות לבנייה. הגענו לשם, כמו גם עוד מספר שכנים וביניהם השכן שאנחנו ברוגז איתו. המתנו בשתיקה ומבלי להחליף מבטים, מחכים יחד כדי להילחם באויב משותף, עד שהוא זה שניגש אלינו. ואחרי יותר משנה של ברוגז שקרה באשמתו, המשפט הראשון שאמר לנו היה "קיבלתם את המכתב הזה?"

אני גלגלתי עיניים ונעצתי מבט בצד השני של המסדרון. זוגתי, אישה הרבה יותר טובה ממני, ענתה לו. הם התחילו לדבר. צריך לעשות ככה, צריך להגיד ככה. פתאום השותפה שלי לברוגז על השכן התחילה להנהן ביחד איתו. פתאום הם מסכימים. כמה דקות אחר כך הם גם נעמדו בדיון של הועדה כשני הנציגים של כל דיירי הבניין מול הקבלן החצוף ומקבלי החלטות בעירייה, שלפו התנגדות אחר התנגדות והשלימו אחד את המשפטים של השני. הרמוניה מושלמת, כאילו לפני רגע – טוב, לפני יותר משנה – לא היה סכסוך. ויותר מזה – כאילו אני לא יושב כאן בצד, גאה בטירוף בזוגתי ומנסה להתעלם מהשכן.

הדיון הסתיים בהחלטה לדחות אותו, כי הקבלן לא פעל על פי הכללים הנדרשים. ניפגש שוב בעוד מספר חודשים, קבע מישהו בטון סמכותי, ואנחנו יצאנו משם ונסענו הביתה בשיירה. כשחנינו, ראינו שכל השכנים כבר התפזרו – חוץ ממנו. השכן. הוא עמד שם, חיכה לנו, ניגש אלינו כשיצאנו מהרכב.

"אני רוצה להתנצל", הוא אמר לזוגתי. "טעיתי. לא הייתי צריך לעשות מה שעשיתי." – חלף איזה נצח קטן של שקט – והוא המשיך: "תגידי גם לבעלך", מודע לחלוטין שאני עומד שם אבל גם לעובדה שלא החלפתי איתו מילה כל הערב.

ולא בא לי לסלוח לי. לא בא לי, נו. כבר הייתי מוכן לא לדבר איתו לעולמים.

אבל האויב המשותף בדמות הקבלן החצוף, ותיכף ראש השנה, ואז יום כיפור, ו…

"בסדר", אמרתי לו. ואני זה שהושיט לו את היד ראשון. "הכל בסדר", חזרתי. והוא לחץ לי את היד בחוזקה, חייך אלי ואמר: "ותגיד לי בוקר טוב כשאתה רואה אותי בבוקר!", ואני חזרתי שוב, "בסדר, הכל בסדר".

ועלינו הביתה והרגשתי ממש רע, אבל אולי גם קצת, ממש קצת, טוב.

***

ועכשיו עוגיות.

עוגיות סנדויץ לוטוס

באותו ערב בו עשינו סולחה עם השכן מיהרתי לעשות משהו שישפר לעצמי את ההרגשה – ואפיתי עוגיות. יכול היה להיות סוף נחמד לסיפור אילו הייתי מכבד בהן את השכן, אבל לא. אולי הוא רק הריח אותן נאפות מבעד לחדר המדרגות.

יצא תזמון מוצלח, כי בדיוק קיבלתי ממרח לוטוס מ"מוצר השנה", אבל בעוגיות הללו אפשר להשתמש גם בריבת תותים, ממרח שוקולד וכו'. אז מתכון:

פרודוקטים:
200 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
100 גרם סוכר
1 שקיק סוכר וניל
קורט מלח
1 ביצה
1 צהוב של ביצה
350 גרם קמח
ממרח לוטוס למילוי (רגיל או קראנץ')
אבקת סוכר לקישוט

עוגיות

מימין למטה, משמאל למעלה

אופן ההכנה:
1. מערבבים בקערה את החמאה, שני סוגי הסוכר והמלח. מוסיפים את הביצה והצהוב של הביצה וממשיכים לערבב. מוסיפים את הקמח ומעבדים עד שמתקבל גוש בצק רך. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לשעה בערך.
2.  כשהצטנן, מוציאים את הבצק ומחלקים לשני חלקים. חלק אחד מרדדים וקורצים ממנו עיגולים; חלק שני מרדדים וקורצים ממנו עיגולים, שמהם קורצים עיגול נוסף כך שתתקבל בעצם טבעת. את העוגיות אפשר לקרוץ בעזרת חותכני עוגיות ואפשר להשתמש בסתם כוס זכוכית עגולה. את העיגול הקטן יותר אפשר לקרוץ בעזרת צנטר או פקק של בקבוק קולה – ואת העיגולים הקטנים שמתקבלים בעזרתם אפשר לאפות בנפרד ולמכור את זה לילדים בתור עוגיות קטנטנות (או, כמובן, לאחד עם שאריות הבצק ולהמשיך לרדד ולקרוץ וכו').
3. אופים כ-9-12 דקות בטמפרטורה של 170 מעלות (אפשר בטורבו). מצננים לטמפרטורת החדר.
4. רק כשהעוגיות הצטננו לחלוטין, ממלאים את עוגיות העיגולים בממרח לוטוס (שניהם מוצלחים, הקראנץ' טיפה יותר מהרגיל) ומכסים אותן בעוגיות הטבעתיות כך שממרח הלוטוס יבצבץ מהן. לבסוף מפזרים מעליהן מעט אבקת סוכר ומגישים. בתיאבון!

5

Advertisements

5 תגובות to “אויבו של אויבי (וגם: עוגיות לוטוס)”

  1. ציפי 15 בספטמבר 2015 בשעה 7:25 #

    התמונה עם המגבת הרסה אותי לגמרי. 🙂
    הערכתי המלאה לאשתך, שהיא לבטח אשה עם לב נדיב וסולח.
    שתהיה שנה טובה ושנגלה סוף סוף מה משמעותו של 42.

    • טל 16 בספטמבר 2015 בשעה 13:06 #

      תמיד שמח לפגוש מעריצים של מדריך הטרמפיסט… שנה טובה!

  2. motior 15 בספטמבר 2015 בשעה 11:03 #

    לפחות הוא התנצל…
    מאחל לכם בהצלחה בעתיד – גם עם הבניה וגם עם היחסים ביניכם
    וכמובן שנה טובה 🙂

    • טל 16 בספטמבר 2015 בשעה 13:05 #

      תודה רבה ושנה טובה. 🙂

  3. חתולי8 16 בינואר 2016 בשעה 15:46 #

    יאמממיי!!!! אחלה עוגיות!
    אתה חמוד נורא עם המגבת.
    די שמחה שהשלמתם עם השכן…
    עכשיו תתקן טעות מצחיקה שכתבת בשורה שמגיעה אחרי הפיסקה שמתחילה ב"אני רוצה להתנצל"…
    כתבת שאתה לא רוצה לסלוח לעצמך 😉

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: