עיניים

31 אוק

9089236038_e70f029e7d_cליד תחנת האוטובוס ניגש אלי גבר מבוגר שאני לא מכיר. "סליחה, איפה הקניון?", הוא שאל. "שם", הצבעתי לכיוון הקניון והתכוונתי להמשיך ללכת. "אתה אולי במקרה הולך לשם?" עניתי שכן. "אני פשוט מתקשה בראייה" – ורק אז שמתי לב שהוא לא ממש הסתכל לי בעיניים – "תוכל אולי לעזור לי להגיע לשם?"

הלכנו.

בהתחלה הוא לא נגע. רק ביקש שאלך קצת יותר לאט ושאגיד לו אם יש עמודים או גדרות בדרך, כדי שיידע להיזהר. הסכמתי, אבל שכחתי. אני יותר בעניין של אוזניים, לא מיומן בעיניים. אחרי שהוא כמעט ונתקל בעמוד, הוא שאל האם אסכים שהוא יניח יד על הכתף שלי. שוב הסכמתי. בחור שהלך לפנינו וכנראה שמע את חילופי הדברים סובב אלי את הראש. "בן אדם טוב אתה", הוא אמר וחייך אלי. חייכתי אליו בחזרה.

הדרך לקניון הייתה רצופה במכשולים בגלל עבודות שיפוצים בכביש וסימון לא ברור שהוביל אותנו לא רק בין עמודים וחומרי בניין, אלא גם בין מכוניות נוסעות. אז הלכנו לאט מאוד ופטפטנו תוך כדי. הוא אמר שקוראים לו אלי. שאל איך קוראים לי. מה אני עושה. בגלל שהניח את היד שלו על הכתף שעליה הייתה רצועה של התיק שלי, הוא חשב שאני חייל ושזו רצועה של נשק. אמרתי לו שאני קופירייטר. הוא לא ידע מה זה. אמרתי שזה קשור לכתיבה, אבל זה לא משנה כי אני אוטוטו מתורגמן שפת הסימנים. "אה", הוא אמר, "מצאתי את מי לשאול".

שאלתי אותו לאן הוא צריך בקניון. "בית קפה", הוא נקב בשם של רשת. "קבעתי שם פגישה עם מישהי". ואני לא אמרתי כלום, אז הוא הוסיף: "יש לי בליינד דייט, תרתי משמע." חייכתי. אמרתי לו שאני מעריך את חוש ההומור. הוא שאל אם מה צבע החולצה שלו, ואז אם היא נקייה.

עברנו את הבדיקה הבטחונית ונכנסנו לקניון. הוא הוריד את היד מהכתף שלי. הנחתי שהוא לא רוצה שהבחורה שהוא פוגש לבליינד דייט תראה אותו ככה, והצעתי לו לשים אותה שוב אבל הוא לא ענה ולא הניח אותה. רק הלך לצידי בזהירות.

אחרי כמה דקות מצאנו את בית הקפה. "אני יכול לעשות עוד משהו בשבילך?" שאלתי, ולא באמת מיהרתי.

485120642_8df28d94bb_m"כן", הוא אמר. "אני רוצה להתקשר לבחורה שאני נפגש איתה, אבל אין לי שיחות יוצאות. תוכל בבקשה להתקשר מהטלפון שלך?" הוא הכתיב לי את המספר, ואני חייגתי, אבל משום מה לא היה צליל חיוג בצד השני אלא דממה מוחלטת. ניסיתי שוב. ושוב. ושוב, ולא הצלחנו להשיג את הבחורה. חשבנו שזה מוזר שאין צליל חיוג, אז הוא ביקש שאתקשר לטלפון שלו. התקשרתי, והפעם היה צליל חיוג אבל הטלפון שלו לא צלצל. משהו מוזר עבר על הרשת הסלולרית באותו רגע.

הוא ביקש שאוביל אותו לקופאית בבית הקפה. שוב שכחתי שהוא לא רואה, והוא התנגש בלקוחה שעמדה בתור. התנצל. גם אני התנצלתי. סימנתי לקופאית "הוא לא רואה", והיא סיימה עם הלקוחה ועברה אליו. "אפשר בבקשה לעשות שיחת טלפון?" הוא שאל, ובן רגע הקופאית הגישה לו טלפון אלחוטי. הוא לא ראה אותו. לקחתי אותו בעצמי. "אני אתקשר אליה שוב", אמרתי, והתקשרתי שוב. ושוב. ושוב. אין צליל חיוג.

עמדנו שם, שני אנשים זרים עם תקלה מוזרה בטלפונים. הוא לא רואה, אני לא יודע מה לעשות. שאלתי אם הוא יודע איך היא נראית או מה היא לובשת, כדי שאחפש אותה, אבל הוא ענה שלא. שאלתי איך עוד אני יכול לעזור לו. "אני רוצה להזמין אותך לקפה", הוא אמר, אבל אני חייכתי ועניתי "נראה לך? באת לבליינד דייט עם בחורה, לא איתי. אני בטוח שהיא נראית הרבה יותר טוב ממני." הוא התעקש אבל באמת לא רציתי קפה. "זה בסדר, אלי, יש לי מים", שלפתי בקבוק מהתיק ורשרשתי כדי שישמע את המים. "בוא, אני אשב איתך כמה דקות ונחכה לה." – והובלתי אותו לשולחן קטן ונחמד בכניסה.

ישבנו והמשכנו לפטפט, כשאני ממשיך לחייג לבחורה ומספר לו שהיא לא עונה, או שהטלפון שלה לא זמין, או שקרה משהו מוזר, או ש…

"או שהיא עבדה עלי." הוא אמר. אולי ראיתי עצב בעיניים שלו.

"מה זאת אומרת עבדה עליך?" שאלתי.

"זה לא פעם ראשונה שזה קורה. יש נשים כאלה. אתה יוצר קשר, אתם מתקרבים, אבל כשמגיע הזמן להיפגש הן נבהלות. נותנות לך מספר לא נכון, או מכבות את הטלפון ולא מגיעות לפגישה, או… לא יודע. זה כבר קרה לי כמה פעמים."

ואני לא ידעתי מה לענות.

"סליחה?" אישה נחמדה, מבוגרת, מטופחת, התקרבה לשולחן שלנו. "אולי במקרה אתה אלי?"

"כן!" צווחתי במקומו. "חיכינו לך!" כאילו שיש לי צד בעניין. "ניסינו להתקשר אליך אבל לא הצלחנו."

"גם אני ניסיתי להתקשר אליך", היא פנתה אליו, "אבל לא הצלחתי."

"נעים מאוד," הוא הושיט יד באוויר, ללחיצה. "אלי."

"נעים מאוד," היא חייכה ולחצה את היד שלו. "דניאלה."

8641008950_8e6bc7561d_mואני פשוט הסתכלתי עליהם ושמחתי.

"ומי אתה?" היא שאלה, "אתה עוזר לו?"

"אני?", אמרתי. "אני אף אחד. אני הולך עכשיו," לחצתי לו את היד. "תיהנו."

"תודה." הוא אמר לי, וכשהתרחקתי משם שמעתי אותו שואל אותה: "אפשר להזמין אותך לקפה?"

Advertisements

10 תגובות to “עיניים”

  1. motior 1 בנובמבר 2016 בשעה 7:39 #

    מקרה עצוב ומקסים כאחת.
    אתה באמת בן אדם טוב.

    • טל 7 בנובמבר 2016 בשעה 2:15 #

      תודה :-]

  2. שירה 1 בנובמבר 2016 בשעה 7:56 #

    הסיפור הזה הזכיר לי משהו נחמד..
    תמיד התעניינתי בכל הקשור בלקויות שמיעה, עניינה אותי רכישת שפה אצל לקויי שמיעה, שפת הסימנים, כל מה שקשור בבדיקות השמיעה, במבנה האוזן, שבלול, פונטיקה, תדרים וכל העולם הזה.. והאמת שקצת הרגשתי פספוס שלא יצא לי לעבוד בתחום, אבל זה לא הסיפור 🙂 יום אחד היה לי בליינדייט עם בחור, כשהוא ראה אותי לראשונה חשבתי שהוא נורא התאכזב כי היה לו מבט קצת אדיש ומהורהר. כשהתחלנו ללכת אני זוכרת שרציתי לעשות איזו פניה והוא קצת נתקע בי, באותו רגע לא חשבתי על זה יותר מדי בכלל. היה לנו דייט מעולה, יחסית לדייטים הקודמים שהיו לי, מהם ברחתי אחרי 45 דקות גג, הפגישה איתו נמשכה כשלוש שעות. באמצע הדייט הוא סיפר לי שהוא לקוי ראייה, הוא אף מוגדר עיוור 100 אחוז. בהתחלה זה קצת הפחיד אותי, אך הוא כבש אותי בקסמיו והיום אנחנו נשואים וגם צוחקים על זה לא מעט. הסיפור שלך הזכיר לי שפעם אחת אמרתי לו בצחוק: ״אבל אני קשורה בלקויות שמיעה מה פתאום הגיע אליי לקוי ראיה עכשיו??״ 🙂

    • טל 7 בנובמבר 2016 בשעה 2:16 #

      הו, איזה סיפור רומנטי, משעשע ונחמד. 🙂

  3. בצלאל 1 בנובמבר 2016 בשעה 12:23 #

    אתה מקסים.

    • טל 7 בנובמבר 2016 בשעה 2:16 #

      🙂

  4. הִדַּי 1 בנובמבר 2016 בשעה 12:27 #

    האם יהיה המשך? או שאלי הפך כעת לזיכרון…

    • טל 7 בנובמבר 2016 בשעה 2:17 #

      אני מקווה שיהיה לו המשך מבחינתם. אם אפגוש אותו שוב בעתיד? מי יודע…

  5. ע נ נ ת 3 בדצמבר 2016 בשעה 19:48 #

    אתה איש כל כך טוב. אתה פשוט איש טוב. ריגשת אותי מאד.

    • טל 3 בדצמבר 2016 בשעה 21:50 #

      תודה. שימחת אותי. 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: