ניצחון בהליכה

26 אוק

בשנה שעברה הורדתי לסמארטפון אפליקציה שסופרת צעדים. בהפעלה הראשונה היא שאלה אותי כמה שאלות, ועל סמך התשובות קבעה עבורי יעד יומי של 10,000 צעדים. ואני, אחד שמבלה את רוב הזמן בכתיבת תוכן בישיבה מול מסך המחשב (ובזמנו גם תרגמתי בישיבה שפת סימנים באקדמיה) – הסתכלתי על המספר הזה, צחקתי בקול רם וסגרתי את האפליקציה.

סגרתי, אבל לא מחקתי. אז מדי פעם הצצתי בה. במסך הראשי מוצג מספר הצעדים שעשיתי היום, מחצות עד חצות. בנגיעה קלה אפשר לעבור לתצוגה חודשית כדי לראות באילו ימים הצלחתי להגיע אל היעד. יום כזה מסומן בצבע כחול – אבל בהתחלה לא היו לי כאלה. בכלל. למעשה גיליתי שביום שגרתי אני עושה משהו כמו 4000, 5000 צעדים; אז להגיע ל-10,000 נשמע כל כך בלתי אפשרי, שאפילו לא טרחתי לנסות.

צריך להגיע ממקום למקום? יש רכב. צריך לטייל עם הכלב? יאללה כמה דקות ועולים הביתה. מה ללכת ברגל עכשיו, מה.

ב-2 במרץ התקיים בחריש אירוע ספורטיבי בסגנון המירוץ למיליון, ובמסגרתו כל מי שנרשם נדרש להתרוצץ הלוך ושוב בשדרה המרכזית של העיר, להיכנס לעסקים ולבצע משימות. אני באמת לא זוכר מה הוביל אותנו להירשם, אולי חשבנו שזו תהיה פעילות משפחתית טובה או משהו, אבל מה שבאמת חשוב הוא שבאותו יום עברתי לראשונה את היעד. כל מה שקיבלתי היה א לאוזי טי שרט – ויום כחול באפליקציה.

הפעמים הבאות בהן הגעתי ליעד קרו בטעות. אני לא זוכר את הנסיבות שהובילו אותי לצבוע בכחול את 15 במאי וכמעט את כל השבוע האחרון של החודש. אבל ב-31 במאי הצבתי בפני עצמי אתגר: חודש יוני הכחול, קראתי לו. להגיע ל-10,000 צעדים מדי יום בחודש יוני, כדי שכל כולו יהיה צבוע כחול באפליקציה.

זה היה קשה, כמובן. זה דבר אחד להגיע ליעד בטעות ודבר אחר לגמרי להזיז את עצמך מהספה בסוף יום כדי לצאת להליכה, שלא לדבר על להתעורר מוקדם יותר בבוקר.

אבל איכשהו כשיש מאחוריך כמה ימים כחולים, זה מדרבן אותך לעשות גם את היום כחול. ואת מחר. ומחרתיים. לאט-לאט, יום ביומו, חודש יוני נצבע כחול, וכשאני מסוחרר מההצלחה המשכתי ועשיתי גם את יולי כחול – ובאוגוסט החלטתי להרים לעצמי את הרף והצבתי לעצמי יעד חדש: 11,000 צעדים ביום. גם הוא היה כחול. גם ספטמבר. וביום הראשון של אוקטובר נזכרתי שעוד מעט חורף וגשם ואיך לעזאזל אצליח ללכת כל כך הרבה צעדים אז אולי כדאי לקחת צעד אחורה – אבל באותו יום עברתי את ה-12,000 וכך נקבע הרף החדש.

היום אני יוצא להליכות מדי בוקר עם אשתי והכלב. לעיתים אנחנו יוצאים יחד גם בערב. זה זמן האיכות שבו אנחנו מספרים זה לזו על היום שהיה, מתכננים תוכניות, מקשקשים על הא ודא. לפעמים אני יוצא להליכה גם לבד, וזה הזמן שבו עולים בדעתי הרעיונות המוצלחים ביותר לכתיבת תוכן. בחיי. ואם צריך לקפוץ לקנות משהו באיזו חנות, אז אני כבר לא לוקח את האוטו אלא פשוט הולך ברגל.

יכול להיות ש-12,000 צעדים ביום נשמע פשוט. אני לא יודע כמה ספורטיביים הקוראים כאן, אולי אתם עושים 12,000 עוד לפני ארוחת הבוקר; אבל עבורי זה היה ונשאר יעד כל כך רחוק עד שאין שום סיכוי שאצליח להשיג אותו – ומדי יום אני מצליח.

תוספת מאוחרת:
רבים פנו אלי בפרטי ושאלו באיזו אפליקציה אני משתמש. אז אני משתמש בגרסה החינמית של Pacer (הנה אתר הבית שלה עם קישורים לחנויות האפליקציות) – אבל יש המון אפליקציות שעושות דברים דומים.

9 תגובות אל “ניצחון בהליכה”

  1. volcman 26 באוקטובר 2020 בשעה 13:00 #

    מגניב לך!
    אני גם עובד כל היום בישיבה, ועכשיו מהבית. כבר אין את ההליכה בצהריים למסעדה בשביל לאכול.
    ובשביל להוסיף חטא על פשע, נדלק לי הג'וק של הכנת אוכל בזמן האחרון, בדגש על אפייה (אשתי פחות בקטע של אפייה, אז זרמתי עם זה).
    סיוט.
    😀

    • טל אייזנמן 27 באוקטובר 2020 בשעה 10:34 #

      נשמע כמו ישראלי טיפוסי בתקופת סגר קורונה – אבל בוא לפחות תשוויץ באיזו עוגיה שאפית. 😉

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) 26 באוקטובר 2020 בשעה 15:00 #

    הלוואי עלי….

  3. motior 26 באוקטובר 2020 בשעה 22:34 #

    כל הכבוד! אין לי מושג כמה צעדים אני עושה ביום…

    • טל אייזנמן 27 באוקטובר 2020 בשעה 10:33 #

      אני התחלתי מ"סתם, מעניין לדעת כמה אני עושה ביום", ועצם המודעות למספר עודדה אותי להגדיל אותו – וללכת יותר. נסה להוריד אפליקציה (יש המון חינמיות. אני משתמש ב-Pacer אבל באמת לא משנה איזו) ותחזור לדווח. 🙂

  4. בצלאל 27 באוקטובר 2020 בשעה 16:26 #

    שמח שהולך לך טוב.

    • דנדוש 50 2 בדצמבר 2020 בשעה 2:54 #

      טל שלום,
      גם אני התעניינתי באפליקציה כזאת כבר מזמן.
      במיוחד מאז הסגרים וההגבלות.לפני כן הלכתי המון.וויתרתי על אוטובוס או רכב
      היות ואני אוהבת ללכת.
      פעם יצאתי להליכות יזומות.היום זה הליכות למטרה מסויימת והשילוב נהדר.
      אממה….. כדי לספור צעדים אתה צריך שהסמארטפון יהיה צמוד אליך,לא?
      ואני די מרחיקה אותו ממני.
      לדעתי לא בריא להיות צמוד למכשירים אלקטרוניים.מספיק לי ה – P.C
      חוץ מזה,אם אני יושבת ליד המחשב (הרבה מדי,גם כי אין לי טלביזיה והוא משמש לי להכל – החל ממשרד,המשך בקולנוע וכלה בפייסבוק חחחה),
      וקמה מדי פעם להכין כוס קפה,או סתם לזוז קצת ולחלץ עצמות (תרגילי התעמלות קטנים),כן זה קורה לא מעט,כי יש לי קוצים במקום שבו נהוג לשבת (כדברי הגששים),אז אם הטלפון לא עלי זה לא יספור.
      אז אם יש הבהרות,אשמח לתשובות.
      יום נפלא וגדוש מעשים כייפים 😜

      • טל אייזנמן 2 בדצמבר 2020 בשעה 10:43 #

        נכון שהסמארטפון צריך להיות צמוד אלי, אבל זה רק מאלץ אותי ללכת יותר. אם בסוף היום המסך מציג לי 12,000 צעדים, ואני יודע שהלכתי גם פה ושם בלי הסמארטפון (כשהוא בטעינה למשל), אז בעצם עשיתי יותר מהיעד שלי – וזו הרגשה נעימה למדי. 🙂

    • טל אייזנמן 2 בדצמבר 2020 בשעה 10:41 #

      3>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: