ארכיון | פברואר, 2021

סוכריות גומי יין

24 פבר

חג פורים, חג פורים! איזה חג כיפי, ולא ניתן לקורונה לחרב אותו. גם השנה, כמו בשנים קודמות, אנחנו מתכננים פרוייקט תחפושת משפחתית שאמור להיות מהמם. עדכונים בקרוב, כנראה קצת אחרי פורים הפורמלי. בכל זאת קורונה.

הפעם התכנסנו כאן כדי לדבר על מתכון. כידוע, בפורים מצווה על אדם להתבסם עד דלא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי. זו הסיבה שהובילה את צמרת ההנהלה של פרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה לבחור יין כחומר הגלם המרכזי החדש שיעמוד במרכזו של מאפה או קינוח – ואולי גם קצת מה שהוביל אותי להחליט שגם ליין מגיע להתחפש. למשל… לסוכריות גומי!

פרודוקטים להכנת סוכריות גומי יין:

  • 3/4 כוס יין לבחירתכם. אני ניסיתי עם יין אדום ועם יין תירוש. מתכנן לנסות גם עם יין לבן.
  • 1 חבילת ג'לטין, כלומר 28 גרם ג'לטין (2 יחידות, 14 גרם כל אחת).
  • 1/4 כוס סוכר.

נצטרך גם סיר וכף. וכיריים, וגז. רצוי להכין מראש גם תבנית סיליקון בצורה כלשהי, אבל אפשר להסתדר גם בלי.

אופן ההכנה:

תשמעו. אין דרך לייפות את זה: סוכריות גומי זה בעיקר ג'לטין. ככה זה עובד. לא רוצים ג'לטין? לא יהיה גומי. יש פה כמות פסיכית של ג'לטין, אני יודע. אבל איך תכינו סוכריות גומי בלי ג'לטין? אם יש לכם רעיון או מתכון, יש למטה המון מקום בתגובות.

אציין שזה לא מתכון מקורי שלי אלא מתורגם מאנגלית מהבלוג Kirbie’s Cravings. שם מדובר באפילו יותר ג'לטין (2.5 כפות, כלומר 32 גרם על חצי כוס יין!) – אז אני הישראלי הפרובינציאלי הכנתי עם חבילת ג'לטין שלמה (28 גרם) על 3/4 כוס יין ויצא סבבה. אני אפילו חושב שאולי אפשר להשתמש באותה כמות ג'לטין על כוס יין שלמה, אבל טרם ניסיתי.

יאללה, מתחילים:

  1. מוזגים את היין לסיר קטן על אש בינונית, מפזרים את הג'לטין ומתחילים לערבב כדי שיימס. בהתחלה זה לא נראה טוב: יש גושים של ג'לטין בתוך היין הנוזלי, וצריך לפעמים להיאבק בגושים סרבניים בעזרת גב של כף, אבל לאט לאט הג'לטין יתמוסס והכל יחזור להיות נוזלי וצלול.
  2. מוסיפים את הסוכר לתערובת החמה ומערבבים עד שהוא יתמוסס כולו.
  3. מכבים את האש. אם נוצר במהלך הערבוב קצף על פני התערובת, זה בסדר.
  4. מוזגים את התערובת החמימה לתבנית סיליקון. אם יש לכם תבנית בצורה הקלאסית של סוכריות גומי – דובונים – מה טוב. לי אין, אז השתמשתי בתבניות סיליקון קטנות שהכנתי בהן כמה פעמים פרלינים. בניסיון אחד גם שפכתי קצת תערובת יין עם ג'לטין לסתם קערה שהייתה לידי במטבח, ויצאה סוכריית גומי בצורת דיסקית שהספיקה לכמה נגיסות. במתכון המקורי ממליצים להשתמש בטפטפת כדי למזוג לתבנית (אולי אם השקעים שלכם קטנים, כמו של דובונים ממש. אני פשוט מזגתי ישר לתבנית הלבבות שלי).
  5. מכניסים למקרר לפחות לשעה, או כמוני שוכחים את זה שם עד שנזכרים למחרת.
  6. מחלצים מהתבנית. סוכריות הגומי אמורות להשתחרר בקלות, עם כל כמות הג'לטין שבתוכן.

הערות:

  • בתגובות למתכון המקורי נכתב שכמות הסוכר יכולה להשתנות על פי סוג היין – למשל אם היין מתוק, שימו יותר סוכר – אבל מצוין גם שמעט מדי סוכר עלול לגרום לקושי בחילוץ מהתבנית. אני לא בטוח שלכותבת המתכון ב-Kirbie’s Cravings יש גישה ליין תירוש, אבל הכמויות שציינתי לעיל עבדו לי יופי.
  • והטעם? מתוק, אבל לא מורגש טעם חזק של יין. לסוכריות הגומי מיין אדום אמיתי היה טעם חזק יותר מאשר לסוכריות התירוש (למרות שביין האדום השתמשתי ביותר ג'לטין יחסית לנוזל). כך או כך סוכריות הגומי מתוקות מספיק.
  • לא ניסיתי לנהוג אחר כך. על אחריותכם. רק אגיד שאף אחד מעולם לא אמר "אם אוכלים סוכריות גומי, לא נוהגים".

בתיאבון!

למתכונים מבוסמים נוספים שכוללים יין בקרו בעמוד הפייסבוק של מנטקה ו/או באינסטגרם של מנטקה.

חו"ל בקופסה

14 פבר

אשתי אוהבת לצאת לחופשות.

אני קצת פחות. טוב לי בבית. מצידי לראות נופים וארכיטקטורה בגוגל. אבל היא? חיה ממלון למלון. אני חושב שהדבר היחיד שעוזר לה להתעודד מהבאסה של חזרה מחופשה אחת הוא לתכנן את החופשה הבאה.

הואיל ואנחנו עדיין לא מיליונרים, ויש לנו מחויבויות כמו ילדים ועבודה, לפני כמה שנים קיבלנו החלטה משותפת: מדי שנה, לרגל יום הנישואין שלנו בתחילת פברואר, נצא לחופשה ביחד. רק שנינו. זה המינימום השנתי שלנו: בכל פעם שנחגוג יום נישואין זוגי, ניסע לחופשה בחו"ל; ובכל יום נישואין אי-זוגי, ניסע לחופשה בארץ. כך למשל יצא לנו לבקר בבודפשט ב-2017 (יום נישואין 8) וברומא ב-2019 (יום נישואין 10).

השנה – יום נישואין 12. כאילו לא מספיק שהשמיים סגורים ואי אפשר לטוס לשום חו"ל, בתחילת פברואר עדיין היינו תחת סגר שלישי וגם אי אפשר היה לנסוע לשום מקום בארץ. לפחות אפשר היה עדיין להחליף מתנות – אז בחרתי לתת לה חו"ל בקופסה.

בחזית הקופסה ציטוט מתוך "איסלנד" של שלמה ארצי, השיר שאיתו נכנסנו לחופה. סריקה של הקוד בסמארטפון מובילה לקליפ של השיר ביוטיוב.

ובפנים: 36 תמונות של שנינו מכל החו"לים שהיינו בהם יחד. מהחופשות של ימי הנישואין, אבל גם מהטיול לרומניה, מהחופשה המשוגעת בת 45 השעות באמסטרדם, משתי הנסיעות שלנו לניז'ני טאגיל, ואפילו תמונה אחת ששנינו שונאים ממש, מהפעם הראשונה שטסנו לחו"ל ואנחנו כל כך שמנים בה. אלוהים. כל כך. זו באמת תמונה איומה ונוראית – אבל היא של שנינו, והיא צולמה בברלין, והיא חלק מההיסטוריה שלנו, אז היא בפנים.

לכל תמונה סיפור, כל אחת היא זיכרון. ומאחור: ציטוט של משפט שקשור לזוגיות ואהבה, עם קוד שמעביר למידע נוסף אודות האדם שאמר את המשפט, מאופרה וינפרי ועד רלפי מיי.

הקופסה נוצרה בעבודת יד על ידי מיכל של זכרונות. זו בעצם קופסת זוגיות ואהבה, שאמורה להיות מלאה ב-36 תמונות שאפשר לבחור ולשלוח לה, ואני פשוט בחרתי תמונות מחו"ל. רוצים גם? יש לה מוצרים מהממים, והכל בעבודת יד. הנה קישור לחנות שלה.

והכי טוב? – בקופסה עדיין יש מקום לזכרונות חדשים!

(עכשיו רק שיפתחו את השמיים כדי שנוכל להוסיף לשם תמונות…)

גלידת נוטלה ביתית עם אגוזי לוז מקורמלים

3 פבר

תקציר הפרקים הקודמים, כי כבר עבר די זמן: "כחומר ביד הבלוגר" הוא פרוייקט נחמד של אתר הקונדיטוריה הישראלי "מנטקה", במסגרתו קבוצת בלוגרים איכותיים וחובבי מתוק מכינה מדי חודש מאפה או קינוח שבמרכזו חומר גלם מתחלף. במסגרת הסיבוב הקודם של הפרוייקט הכנתי למשל עוגת מוס שוקולד לבן וקפה במסגרת חודש השוקולד הלבן, קוביות פאדג' שקדים במסגרת חודש השקדים ועוד. חלק מהמתכונים אני עדיין מכין לפעמים (עוגיות בטטה צ'יפס! כן!), וחלקם – כמו עוגת הגבינבוקדו – נשאר בגדר זיכרון מתוק. ואני בכלל לא בלוגר אוכל!

ועכשיו, כמו הדור הבא של מסע בין כוכבים, הדור הבא של דגראסי והדור הבא של נוטס לנדינג (זרקתי רעיון. שמישהו יפיק את זה!) – גם ל"כחומר ביד הבלוגר" יש נבחרת חדשה ורעננה של בלוגרים, מחוזקת בכמה שחקנים מהקאסט המקורי אבל עם עלילה חדשה. הרעיון אותו רעיון, המתכונים חדשים לגמרי, ומדי פעם אולי יהיו רפרנסים או איסטר אגז למעריצים ותיקים.

שנתחיל?

חומר הגלם החודשי הראשון של "כחומר" החדש: אגוזי לוז. למה? כי אוטוטו 5 בפברואר, יום הנוטלה הבינלאומי, שהוא גם יום הנישואין שלי ושל ק' אבל אף אחד לא מאמין לי כשאני מספר שזו הסיבה שקבענו להתחתן בתאריך הזה.

גלידת נוטלה ביתית (בלי מכונת גלידה) עם אגוזי לוז מקורמלים

הפרודוקטים לגלידה:
500 מ"ל שמנת מתוקה
פחית חלב מרוכז ממותק
3 כפות נוטלה (שעשויה מאגוזי לוז!)

הפרודוקטים לאגוזי לוז מקורמלים:
150 גרם סוכר
טיפ-טיפונת מים
150 גרם אגוזי לוז קלויים (אבל לא מלוחים. הכי טוב לקנות טבעי ולקלות לבד כמה דקות על מחבת יבשה או בתנור)

מכינים את הגלידה:

1. מקציפים את השמנת המתוקה עד שהיא כמעט מוכנה. מה שנקרא, "פסגות רכות". לא להגזים, שלא תהפוך לחמאה בטעות.

2. מוסיפים את החלב המרוכז הממותק וממשיכים להקציף עוד כמה שניות. כדאי להשתמש בלקקן כדי לוודא שהחלב לא שקע למטה אלא התערבב במלואו.

3. מקפלים פנימה את שלוש כפות הנוטלה.

4. מעבירים לכלי מתאים להקפאה. ניתן להשתמש לשם כך בכלי קלקר ריק שנשאר מהפעם האחרונה שהזמנתם משלוח של גולדה, רצוי שטוף ונקי. שימו לב: אם אתם מתכוונים להגיש את הגלידה הזו לאורחים, מומלץ להשתמש דווקא בכלי אחר – אחרת האורחים עלולים לחשוב שגלידת הנוטלה המושלמת שלכם קנויה מגולדה, וזה פשוט מעליב. ואז בפעם הבאה שהתור שלכם להביא קינוח אתם מאיימים לא להכין שום דבר אלא לעצור בדרך ולקנות עבאדי בתחנת דלק, ולא תצאו מזה. תאמינו לי, הייתי שם.

5. רגע לפני שסוגרים את הכלי ומעבירים להקפאה, אפשר לזרזף עוד נוטלה לתוך התערובת ולשייש מעט עם סכין. רק בזהירות עם הליקוק אחר כך. אולי בעצם עדיף לשייש בכפית וזהו.

6. מכניסים למקפיא ללילה. לפחות. נכון שלפעמים אומרים לארבע שעות או ללילה? אז ארבע שעות לא טוב. שימו ללילה, בבקשה.

מכינים אגוזי לוז מקורמלים:

1. מרפדים תבנית בנייר אפייה. אל דאגה, לא אופים שום דבר, אבל אתם תצטרכו אותה אחר כך.

2. שמים במחבת סוכר ומים ומתחילים לחמם. הסוכר יתמוסס ויתחיל לרתוח, אבל אתם נשארים רגועים, מכניסים פנימה מדחום ומחכים שהטמפרטורה תגיע ל-118 מעלות. לא יודע אם חייבים מדחום, בעצם, זה לא נראה לי קריטי, אבל מה אכפת לכם?

3. מכניסים את אגוזי הלוז הקלויים לסוכר הלוהט ומתחילים לערבב במרץ. לערבב לערבב לערבב! כל הזמן! תחשבו על זה כעל קלוריות שאתם שורפים עכשיו כדי שתזללו את האגוזים המקורמלים אחר כך בלי רגשות אשם. יאללה לערבב! אתם תראו שהאגוזים נעשים מצופים בתערובת הסוכר, ובהתחלה התערובת לבנבנה וגבישית. אם תעצרו כאן תקבלו אגוזי לוז מסוכרים, שגם זה סבבה וטעים – אבל עם קצת אמונה ואומץ נמשיך לערבב במרץ ונגיע לארץ המובטחת של הקרמל.

4. בשלב מסוים הסוכר הלבן והגבישי מתמוסס והופך לקרמל נוצץ שעוטף כל אגוז כמו סוכריה. עדיין קל לערבב את הכל כי הסיפור הזה חם לאללה, אבל ברגע שאתם רואים שכבר אין שום כתם לבן של סוכר אלא הכל נמס ונוצץ – העבירו מהר מהר לתבנית עם נייר האפייה ממקודם.

5. עכשיו צריך לעבוד מהר כי הקרמל מתקשה תוך שניות – ולהפריד כמה שיותר אגוזים אלה מאלה בעזרת כף עץ או מזלג. ואם לא מצליחים להפריד לגמרי, אז לפחות שהזוגות או השלשות לא יטבלו בשלולית קרמל (אחרת הוא יתקשה כשהוא עבה מדי ולא נעים ללעיסה).

6. מניחים להצטנן לטמפרטורת החדר, ולאחר מכן שוברים לחתיכות. זה יכול להיות קישוט נחמד לעוגה או לקאפקייקס, אבל לדעתי הקרמל הקשה-מדי לא מתאים לגלידה. אנחנו מעוניינים באגוזים בלבד, אז השתמשו בפטיש שניצלים או בתחתית של ספל ושברו את האגוזים המקורמלים לחתיכות גסות. לא דק מדי. נניח, כל אגוז חוטף זבנג אחד על הראש ומה שיוצא אני מרוצה.

7. אם לא משתמשים בכל האגוזים המקורמלים, יש לשמור אותם בקופסה אטומה היטב אחרת הם תופסים לחות והקרמל נהיה צמיגי (אבל עדיין טעים!).

הכל מוכן? יאללה לטעום!

מניחים בכוס או בקערית גלידה בנדיבות, מפזרים מלמעלה אגוזי לוז מקורמלים – ובתיאבון.

למתכונים נוספים עם אגוזי לוז בקרו בעמוד הפייסבוק של מנטקה ו/או באינסטגרם של מנטקה.

%d בלוגרים אהבו את זה: