סוכריות גומי יין

חג פורים, חג פורים! איזה חג כיפי, ולא ניתן לקורונה לחרב אותו. גם השנה, כמו בשנים קודמות, אנחנו מתכננים פרוייקט תחפושת משפחתית שאמור להיות מהמם. עדכונים בקרוב, כנראה קצת אחרי פורים הפורמלי. בכל זאת קורונה.

הפעם התכנסנו כאן כדי לדבר על מתכון. כידוע, בפורים מצווה על אדם להתבסם עד דלא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי. זו הסיבה שהובילה את צמרת ההנהלה של פרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה לבחור יין כחומר הגלם המרכזי החדש שיעמוד במרכזו של מאפה או קינוח – ואולי גם קצת מה שהוביל אותי להחליט שגם ליין מגיע להתחפש. למשל… לסוכריות גומי!

פרודוקטים להכנת סוכריות גומי יין:

• 3/4 כוס יין לבחירתכם. אני ניסיתי עם יין אדום ועם יין תירוש. מתכנן לנסות גם עם יין לבן.
• 1 חבילת ג'לטין, כלומר 28 גרם ג'לטין (2 יחידות, 14 גרם כל אחת).
• 1/4 כוס סוכר.

נצטרך גם סיר וכף. וכיריים, וגז. רצוי להכין מראש גם תבנית סיליקון בצורה כלשהי, אבל אפשר להסתדר גם בלי.

אופן ההכנה:

תשמעו. אין דרך לייפות את זה: סוכריות גומי זה בעיקר ג'לטין. ככה זה עובד. לא רוצים ג'לטין? לא יהיה גומי. יש פה כמות פסיכית של ג'לטין, אני יודע. אבל איך תכינו סוכריות גומי בלי ג'לטין? אם יש לכם רעיון או מתכון, יש למטה המון מקום בתגובות.

אציין שזה לא מתכון מקורי שלי אלא מתורגם מאנגלית מהבלוג Kirbie’s Cravings. שם מדובר באפילו יותר ג'לטין (2.5 כפות, כלומר 32 גרם על חצי כוס יין!) – אז אני הישראלי הפרובינציאלי הכנתי עם חבילת ג'לטין שלמה (28 גרם) על 3/4 כוס יין ויצא סבבה. אני אפילו חושב שאולי אפשר להשתמש באותה כמות ג'לטין על כוס יין שלמה, אבל טרם ניסיתי.

יאללה, מתחילים:

1. מוזגים את היין לסיר קטן על אש בינונית, מפזרים את הג'לטין ומתחילים לערבב כדי שיימס. בהתחלה זה לא נראה טוב: יש גושים של ג'לטין בתוך היין הנוזלי, וצריך לפעמים להיאבק בגושים סרבניים בעזרת גב של כף, אבל לאט לאט הג'לטין יתמוסס והכל יחזור להיות נוזלי וצלול.
2. מוסיפים את הסוכר לתערובת החמה ומערבבים עד שהוא יתמוסס כולו.
3. מכבים את האש. אם נוצר במהלך הערבוב קצף על פני התערובת, זה בסדר.
4. מוזגים את התערובת החמימה לתבנית סיליקון. אם יש לכם תבנית בצורה הקלאסית של סוכריות גומי – דובונים – מה טוב. לי אין, אז השתמשתי בתבניות סיליקון קטנות שהכנתי בהן כמה פעמים פרלינים. בניסיון אחד גם שפכתי קצת תערובת יין עם ג'לטין לסתם קערה שהייתה לידי במטבח, ויצאה סוכריית גומי בצורת דיסקית שהספיקה לכמה נגיסות. במתכון המקורי ממליצים להשתמש בטפטפת כדי למזוג לתבנית (אולי אם השקעים שלכם קטנים, כמו של דובונים ממש. אני פשוט מזגתי ישר לתבנית הלבבות שלי).
5. מכניסים למקרר לפחות לשעה, או כמוני שוכחים את זה שם עד שנזכרים למחרת.
6. מחלצים מהתבנית. סוכריות הגומי אמורות להשתחרר בקלות, עם כל כמות הג'לטין שבתוכן.

הערות:

• בתגובות למתכון המקורי נכתב שכמות הסוכר יכולה להשתנות על פי סוג היין – למשל אם היין מתוק, שימו יותר סוכר – אבל מצוין גם שמעט מדי סוכר עלול לגרום לקושי בחילוץ מהתבנית. אני לא בטוח שלכותבת המתכון ב-Kirbie’s Cravings יש גישה ליין תירוש, אבל הכמויות שציינתי לעיל עבדו לי יופי.
• והטעם? מתוק, אבל לא מורגש טעם חזק של יין. לסוכריות הגומי מיין אדום אמיתי היה טעם חזק יותר מאשר לסוכריות התירוש (למרות שביין האדום השתמשתי ביותר ג'לטין יחסית לנוזל). כך או כך סוכריות הגומי מתוקות מספיק.
• לא ניסיתי לנהוג אחר כך. על אחריותכם. רק אגיד שאף אחד מעולם לא אמר "אם אוכלים סוכריות גומי, לא נוהגים".

בתיאבון!

למתכונים מבוסמים נוספים שכוללים יין בקרו בעמוד הפייסבוק של מנטקה ו/או באינסטגרם של מנטקה.

גלידת נוטלה ביתית עם אגוזי לוז מקורמלים

תקציר הפרקים הקודמים, כי כבר עבר די זמן: "כחומר ביד הבלוגר" הוא פרוייקט נחמד של אתר הקונדיטוריה הישראלי "מנטקה", במסגרתו קבוצת בלוגרים איכותיים וחובבי מתוק מכינה מדי חודש מאפה או קינוח שבמרכזו חומר גלם מתחלף. במסגרת הסיבוב הקודם של הפרוייקט הכנתי למשל עוגת מוס שוקולד לבן וקפה במסגרת חודש השוקולד הלבן, קוביות פאדג' שקדים במסגרת חודש השקדים ועוד. חלק מהמתכונים אני עדיין מכין לפעמים (עוגיות בטטה צ'יפס! כן!), וחלקם – כמו עוגת הגבינבוקדו – נשאר בגדר זיכרון מתוק. ואני בכלל לא בלוגר אוכל!

ועכשיו, כמו הדור הבא של מסע בין כוכבים, הדור הבא של דגראסי והדור הבא של נוטס לנדינג (זרקתי רעיון. שמישהו יפיק את זה!) – גם ל"כחומר ביד הבלוגר" יש נבחרת חדשה ורעננה של בלוגרים, מחוזקת בכמה שחקנים מהקאסט המקורי אבל עם עלילה חדשה. הרעיון אותו רעיון, המתכונים חדשים לגמרי, ומדי פעם אולי יהיו רפרנסים או איסטר אגז למעריצים ותיקים.

שנתחיל?

חומר הגלם החודשי הראשון של "כחומר" החדש: אגוזי לוז. למה? כי אוטוטו 5 בפברואר, יום הנוטלה הבינלאומי, שהוא גם יום הנישואין שלי ושל ק' אבל אף אחד לא מאמין לי כשאני מספר שזו הסיבה שקבענו להתחתן בתאריך הזה.

גלידת נוטלה ביתית (בלי מכונת גלידה) עם אגוזי לוז מקורמלים

הפרודוקטים לגלידה:
500 מ"ל שמנת מתוקה
פחית חלב מרוכז ממותק
3 כפות נוטלה (שעשויה מאגוזי לוז!)

הפרודוקטים לאגוזי לוז מקורמלים:
150 גרם סוכר
טיפ-טיפונת מים
150 גרם אגוזי לוז קלויים (אבל לא מלוחים. הכי טוב לקנות טבעי ולקלות לבד כמה דקות על מחבת יבשה או בתנור)

מכינים את הגלידה:

1. מקציפים את השמנת המתוקה עד שהיא כמעט מוכנה. מה שנקרא, "פסגות רכות". לא להגזים, שלא תהפוך לחמאה בטעות.

2. מוסיפים את החלב המרוכז הממותק וממשיכים להקציף עוד כמה שניות. כדאי להשתמש בלקקן כדי לוודא שהחלב לא שקע למטה אלא התערבב במלואו.

3. מקפלים פנימה את שלוש כפות הנוטלה.

4. מעבירים לכלי מתאים להקפאה. ניתן להשתמש לשם כך בכלי קלקר ריק שנשאר מהפעם האחרונה שהזמנתם משלוח של גולדה, רצוי שטוף ונקי. שימו לב: אם אתם מתכוונים להגיש את הגלידה הזו לאורחים, מומלץ להשתמש דווקא בכלי אחר – אחרת האורחים עלולים לחשוב שגלידת הנוטלה המושלמת שלכם קנויה מגולדה, וזה פשוט מעליב. ואז בפעם הבאה שהתור שלכם להביא קינוח אתם מאיימים לא להכין שום דבר אלא לעצור בדרך ולקנות עבאדי בתחנת דלק, ולא תצאו מזה. תאמינו לי, הייתי שם.

5. רגע לפני שסוגרים את הכלי ומעבירים להקפאה, אפשר לזרזף עוד נוטלה לתוך התערובת ולשייש מעט עם סכין. רק בזהירות עם הליקוק אחר כך. אולי בעצם עדיף לשייש בכפית וזהו.

6. מכניסים למקפיא ללילה. לפחות. נכון שלפעמים אומרים לארבע שעות או ללילה? אז ארבע שעות לא טוב. שימו ללילה, בבקשה.

מכינים אגוזי לוז מקורמלים:

1. מרפדים תבנית בנייר אפייה. אל דאגה, לא אופים שום דבר, אבל אתם תצטרכו אותה אחר כך.

2. שמים במחבת סוכר ומים ומתחילים לחמם. הסוכר יתמוסס ויתחיל לרתוח, אבל אתם נשארים רגועים, מכניסים פנימה מדחום ומחכים שהטמפרטורה תגיע ל-118 מעלות. לא יודע אם חייבים מדחום, בעצם, זה לא נראה לי קריטי, אבל מה אכפת לכם?

3. מכניסים את אגוזי הלוז הקלויים לסוכר הלוהט ומתחילים לערבב במרץ. לערבב לערבב לערבב! כל הזמן! תחשבו על זה כעל קלוריות שאתם שורפים עכשיו כדי שתזללו את האגוזים המקורמלים אחר כך בלי רגשות אשם. יאללה לערבב! אתם תראו שהאגוזים נעשים מצופים בתערובת הסוכר, ובהתחלה התערובת לבנבנה וגבישית. אם תעצרו כאן תקבלו אגוזי לוז מסוכרים, שגם זה סבבה וטעים – אבל עם קצת אמונה ואומץ נמשיך לערבב במרץ ונגיע לארץ המובטחת של הקרמל.

4. בשלב מסוים הסוכר הלבן והגבישי מתמוסס והופך לקרמל נוצץ שעוטף כל אגוז כמו סוכריה. עדיין קל לערבב את הכל כי הסיפור הזה חם לאללה, אבל ברגע שאתם רואים שכבר אין שום כתם לבן של סוכר אלא הכל נמס ונוצץ – העבירו מהר מהר לתבנית עם נייר האפייה ממקודם.

5. עכשיו צריך לעבוד מהר כי הקרמל מתקשה תוך שניות – ולהפריד כמה שיותר אגוזים אלה מאלה בעזרת כף עץ או מזלג. ואם לא מצליחים להפריד לגמרי, אז לפחות שהזוגות או השלשות לא יטבלו בשלולית קרמל (אחרת הוא יתקשה כשהוא עבה מדי ולא נעים ללעיסה).

6. מניחים להצטנן לטמפרטורת החדר, ולאחר מכן שוברים לחתיכות. זה יכול להיות קישוט נחמד לעוגה או לקאפקייקס, אבל לדעתי הקרמל הקשה-מדי לא מתאים לגלידה. אנחנו מעוניינים באגוזים בלבד, אז השתמשו בפטיש שניצלים או בתחתית של ספל ושברו את האגוזים המקורמלים לחתיכות גסות. לא דק מדי. נניח, כל אגוז חוטף זבנג אחד על הראש ומה שיוצא אני מרוצה.

7. אם לא משתמשים בכל האגוזים המקורמלים, יש לשמור אותם בקופסה אטומה היטב אחרת הם תופסים לחות והקרמל נהיה צמיגי (אבל עדיין טעים!).

הכל מוכן? יאללה לטעום!

מניחים בכוס או בקערית גלידה בנדיבות, מפזרים מלמעלה אגוזי לוז מקורמלים – ובתיאבון.

למתכונים נוספים עם אגוזי לוז בקרו בעמוד הפייסבוק של מנטקה ו/או באינסטגרם של מנטקה.

עוגה עם קרם אפוי

לאמא שלי הייתה מחברת מתכונים שהייתה אשכרה מחברת. מה זה הייתה, היא עדיין קיימת. מהסוג ההוא של פעם, עם מתכונים שנגזרו מעיתונים או נכתבו ביד על פיסת נייר אקראית ונשאו שמות כמו "העוגה של עליזה" או "הפשטידה של זיווה". רוב המתכונים הודבקו לעמודי המחברת עם נייר דבק, ואלה שלא התמזל מזלם פשוט קופלו ונתחבו ביניהם.

לפני עשרים-וכמה שנים אבא הביא הביתה את המדפסת הראשונה שלנו: מדפסת סיכות צורמנית ואיטית שמשכה דפים בשרשרת אינסופית מקופסת קרטון שהונחה מתחתיה, עם שוליים מחוררים שהיה צריך לתלוש בסוף. המדפסת הזו ציינה עידן חדש עבור מחברת המתכונים של אמא, כי עכשיו התווספו למתכוני העיתונים ומתכוני כתב היד גם מתכונים מסוג שלישי: אלה שטל הדפיס.

ככה התוודעתי לראשונה למתכון של העוגה הזאת. ״עוגה עם קרם אפוי״, הייתה הכותרת שהיום נראית לי משונה ממש, אבל זה הוא שמה. אני זוכר שישבתי מול המחשב החדיש שלי דאז, אי שם באייטיז או תחילת הניינטיז, והקלדתי באצבע-אצבע את המתכון באיינשטיין או בקיוטקסט מבלי להבין באמת מה זה לגרר, מה ההבדל בין להקציף ללקפל או מה פתאום מרגרינה.

אמא מכינה את העוגה הזאת עד היום, כמובן, והיא אחת החביבות על ק'. תמיד יש לאמא בפריזר כמה חתיכות עוגה שהיא "מחממת כמה דקות וזה כמו חדש", ואז שמה במנז'טים כי ככה זה "נראה מיליון דולר". אני חושב שהעוגה הזאת בסדר, אבל ק' אוהבת אותה ממש. יחד עם זאת, בכל פעם שהיא מבקשת ממני לאפות אותה, אני מסרב. "זאת העוגה של אמא שלי", אני אומר, "אני לא אצליח להכין אותה טוב כמוה". למרות שק' דוחקת בי לנסות, ואמא שלי אומרת ש"מה הבעיה, אלא לא אותן ידיים אבל אותם גנים!" – עד השבוע לא הכנתי אותה.

השבוע ק' חגגה יום הולדת והחליטה שזו צריכה להיות עוגת יום ההולדת שאכין לה. נו, לבקשה כזאת כבר אי אפשר לסרב. ביקשתי מאמא את המתכון, והיא שלחה לי צילום בוואטסאפ מתוך מחברת המתכונים שלה. כשקראתי את מה שהדפסתי אז, התברר שפספסתי שורה במתכון (אותה היא הוסיפה בכתב יד), וממרחק של עשרים-וכמה שנים גם קלטתי שגיאת הקלדה שמדליקה לי עכשיו את כל האובססיב קומפולסיב. אז יאללה יאללה, מהר להקליד מחדש, כמו שצריך, למען הדורות הבאים. 

עכשיו "עוגה עם קרם אפוי" גם כאן, עם מרגרינה במקום חמאה ובלי שגיאות הקלדה. ככה זה היום: אחרי שצילום של המתכון נמצא בוואטסאפ, אופן ההכנה בסטורי והתמונה של העוגה בפייסבוק, רק הגיוני שהוא יהיה בבלוג. מי יודע, אולי הילדים שלי יחפשו יום אחד את המתכון הזה לעוגה שאמא שלהם כל כך אוהבת, שאבא הדפיס כשהיה ילד ושהגיע בכלל ממחברת המתכונים של סבתא. אשכרה מחברת.

לבצק:

• 3 כוסות קמח תופח
• 200 גרם חמאה
• 1/2 כוס סוכר
• 2 שקיות סוכר וניל
• 4 צהובים של ביצה

לציפוי:

• 1 כוס ריבת משמשים או שזיפים (משהו חמצמץ, לא תות)
• 4 לבנים של ביצה
• 2/3 כוס סוכר
• 1 אינסטנט פודינג וניל
• 20-30 גרם שוקולד מריר מגורר (במקור כתוב 100, אבל בעיני זה מוגזם)

אופן ההכנה

מחממים תנור לחום בינוני 180 מעלות.

להכנת הבצק שמים בקערה את הקמח, החמאה, הסוכר וסוכר הווניל ולשים. מוסיפים את הצהובים תוך כדי לישה וממשיכים ללוש עד שמתקבל בצק חלק.

נוטלים חופן מהבצק ושומרים במקרר.

משמנים את התבנית ומרפדים את תחתיתה ודפנותיה בבצק. על הבצק מורחים ריבה.

להכנת הציפוי, מקציפים את החלבונים במערבל חשמלי במהירות גבוהה, מוסיפים בהדרגה את הסוכר וממשיכים להקציף לקצף יציב. מוסיפים את אבקת הפודינג ומקפלים אל תוך הקצף.

מורחים את הקצף בשכבה אחידה על הריבה ומפזרים עליו מחצית מהשוקולד המגורר.

לבסוף גוררים מעל העוגה את הבצק שנשמר במקרר ומעליו את יתרת השוקולד המגורר.

אופים כ-20 דקות או עד שהבצק יזהיב. מניחים להצטנן.

אפשר לחתוך את העוגה לחתיכות בגודל שמתאים למנז'טים (זה נראה מיליון דולר!) – ולהקפיא. בהקפאה זה מחזיק מעמד לנצח, ורק צריך להפשיר כמה חתיכות כשק' מגיעה לבקר.

יום הולדת שמח, ק'! 3>

* רק אחרי שהעליתי את הפוסט נזכרתי שכבר הזכרתי פעם את מחברת המתכונים של אמא.

גלידת בטטה לוטוס

חשוב לאכול ירקות. ירקות זה בריא.

קחו את הבטטה למשל. מסתבר שיש לה הרבה יתרונות בריאותיים, ובין היתר היא מהווה מקור לויטמיני B, שמחזקים ומאזנים את מערכת העצבים וכך מסייעים להרגעה, להורדת מתח ולשיפור מצב רוח.

אבל היי היי! מה עוד מסייע להרגעה, להורדת מתח ולשיפור מצב הרוח? נכון, גלידה!

אז גלידה, מבטטה, עם תוספת עוגיות לוטוס כדי שיהיה קצת יותר מעניין, ו… אפשר לחשוב על זה בתור סוג של אנטיפסטי, לא?

גלידת בטטה ולוטוס (ללא מכונה)

פרודוקטים

1 בטטה בינונית
1 פחית חלב מרוכז
1/4 כפית קינמון
1 כפית תמצית וניל
עוגיות לוטוס
500 מ"ל שמנת מתוקה

אופן ההכנה

1. מבשלים את הבטטה עד שהיא מתרככת. מקלפים ומועכים אותה למחית. אפשר עם מזלג ואפשר בבלנדר.

2. בקערה אחת מערבבים את מחית הבטטה עם החלב המרוכז, הקינמון (אפשר להוסיף גם 1/4 כפית ציפורן ו/או מוסקט) ותמצית הוניל.

3. מרסקים את עוגיות הלוטוס, אבל לא יותר מדי כדי שישארו כמה חתיכות גדולות, ומוסיפים לתערובת הבטטה.

4. בקערה נפרדת מקציפים את השמנת המתוקה עד לקבלת קצפת.

5. מאחדים את התערובות לקערה אחת באמצעות קיפול.

6. מעבירים לכלי שאפשר להקפיא ומכניסים לפריזר ללילה, או לפחות ל-8 שעות.

7. מוציאים 5-10 דקות לפני ההגשה כדי שהגלידה תתרכך.

8. אפשר לקשט בפירורים נוספים של עוגיות לוטוס או לתקוע בצד עוגיה שלמה.

9. בתיאבון!

 

למתכונים צוננים נוספים (לאו דווקא עם ירקות) הקליקו כאן.

 

המטבח של אבא ומיכל האופים: עוגת ביסקוויטים וגבינה

יש לכם בבית ביסקוויטים, גבינה, שמן מתוקה ופודים?

הפעם במטבח של אבא ומיכל האופים – ספיישל שבועות!

הפרודוקטים:

500 מ"ל שמנת מתוקה
2 פודינג וניל
2 כוסות חלב (אנחנו השתמשנו בחלב סויה וניל)
1/2 כוס סוכר
500 גרם גבינה לבנה 9% שומן
בערך 200 גרם ביסקוויטים (תלוי בגודל הכלי והביסקוויטים)
1 כוס חלב (או חלב סויה וניל)
שוקולד חלב לקישוט

אופן ההכנה:

1. מקציפים את השמן המתוקה עם הפודים, החלב והסוכר.
2. מקפלים פנימה את הגבינה.
3. טובלים ביסקוויטים משני הצדדים בחלב ומניחים בכלי כשכבה ראשונה.
4. מורחים מחצית מה"מלה" על הביסקוויטים.
5. עוד שכבה של ביסקוויטים טבולים בחלב.
6. ושאר המלית.
7. מגרדים מלמעלה שוקולד חלב.
8. מכניסים למקרר לשעתיים או שלוש – ואוכלים!

 

 

המטבח של אבא ומיכל האופים: סמורז

ספיישל לוהט לרגל ל"ג בעומר!

הפרודוקטים:
ילדה חמודה
ביסקוויטים
מרשמלו
שוקולד חלב
נייר כסף
מדורה או תנור

אופן ההכנה:
על גבי פיסת נייר כסף מניחים ביסקוויט, מעליו קוביות שוקולד, מעליהן מרשמלו (רצוי לבן. משום מה, עם הורוד קיבלנו תוצאות פחות לעיסות), וסוגרים עם עוד ביסקוויט. ניתן, אם כי לא חובה, להיעזר לשם כך בילדה החמודה.
עוטפים היטב בנייר הכסף ומכניסים למדורה או לתנור שחומם מראש על, לא יודע, 180, 200 מעלות. בשלב הזה יש לוודא שהילדה החמודה נמצאת רחוק, בטמפרטורת החדר.
אחרי 4-5 דקות מוציאים, פותחים בזהירות (חם!), עושים "פוווו" וזוללים.

ל"ג שמח!

המטבח של אבא ומיכל האופים: דגל ישראל

לאור ההצלחה הפנומנלית של הפרק הקודם, ברוכים הבאים פעם נוספת אל המטבח של אבא ומיכל האופים, והפעם במהדורה חגיגית לרגל יום העצמאות: מכינים את דגל ישראל בעזרתו של אורח מיוחד.

הפרודוקטים:
250 מ"ל שמנת מתוקה
2 כפות אינסטנט פודינג וניל
מרשמלו בצבע כחול

אופן ההכנה:
מקציפים את השמנת המתוקה עם הפודינג עד לקצפת יציבה.
מרפדים תבנית גדולה בנייר אפייה, ומורחים את הקצפת בצורה של פחות או יותר מלבן.
מניחים את המרשמלו הכחול בצורה של שני פסים ומגן דוד.
אוכלים עם האצבעות.

לא באמת נודלס

זהו, החלטתי לוותר על קינוחים ולעבור למטבח האמיתי. חלאס בייק-אוף, יאללה מאסטר שף.

הכינו את הצ'ופסטיקס, חברים! הגיע הזמן למנה הגונה של נודלס שמנמנים עם תערובת אגוזים קראנצ'ית, וקצת רוטב סויה בצד כדי לעשות את זה מעניין.

נשמע טוב? נראה טעים? איך עבדתי עליכם. מה שמופיע בתמונה הוא בעצם קינוח "מון בלאן": למטה מתחבא טורט עם קצפת וניל, ומה שנראה כמו נודלס הוא קרם ערמונים, שאליו הוספתי מעט בוטנים, קשיו ושומשום בשביל הטקסטורה. והסויה בצד? אספרסו.

אחד באפריל שמח! 😛

חומר הגלם באתגר "כחומר ביד הבלוגר" היה פסטה, אבל לרגל יום הכזבים הבינלאומי (איזו מילה נהדרת זו "כזבים". הוסיפו אותה ללקסיקון שלכם!) הותר למשתתפים להכין לא רק קינוחים שמשתמשים בפסטה כחומר גלם, אלא גם מתכונים שנראים כמו פסטה. אני הכנתי "נודלס", וראו אילו מתכונים מעניינים אחרים הכינו חבריי לפרוייקט!

האמת שמעולם לא טעמתי קינוח מון בלאן "אמיתי", אבל להבנתי כל המרכיבים המסורתיים שלו נמצאים גם בצלחת שלי: עוגה, קצפת, ערמונים. אני גם הוספתי נגיעה של אגוזים, אבל בסך הכל מדובר בבנייה קצת שונה של אותו דבר. ואגב, במתכון שלהלן מפורט מה שאני הכנתי, אבל מכיוון שקרם הערמונים מסתיר עוגה וקצפת, אפשר להחביא מתחתיו בעצם כל דבר אחר – למשל, עוגת תפוזים או מוס שוקולד. תעשו מה שאתם רוצים, נו, אתם ילדים גדולים.

מון בלאן

הכמות מספיקה לשניים. קודם כל מכינים את הטורט, הקצפת וקרם הערמונים, ובסוף מרכיבים את הכל יחד. הטורט צריך להצטנן לאחר האפייה כדי שאפשר יהיה לקרוץ ממנו עיגול(ים), ובתהליך ההכנה של קרם הערמונים יש שלב של חימום, אז גם הוא צריך להצטנן כדי שאפשר יהיה לזלף אותו בצורת נודלס.

עוגת טורט פשוטה:
2 ביצים
4 כפות סוכר
חצי כוס קמח

מקציפים את הביצים עם הסוכר עד לתערובת תפוחה ואוורירית. מקפלים פנימה את הקמח. מוזגים את הבלילה לתבנית משומנת – הגודל לא ממש משנה, כי אחר כך נרצה לקרוץ ממנו עיגול(ים). אני הכנתי את הטורט שלי בתבנית אינגליש קייק רגילה, אבל אפשר לאפות בכל תבנית אחרת – ואופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות כ-15-20 דקות (תלוי בגודל התבנית שלכם. אינגליש קייק לקחה 15 דקות באפיית טורבו). מצננים.

קצפת וניל:
250 מ"ל שמנת מתוקה
1 כף אינסטנט פודינג
1 כף אבקת סוכר

מקציפים את כל הפרודוקטים עד לקבלת קצפת יציבה. מצננים.

קרם ערמונים:
200 גרם ערמונים
250 מ"ל שמנת מתוקה
1-2 כפות סוכר

שמים בקלחת את הערמונים והשמנת המתוקה ומבשלים על אש קטנה כ-10-15 דקות עד שהערמונים מתרככים.
מסננים את הנוזלים וטוחנים את המוצקים בבלנדר מוט. מוסיפים לאט לאט כמה כפות מהנוזלים עד שמתקבלת מחית. מצננים.

תערובת אגוזים: (לא חובה)
מעט בוטנים
מעט קשיו
מעט שומשום

קולים את האגוזים. מצננים.

הכל מצונן? הגיע הזמן להרכיב:

1. קורצים עיגול(ים) מהעוגה. אני כותב עיגול(ים) כי אפשר להשתמש בעיגול עוגה אחד ואפשר ביותר, תלוי בעובי שיצאה לכם. האינגליש קייק שלי הספיקה לשלושה עיגולים כי תכננתי לעשות שתי קומות של עוגה, אבל בסוף השתמשתי רק בעיגול אחד.
את השאריות זורקים. סתם, עבדתי עליכם, אחד באפריל וזה. את השאריות אוכלים. או מכינים מהם כדורי שוקולד ואז אוכלים. בכל מקרה אוכלים. אל תעזו לזרוק.

2. מזלפים בתחתית צלחת ההגשה מעט קצפת ומניחים מעליה עיגול עוגה.

3. אם רוצים, אפשר לעשות כאן שתי קומות של עוגה, מופרדות ביניהן בקצפת. אבל כדאי שזה לא יהיה גבוה מדי, אחרת קרם הערמונים לא יספיק לכיסוי מלא. אני, כאמור, עשיתי רק קומה אחת (ועיגול אחד נשנשתי תוך כדי. אל תשפטו אותי). בכל מקרה, מכסים את הכל בקצפת.
אם נשארו שאריות של קצפת – זורקים. סתם, אחד באפריל, מה פתאום זורקים.

4. מעבירים את קרם הערמונים לשקית זילוף עם צנתר עגול קטן. אולי לא הכי-הכי-קטן, כי אם יש גושי ערמונים שאיכשהו חמקו מהטחינה קודם, הם עלולים לתקוע את הזילוף. אבל קטן מספיק כדי שייראה כאילו זילפנו נודלס, אחרת מה עשינו כאן בכלל. מתחילים לזלף את הקרם בצורה חופשית על פני הקצפת.
שימו לב: הזילוף לא אמור להיות קליל כמו שמזלפים קצפת, אבל גם לא קשה כמו לזלף חצץ. אם אתם מתקשים בזילוף, נסו להחזיר את קרם הערמונים בחזרה לבלנדר, הוסיפו לו מעט מנוזלי הבישול ממקודם (אה, שפכתם אותם כבר? שימו טיפונת שמנת מתוקה, אולי אפילו סתם חלב) טחנו וזלפו שוב.

5. מדי פעם עוצרים את הזילוף ומפזרים מעט מתערובת האגוזים, כדי שניתן יהיה לראות אותם מבעד לרווחים בין ה"נודלס", וממשיכים לזלף עד שכל קרם הערמונים נגמר. אם בכל זאת נשארו לכם שאריות – זורקים. טוב, הבנתם כבר שלא.

6. אפשר להוסיף "רוטב סויה" בצד – פשוט מכינים מנת אספרסו, ממתיקים לפי הטעם ומגישים בצלוחית במקום בספל.
אפשר (ורצוי!) להוסיף צ'ופסטיקס כדי להשלים את האשליה, אבל תכינו גם מזלג בהישג יד.

שיהיה לא-בתיאבון. סתם, אחד באפריל! בתיאבון!

קאפקייקס לוטוס תפוז

לפני כמה חודשים הפסקתי לאכול פחמימות. תראו מה זה סמנטיקה: אני מאוד לא אוהב את המילה "דיאטה", כי רק עצם קיומה עושה לי חשק לצלול לתוך צנצנת חמאת בוטנים עם כפית, אבל "הפסקתי לאכול פחמימות" נשמע לי כמו אתגר משעשע ששמחתי לקחת על עצמי.

אחרי שנפרדתי מפיתות ופיצות והכנסתי הביתה כל מיני דברים שאני בדרך כלל לא אוהב לאכול, כמו ירקות, זוגתי (שלקחה על עצמה את מלאכת הרכבת התפריט החדש) שלחה לי מתכון למשהו שנקרא לחם טחינה. מכירים לחם טחינה? אני נוהג להכין אותו בתבנית שקעים של מאפינס, אז יוצאות לי מעין לחמניות טחינה קטנות ודי כעורות שמהוות עבורי תחליף ללחם "אמיתי", ובחודשים האחרונים אני פחות או יותר חי על זה. לא הכי טעים, אבל התרגלתי.

אם יש ביניכם כאלה שאומרים עכשיו "היי, זה נשמע כמו דיאטת 17 יום!" – אז אנא, אל תאמרו לידי את המילה הזאת, אלא אם יש עליכם חמאת בוטנים. כי אחרי שאיבדתי 15 קילו(!) אני בהחלט ארשה לעצמי לחסל עכשיו צנצנת כזאת, וחבל.

אבל רגע, אתם בכלל באתם לראות מתכון לקאפקייקס לוטוס תפוז, למה אני מבלבל לכם את המוח עם פחמימות וטחינה? או. כי קודם כל זה לא מנומס להגיע ישר לעיקר אלא נהוג לפטפט קצת לפני כן. שנית, כי הקאפקייקס האלה הם למעשה גלגול של לחמניות הטחינה: ברגע שמנטקה הודיעו שחומר הגלם החודשי בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" הוא לוטוס, תהיתי מה יקרה אם אכין את אותן לחמניות רק עם ממרח לוטוס במקום טחינה. אז החלפתי, הוספתי טיפה שמן כדי לחפות על אובדן השומן שבטחינה, השמטתי את הדבש כי לוטוס זה מספיק מתוק גם ככה (אבל הוספתי וניל), ולבסוף זרקתי מלמעלה קצת קצפת עם קליפת תפוז ועוגיות לוטוס מפוררות והופ – קאפקייקס לוטוס תפוז!

עכשיו שום סמנטיקה לא תשכנע אותי שזה קצת פחות מזין מלחמניות טחינה.

הפרודוקטים:

לקאפקייקס –
6 כפות גדושות ממרח לוטוס
ארבע ביצים
4 כפות שמן
קורט מלח
1 כפית תמצית וניל
1 כפית אבקת אפייה

לקישוט –
250 מ"ל שמנת מתוקה (אפשר גם צמחית לגרסת פרווה)
3-4 כפות אינסטנט פודינג וניל
2 כפות סוכר
קליפה מגוררת מתפוז אחד
פירורי עוגיות לוטוס
טיפ-טיפונת ממרח לוטוס

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור לטמפרטורה של 180 מעלות. מערבבים בקערה את כל הפרודוקטים של הקאפקייקס ומוזגים לתבנית שקעים מרופדת במנז'טים. אופים כ-12 דקות עד שקיסם יוצא יבש ומוציאים כדי לצנן לטמפרטורת החדר.

2. מקציפים את השמנת המתוקה (או הצמחית) עם הפודינג והסוכר. רגע לפני שהיא מוכנה מוסיפים את קליפת התפוז. מזלפים תלולית מפנקת מעל כל קאפקייק ומפזרים פירורי עוגיות לוטוס. מחממים במיקרו טיפ-טיפונת ממרח לוטוס עד שהוא נעשה נוזלי ומשפריצים באופן חופשי על כל קאפקייק.

3. אוכלים בהנאה, מעלים בחזרה בערך קילו מתוך ה-15, אבל ממשיכים לספר לכולם שירדתם 15.

בתיאבון!

רוצים מתכוני לוטוס נוספים? הקליקו כאן.

לחם קופים עשבי תיבול

לפני כמה חודשים הצבנו במרפסת שלנו שתי אדניות. אחת אדומה והשניה כחולה. באחת שתלנו בזיליקום ובשניה נענע. לאחת קראתי עדה ולשניה קראתי יונית.

מדי יום השקיתי את הבזיליקום והנענע ששתלנו בתוך עדה ויונית, מאושר מכך שסוף סוף יש לי גינת עשבי תיבול משל עצמי ומפנטז על שיחים ענקיים של תבלינים שיכסו את המרפסת ויסתירו את השמש הטבריינית הקופחת.

לשמחתי – הצמחים לא מתו מיד.

במשך מספר שבועות הצלחתי לתבל סלט או שניים בבזיליקום טרי ולהכין לעצמי שתיים או שלוש כוסות תה עם נענע שגידלתי לבד. אבל זו הייתה רק שאלה של זמן עד שאשכח להשקות, או שסתם אתעצל…

אז בסוף הם מתו, וזה היה סופו של הרומן שלי עם עשבי תיבול טריים.

לכן, כשמנטקה הכריזו על עשבי תיבול כחומר הגלם באתגר החודשי, ידעתי שהפעם אלך על יבשים. התחשק לי לשלב אותם עם שמרים, אז הכנתי לחם קופים עם עשבי תיבול. זה מאפה מלוח שעשוי מכדורים-כדורים שאפשר לתלוש ולאכול, וכשמגישים אותו חם, ישר מן התנור, פשוט אי אפשר להפסיק לנשנש אותו.

אה, והוא גם טבעוני. אז אם לא אכפת לכם שסיפרתי לכם עכשיו על צמחים שמתו…

פרודוקטים:

חצי כוס עשבי תיבול (אני השתמשתי בתערובת של רוזמרין, תימין, אורגנו ובזיליקום)
3 כוסות קמח שמרים
2 כפיות סוכר
3 כפות שמן זית (+3 כפות)
3/4 כוס מים פושרים
חצי כוס חלב סויה (אפשר גם חלב רגיל, אבל אז הוא לא טבעוני)
1 כף מלח

אופן ההכנה:

1. מכינים בצק מקמח שמרים, סוכר, שמן זית (רק 3 כפות!), מים, חלב ומלח + מחצית מתערובת עשבי התיבול. לשים היטב את כל האושר הזה עד שנוצר בצק. אם הוא יבש מדי מוסיפים עוד טיפה מים. אם הוא רטוב מדי מוסיפים עוד טיפה קמח. בסופו של דבר אמור להתקבל בצק רך וגמיש ונעים, שאותו מתפיחים במקום חמים כשעה וחצי או שעתיים עד שהוא מכפיל את נפחו.

2. לאחר שהבצק תפח מוציאים אותו מן הקערה אל משטח עבודה ויוצרים ממנו 20-25 כדורי בצק בגודל שווה, פחות או יותר.

3. את המחצית השניה של תערובת עשבי התיבול מערבבים עם 3 הכפות הנותרות של שמן הזית עד שנוצר מעין רוטב סמיך.

4. טובלים כל כדור בצק ברוטב הסמיך של השמן ועשבי התיבול ומניחים בתבנית קוגלהוף (זאת עם החור באמצע). ככה ממשיכים ועורמים את כדורי הבצק זה על גבי זה, כשהם מכוסים כולם בתערובת עשבי תיבול ושמן זית.

5. מניחים להתפחה נוספת במקום חמים, ולאחר שהבצק הכפיל את נפחו אופים 18-20 דקות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות.

6. כשלחם הקופים מזהיב וריח משגע ממלא את הבית, מוציאים את התבנית מהתנור. נותנים לה כמה דקות להצטנן והופכים על גבי צלחת הגשה.

7. מגישים. תולשים. אוכלים. שמחים.