גלידת נוטלה ביתית עם אגוזי לוז מקורמלים

תקציר הפרקים הקודמים, כי כבר עבר די זמן: "כחומר ביד הבלוגר" הוא פרוייקט נחמד של אתר הקונדיטוריה הישראלי "מנטקה", במסגרתו קבוצת בלוגרים איכותיים וחובבי מתוק מכינה מדי חודש מאפה או קינוח שבמרכזו חומר גלם מתחלף. במסגרת הסיבוב הקודם של הפרוייקט הכנתי למשל עוגת מוס שוקולד לבן וקפה במסגרת חודש השוקולד הלבן, קוביות פאדג' שקדים במסגרת חודש השקדים ועוד. חלק מהמתכונים אני עדיין מכין לפעמים (עוגיות בטטה צ'יפס! כן!), וחלקם – כמו עוגת הגבינבוקדו – נשאר בגדר זיכרון מתוק. ואני בכלל לא בלוגר אוכל!

ועכשיו, כמו הדור הבא של מסע בין כוכבים, הדור הבא של דגראסי והדור הבא של נוטס לנדינג (זרקתי רעיון. שמישהו יפיק את זה!) – גם ל"כחומר ביד הבלוגר" יש נבחרת חדשה ורעננה של בלוגרים, מחוזקת בכמה שחקנים מהקאסט המקורי אבל עם עלילה חדשה. הרעיון אותו רעיון, המתכונים חדשים לגמרי, ומדי פעם אולי יהיו רפרנסים או איסטר אגז למעריצים ותיקים.

שנתחיל?

חומר הגלם החודשי הראשון של "כחומר" החדש: אגוזי לוז. למה? כי אוטוטו 5 בפברואר, יום הנוטלה הבינלאומי, שהוא גם יום הנישואין שלי ושל ק' אבל אף אחד לא מאמין לי כשאני מספר שזו הסיבה שקבענו להתחתן בתאריך הזה.

גלידת נוטלה ביתית (בלי מכונת גלידה) עם אגוזי לוז מקורמלים

הפרודוקטים לגלידה:
500 מ"ל שמנת מתוקה
פחית חלב מרוכז ממותק
3 כפות נוטלה (שעשויה מאגוזי לוז!)

הפרודוקטים לאגוזי לוז מקורמלים:
150 גרם סוכר
טיפ-טיפונת מים
150 גרם אגוזי לוז קלויים (אבל לא מלוחים. הכי טוב לקנות טבעי ולקלות לבד כמה דקות על מחבת יבשה או בתנור)

מכינים את הגלידה:

1. מקציפים את השמנת המתוקה עד שהיא כמעט מוכנה. מה שנקרא, "פסגות רכות". לא להגזים, שלא תהפוך לחמאה בטעות.

2. מוסיפים את החלב המרוכז הממותק וממשיכים להקציף עוד כמה שניות. כדאי להשתמש בלקקן כדי לוודא שהחלב לא שקע למטה אלא התערבב במלואו.

3. מקפלים פנימה את שלוש כפות הנוטלה.

4. מעבירים לכלי מתאים להקפאה. ניתן להשתמש לשם כך בכלי קלקר ריק שנשאר מהפעם האחרונה שהזמנתם משלוח של גולדה, רצוי שטוף ונקי. שימו לב: אם אתם מתכוונים להגיש את הגלידה הזו לאורחים, מומלץ להשתמש דווקא בכלי אחר – אחרת האורחים עלולים לחשוב שגלידת הנוטלה המושלמת שלכם קנויה מגולדה, וזה פשוט מעליב. ואז בפעם הבאה שהתור שלכם להביא קינוח אתם מאיימים לא להכין שום דבר אלא לעצור בדרך ולקנות עבאדי בתחנת דלק, ולא תצאו מזה. תאמינו לי, הייתי שם.

5. רגע לפני שסוגרים את הכלי ומעבירים להקפאה, אפשר לזרזף עוד נוטלה לתוך התערובת ולשייש מעט עם סכין. רק בזהירות עם הליקוק אחר כך. אולי בעצם עדיף לשייש בכפית וזהו.

6. מכניסים למקפיא ללילה. לפחות. נכון שלפעמים אומרים לארבע שעות או ללילה? אז ארבע שעות לא טוב. שימו ללילה, בבקשה.

מכינים אגוזי לוז מקורמלים:

1. מרפדים תבנית בנייר אפייה. אל דאגה, לא אופים שום דבר, אבל אתם תצטרכו אותה אחר כך.

2. שמים במחבת סוכר ומים ומתחילים לחמם. הסוכר יתמוסס ויתחיל לרתוח, אבל אתם נשארים רגועים, מכניסים פנימה מדחום ומחכים שהטמפרטורה תגיע ל-118 מעלות. לא יודע אם חייבים מדחום, בעצם, זה לא נראה לי קריטי, אבל מה אכפת לכם?

3. מכניסים את אגוזי הלוז הקלויים לסוכר הלוהט ומתחילים לערבב במרץ. לערבב לערבב לערבב! כל הזמן! תחשבו על זה כעל קלוריות שאתם שורפים עכשיו כדי שתזללו את האגוזים המקורמלים אחר כך בלי רגשות אשם. יאללה לערבב! אתם תראו שהאגוזים נעשים מצופים בתערובת הסוכר, ובהתחלה התערובת לבנבנה וגבישית. אם תעצרו כאן תקבלו אגוזי לוז מסוכרים, שגם זה סבבה וטעים – אבל עם קצת אמונה ואומץ נמשיך לערבב במרץ ונגיע לארץ המובטחת של הקרמל.

4. בשלב מסוים הסוכר הלבן והגבישי מתמוסס והופך לקרמל נוצץ שעוטף כל אגוז כמו סוכריה. עדיין קל לערבב את הכל כי הסיפור הזה חם לאללה, אבל ברגע שאתם רואים שכבר אין שום כתם לבן של סוכר אלא הכל נמס ונוצץ – העבירו מהר מהר לתבנית עם נייר האפייה ממקודם.

5. עכשיו צריך לעבוד מהר כי הקרמל מתקשה תוך שניות – ולהפריד כמה שיותר אגוזים אלה מאלה בעזרת כף עץ או מזלג. ואם לא מצליחים להפריד לגמרי, אז לפחות שהזוגות או השלשות לא יטבלו בשלולית קרמל (אחרת הוא יתקשה כשהוא עבה מדי ולא נעים ללעיסה).

6. מניחים להצטנן לטמפרטורת החדר, ולאחר מכן שוברים לחתיכות. זה יכול להיות קישוט נחמד לעוגה או לקאפקייקס, אבל לדעתי הקרמל הקשה-מדי לא מתאים לגלידה. אנחנו מעוניינים באגוזים בלבד, אז השתמשו בפטיש שניצלים או בתחתית של ספל ושברו את האגוזים המקורמלים לחתיכות גסות. לא דק מדי. נניח, כל אגוז חוטף זבנג אחד על הראש ומה שיוצא אני מרוצה.

7. אם לא משתמשים בכל האגוזים המקורמלים, יש לשמור אותם בקופסה אטומה היטב אחרת הם תופסים לחות והקרמל נהיה צמיגי (אבל עדיין טעים!).

הכל מוכן? יאללה לטעום!

מניחים בכוס או בקערית גלידה בנדיבות, מפזרים מלמעלה אגוזי לוז מקורמלים – ובתיאבון.

למתכונים נוספים עם אגוזי לוז בקרו בעמוד הפייסבוק של מנטקה ו/או באינסטגרם של מנטקה.

קראנצ'י מייפל לוז משהו

יש בזה מייפל ואגוזי לוז, זה קשיח וקרנצ'י ומתוק וקרמלי ומתפצפץ ונדבק לשיניים ואי אפשר להפסיק לנשנש את זה כי וואי וואי כמה שזה טעים – אז לא אתן לעובדה שלא מצאתי לזה שם הולם לעצור אותי מלהכין את זה שוב. ושוב.

טוב, האמת שהקראנצ'י מייפל לוז משהו מבוסס על מתכון שמצאתי באינטרנט, ושם זה נקרא "Maple Hazelnut Brittle". אבל לא נשמע לי טעים; כשתרגמתי את המתכון לעברית, תוך שינוי של כמה מרכיבים (הכפלתי בחצי ושיניתי פה ושם), פשוט שרבטתי לעצמי את הכותרת "מייפל-לוז משהו" – וזה נדבק.

בקיצור, יש פה מייפל. זה מה שמשנה, כי זה היה חודש המייפל בפרוייקט כחומר ביד הבלוגר. ואני לא זה שיגיד לכם ללכת עכשיו לקנות סירופ מייפל אמיתי בבקבוק זכוכית מעוצב שמגיע הישר מיערות המייפל בקנדה, כי זה אולי טעים אבל יקר. אני השתמשתי בסירופ הזול, זה שבטעם מייפל וככל הנראה לא באמת מכיל מייפל, ולא שמעתי תלונות. בפעם הבאה שאכין – ועוד איך אכין, כי הילדים עפו על זה – אשתמש בו שוב. אבל אם אתם רוצים להשקיע במייפל אמיתי, יש מצב שייצא אפילו יותר טעים. על אחריותכם.

עוד דבר שחשוב להדגיש לפני שניגש למתכון: הוא ידרוש מכם שני דברים שלא בטוח שיש בכל בית, והם מד טמפרטורה למטבח (שאני באמת לא יודע איך הסתדרתי בלעדיו עד כה) וגלוקוזה. אני לא יודע אם אפשר להשמיט את הגלוקוזה, אבל היות והשתמשתי בה גם במתכון הקרמבו בחודש שעבר נראה שהיא מסתמנת כחומר גלם שימושי למדי.

למתכוני מייפל נוספים של חבריי לפרוייקט הקליקו כאן.

הפרודוקטים:
2 כוסות סירופ מייפל
כף גדושה גלוקוזה
300 גרם אגוזי לוז (לא קלויים, לא קלופים)
30 גרם חמאה
1 כפית מלח
1/4 כפית תמצית וניל
1 כפית סודה לשתיה

אופן ההכנה:

1. מרפדים תבנית רחבה בנייר אפייה ומניחים בצד. חשוב להכין את התבנית המרופדת כבר עכשיו, כי כאשר הדבר הזה יהיה מוכן, תהיה חשיבות למהירות שבה נמזוג את זה מהסיר הרותח אל התבנית, אז לא יהיה לכם זמן להכין אחר כך. אני ממליץ גם להכין את כל שאר הפרודוקטים מראש, אבל תאמינו לי, תתחילו מהתבנית.

2. בסיר בינוני שמים את המייפל עם הגלוקוזה ומתחילים לחמם תוך כדי מדידת הטמפרטורה. זה יקח כמה דקות, אבל התערובת צריכה להגיע ל-114 מעלות צלזיוס.

3. יש 114 מעלות? מוסיפים את אגוזי הלוז. שימו לב שהם לא צריכים להיות קלויים, כי הם כבר ייקלו בתוך המייפל.

4. ממשיכים לחמם את התערובת תוך כדי ערבוב מדי פעם עד שהיא מגיעה ל-155 מעלות צלזיוס. זהירות, הדבר הזה חם נורא.

5. יש 155? עכשיו אפשר להוריד מהאש, להוסיף את החמאה, המלח ותמצית הוניל ולערבב היטב.

6. עכשיו מגיע החלק שבו צריך לעבוד מהר: מוסיפים את הסודה לשתיה לתוך התערובת ומערבבים היטב. ברגע שהיא התערבבה באופן אחיד, מהר מהר מהר לשפוך את התערובת לתוך התבנית המרופדת בנייר אפייה שהכנתם קודם. אבל מהר!

7. נותנים לתערובת להתפשט לאט על פני התבנית. אפשר לעזור לה על ידי הטיית התבנית לכיוונים שונים, אבל לא מומלץ לגעת בה עם סכין, כף או מרית (ובטח שלא עם היד. חם!).

8. נותנים לזה להצטנן לטמפרטורת החדר. התערובת מתקשה, מתמצקת והופכת לגוש שטוח.

9. אחרי לפחות שעה של צינון שוברים את התערובת – בפטיש, בידיים, איך שמתחשק! – לחתיכות בגודל ביס. זה חשוב, כי קשה לנגוס בגוש גדול מדי.

10. שומרים בקופסה אטומה בטמפרטורת החדר.

11. לוקחים את הקופסה איתכם ללימודים, מוצאים בדרך קליפת עץ, מתלהבים מהרעיון לצלם את הקראנצ'י מייפל לוז משהו על קליפת עץ, כי מייפל זה עץ, אז יוצרים סט צילומים מאולתר מחוץ לבניין האוניברסיטה ומצלמים מהר-מהר לפני שמגיע מישהו מהסטודנטים האחרים.

12. בתיאבון!

 

עוגת אגוזי לוז וקרם קפה

לרגל יום הנוטלה הבינלאומי החל היום, 5.2, הוכרזו אגוזי הלוז כחומר הגלם המרכזי בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר". גם הפעם, כמו בחודש התמרים, פניתי לאמא שלי לעזרה, והיא מיד שלפה את מחברת המתכונים העתיקה והמבולגנת שלה ובתוך כמה שניות מצאה את המתכון הזה של רות יולס, שנגזר לפני אי אילו שנים ממי יודע איזה עיתון וחיכה במחברת במשך וואי וואי כמה זמן עד שאני הגעתי:

מעולם לא הכנתי אותו בעצמי לפני כן, אבל אני זוכר שאמא הכינה אותו פעם. זכרתי עוגה קשה, במרקם דחוס, כמעט עוגייתי, וטעמים של קפה ואגוזי לוז שהשתלבו יחד לקינוח שאי אפשר להפסיק לאכול. יאללה, זה המתכון שהחלטתי להכין, בכמה שינויים קלים: במקום המרגרינה השתמשתי בחמאה (בכל זאת, אנחנו ב-2016), ומכיוון שהיו לי רק 144 גרם אגוזי לוז הוספתי גם כף גדושה של נוטלה והפחתתי מעט בכמות הסוכר. את הקרם החלטתי שלא למרוח סתם ככה על העוגה אלא לזלף אותו, לכן הוספתי גם כף של אינסטנט פודינג כדי להוסיף לו יציבות. בינינו, גם בלי קרם מדובר בעוגה מוצלחת מאוד.

בקיצור, אפשר להכין את העוגה הזו על פי המתכון שצילמתי מהמחברת של אמא, אבל אני אכתוב כאן את המתכון המדויק שבו אני השתמשתי. למתכוני לוז ונוטלה נוספים הקליקו כאן.

עוגת אגוזי לוז

הפרודוקטים:
200 גרם חמאה רכה
200 גרם סוכר
200 גרם קמח תופח
2 חלמונים (צהובים)
כף גדושה (מאוד!) של נוטלה
144 גרם אגוזי לוז לא קלויים
250 מ"ל שמנת מתוקה
1 כף אינסטנט פודינג וניל
2 כפיות קפה נמס
2 כפות סוכר

אופן ההכנה:
1. במעבד מזון קוצצים גס את אגוזי הלוז. מוציאים אותם ממעבד המזון ומכניסים את החמאה, הסוכר, הקמח התופח, הצהובים והנוטלה. מעבדים לתערובת אחידה ומשחתית, מוסיפים את האגוזים הקצוצים ומעבדים עוד קצת, כדי שיתערבבו יפה פנימה.
2. משטחים את התערובת בתבנית בינונית, משומנת קלות, (אני השתמשתי בתבנית חד פעמית בגודל 32 על 21) ומכניסים לתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 180 מעלות לאפייה של כ-20 דקות. כשמוציאים את העוגה המוכנה מהתנור נראה שהיא לא אפויה מספיק, היא רכה ולא יציבה, אבל באופן פלאי למדי היא מתייצבת ומתקשה אחרי שהיא מצטננת. אז מצננים. ואל תתנו לעובדה שהיא נראית סתמית ומשעממת להטעות אתכם. היא מהממת, חכו חכו שנוסיף את הקרם.

3. להכנת קרם הקפה מקציפים יחד שמנת מתוקה, פודינג וניל, קפה וסוכר.
4. אני חתכתי את העוגה למלבנים וזילפתי מעליהם את הקרם. אפשר גם לחתוך לצורות אחרות ולמרוח את הקרם סתם ככה. בניגוד למתכון, לא פוררתי חלק מהעוגה מעל הקרם, אבל לא שמעתי טענות.
5. אפשר גם להגיש את העוגה בלי קרם בכלל (הילדים העדיפו את העוגה בלי קרם), ואם רוצים קרם וניל אפשר גם להשמיט את הקפה (אבל מומלץ שלא, כי קפה ואגוזי לוז הולכים יופי ביחד. ע"ע הטופי קופי שהכנתי לפני איזה מיליון שנה).
6. בתיאבון!