עוגת מוס שוקולד לבן וקפה

העוגה הזו היא הראשונה שהכנתי יחד עם שותפי להרפתקת בייק אוף, עומרי. בנינו יחד את המתכון, הכנו אותה אצלו בבית, וכשסיימנו הכנסנו אותה למקפיא, לחצנו ידיים, חזרתי הביתה – ולא טעמתי ממנה. כלומר, שום דבר לא עצר אותי מללקק תוך כדי הכנה את כל הקערות עם שאריות הקצפות והשוקולד, אבל איכשהו לא יצא לי לחזור אל המטבח ההוא כדי לנגוס בעוגה הסופית, ונאלצתי להסתמך על המילה שלו: "טעימה".

ובכן. לאחרונה מצאתי את המתכון זרוק במחשכי המחשב, ומאחר וזהו חודש השוקולד הלבן של פרוייקט כחומר ביד הבלוגר החלטתי להכין אותה שוב בעצמי – ולא רק שהיא טעימה מאוד ושווה כל שניה של השקעה, הפעם היא כולה שלי! שלי!!! שליייי!!!!!!!11

מה יש לנו שם: מוס שוקולד לבן וקפה שיושב על תחתית בראוניז, באמצעו שכבת ז'פונז אגוזי לוז (אני לא זוכר מאיפה הבאנו את המילה הזאת, ז'פונז, אבל לתקופה קצרה אחר כך זה היה השם שהצמדתי לעומרי ברשימת אנשי הקשר בנייד שלי; בעיקרון זה סוג של חלבון מוקצף עם סוכר, שמערבבים בו דברים טובים ואופים בטמפרטורה גבוהה יותר מזו של מרנג). הקישוט כבר תלוי בכם: אפשר לעטר בשוקולד, גנאש, קצפת או מה שבא. מה שרואים בתמונה הוא גלסאז' לבן שהכנתי מעט מדי ממנו, אז הוא הספיק רק ללמעלה של העוגה, ומעליו שורת תלתלי שוקולד (שאלוהים יסלח לי, אבל לא הכנתי אותם בעצמי אלא גנבתי מהמילקי של הבת שלי).

למתכונים נוספים עם שוקולד לבן הקליקו כאן.

הפרודוקטים (לעוגה בתבנית עגולה בקוטר 18 או 20)
תהליך ההכנה עשוי להיראות מפחיד, אבל הוא לא באמת מסובך. רק צריך לעקוב אחרי ההוראות.

תחתית בראוניז
2 ביצים
קורט מלח
50 גרם סוכר
30 גרם קורנפלור
1 כף קמח
1 כף קקאו
1/2 כפית אבקת אפייה

אופן הכנת התחתית:
מחממים תנור ל170 מעלות.  מרפדים תבנית בנייר אפייה ומשמנים קלות.
מקציפים ביצים ומלח במהירות גבוהה במשך 5-6 דקות, תוך כדי הוספת סוכר, עד שנוצר קצף סמיך ומבריק.
מוסיפים קורנפלור, קמח, קקאו ואבקת אפייה, ומקפלים רק עד שהתערובת אחידה.
מוזגים את התערובת לתבנית המשומנת ואופים 6-7 דקות. מצננים.

ז'פונז אגוזי לוז
100 גרם לבנים של ביצה
100 גרם סוכר
50 גרם אגוזי לוז טחונים
15 גרם קורנפלור
1 כפית נס קפה

אופן הכנת הז'פונז:
מחממים תנור ל 170 מעלות.
מקציפים חלבונים במהירות בינונית ומוסיפים סוכר בהדרגה עד לקבלת קצף יציב ומבריק.
מקפלים פנימה אגוזי לוז, קורנפלור ונס קפה עד לקבלת תערובת אחידה.
מזלפים עיגול בקוטר קצת-יותר-קטן-מהרצוי על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
אופים כ 20-25 דקות.
מצננים לחלוטין ורק אז מפרידים מנייר האפייה.

מוס שוקולד לבן וקפה
130 גרם סוכר
55 גרם מים
90 גרם ביצה טרופה
90 גרם צהובים של ביצה
300 מ"ל שמנת מתוקה
6 גרם ג'לטין + 35 מ"ל מים
200 גרם שוקולד לבן
1 מנה אספרסו

אופן הכנת המוס:
בסיר קטן מערבבים יחד סוכר ומים, מביאים לרתיחה ומבשלים עד ל-118 מעלות.
במקביל, מקציפים את הביצים והחלמונים במערבל חשמלי לקציפה תפוחה.
כשהסירופ מגיע ל-118 מעלות יוצקים אותו לתוך קערת הביצים/חלמונים בזרם דקיק תוך כדי הקצפה במהירות בינונית, עד לתערובת בהירה ותפוחה. ממשיכים להקציף עוד קצת (ההקצפה מצננת את התערובת) ומפסיקים. נותנים לה להצטנן לחלוטין.
בינתיים מקציפים 300 מ"ל שמנת מתוקה לקצפת.
בינתיים ממיסים את השוקולד הלבן במיקרוגל או על בן מארי.
ובינתיים משרים 6 גרם ג'לטין ב-35 מ"ל מים ושמים בצד.
שוקלים 190 גרם מהתערובת שהכנו עכשיו, ממיסים את הג'לטין במיקרוגל ומערבבים אותו פנימה.

עכשיו החלק הכיפי:

מערבבים לתוך השוקולד הלבן המומס מעט מהקצפת. מוסיפים את מנת האספרסו ומערבבים. מקפלים פנימה את תערובת הג'לטין, ובסוף מקפלים פנימה את השמנת המתוקה עד לתערובת חלקה. בום! יש מוס!

הרכבה:
מניחים את תחתית הבראוניז בתוך תבנית, רצוי עם שקף. מעליו מוזגים חצי מכמות המוס. מניחים את הז'פונז בעדינות על המוס ומוזגים מעליו את היתרה.
מכניסים להקפאה לפחות ללילה. כשעתיים לפני ההגשה אפשר להעביר למקרר ולשמור אותה שם גם לאחר מכן (הג'לטין אמור למנוע מהמוס לקרוס).

בעיקרון העוגה מוכנה. עכשיו אפשר לקשט (לא חייבים). אני השתמשתי בגלסאז' של עוגיו.נט מכאן (רק בלי צבע המאכל הורוד, ובדיעבד הייתי צריך להכפיל כמויות). גם הוספתי תלתלי שוקולד שגנבתי כאמור מהבת שלי ופיזרתי כמה גרגירי קפה מגורען, כדי לרמז על הטעם.

זהו.

מגישים.

בתיאבון!

אוזני המן צבעוניות במילוי ריבה

אני בכלל לא אוהב אוזני המן.

עוד כשהייתי ילד, הן תמיד שעממו אותי. הבצק לא היה מוצלח, תמיד מעט מדי מילוי, ועם כל הכבוד לחידושים של השנים האחרונות כמו שוקולד וריבת חלב וכאלה, אוזני המן עדיין מתחברות לי בראש עם פרג (שונא) ועם תמרים (שונא). לא, אני לא אוהב אוזני המן. מה, חייבים לאכול אוזני המן בגלל שפורים? לא חייבים.

ואז הבאתי ילדים לעולם.

הם לומדים בגן על אוזני המן, אז נראה שאין ברירה אלא להאכיל אותם באוזני המן. ואם כבר חייבים, אז בטח שלא אקנה להם את המשעממות ההן, עם מעט מדי הפרג או מעט מדי התמרים. הו לא, אני אכין לילדים אוזני המן מוצלחות יותר. והן לא תהיינה משעממות, והן לא תהיינה עם מעט מדי מילוי, והן בטח לא תהיינה עם פרג או תמרים (אבל עם המון צבעי מאכל תעשייתיים זה דווקא סבבה, כי סדר עדיפויות זה דבר חשוב!).

הכנתי בצק. דווקא די סטנדרטי ולא מאוד מלהיב, אבל אז צבעתי אותו בשישה צבעים שונים לפי שיר שהילדים אוהבים מתוך המועדון של מיקי מאוס: "אדום, כתום, צהוב וירוק, אחריהם כחול וסגול, צבעי הקשת יפים מ-כ-ל!" ומילאתי אותו בריבה. כן, בריבה. והרבה ממנה. כי די לפרג ודי לתמרים (וגם כי חומר הגלם החודשי הוא ריבה. תראו תראו איזה עוד מתכונים הכינו החברים בקישור הזה שכרגע הוא שבור אבל יתעדכן מחר!). ואפיתי, והגשתי לילדים, והם לא אכלו. לא יודע למה. לא שאלתי, כי אני חיסלתי את הכל ואין לי שום נקיפות מצפון.

אללי, יש מצב שאתחיל לחבב אוזני המן.

פרודוקטים:
4 ביצים
1 כוס שמן
1 ורבע כוס סוכר
2 כפיות תמצית וניל
3 כפיות אבקת אפייה
בין 5 ל-6 כוסות קמח
צבעי מאכל לפי החשק
למילוי: ריבה! (או דברים אחרים, אבל אנחנו בענייני ריבה היום)

אופן ההכנה:
1. בקערה מערבבים את הביצים, השמן, הסוכר ותמצית הוניל.
2. מוסיפים את אבקת האפייה ו-5 כוסות קמח וממשיכים לערבב עד שנוצר בצק. אם הוא דביק מדי, מוסיפים חצי כוס קמח נוספת, ואם עדיין דביק מדי מוסיפים את גם החצי האחרון. זהו, יש בצק. אם אתם מתעצלים או לא מחבבים צבעי מאכל, אפשר לעבור לסעיף 8.
3. זה הזמן לצבוע: מחלקים את הבצק לקערות לפי מספר צבעי המאכל שיש לכם. אני השתמשתי בשישה צבעים, אז חילקתי לשישה חלקים שווים (השתמשתי במשקל, אבל לא חובה) וצבעתי כל חלק בצבע אחר: אדום, כתום, צהוב וירוק, אחריהם כחול וסגול. את ששת חלקי הבצק הצבועים מניחים במקרר לחצי שעה לפחות.
4. הבצקים המקוררים נחו? מוציאים חלק בצבע כלשהו, מרדדים ומניחים באינגליש קייק.
5. מוציאים צבע נוסף, מרדדים ומניחים על הצבע הקודם.
6. וכך ממשיכים להניח צבע על גבי צבע עד שנגמרים כל הצבעים ובאינגליש קייק ממתינה לנו מעין "עוגת בצק" שכל שכבותיה בצבעים שונים – ומכניסים אותה למקרר ללילה.
7. בוקר טוב! זמן להוציא את האינגליש קייק מהמקרר, לחלץ את הבצק ולפרוס אותו לפרוסות של בערך 2 ס"מ. כל פרוסה כזו משכיבים "על הצד" כך שיראו את כל פסי הצבע – וכך מרדדים לעובי של כחצי ס"מ.
8. קורצים עיגולים בעזרת כוס ומניחים אותם בתבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה.
את השאריות אפשר לאחד לגוש ולרדד שוב, אבל שימו לב שככל שתאחדו יותר "שאריות" כך יטשטשו הצבעים.
כמו כן, אפשר סתם לזרוק אותן על תבנית אפייה ולאפות עוגיות פריסטייל בצבעים פסיכדליים:

9. מניחים ריבה במרכז כל עיגולים וסוגרים למשולש שהמלית מבצבצת ממרכזו. שימו לב להדק היטב גם את הקצוות, שלא תברח לכם מלית.
10. אופים בטמפרטורה של 180 מעלות כ-15 דקות.

בתיאבון!

(לא אוהבים ריבה? אפשר גם שוקולד. נוטלה. חמאת בוטנים. ריבת חלב. חלבה. רסק עגבניות. משחת שיניים. חצץ. רק לא פרג או תמרים!)

קראמבל דובדבנים

לפני כמה ימים נסענו לקטוף דובדבנים במושב אדום שברמת הגולן.

דובדבנים!

הילדים התלהבו מאוד: כל אחד מהם קיבל סלסלה והתבקש למלא אותה עד הסוף. יהונתן קטף צמד דובדבנים, הניח אותם בסלסלה והכריז שנמאס לו, ומכאן והלאה הסתובב סביבנו משועמם. מיכל לעומתו הפגינה יותר דבקות במטרה, מילאה את הסלסלה שלה כמעט עד הסוף – וכשנופפה בה בגאווה כדי להראות לנו כמה דובדבנים קטפה, הפילה את כולם על החול. רק דרך אחת הייתה לי לעצור את שטף הדמעות שלה, וזה לשפוך לסלסלה שלה את כל הדובדבנים מהסלסלה שלי, רק כדי שהיא שוב תנופף בהם בגאווה ותפיל אותם שוב על החול…

כן, זה היה בילוי משפחתי נהדר. אכלנו המון דובדבנים טריים ישר מן העץ, חלקם קרירים שהתחבאו בצל וחלקם חמימים שהשתזפו בשמש, ובסופו של דבר קנינו שניים וחצי קילו דובדבנים מבלי שיהיה לנו שום מושג מה נעשה איתם.

מזל שחומר הגלם בפרוייקט הבלוגרים החודשי של מנטקה היה… דובדבנים! הידד!

והפעם, בניגוד לכל מיני פעמים בעבר ובעיקר לאור בקשות של מאות קוראים – אוקיי, אולי עשרות קוראים – אוקיי, בסדר, נו, שתי קוראות שאחת מהן זו אשתי – הלכתי על משהו פשוט. אבל הכי פשוט: קראמבל דובדבנים. יש יותר פשוט מקראמבל? אפשר להכין קראמבל מכל מיני פירות, והעיקרון זהה: מניחים שכבת פירות בתחתית של כלי, מפזרים מעל פירורי בצק וזורקים לתנור לכמה דקות. זהו. פשוט.

רגע לפני המתכון, כרגיל, אתם מוזמנים להקליק כאן ולהציץ בעוד מתכונים דובדבניים.

קראמבל דובדבנים

הפרודוקטים:

כ-700 גרם דובדבנים טריים
2 מיני-מקופלת (לא חובה)
150 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
2.5 כוסות קמח
2.5 כפות סוכר חום

אופן ההכנה:

1. מגלענים את הדובדבנים (מישהו עוד לא ראה את התעלול החביב הזה לגלעון קל? אני ראיתי רק אחרי שעמדתי חצי שעה עם סכין מעל הכיור) ומניחים אותם בתבנית שאפשר להכניס לתנור. אני השתמשתי בתבנית בגודל 15×25, בכל פעם שגלענתי דובדבן זרקתי אותו פנימה ובסוף שיטחתי הכל באצבעות. יצא גובה של בערך דובדבן וחצי.

2. אם רוצים, אפשר לפורר מעל הדובדבנים קצת שוקולד. זה מה שעשיתי כי מצאתי במקרר שתי מיני-מקופלות, אבל לא הכרחי.

3. בקערה אחרת מניחים את קוביות החמאה, הקמח והסוכר החום. ממשמשים ולשים ומפוררים ומשחקים עם זה בידיים (לא צריך מיקסר) עד שמתקבלים פירורי בצק.

4. מפזרים את פירורי הבצק באופן שווה מעל הדובדבנים.

5. אופים בחום של 180 מעלות כ-20-25 דקות. פירורי הבצק למעלה אמורים להשחים והדובדבנים שמתחת אמורים לבעבע.

6. להגשה, חותכים את הקראמבל ומוציאים בעזרת כף. מגישים חמים (לא ישר מהתנור!), עם או בלי כדור גלידה בצד.

בתיאבון!

.

פאי שיבולת שועל

כשחיפשתי מה לעשות עם שיבולת שועל – המרכיב החודשי בפרוייקט כחומר ביד הבלוגר – נתקלתי במתכון באנגלית לפאי שיבולת שועל שההקדמה שלו שבתה את ליבי. על פי הכתוב שם, המתכון הזה נולד בצ'רלסטון, דרום קרוליינה, בשנות ה-60 של המאה ה-18(!), כאשר במהלך מלחמת האזרחים שם היה מחסור בפקאנים, ושיבולת שועל היוותה תחליף בעת הכנת פאי פקאן.

איזה סיפור נחמד.

ובכן, אני לא חושב שאני באופן אישי הייתי מתרכז בהכנת פאי כאשר מתחוללת סביבי מלחמת אזרחים, אבל החלטתי לנסות להכין את פאי שיבולת השועל הלז. מאחר ובמתכון נעשה שימוש בתחתית פאי קנויה, פשוט הכנתי את התחתית בעצמי; עשיתי כמה שינויים הכרחיים (באמת סליחה עם תושבי צ'רלסטון, אבל אם אתם יכולים להחליף פקאן בשיבולת שועל, אני יכול להחליף light corn syrup בסילאן, סבבה? סבבה!), והתוצאה היא פאי שיבולת שועל מעולה שאני לא ממש מבין את הקשר שלו לפאי פקאן, אבל מה אכפת לי, העיקר שטעים.

רגע לפני, כרגיל, אתם מוזמנים להציץ במתכוני שיבולת שועל נוספים כאן.

הפרודוקטים

לתחתית:
100 גרם חמאה מומסת
ביצה אחת
2 כוסות קמח
1/2 כוס סוכר חום

למלית:
4 ביצים
1 כוס סוכר
2 כפות קמח
1 כפית קינמון (אפשר גם להפחית או לוותר)
1/4 כפית מלח
1/2 כוס סילאן
50 גרם חמאה רכה
1 כפית תמצית וניל
1 כוס שיבולת שועל

אופן ההכנה

1. מכינים את התחתית: מערבבים את כל החומרים בקערה עד שנוצר בצק פירורי. מרפדים בעזרתו תבנית פאי (גם על הדפנות, כמובן), דוקרים את הבצק במזלג ומכניסים למקפיא לעשרים דקות.

2. מחממים תנור ל-180 מעלות ומכניסים את תחתית הפאי הישר מן הפריזר לרבע שעה של אפייה ראשונה.

3. בזמן שהתחתית נאפית לה שם בפנים, מכינים את המלית: באותה קערה (לא צריך לשטוף! איך אני חולה על מתכוני "לא צריך לשטוף"!) טורפים היטב את הביצים עם הסוכר עד לקבלת תערובת תפוחה ואוורירית. מוסיפים את הקמח, הקינמון והמלח ומערבבים.

4. מוסיפים את הסילאן ומערבבים. מוסיפים את החמאה ומערבבים. מוסיפים את תמצית הוניל ומערבבים. מוסיפים את שיבולת השועל ומערבבים.

5. חלפה רבע שעה? מוציאים את תחתית הפאי מהתנור, מוזגים אליה את המלית ומחזירים לתנור לעוד 45 דקות של אפייה, גם כן 180 מעלות.

6. מוציאים, מצננים לגמרי לפני שאוכלים.

7. לדעתי הכי טעים להגיש בטמפרטורת החדר, אבל אפשר גם מהמקרר.

בתיאבון!

עוגת גבינבוקדו

כן, כן. עוגת גבינה עם אבוקדו

למה לכל הרוחות תרצו להכין עוגת גבינה עם אבוקדו? שאלה נהדרת. קודם כל כי אבוקדו הוא חומר הגלם החודשי במסגרת פרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה, כך שנתבקשתי להכין קינוח שאבוקדו מככב בו, אז הנה. ושנית, כי עוגת גבינה בצבע ירקרק וללא צבעי מאכל זה די קטע, לא?

אה, נשמע לכם מוזר לשלב בין טעמי גבינה ואבוקדו? אז דעו שרוב הטועמים את עוגת הגבינבוקדו (גבינה+אבוקדו) הסכימו שאין לו שום השפעה על הטעם. דווקא אני, שלא נוהג לאכול אבוקדו בדרך כלל, חשתי סוג של נוכחות. כלומר, הרגשתי היה שם עוד משהו, חוץ מהגבינה. משהו אחר. טעים, אבל אחר. לא יודע איך להסביר.

או, רגע –

מכירים את זה שאתם נכנסים לטירה עתיקה ומרגישים שמישהו שצופה בכם כל הזמן, אבל אתם לא יודעים בדיוק מה זה, ואתם מסתובבים בתחושה שיש שם משהו אבל לא יכולים לעמוד על טיבו המדויק עד שמסתבר שזו רוח רפאים של אישה שנרצחה שם לפני מאתיים שנה? אז גבינבוקדו. אבל בקטע טוב. לא כזה של מנורות מתעופפות ושלדים במרתף, אלא יותר של רובד טעם נוסף ומעניין, כזה שאי אפשר בדיוק לדעת מהו אלא אם אומרים לכם שזה אבוקדו.

אבל אולי זה רק אני. האחרים שטעמו את העוגה לא הרגישו שום דבר (…עד שהם מצאו את עצמם במרתף עם השלדים! הא הא הא!!!).

שלד של אבוקדו שנרצח לפני מאתיים שנה. סתם, שלשום.

בכל אופן, אבוקדו.

כאמור, זהו חומר הגלם החודשי לרגל האחד באפריל (בשנה שעברה היו אלה ירקות שורש, ואז הכנתי את עוגיות הבטטה צ'יפס המגניבות שכבר יצא לי להכין מאז עוד כמה פעמים). מאחר והייתי קצת עסוק לאחרונה בענייני עבודה ולימודים, לצערי לא היה לי זמן להמצאות וניסויים במטבח – אז בחרתי להשתמש במתכון עוגת גבינה ופירורים של קרין גורן וכמעט לא שיניתי בו שום דבר למעט כמויות הבצק (כי ויתרתי על הפירורים למעלה לטובת רוטב דובדבנים אדום וחמצמץ) וכמובן תוספת האבוקדו.

לעומתי, חבריי לפרוייקט יצרו דברים הרבה יותר מקוריים ומסקרנים עם אבוקדו – פיצה עם אבוקדו, קרקרים מאבוקדו, סמיפרדו אבוקדו ועוד! – ואתם מוזמנים לראות אותם כאן.

בתמונה זה נראה קצת יותר ירוק מאשר במציאות

הפרודוקטים לתבנית 26 (אני השתמשתי ברינג 18 כדי שהעוגה תצא גבוהה יותר)

לבצק:
1 כוס קמח תופח
1/3 כוס סוכר פחות כף
100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
2 חלמונים

למלית:
500 מ"ל שמנת מתוקה
3/4 כוס סוכר
1/2 חבילת אינסטנט פודינג וניל
500 גרם גבינה לבנה 5%
200 גרם גבינת שמנת 30%
2 אבוקדו בשלים, קלופים, מגולענים, מעוכים

לרוטב הדובדבנים (לא חובה):
300 גרם דובדבנים מגולענים (אני השתמשתי בקפואים. אפשר להשתמש גם בפירות יער או בתותים. העיקר שיהיה אדום. סתם, מה אכפת לי, מצידי תעשו רוטב מקולרבי, אתם כבר ילדים גדולים)
1/2 כוס אבקת סוכר
מיץ מלימון אחד

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה. כדאי להקיף את התבנית בשקף או בנייר אפייה כדי להקל על החילוץ אחר כך. אני השתמשתי בנייר אפייה, מה שיצר פסים אנכיים אקראיים על העוגה בסוף, אבל אני חיבבתי את זה.

הידעת? כשאתה דוחף לרינג בגודל 18 פרודקטים שאמורים להספיק לתבנית 26, כדאי להגביה את דפנות הרינג בעזרת נייר האפייה – לא רק כדי להקל על החילוץ אחר כך, אלא כי המלית חורגת מדפנות הרינג

2. מכינים את הבצק: מכניסים לקערה קמח, סוכר וקוביות החמאה ומעבדים לפירורים. מוסיפים את החלמונים ומעבדים עוד קצת עד שמתקבל בצק לח. מהדקים אותו לתחתית של התבנית וזורקים לתנור ל-20, 25 דקות. מוציאים כשהבצק הזהיב – ומצננים לחלוטין.

3. המלית: בקערה אחרת מקציפים שמנת מתוקה, סוכר ופודינג עד לקצפת יציבה. מוסיפים את הגבינות ואת האבוקדו ומקפלים. אני השתמשתי בשני אבוקדו בשלים וקטנים יחסית, אז הצבע שהתקבל היה ירקרק חיוור יחסית. אני משער שאם הייתי משתמש ביותר אבוקדו או ב-2 גדולים יותר, הצבע היה עמוק יותר. תודיעו לי אם ניסיתם ואיך יצא. אגב, את האבוקדו מעכתי בעזרת מזלג ודחסתי דרך מסננת כדי למנוע… לא יודע בעצם, יכול להיות שזה היה סתם.

4. מוזגים את המלית על פני התחתית האפויה ומכניסים למקרר או לפריזר. אני חששתי שהמלית לא תחזיק מעמד ותתפרק ברגע שאשלוף את הרינג, אז העדפתי להקפיא את כל העסק. אבל יכול מאוד להיות שאם תשתמשו בתבנית 26 כאמור (ולא ברינג 18 כמו הטמבל שכותב שורות אלה), אז הכל ייצא נמוך יותר ואז לדעתי יכול להחזיק מעמד גם במקרר.

החריצים האנכיים במלית – בגלל נייר האפייה. עם שקף זה לא אמור לקרות (אבל בעיני זה נחמד)

5. חצי שעה לפני ההגשה מעבירים למקרר. בעת ההגשה פורסים בעזרת סכין טבולה במים חמים ומגישים.

6. לרוטב הדובדבנים (כאמור, לא חובה): מעבדים במעבד מזון את הדובדבנים, אבקת הסוכר ומיץ הלימון. אם יוצא סמיך מדי אפשר להוסיף טיפ טיפת מים, אבל לא יותר מדי – עדיף שיהיה סמיך מדי מאשר דליל מדי. את הרוטב אפשר למזוג או על פני העוגה כולה, או להגיש בכלי מרכזי נפרד כדי שכל אחד ישים לעצמו, או לטפטף על כל פרוסת עוגה שאתם מגישים.

בתיאבון!

ריבועי תפוז

שוב חלף חודש, ושוב הגיעה העת לפרסום המתכון החודשי במסגרת פרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה. הפעם חומר הגלם שממנו צריך להכין קינוח או מאפה היה תפוזים.

לפני כמה ימים זוגתי חזרה הביתה מהעבודה עם שקית ענקית מלאה בלימונים דווקא, סיפרה שהם צמחו על עץ בחצר של מישהי מהעבודה וביקשה שאכין מהם משהו טעים. "לימונים? מה לימונים עכשיו, לא יכולת להביא לי תפוזים?", שאלתי, ולרגע חשבתי להכין שוב את עוגיות הלימון והפלפל השחור הטבעוניות שהכנתי לפני כמה חודשים, אבל מיהרתי לחפש בגוגל ומצאתי את המתכון הנהדר של מאיה מבצק אלים לריבועי לימון – וכבר למחרת שלחתי את זוגתי לעבודה עם קופסה גדושה בריבועי לימון מושלמים והתפניתי לחשוב איזה קינוח אכין מתפוזים.

ידה ידה ידה – הכנתי בדיוק את המתכון של ריבועי הלימון מחדש, אבל הפעם עם תפוזים – להלן: ריבועי תפוז. פשוט החלפתי את הלימון בתפוז (והשתמשתי בקצת פחות סוכר מאשר במתכון המקורי). יצא פחות חמצמץ, אבל עדיין מוצלח מאוד. הפעם כבר לא שלחתי אותם לעבודה של זוגתי, פשוט כי חיסלתי את רוב התבנית בעצמי…

למתכוני תפוזים נוספים – ביסקוטי תפוז ג'ינג'ר ושקדים! טראפלס תפוזים עם קליפות תפוזים מסוכרות! מרק תפוזים!!! – הקליקו כאן (הקישור לא תקין? נסו שוב בעוד כמה שעות)

ריבועי תפוז – מבוסס על המתכון הזה מתוך בצק אלים

הפרודוקטים:

לבסיס הבצק הפריך:
1.5 כוס קמח פחות 2 כפות
2 כפות קורנפלור
קורט מלח
רבע כוס סוכר ועוד כף סוכר
150 גרם חמאה קרה מהמקרר, חתוכה לקוביות

למלית התפוז:
4 ביצים
3/4 כוס סוכר
2/3 כוס מיץ תפוזים
קליפת מגוררת מתפוז אחד
רבע כוס קמח
חצי כפית אבקת אפייה

אופן ההכנה:

אני ממליץ להציץ במתכון המקורי להסברים המלאים ולתמונות המרהיבות, אבל התקציר הוא כזה –

1. שמים כוס וחצי קמח בקערה. מוציאים שתי כפות ושמים במקומן שתי כפות קורנפלור (במתכון של בצק אלים מצוין שזה לא חובה, אבל אני ממליץ להשקיע בכל זאת). מוסיפים את הסוכר והמלח, מערבבים קצת ומוסיפים את קוביות החמאה. לשים בידיים עד שמתקבל בצק פירורי ומשטחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה. שולחים למנוחה של לפחות רבע שעה בפריזר, ולאחר מכן מעבירים את התבנית ישירות מהפריזר אל תנור שחומם מראש ל-180 מעלות.

2. באותה קערה(!) בה היה הבצק הפריך טורפים את הביצים עם הסוכר. המתכון המקורי אומר להשתמש במטרפה ידנית ולא במיקסר, ואני לא התווכחתי איתו. מוסיפים את גרידת התפוז ומיץ התפוזים ומערבבים, ואז מוסיפים את הקמח ואבקת האפייה ומערבבים עד שאחיד.

3. הבצק הפריך מוכן לאחר 11-13 דקות. מוציאים אותו מהתנור ומורידים את הטמפרטורה ל-150 מעלות. מוזגים את המלית על גבי הבצק הפריך ומחזירים לתנור לאפייה בחום הנמוך יותר למשך 20-25 דקות, עד שהמלית יציבה.

4. מצננים לגמרי על השיש, מעבירים למקרר להתייצבות סופית. חותכים לריבועים.

בתיאבון!

פרלינים לעזי החיך

מה דעתכם, הייתם מעזים לטעום פרלין במילוי פלפל קלוי?
פרלין במילוי זעתר?
או, רחמנא ליצלן, פרלין במילוי שום?

ומה לגבי… להכין אותם בעצמכם?

משמאל לימין: פרלינים במילוי פלפל קלוי, פרלינים במילוי זעתר ופרלינים במילוי גבינת שמנת וקונפי שום

היום נלמד להכין כאלה.

כן! באמת!

מה?

מה זאת אומרת "למה"?

כי למה לא?

ובכן, חומר הגלם החודשי בפרוייקט הבלוגרים של מנטקה הינו חטיפי שוקולד, מה שאומר שאני וחבריי אותגרנו או להכין קינוח שחטיפי שוקולד הם אחד המרכיבים העיקריים בו, או להכין גרסאות ביתיות לחטיפי שוקולד.

וואו, תשמעו, הדברים שהחבר'ה עשו הפעם הם באמת יוצאי דופן. "פסק זמן" פטל ושוקולד לבן, כדורי שוקולד וטורטית, טרייפל בראוניז ריסז קאפס, עוגיות שוקולד צ'יפס ומארס, עוגת מאלטיזרס, ביצי הפתעה ועוד!
הקליקו כאן לכל המתכונים השוקולדיים המרהיבים האלה ואחרים.

אבל אני, כרגיל, חייב להיות הנודניק שעושה משהו אחר, אז ניצלתי את ההזדמנות כדי לשחק במטבח ולעשות משהו שכבר מזמן זממתי לנסות. האמת שהפרלינים במילוי פלפל קלוי היו רעיון של יהונתן (שאלתי אותו פעם מה כדאי להכניס לתוך פרלינים, אז הוא – שלא באמת יודע מה זה פרלינים – ענה "פלפלים!") ומכאן המדרון נעשה חלקלק מאוד. ואמנם פרלינים כאלה הם לא גרסה ביתית לשום חטיף שוקולד שתמצאו בסופרמרקט, אבל קברניטי הפרוייקט זרמו עם השטויות שלי, אז… זכיתם!

פרלינים במילוי פלפל קלוי (טבעוני!), פרלינים במילוי זעתר (טבעוני!) ופרלינים במילוי גבינת שמנת וקונפי שום (חלבי)

הסברתי בעבר איך להכין פרלינים עם מילויים משעממים כגון מרשמלו או קרם חמאת בוטנים, אז לתיאורי הטמפרור והשימוש בתבניות פוליקרבונט או סיליקון אתם מוזמנים להציץ בפוסטים הקודמים – ואני אתמקד הפעם בלספר לכם על המילויים המשוגעים שהכנתי, ועל הדרך אזכיר שההכנה על אחריותכם:

הפרודוקטים:
פלפלים אדומים נאים
זעתר
כמה שיני שום
שמן זית
גבינת שמנת

(נכון, לא ציינתי כמויות מדויקות, כי א. הכנתי ממש מעט מכל דבר וב. בינינו, אתם לא באמת הולכים להכין את זה, נכון? אז בואו נאמר שזה פשוט "לפי הטעם")

פלפל, שום ושמן זית… רק השוקולד חסר!

למילוי גבינת השמנת וקונפי השום

מניחים ראשי שום קלופים בסיר קטן וממלאים בשמן זית עד שיכסה אותם. מבשלים כ-25 דקות עד ששיני השום מתרככות (בודקים בעזרת קיסם).
מוציאים את שיני השום מהשמן לנייר סופג ומחכים שיצטננו. הופה, יש לנו קונפי.
את השמן, אגב, לא זרקתי – בחלקו השתמשתי למילוי הזעתר ואת השאר זילפתי על פיסות באגט ישן, שבעזרתם האדיבה של כמה תבלינים הפכו לקרוטונים נהדרים.

לאחר ששיני השום הצטננו מועכים אותם בעזרת מזלג ומערבבים אותם עם גבינת שמנת. מתקבלת גבינת שום נפלאה שמאוד טעימה ככה סתם על לחם. זה רק אני הדביל שבחר לדחוף אותה לתוך שוקולד מריר. ואם אתם הרפתקנים כמוני – זה הזמן להכניס את המילוי לשקית זילוף.

למילוי הזעתר

טוב, זה ממש פשוט. לוקחים זעתר ומערבבים עם קצת שמן זית עד שמתקבלת משחה ירקרקה בסמיכות הרצויה. אני השתמשתי בחלק משמן הזית שנשאר מקונפי השום ועוד הוספתי פנימה קצת שומשום קלוי כדי לעבות את הסיפור.
התוצאה הסופית היא ממרח זעתר לא רע בכלל (מכירים פיתה עם זעתר? אז כזה, רק בלי הפיתה). מכניסים לשקית זילוף.

למילוי הפלפל הקלוי

קולים פלפלים אדומים, מקלפים אותם ומכניסים למעבד מזון כדי ליצור מהם משחה חלקה ככל האפשר – וישר לשקית זילוף! זהו. רק פלפלים קלויים, נטורל. הרי לא נרצה לקלקל את טעם פרלין הפלפל הקלוי עם טעמים אחרים, נכון? מה, יצאנו מדעתנו?

מה שכן – ואם אתם ממש הולכים משום מה להכין את הפרלין הזה אז זה חשוב מאוד – תנו לשקית הזילוף עם מילוי הפלפלים הקלויים לשכב קצת במקרר, משום שהם יכולים עוד להגיר קצת נוזלים וחבל שיתקלקל לכם הפרלין. אז תנו להם להגיר כמה שיגירו, ואז פשוט גזרו את השפיץ של שקית הזילוף ותיפטרו מהנוזלים. הידד!

שקיות זילוף עם מילויי (מימין לשמאל) פלפלים קלויים, זעתר, גבינת שמנת וקונפי שום

עכשיו רק נותר להכין את הפרלינים עצמם: לטמפרר שוקולד, למלא את התבניות ולשפוך אותו בחזרה, לזלף פנימה את המילויים השונים – מומלץ להכניס את התבניות עם המילויים למקפיא ולא למקרר – ואז לסגור אותם עם שכבת שוקולד נוספת.

להגיש עם ערימת מפיות נדיבה והרבה כוסות מים.

בתיאבון!

 רגע, ואיך הטעם?

הפרלין במילוי גבינת שמנת וקונפי שום יצא דוחה. כלומר, לטעמי. אולי אתם תאהבו. כאמור, לדעתי המילוי עצמו נהדר על לחם, אבל לא עם שוקולד מריר.
הפרלין במילוי זעתר והפרלין במילוי פלפלים קלויים – דווקא אכיל. לא מה שהייתם מגישים בארוחת יום הולדת חגיגית, אבל בשביל הקטע – פורים? אחד באפריל? או כפי שטליה הציעה בתגובות, ממתקים לנשים בהריון? – למה לא.

חטיף פצפוצי אורז מצופה שוקולד

ברשומה הקודמת סיפרתי שאנחנו כבר חודש נטולי מטבח, מה שהופך הכנת כוס קפה למשימה שמצריכה דילוג בין ארבעה חדרים. אז להכין קינוח לפרוייקט החודשי של מנטקה? נו, זה כבר חתיכת פרוייקט. לא רק שצריך ליצור קינוח שהמרכיב המרכזי שבו נבחר הפעם להיות אורז(!) – אז אני לא יכול לבשל שום דבר על הגז (כי אין) וממש לא בא לי להתחיל ללכלך הרבה כלים (כי המדיח לא מחובר ואין כיור, אז אנחנו מדיחים אותם בכיור של המקלחת)…

אבל לא אתן למהמורות הקטנות הללו לעמוד בדרכי. אתגר חודשי זה אתגר חודשי, ובמיוחד אחרי שראיתי את הדברים המהממים שעשו חבריי לפרוייקט (דייסת אורז, פודינג אורז, סושי מתוק ועוד הרבה אורז… הקליקו כאן לכל המתכונים!) – אז החלטתי ללכת על חטיף פצפוצי אורז מצופה שוקולד, שמצריך בסה"כ מיקרוגל, שתי קערות, כף ומזלג.

התוצאה הסופית היא חטיף פריך בצבע חום שנראה, ובכן, הבה נאמר שכאשר ישבתי עם מיכל בת השנתיים כדי לבחור תמונות לרשומה הזו, היא הצביעה על תמונת התוצר הסופי וזעקה בחדווה "קקי!!!"… אבל זה באמת טעים והילדים לא הפסיקו לנשנש את זה. אז הבה נשכח שאמרתי את זה ויאללה, למטבח:

המתכון מבוסס על המתכון הזה שמצאתי במאקו, עם כמה שינויים שנבעו בעיקר מאילוצי מלאי במזווה שלי (שרובו שוכב בקופסת קרטון בחדר השינה):

הפרודוקטים:
4 כוסות פצפוצי אורז
1/3 כוס טחינה גולמית
1/4 כוס סילאן
100 גרם חמאה מומסת
1 כף אבקת קקאו
1/4 כוס בוטנים גרוסים (שנשארו מ-Take Away סיני)
1/4 כוס צימוקים

לציפוי:
300 גרם שוקולד

אופן ההכנה:
ממיסים את החמאה בקערה, מוסיפים את הטחינה, הסילאן, הקקאו, הבוטנים והצימוקים ומערבבים היטב.
מוסיפים את פצפוצי האורז – אני השתמשתי בכאלה שעל השקית שלהם נכתב "עם סוכר חום", אבל הטעם שלהם היה רגיל ולא מתוק. אם רוצים, אפשר להוסיף קצת סוכר, אבל לא חייבים.
מערבבים עד שהכל נצבע בחום.
משטחים ומהדקים בשתי תבניות אינגליש קייק מרופדות בנייר אפייה.
מעבירים לקירור לשלוש שעות לפחות.
לאחר מכן מוציאים וחותכים ל"אצבעות" ברוחב ס"מ-ס"מ וחצי.

ממיסים 300 גרם שוקולד מריר במיקרוגל, מוסיפים כף שמן קנולה ומערבבים היטב.
טובלים את האצבעות בשוקולד – אלה שעשויות מפצפוצי אורז, מצחיקים שכמוכם, לא האצבעות שלכם – ומצפים מכל הכיוונים. מוציאים בעזרת מזלג, נותנים לשאריות השוקולד לטפטף בחזרה לקערה ומניחים על נייר אפייה.

מצננים במקרר לכמה דקות.
מוציאים, מגישים. בתיאבון!

עוגת תמרים עם בצק פריך מגורר

עוגת תמרים עם בצק פריך מגורר

"אין לי רעיון, אמא", הנחתי את כוס הקפה על השולחן והרחקתי ממני חמש צלחות ריקות שנותרו בהן רק פירורים. "איזה קינוח אכין עם תמרים?"

"מה זאת אומרת? עוגה!", היא אמרה, ניגשה לאחת המגירות ושלפה משם את מחברת המתכונים שלה.

לאמא שלי יש מחברת מתכונים. בימינו אפשר למצוא באינטרנט כל מתכון אפשרי, אבל אמא עדיין מוצאת מדי פעם משהו מעניין במחברת שלה. יש שם עשרות מתכונים, לא מסודרים לפי שום סדר שאני יכול להבין, וביניהם מתכונים שאמא גזרה מעיתונים, כאלה שהדפסתי עבורה במדפסת הסיכות הביתית הראשונה שלנו (כמו "עוגה עם קרם אפוי") או סתם כאלה שכתבה בכתב יד ונושאים שמות כמו "פשטידת החצילים של אלה" או "עוגה כושית של טניה". על כריכת המחברת, מתחת לעטיפת ניילון מוקפדת, מתנוסס שמה של אחותי – רמז לכך שבימיה הראשונים של המחברת אמא שלי לא חשבה שגם אני אמצא את עצמי במטבח.

אמא דפדפה כמה שניות ומצאה מתכון ישן שהוצמד אל דפי המחברת בסלוטייפ שכבר כמעט שכח מה זה להדביק. "הנה", הגישה לי, "זה."

ושם, במתכון ישן שלא ברור מה מקורו, שצולם בשחור לבן מאיזה עלון שלא הקפיד על פונטים זהים לכל אורך הטקסט, מצאתי את העוגה שהכנתי לרגל אתגר "כחומר ביד הבלוגר" החודשי שהתמקד הפעם בתמרים או סילאן. פה ושם שיניתי כמויות על פי מגבלות המזווה שלי, והתוצאה הסופית יצאה טעימה מאוד – בטח אם אתם אוהבים תמרים ואפילו גם אם לא כל כך.

למתכוני התמרים/סילאן של יתר חברי הפרוייקט הקליקו כאן.

קצת נראה כמו פיצה, אבל לא

הפרודוקטים:
2 ורבע כוסות קמח
1 שקיק אבקת אפייה
200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
2 כפות סוכר
2 חלמונים
2 חלבונים
1/2 כפית קינמון
קופסת ממרח תמרים (450 גרם, נדמה לי)

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת בצק פריך: מכניסים את הקמח, אבקת האפייה, קוביות החמאה (הקרה! חשוב!), הסוכר ושני החלמונים לתוך קערה. טורפים/מערבבים/לשים עד שמתקבל בצק. מחלקים אותו לשליש ושני שליש – את השליש מכניסים לפריזר ואת השני שליש מכניסים למקרר לחצי שעה.
2. לקראת תום חצי השעה מתחילים להכין את המלית: מקציפים את שני החלבונים. מקפלים פנימה את הקינמון וממרח התמרים.
3. מוציאים מהמקרר את שני שליש הבצק המצונן. משתמשים בו לרפד תבנית גם בתחתיתה וגם 2-3 ס"מ על השוליים. אני ניסיתי לרדד אבל הבצק התפרק לי כשניסיתי להכניס אותו לתבנית, אז פשוט לקחתי מעט בצק בכל פעם, תחבתי לתבנית ושיטחתי עם האצבעות. ממילא לא יראו את זה בסוף. 🙂
4. על הבצק שבתבנית מוסיפים את המלית. מיישרים בעזרת מרית.
5. מוציאים את שליש הבצק שהכנסנו קודם לפריזר ומגרדים אותו בעזרת פומפייה גסה על פני המלית כך שכל שטח העוגה ייראה כמו פיצה.
6. אופים כ-50 דקות ב-180 מעלות.
7. מצננים על רשת.
8. מגישים!

אוקיי, עכשיו זה ממש לא נראה כמו פיצה

בתיאבון!

עוגיות לימון ופלפל שחור טבעוניות

לפעמים אני מביא לעבודה משהו טעים שהכנתי. למה שאני אוכל הכל לבד? שעוד אנשים יעזרו לי לטפל בכל הקלוריות האלה! אבל לפני כמה חודשים מישהי מהחבר'ה הפכה לטבעונית, מה שיצר עבורי בעיה קטנה: אני לא טבעוני וברוב המתכונים שאני מכין יש ביצים או חמאה. עם זאת, לא נעים להביא לעבודה מטעמים ולראות את כולם זוללים חוץ ממנה. אז לפעמים אני משתדל להכין משהו טבעוני, כדי שכולם יהיו מרוצים.

עוד לפני שהוכרז חומר הגלם החודשי באתגר הבלוגרים של מנטקה כבר החלטתי להציב לעצמי אתגר בתוך האתגר – ואנסה להכין הפעם משהו ללא מוצרים מן החי. כאשר נודע שחומר הגלם הוא לימון, חיפשתי קצת באינטרנט ומצאתי מתכון לעוגיות לימון טבעוניות, אבל בפעם הראשונה שהכנתי אותן הן יצאו מאוד דחוסות ומשעממות. בנסיונות הבאים כבר הכנסתי כמה שינויים בכמויות המקוריות, ואף העזתי והוספתי פלפל שחור שלא היה במתכון המקורי, והתוצאה הסופית יצאה פשוט נהדרת: עוגיות עם ניחוח דק של לימון, מנוקדות בעדינות בפלפל שחור שכמעט ואיננו מורגש בהתחלה, אבל קופץ ונותן "זינג!" קטן בסוף. נחמד.

כמובן שלקחתי את העוגיות האלה לעבודה – ודווקא הטבעונית לא אהבה את הפלפל השחור. עוד כמה הצטרפו אליה וטענו שהפלפל השחור מיותר – אבל היו גם לא מעט שאהבו מאוד את השילוב. עוד לפני כן, בבית, הילדים שלי חיסלו כל אחד חצי תבנית… אז הבה נסכם שכשאתם מגישים את העוגיות האלה לאורחים, תזהירו אותם מראש שאלה עוגיות "עם קטע" (או שפשוט תשתפנו ותוותרו על הפלפל השחור…).

רגע לפני שניגש למתכון שלי, אתם מוזמנים להציץ גם במתכונים הלימוניים של יתר משתתפי הפרוייקט – פאי לימון! באבל תה לימון! פאדג' שוקולד לבן ולימון! קאפקייקס לימון במילוי קרד לימון! – הקליקו כאן.

הפרודוקטים (לכ-60 או 70 עוגיות בקוטר 2-3 ס"מ): 
2 כוסות קמח
1 כוס סוכר
1 כפית סודה לשתייה
1/4 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור
קליפה מגוררת מלימון אחד
3/4 כוס שמן
3/4 כוס מיץ לימון
2 כפיות תמצית וניל

הבצק מרגיש מאוד נוח בשק זילוף, אבל אפשר גם עם שתי כפיות

אופן ההכנה:
1. בקערה מערבבים את כל החומרים היבשים: הקמח, הסוכר, הסודה לשתייה, המלח, הפלפל וקליפת הלימון
2. יוצרים גומה ומוסיפים אליה את החומרים היבשים: השמן, מיץ הלימון והוניל ומערבבים את כל הטוב הזה עד שמתקבל בצק רך מאוד.
3. בעזרת שקית זילוף או בעזרת שתי כפיות יוצרים תלוליות קטנות על גבי נייר אפייה, בקוטר של בערך 2-3 ס"מ. מקפידים לעשות קצת רווחים כי העוגיות תשתטחנה באפייה.
4. אופים כ-10 דקות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. אחרי 8 דקות מתחילים לבדוק את העוגיות, ומוציאים כאשר השוליים מתחילים להשחים, גם אם מרכז העוגיה נראה רך ובהיר ועושה רושם שהיא לא מוכנה. היא כבר תתייצב ותתקשה בחוץ.
5. מצננים לגמרי לפני שמחסלים.

בתיאבון!