שתי התחלות

1

לכאורה קצת מאוחר לברך את כל מי שהתחיל או חזר לספסל הלימודים. אבל בינינו, זו שנת הלימודים שהקדימה הפעם, ולכן אני דווקא עומד בזמנים. יהונתן התחיל שנה חדשה באותו גן אליו הלך בשנה שעברה, ועם ההתקדמות העצומה שלו בשנה החולפת, אני כבר לא יכול לחכות ולראות לאן הוא יגיע בסוף השנה הנוכחית. שתהיה לכולנו, ובעיקר לילדים ואפילו לנכדים שלנו שנת לימודים מוצלחת, פוריה, מעניינת ומהנה.

תמונה מתוך עמוד הפייסבוק של עמותת שמע: אני מסמן את "בהצלחה", זוגתי ק' מסמנת את "ללמוד", ואני לא מכיר את הבחורה שמסמנת "כיתה", אבל היא נראית נחמדה

2

לכבוד ולעונג לי להכיר לכם באופן רשמי את הפינה הקטנה שסידרו לי באתר האינטרנט של מגזין האוכל "על השולחן":

אמא, תראי, אני ב"על השולחן"! תקליטי מהר!

שם תתפרסמנה מעת לעת כתבות אורח שאכתוב למגזין. אה? אה? נכון שזה מגניב או מה? אתם לא מאמינים איך אמא שלי השתוללה בטלפון כששלחתי לה קישור. מצחיק שלמרות שעיקר העיסוק שלי במטבח הוא בענייני מתוק וקינוחים, יצא שדווקא האייטם הראשון שלי ב"על השולחן" עוסק בארוחת ערב שהכנתי ליהונתן (ובעזרתו כמובן) – מאפינס יעני-פיצה. ואל דאגה, אמשיך לפרסם רשומות מתכונים גם כאן (וואי וואי, מה שאני מכין לכם פה במוצ"ש!).

למתכון המאפינס יעני-פיצה הקליקו כאן או על התמונה משמאל, תחת הכותרת "טל על השולחן".

ברוכים הבאים ל"רסיסי מילים"

״ממש מעבדות לחירות, אה?״, חייך וטפח על כתפי כל אחד ששמע שעזבתי את מקום העבודה שלי שבוע לפני פסח, ולא ידע עד כמה הוא צודק. ״לפחות נתנו לך תלושים לחג?״, שאלו חלקם (ולא, הם לא חשבו שמגיע לי), ו״אז מה עכשיו?״ שאל חלק אחר (בינתיים חותם אבטלה ויושב בבית עם הילדים, תודה על ההתעניינות)…

בתחילת השבוע קפצתי לשם והסדרתי את ענייני השכר האחרונים. לקחתי טופס 106, חתמתי על כל מיני הצהרות ויתור, ועכשיו באופן רשמי הם לא חייבים לי שום דבר ויותר חשוב – אני לא חייב להם שום דבר. כך, אם עד עכשיו נמנעתי מלשחרר את חרצובות לשוני כי לא היה נעים כל כך, פתאום אני יכול. אהה, הפיתוי לספר סיפורים מאחורי הקלעים, ובעיקר לומר סוף סוף את האמת האמיתית ולא המכובסת…!

טוב, נכון, זה לא מתאים לי. אז לא. אולי פעם. אבל דבר אחד אני כבר כן ממהר לעשות, וזה להכריז חגיגית על הבלוג החדש שלי. היי, אם יצאתי מעבדות לחירות רגע לפני פסח, רק הגיוני בעיני להכריז על בלוג עצמאי רגע אחרי יום העצמאות: בלוג חדש על פלטפורמה נוחה להפליא, עם שם חדש שאני מאוד אוהב ובעיקר – מריחים את זה? – ניחוח של חדש.

את הבלוג הקודם לא אמחק ולא אסגור, ואת מה שכבר פרסמתי שם לא אעביר הנה, אלא פשוט אמשיך כאן. אני גם מניח שדברים מסוימים אפרסם בשני הבלוגים (את רשומות האתגרים של מנטקה, למשל, כמו זו עם פרליני המרשמלו)… בכל אופן, את חלק הארי של הגיגיי אעבור לפרסם כאן, תוך ויתור על היתרונות של הפלטפורמה הקודמת (בינינו, כבלוגר ואפילו בלי קשר לעובדה שהייתי בצד השני וחזרתי, בעיני החסרונות כבר לא שווים את זה).

אז… ברוכים הבאים לרסיסי מילים, הבלוג החדש שלי. אני עדיין לא מכיר פה את כל הצדדים הטכניים אז דברים בטח עוד יזוזו וישתנו פה קצת, אבל התוכן יהיה אותו תוכן, פחות או יותר. מוזמנים להירשם לקבלת עדכונים במייל (מכניסים את כתובת המייל, מקבלים לשם מייל-אישור ובתוכו צריך ללחוץ על קישור-אישור).

זהו. התחלה חדשה. שיהיה לנו בהצלחה. 🙂