זהו סיפור על מזגן שהתקלקל לו בבוקר חם של תחילת אוגוסט, ועל בעל בית מנוול שחיפש דרכים לחסוך ולקמבן עד שבסוף הכל עלה לו ביוקר. ידידיי בפייסבוק כבר נתקלו בסטטוסים ספק-ציניים-ספק-מיואשים שכתבתי בימים בהם התגלגלו העניינים, ועכשיו כשהפיאסקו עומד בפני סיום החלטתי לספר את הסיפור מתחילתו ועד סופו (לעת עתה), למקרה שזה נכון מה שאומרים, ואולי יום אחד אסתכל על זה ואצחק.
אז.
לפני מספר שבועות התעוררתי כהרגלי לבוקר טברייני לוהט של אוגוסט ומיד רצתי להדליק את המזגן בסלון. המזגן התעורר, אמר לי יפה בוקר טוב, עשה לי קצת רוח על הפרצוף – ומת. וב"מת" אני מתכוון "עשה קצר שהקפיץ את הפקק בחוץ וכיבה את החשמל בכל הבית". כזה מת. מיד צלצלתי לבעל הבית (שלא ענה לטלפון) ושלחתי לו SMS שיחזור אלי בדחיפות כי הדירה עומדת להפוך לכבשן ואני עם שני ילדים שלא עשו שום עוול לאף אחד, אבל רק אחרי שעות ארוכות הוא חזר אלי. אמר שהטלפון לא היה עליו עד עכשיו אבל גם ציין שהשעה כבר מאוחרת והוא כנראה לא יספיק להביא היום מישהו שיבדוק את המזגן. בנוסף, "הערבים יצאו היום לשלושה ימים של חג", הוא אמר, רומז כנראה שרק ערבים מבינים במיזוג אוויר וכבר מכין את הקרקע לסיכוי שהמזגן לא יתוקן במהרה.
זה היה יום חמישי. למחרת, שישי, הגיעו שני טכנאים (יהודים, לא ערבים, הם הרי בחג) ואבחנו את הבעיה במזגן: המדחס מקצר וצריך להחליף אותו.
בסוף השבוע שלחנו את הילדים לסבתא וסבא שלהם ואנחנו נשארנו להזיע בבית. אני כבר התחלתי לחשוש שבעל הבית לא ימהר להחליף מדחס, כי הוא עולה כמעט כמו מזגן חדש, ובעל הבית כבר הוכיח בעבר שהוא מעדיף לחפש ולקמבן פתרונות עוקפי-הוצאות.
זה אותו סוף שבוע בו שר האוצר יאיר לפיד השווה את מצביעיו המאוכזבים לשנאוצרים בגשם. אהה, הלוואי עלינו גשם.
ואז הגיע יום ראשון. סבא וסבתא היו צריכים ללכת לעבודה אז הילדים חזרו אל הבית החם. הצבתי מאוורר בסלון וניסינו להתעלם מטמפרטורות הצהריים הטברייניות, אבל פתאום הסתכלתי על הבת שלי וראיתי שהיא נוטפת באקטים של זיעה. משהו בתוכי התפוצץ. לשמחתי, ממש במקרה, בדיוק באותו רגע התקשר בעל הבית כדי להודיע שגם היום לא יתוקן המזגן, כי החג של הערבים אמנם נגמר, אבל הם עדיין בחופש. וזה מוזר – כשאני מתרגז אני בדרך כלל לא מרים את הקול אלא נעשה מאוד מאוד ציני. הפעם, עם התמונה הזאת של מיכל רטובה כולה כאילו יצאה עכשיו ממקלחת, פשוט צעקתי עליו כמו שבחיים שלי לא צעקתי. ק' אמרה אחר כך שזה באמת לא היה טל שצעק בטלפון, אלא אבא של מיכל: שמילא אני, אבל הילדה שלי לא עשתה לו שום דבר רע, ושלא מגיע לה לסבול מהחום. שבזמן שהוא מחפש איך לחסוך כסף אנחנו אלה שסובלים, שזאת אחריות שלו, שהחוזה מציין בפירוש שאם הוא לא מתקן בזמן סביר אז זכותי לתקן בעצמי ולנכות את זה משכר הדירה (כאן הוא הרים את הקול וצעק עלי בחזרה שלא אעז ושהוא יטפל בזה ממש למחרת).
השיחה הסתיימה כך:
כן, בעל הבית "פיטר" אותנו, בערך חודש לפני תום חוזה השכירות על הדירה, מהסיבה שאנחנו מעזים להתלונן יותר מדי. הבעיה היחידה שהייתה לי עם זה הייתה שהוא זכה לדחוף לי בפרצוף שהוא לא רוצה להאריך איתנו את החוזה, ובכך מנע מאיתנו את העונג בלדחוף לו לפרצוף שאנחנו לא רוצים להאריך איתו את החוזה.
יום שני הפציע, ואיתו הגיעו על הבוקר צמד טכנאי מזגנים ערבים. יש, ערבים! סוף סוף מישהו שמבין פה במיזוג! אלא שבמפגן נדיר של דו-קיום שהיה גורם אושר רב לידידינו במרצ, הדיאגנוזה שלהם הייתה זהה לזו שנקבעה ביום שישי על ידי צמד טכנאי המזגנים היהודים: צריך להחליף מדחס.
ועכשיו חידה: מה יעשה בעל הבית, אחרי שארבעה טכנאי מזגנים אמרו לו שצריך להחליף מדחס? ברצינות, נסו לנחש לפני שתמשיכו.
.
.
.
ניחשתם נכון, הוא ביקש חוות דעת נוספת. שלישית (או חמישית, או שישית, תלוי אם סופרים לפי בני אדם או לפי צמדים).
אנחנו כבר ביום שלישי, 5 ימים ללא מזגן. סוף סוף בעל הבית הבין שצריך להחליף מדחס ובישר לנו: בעוד שבועיים, פלוס מינוס, אני שם לכם מזגן חדש מהניילונים.
ולפי העובדה שנותר לנו כחודש עד שחוזה השכירות מסתיים, זה נותן לנו בערך שבועיים ממוזגים לפני שבעל הבית מעיף אותנו מהדירה, נכון? לאו דווקא, כי יש טוויסט מפתיע בעלילה:
כאן באמת נפל לי האסימון שמדובר לא בטרגדיה אלא בקומדיה.
כלומר, עכשיו הוא כן מעוניין לדון בחידוש החוזה, אבל יש לו כמה תנאים. קבענו שהוא יקפוץ אלינו בהזדמנות כי זה לא דבר שמדברים עליו בטלפון – והמשכנו לסבול מהחום בבית.
ואז, אחרי כמה ימים, הוא באמת קפץ אלינו כדי לדון בחידוש החוזה.
לא, אין מילים לתאר את החוצפה. שכר הדירה שלנו בשנה הראשונה גם ככה גבוה בהרבה מהממוצע בשכונה, ועכשיו הוא רוצה להעלות לנו אותו, ועוד להפיל עלינו את עלות התיקונים שייעשו מעתה בנכס שלו… כמובן שלא הסכמנו, וכך זכינו אנחנו להיות אלה שמודיעים לו שאנחנו לא מעוניינים לחדש איתו את החוזה תחת התנאים האלה. "ואתה יודע מה?", ק' הוסיפה, "אל תביא מזגן חדש. חכה שנעזוב ואז תתחיל לקדוח ולחצוב פה בקירות, אנחנו לא רוצים לנקות את זה". ואני אומר לכם, כשהוא יצא מהדירה אני וק' התחבקנו חזק, ולמרות הזיעה הרגשנו ממש ממש טוב.
אני לא יודע אם זה קשור, אבל דווקא למחרת הפגין בעל הבית סימן ראשון של אנושיות וניסה לשפר את המצב.
זה ממש לא תחליף למזגן נורמלי, כמובן, בעיקר משום שמזגן נייד פולט קור מצד אחד אבל חום מצד שני, כמו מייבש כביסה. מכיוון שאין לנו פתח מסודר עבור צינור האוויר החם, אנחנו נאלצים לפתוח בשבילו חלון. נוצר מצב אבסורדי של מזגן שעובד בכל הכוח עם חלון פתוח, וכולנו יודעים כמה זה יעיל… נו, זה לפחות עדיף על פני מאוורר. ובכל מקרה זה כבר היה מאוחר מדי מבחינתו של בעל הבית. כי באותו ערב בו הוא הציב לנו את התנאים שלו להארכת החוזה, אנחנו כבר ידענו משהו שהוא עדיין לא ידע.
וזה המצב כרגע (הרשומה מתפרסמת כארבעה שבועות אחרי שהמזגן התקלקל): עדיין חם בבית, אבל מסתבר שאפשר להתרגל. המזגן הנייד הופך את החיים לנסבלים, ובעל הבית כבר הבהיר שאם תתחיל מלחמה עם סוריה הוא ייאלץ לקחת ולהחזיר אותו למקלט ממנו נלקח. הילדים מבלים המון זמן בבית הממוזג של ההורים של ק' (הרווח כולו שלהם). ק' ואני משוכנעים במיליון אחוזים – וגם קצת מקווים – שהדירה הזו תעמוד ריקה עוד כמה שבועות טובים (בטח כל עוד בעל הבית ימשיך לדרוש שכ"ד גבוה ולנסות לגלגל עלויות על הדיירים). אנחנו? פנינו המזיעות נשואות אל הדירה החדשה, הגדולה והיפה ששכרנו לשנה הבאה, והמזגנים בה עובדים מ-צו-ין! 🙂
*
לפני שאסיים, אני רוצה לנסות ולהביא גם את נקודת המבט של הצד השני. האמת שבעל הבית באמת השקיע הרבה כסף בדירה. הוא קנה חורבה עלובה ושיפץ אותה, אז אולי אפשר להבין שהוא מצפה שהדיירים יהיו אסירי תודה על הדירה הנאה ויתקשה להאמין שיש בה משהו לא תקין. כשנכנסנו לדירה, היה בה מזגן בודד בסלון, ובעל הבית בעצמו סיפר לנו שהוא עתיק מאוד. כמה חודשים אחר כך ביקשנו ממנו להתקין מזגן בחדר הילדים והוא הסכים (לא לפני שניסה לגלגל עלינו את דמי ההתקנה). אחרי כמה שבועות הוא הודיע פתאום: "הפתעה! בחדר של הבת שלי היה מזגן, יום אחד התחיל לעשות בעיות, אז שמתי לה חדש ואת זה הבאתי לחדר השינה שלכם!" (קראתם נכון: המזגן התחיל לעשות בעיות ואז הבאתי אותו אליכם). כמובן שהמזגן הזה עשה גם לנו בעיות, אבל בכל פעם שדיברנו על זה עם בעל הבית הדגשנו שזה לא מזגן שביקשנו ולכן ממש לא משנה לנו אם הוא יתוקן או לא. טוב, בסוף הוא תוקן, הרי בדירה שלנו צעדו יותר טכנאי מזגנים מאשר בועידת קירור וצינון בינ"ל.
בקיצור, אפשר להבין שבעל הבית מרגיש שהוא השקיע המון כסף בדירה הזאת, אבל זה סיכון שצריך לקחת כשמשכירים למישהו דירה. וחוץ מזה, עצם העובדה שיש בבית שני מזגנים קטנים ותקינים לא מחפה על העובדה שאין מזגן בסלון. הרי אי אפשר להישאר כל היום בחדר הילדים או בחדר השינה. לעיתים ניסינו להפעיל את שניהם בעוצמה מלאה, לסגור את כל החלונות בבית ולקוות שקצת קור יגיע לסלון, אבל הבית בנוי כך שזה פשוט לא עבד. בקיצור, עם כל האמפתיה והניסיון להסתכל על זה דרך העיניים שלו, אני עדיין חושב שהוא, ובכן, בעל בית מנוול.
שורה תחתונה: אם אתם מחפשים כרגע דירה להשכרה בטבריה, שלנו מתפנה בקרוב. אבל… אני ממליץ שלא לשכור אותה. אפילו, אפשר לומר, ממליץ בחום.
תגיות: בעל הבית המנוול, חום, טבריה, מזגן, מזגן מקולקל, שכר דירה
רסיסי מילים 
תגובות אחרונות