Tag Archives: כחומר ביד הבלוגר

לא באמת נודלס

1 אפר

זהו, החלטתי לוותר על קינוחים ולעבור למטבח האמיתי. חלאס בייק-אוף, יאללה מאסטר שף.

הכינו את הצ'ופסטיקס, חברים! הגיע הזמן למנה הגונה של נודלס שמנמנים עם תערובת אגוזים קראנצ'ית, וקצת רוטב סויה בצד כדי לעשות את זה מעניין.

נשמע טוב? נראה טעים? איך עבדתי עליכם. מה שמופיע בתמונה הוא בעצם קינוח "מון בלאן": למטה מתחבא טורט עם קצפת וניל, ומה שנראה כמו נודלס הוא קרם ערמונים, שאליו הוספתי מעט בוטנים, קשיו ושומשום בשביל הטקסטורה. והסויה בצד? אספרסו.

אחד באפריל שמח! 😛

חומר הגלם באתגר "כחומר ביד הבלוגר" היה פסטה, אבל לרגל יום הכזבים הבינלאומי (איזו מילה נהדרת זו "כזבים". הוסיפו אותה ללקסיקון שלכם!) הותר למשתתפים להכין לא רק קינוחים שמשתמשים בפסטה כחומר גלם, אלא גם מתכונים שנראים כמו פסטה. אני הכנתי "נודלס", וראו אילו מתכונים מעניינים אחרים הכינו חבריי לפרוייקט!

האמת שמעולם לא טעמתי קינוח מון בלאן "אמיתי", אבל להבנתי כל המרכיבים המסורתיים שלו נמצאים גם בצלחת שלי: עוגה, קצפת, ערמונים. אני גם הוספתי נגיעה של אגוזים, אבל בסך הכל מדובר בבנייה קצת שונה של אותו דבר. ואגב, במתכון שלהלן מפורט מה שאני הכנתי, אבל מכיוון שקרם הערמונים מסתיר עוגה וקצפת, אפשר להחביא מתחתיו בעצם כל דבר אחר – למשל, עוגת תפוזים או מוס שוקולד. תעשו מה שאתם רוצים, נו, אתם ילדים גדולים.

מון בלאן

הכמות מספיקה לשניים. קודם כל מכינים את הטורט, הקצפת וקרם הערמונים, ובסוף מרכיבים את הכל יחד. הטורט צריך להצטנן לאחר האפייה כדי שאפשר יהיה לקרוץ ממנו עיגול(ים), ובתהליך ההכנה של קרם הערמונים יש שלב של חימום, אז גם הוא צריך להצטנן כדי שאפשר יהיה לזלף אותו בצורת נודלס.

עוגת טורט פשוטה:
2 ביצים
4 כפות סוכר
חצי כוס קמח

מקציפים את הביצים עם הסוכר עד לתערובת תפוחה ואוורירית. מקפלים פנימה את הקמח. מוזגים את הבלילה לתבנית משומנת – הגודל לא ממש משנה, כי אחר כך נרצה לקרוץ ממנו עיגול(ים). אני הכנתי את הטורט שלי בתבנית אינגליש קייק רגילה, אבל אפשר לאפות בכל תבנית אחרת – ואופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות כ-15-20 דקות (תלוי בגודל התבנית שלכם. אינגליש קייק לקחה 15 דקות באפיית טורבו). מצננים.

קצפת וניל:
250 מ"ל שמנת מתוקה
1 כף אינסטנט פודינג
1 כף אבקת סוכר

מקציפים את כל הפרודוקטים עד לקבלת קצפת יציבה. מצננים.

קרם ערמונים:
200 גרם ערמונים
250 מ"ל שמנת מתוקה
1-2 כפות סוכר

שמים בקלחת את הערמונים והשמנת המתוקה ומבשלים על אש קטנה כ-10-15 דקות עד שהערמונים מתרככים.
מסננים את הנוזלים וטוחנים את המוצקים בבלנדר מוט. מוסיפים לאט לאט כמה כפות מהנוזלים עד שמתקבלת מחית. מצננים.

תערובת אגוזים: (לא חובה)
מעט בוטנים
מעט קשיו
מעט שומשום

קולים את האגוזים. מצננים.

הכל מצונן? הגיע הזמן להרכיב:

1. קורצים עיגול(ים) מהעוגה. אני כותב עיגול(ים) כי אפשר להשתמש בעיגול עוגה אחד ואפשר ביותר, תלוי בעובי שיצאה לכם. האינגליש קייק שלי הספיקה לשלושה עיגולים כי תכננתי לעשות שתי קומות של עוגה, אבל בסוף השתמשתי רק בעיגול אחד.
את השאריות זורקים. סתם, עבדתי עליכם, אחד באפריל וזה. את השאריות אוכלים. או מכינים מהם כדורי שוקולד ואז אוכלים. בכל מקרה אוכלים. אל תעזו לזרוק.

2. מזלפים בתחתית צלחת ההגשה מעט קצפת ומניחים מעליה עיגול עוגה.

3. אם רוצים, אפשר לעשות כאן שתי קומות של עוגה, מופרדות ביניהן בקצפת. אבל כדאי שזה לא יהיה גבוה מדי, אחרת קרם הערמונים לא יספיק לכיסוי מלא. אני, כאמור, עשיתי רק קומה אחת (ועיגול אחד נשנשתי תוך כדי. אל תשפטו אותי). בכל מקרה, מכסים את הכל בקצפת.
אם נשארו שאריות של קצפת – זורקים. סתם, אחד באפריל, מה פתאום זורקים.

4. מעבירים את קרם הערמונים לשקית זילוף עם צנתר עגול קטן. אולי לא הכי-הכי-קטן, כי אם יש גושי ערמונים שאיכשהו חמקו מהטחינה קודם, הם עלולים לתקוע את הזילוף. אבל קטן מספיק כדי שייראה כאילו זילפנו נודלס, אחרת מה עשינו כאן בכלל. מתחילים לזלף את הקרם בצורה חופשית על פני הקצפת.
שימו לב: הזילוף לא אמור להיות קליל כמו שמזלפים קצפת, אבל גם לא קשה כמו לזלף חצץ. אם אתם מתקשים בזילוף, נסו להחזיר את קרם הערמונים בחזרה לבלנדר, הוסיפו לו מעט מנוזלי הבישול ממקודם (אה, שפכתם אותם כבר? שימו טיפונת שמנת מתוקה, אולי אפילו סתם חלב) טחנו וזלפו שוב.

5. מדי פעם עוצרים את הזילוף ומפזרים מעט מתערובת האגוזים, כדי שניתן יהיה לראות אותם מבעד לרווחים בין ה"נודלס", וממשיכים לזלף עד שכל קרם הערמונים נגמר. אם בכל זאת נשארו לכם שאריות – זורקים. טוב, הבנתם כבר שלא.

6. אפשר להוסיף "רוטב סויה" בצד – פשוט מכינים מנת אספרסו, ממתיקים לפי הטעם ומגישים בצלוחית במקום בספל.
אפשר (ורצוי!) להוסיף צ'ופסטיקס כדי להשלים את האשליה, אבל תכינו גם מזלג בהישג יד.

שיהיה לא-בתיאבון. סתם, אחד באפריל! בתיאבון!

מודעות פרסומת

קאפקייקס לוטוס תפוז

5 מרץ

%d7%a7%d7%90%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%a7%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%98%d7%95%d7%a1%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%96

לפני כמה חודשים הפסקתי לאכול פחמימות. תראו מה זה סמנטיקה: אני מאוד לא אוהב את המילה "דיאטה", כי רק עצם קיומה עושה לי חשק לצלול לתוך צנצנת חמאת בוטנים עם כפית, אבל "הפסקתי לאכול פחמימות" נשמע לי כמו אתגר משעשע ששמחתי לקחת על עצמי.

אחרי שנפרדתי מפיתות ופיצות והכנסתי הביתה כל מיני דברים שאני בדרך כלל לא אוהב לאכול, כמו ירקות, זוגתי (שלקחה על עצמה את מלאכת הרכבת התפריט החדש) שלחה לי מתכון למשהו שנקרא לחם טחינה. מכירים לחם טחינה? אני נוהג להכין אותו בתבנית שקעים של מאפינס, אז יוצאות לי מעין לחמניות טחינה קטנות ודי כעורות שמהוות עבורי תחליף ללחם "אמיתי", ובחודשים האחרונים אני פחות או יותר חי על זה. לא הכי טעים, אבל התרגלתי.

אם יש ביניכם כאלה שאומרים עכשיו "היי, זה נשמע כמו דיאטת 17 יום!" – אז אנא, אל תאמרו לידי את המילה הזאת, אלא אם יש עליכם חמאת בוטנים. כי אחרי שאיבדתי 15 קילו(!) אני בהחלט ארשה לעצמי לחסל עכשיו צנצנת כזאת, וחבל.

אבל רגע, אתם בכלל באתם לראות מתכון לקאפקייקס לוטוס תפוז, למה אני מבלבל לכם את המוח עם פחמימות וטחינה? או. כי קודם כל זה לא מנומס להגיע ישר לעיקר אלא נהוג לפטפט קצת לפני כן. שנית, כי הקאפקייקס האלה הם למעשה גלגול של לחמניות הטחינה: ברגע שמנטקה הודיעו שחומר הגלם החודשי בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" הוא לוטוס, תהיתי מה יקרה אם אכין את אותן לחמניות רק עם ממרח לוטוס במקום טחינה. אז החלפתי, הוספתי טיפה שמן כדי לחפות על אובדן השומן שבטחינה, השמטתי את הדבש כי לוטוס זה מספיק מתוק גם ככה (אבל הוספתי וניל), ולבסוף זרקתי מלמעלה קצת קצפת עם קליפת תפוז ועוגיות לוטוס מפוררות והופ – קאפקייקס לוטוס תפוז!

עכשיו שום סמנטיקה לא תשכנע אותי שזה קצת פחות מזין מלחמניות טחינה.

קאפקייקס לוטוס תפוז

הפרודוקטים:

לקאפקייקס –
6 כפות גדושות ממרח לוטוס
ארבע ביצים
4 כפות שמן
קורט מלח
1 כפית תמצית וניל
1 כפית אבקת אפייה

לקישוט –
250 מ"ל שמנת מתוקה (אפשר גם צמחית לגרסת פרווה)
3-4 כפות אינסטנט פודינג וניל
2 כפות סוכר
קליפה מגוררת מתפוז אחד
פירורי עוגיות לוטוס
טיפ-טיפונת ממרח לוטוס

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור לטמפרטורה של 180 מעלות. מערבבים בקערה את כל הפרודוקטים של הקאפקייקס ומוזגים לתבנית שקעים מרופדת במנז'טים. אופים כ-12 דקות עד שקיסם יוצא יבש ומוציאים כדי לצנן לטמפרטורת החדר.

2. מקציפים את השמנת המתוקה (או הצמחית) עם הפודינג והסוכר. רגע לפני שהיא מוכנה מוסיפים את קליפת התפוז. מזלפים תלולית מפנקת מעל כל קאפקייק ומפזרים פירורי עוגיות לוטוס. מחממים במיקרו טיפ-טיפונת ממרח לוטוס עד שהוא נעשה נוזלי ומשפריצים באופן חופשי על כל קאפקייק.

3. אוכלים בהנאה, מעלים בחזרה בערך קילו מתוך ה-15, אבל ממשיכים לספר לכולם שירדתם 15.

בתיאבון!

רוצים מתכוני לוטוס נוספים? הקליקו כאן.

%d7%a7%d7%90%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%a7%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%98%d7%95%d7%a1%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%96%d7%a7%d7%9c%d7%95%d7%96%d7%90%d7%a4

לחם קופים עשבי תיבול

6 פבר

%d7%9c%d7%97%d7%9d-%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a9%d7%91%d7%99-%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%95%d7%9cלפני כמה חודשים הצבנו במרפסת שלנו שתי אדניות. אחת אדומה והשניה כחולה. באחת שתלנו בזיליקום ובשניה נענע. לאחת קראתי עדה ולשניה קראתי יונית.

מדי יום השקיתי את הבזיליקום והנענע ששתלנו בתוך עדה ויונית, מאושר מכך שסוף סוף יש לי גינת עשבי תיבול משל עצמי ומפנטז על שיחים ענקיים של תבלינים שיכסו את המרפסת ויסתירו את השמש הטבריינית הקופחת.

לשמחתי – הצמחים לא מתו מיד.

במשך מספר שבועות הצלחתי לתבל סלט או שניים בבזיליקום טרי ולהכין לעצמי שתיים או שלוש כוסות תה עם נענע שגידלתי לבד. אבל זו הייתה רק שאלה של זמן עד שאשכח להשקות, או שסתם אתעצל…

אז בסוף הם מתו, וזה היה סופו של הרומן שלי עם עשבי תיבול טריים.

לכן, כשמנטקה הכריזו על עשבי תיבול כחומר הגלם באתגר החודשי, ידעתי שהפעם אלך על יבשים. התחשק לי לשלב אותם עם שמרים, אז הכנתי לחם קופים עם עשבי תיבול. זה מאפה מלוח שעשוי מכדורים-כדורים שאפשר לתלוש ולאכול, וכשמגישים אותו חם, ישר מן התנור, פשוט אי אפשר להפסיק לנשנש אותו.

אה, והוא גם טבעוני. אז אם לא אכפת לכם שסיפרתי לכם עכשיו על צמחים שמתו…

לחם קופים עשבי תיבול

פרודוקטים:

חצי כוס עשבי תיבול (אני השתמשתי בתערובת של רוזמרין, תימין, אורגנו ובזיליקום)
3 כוסות קמח שמרים
2 כפיות סוכר
3 כפות שמן זית (+3 כפות)
3/4 כוס מים פושרים
חצי כוס חלב סויה (אפשר גם חלב רגיל, אבל אז הוא לא טבעוני)
1 כף מלח

אופן ההכנה:

1. מכינים בצק מקמח שמרים, סוכר, שמן זית (רק 3 כפות!), מים, חלב ומלח + מחצית מתערובת עשבי התיבול. לשים היטב את כל האושר הזה עד שנוצר בצק. אם הוא יבש מדי מוסיפים עוד טיפה מים. אם הוא רטוב מדי מוסיפים עוד טיפה קמח. בסופו של דבר אמור להתקבל בצק רך וגמיש ונעים, שאותו מתפיחים במקום חמים כשעה וחצי או שעתיים עד שהוא מכפיל את נפחו.

2. לאחר שהבצק תפח מוציאים אותו מן הקערה אל משטח עבודה ויוצרים ממנו 20-25 כדורי בצק בגודל שווה, פחות או יותר.

3. את המחצית השניה של תערובת עשבי התיבול מערבבים עם 3 הכפות הנותרות של שמן הזית עד שנוצר מעין רוטב סמיך.

4. טובלים כל כדור בצק ברוטב הסמיך של השמן ועשבי התיבול ומניחים בתבנית קוגלהוף (זאת עם החור באמצע). ככה ממשיכים ועורמים את כדורי הבצק זה על גבי זה, כשהם מכוסים כולם בתערובת עשבי תיבול ושמן זית.

5. מניחים להתפחה נוספת במקום חמים, ולאחר שהבצק הכפיל את נפחו אופים 18-20 דקות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות.

6. כשלחם הקופים מזהיב וריח משגע ממלא את הבית, מוציאים את התבנית מהתנור. נותנים לה כמה דקות להצטנן והופכים על גבי צלחת הגשה.

7. מגישים. תולשים. אוכלים. שמחים.

 

%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%9d

 

 

קראנצ'י מייפל לוז משהו

5 דצמ

%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%a0%d7%a6%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%9c-%d7%9c%d7%95%d7%96-%d7%9e%d7%a9%d7%94%d7%95יש בזה מייפל ואגוזי לוז, זה קשיח וקרנצ'י ומתוק וקרמלי ומתפצפץ ונדבק לשיניים ואי אפשר להפסיק לנשנש את זה כי וואי וואי כמה שזה טעים – אז לא אתן לעובדה שלא מצאתי לזה שם הולם לעצור אותי מלהכין את זה שוב. ושוב.

טוב, האמת שהקראנצ'י מייפל לוז משהו מבוסס על מתכון שמצאתי באינטרנט, ושם זה נקרא "Maple Hazelnut Brittle". אבל לא נשמע לי טעים; כשתרגמתי את המתכון לעברית, תוך שינוי של כמה מרכיבים (הכפלתי בחצי ושיניתי פה ושם), פשוט שרבטתי לעצמי את הכותרת "מייפל-לוז משהו" – וזה נדבק.

%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%9c_%d7%9c%d7%95%d7%96_%d7%9e%d7%a9%d7%94%d7%95

בקיצור, יש פה מייפל. זה מה שמשנה, כי זה היה חודש המייפל בפרוייקט כחומר ביד הבלוגר. ואני לא זה שיגיד לכם ללכת עכשיו לקנות סירופ מייפל אמיתי בבקבוק זכוכית מעוצב שמגיע הישר מיערות המייפל בקנדה, כי זה אולי טעים אבל יקר. אני השתמשתי בסירופ הזול, זה שבטעם מייפל וככל הנראה לא באמת מכיל מייפל, ולא שמעתי תלונות. בפעם הבאה שאכין – ועוד איך אכין, כי הילדים עפו על זה – אשתמש בו שוב. אבל אם אתם רוצים להשקיע במייפל אמיתי, יש מצב שייצא אפילו יותר טעים. על אחריותכם.

עוד דבר שחשוב להדגיש לפני שניגש למתכון: הוא ידרוש מכם שני דברים שלא בטוח שיש בכל בית, והם מד טמפרטורה למטבח (שאני באמת לא יודע איך הסתדרתי בלעדיו עד כה) וגלוקוזה. אני לא יודע אם אפשר להשמיט את הגלוקוזה, אבל היות והשתמשתי בה גם במתכון הקרמבו בחודש שעבר נראה שהיא מסתמנת כחומר גלם שימושי למדי.

למתכוני מייפל נוספים של חבריי לפרוייקט הקליקו כאן.

קראנצ'י מייפל לוז משהו

הפרודוקטים:
2 כוסות סירופ מייפל
כף גדושה גלוקוזה
300 גרם אגוזי לוז (לא קלויים, לא קלופים)
30 גרם חמאה
1 כפית מלח
1/4 כפית תמצית וניל
1 כפית סודה לשתיה

אופן ההכנה:

1. מרפדים תבנית רחבה בנייר אפייה ומניחים בצד. חשוב להכין את התבנית המרופדת כבר עכשיו, כי כאשר הדבר הזה יהיה מוכן, תהיה חשיבות למהירות שבה נמזוג את זה מהסיר הרותח אל התבנית, אז לא יהיה לכם זמן להכין אחר כך. אני ממליץ גם להכין את כל שאר הפרודוקטים מראש, אבל תאמינו לי, תתחילו מהתבנית.

2. בסיר בינוני שמים את המייפל עם הגלוקוזה ומתחילים לחמם תוך כדי מדידת הטמפרטורה. זה יקח כמה דקות, אבל התערובת צריכה להגיע ל-114 מעלות צלזיוס.

3. יש 114 מעלות? מוסיפים את אגוזי הלוז. שימו לב שהם לא צריכים להיות קלויים, כי הם כבר ייקלו בתוך המייפל.

%d7%9c%d7%95%d7%96-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%9c4. ממשיכים לחמם את התערובת תוך כדי ערבוב מדי פעם עד שהיא מגיעה ל-155 מעלות צלזיוס. זהירות, הדבר הזה חם נורא.

5. יש 155? עכשיו אפשר להוריד מהאש, להוסיף את החמאה, המלח ותמצית הוניל ולערבב היטב.

6. עכשיו מגיע החלק שבו צריך לעבוד מהר: מוסיפים את הסודה לשתיה לתוך התערובת ומערבבים היטב. ברגע שהיא התערבבה באופן אחיד, מהר מהר מהר לשפוך את התערובת לתוך התבנית המרופדת בנייר אפייה שהכנתם קודם. אבל מהר!

7. נותנים לתערובת להתפשט לאט על פני התבנית. אפשר לעזור לה על ידי הטיית התבנית לכיוונים שונים, אבל לא מומלץ לגעת בה עם סכין, כף או מרית (ובטח שלא עם היד. חם!).

%d7%97%d7%9d8. נותנים לזה להצטנן לטמפרטורת החדר. התערובת מתקשה, מתמצקת והופכת לגוש שטוח.

9. אחרי לפחות שעה של צינון שוברים את התערובת – בפטיש, בידיים, איך שמתחשק! – לחתיכות בגודל ביס. זה חשוב, כי קשה לנגוס בגוש גדול מדי.

%d7%9e%d7%95%d7%9b%d7%9f10. שומרים בקופסה אטומה בטמפרטורת החדר.

11. לוקחים את הקופסה איתכם ללימודים, מוצאים בדרך קליפת עץ, מתלהבים מהרעיון לצלם את הקראנצ'י מייפל לוז משהו על קליפת עץ, כי מייפל זה עץ, אז יוצרים סט צילומים מאולתר מחוץ לבניין האוניברסיטה ומצלמים מהר-מהר לפני שמגיע מישהו מהסטודנטים האחרים.

%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%aa-%d7%a2%d7%a512. בתיאבון!

%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%a0%d7%a6%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%9c-%d7%9c%d7%95%d7%96-%d7%9e%d7%a9%d7%94%d7%95

 

קרמבו!

7 נוב

 

%d7%a7%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%951היום יהונתן מתחיל לראשונה את שנת הפעילות בתנועת כנפיים של קרמבו, ואני לא יודע מי מתלהב יותר, הוא או אני. יצא לי לפגוש את חניכי וחונכי התנועה במסגרת הפעילות שלי ושל חבריי בפורום הורים לילדים מיוחדים טבריה, צפיתי בפעילויות שלהם יחד וראיתי איך הם באמת מקיימים את סיסמתם כלשונה: "יוצרים יחד מקום ומשמעות לכל אדם". אני באמת מתרגש מאוד מהעובדה שיהונתן מצטרף אליהם ומקווה שיהיה לו כיף גדול.

אז לרגל היום הראשון לפעילות של כנפיים של קרמבו, החלטתי להכין כנפיים קרמבו. הגיוני. חוץ מזה כבר תחילת החורף, וזהו חודש החלבונים של פרוייקט כחומר ביד הבלוגר (ראו מתכונים נוספים של חבריי לפרוייקט כאן), ואם זה לא מספיק אז מדובר ביופי של דרך להיפטר מחלבונים מיותרים, כי כמה חביתות בריאות כבר אפשר לאכול.

במתכון שלהלן השתמשתי בעוגיות סנדוויץ' מוכנות, מה שהוביל לקרמבואים קטנטנים בגודל של ביס או שניים (ויש שאמרו שהם מזכירים כובעי גמדים). אפשר כמובן להשתמש בעוגיות גדולות יותר או להכין לבד ולקרוץ עיגולים בגודל שמתחשק. מעל העוגיה מתנוססת תלולית של מרנג איטלקי ומעליה ציפוי שוקולד, עם או בלי סוכריות צבעוניות. טעים!

ואגב, אם ממש בא לכם קרמבו ואין לכם כוח להרתיח סירופ סוכר ולהקציף ולזלף – לכו לבקר את זוכה בייק אוף ישראל, שי גולן, בקניון עזריאלי בתל אביב. עד סוף נובמבר תוכלו לטעום שם את הקרמבו שלו. מומלץ.

קרמבו!

פרודוקטים:

מרנג איטלקי:
עוגיות אוריאו (או כל עוגיה עגולה)
2 חלבונים
קורט מלח
חצי כוס סוכר
כף גלוקוזה (לא קריטי, הצליח גם בלי)
40 מ"ל מים
חומרי טעם, כגון קפה, וניל או תמציות (לא חובה)
מעט צבע מאכל (לא חובה)

לציפוי:
200 גרם שוקולד חלב (או מריר, או לבן)
1 כף שמן קנולה

לקישוט:
סוכריות צבעוניות (לא חובה)

אופן ההכנה:

1. מפרידים את עוגיות האוריאו, ובעזרת סכין מסירים בזהירות את המילוי הלבן (אותו אפשר לנשנש בהנאה תוך כדי, כי לא נשתמש בו). את העוגיות מניחים על מגש, קרש חיתוך או תבנית אפייה ומניחים בצד.
2. בקערת מיקסר שמים את החלבונים עם קורט מלח, אבל עדיין לא מתחילים להקציף.
3. בסיר קטן עד בינוני שמים את הסוכר, הגלוקוזה (רצוי) והמים. מרתיחים את הסירופ עד שהטמפרטורה מגיעה ל-105 מעלות – ועכשיו מתחילים להקציף את החלבונים – ואז, כשהטמפרטורה של הסירופ מגיעה ל-118 מעלות, מסירים מהאש ומזרזפים באיטיות אל קערת החלבונים תוך כדי הקצפה. זהירות, חם!
4. ממשיכים להקציף את החלבונים (אפשר להוסיף בשלב הזה מעט תמצית טעם או צבע מאכל) – עד שמגע קל בקערה יסמן לכם שהטמפרטורה כבר לא אש גיהנום אלא רק חמימה ונעימה.
5. מעבירים את קצף החלבונים לשק זילוף שבקצהו צנתר עגול חלק. למי שאין צנתר עגול חלק, או שכמוני מתעצל לשטוף אותו אחר כך, גם בלי צנתר זה די בסדר.
6. מחזיקים את שק הזילוף ממש מעל עוגיית האוריאו, לא בזווית, ומזלפים את הקצף בתלולית נאה של כמה קומות מעל כל עוגיה.

%d7%a7%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d7. הידד, קיבלנו קרמבו, אבל עדיין חסר ציפוי השוקולד. אז מכניסים את הקרמבואים העירומים למקפיא לכמה דקות, ממיסים את השוקולד ומערבבים היטב עם מעט שמן. מעבירים לכוס או קערה קטנה, אבל עמוקה מספיק כדי שאפשר יהיה לטבול את הקרמבואים.
8. מוציאים את הקרמבואים מהמקפיא וטובלים אותם בשוקולד המומס. אפשר לתחוב את הכל פנימה ולהתלכלך באצבעות (תירוץ ללקק שוקולד!), או לטבול רק עד החצי.
9. מוציאים את הקרמבואים מהשוקולד ומחזיקים אותם הפוכים כמה שניות כדי שיטפטפו קצת עודפי שוקולד.
10. מניחים את הקרמבואים המצופים בחזרה במקומם ומפזרים מעט סוכריות צבעוניות. או סוכריות לא צבעוניות. או מה שמתחשק.

%d7%a7%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%951

קרמבו וניל על עוגיית אוריאו בציפוי שוקולד חלב וסוכריות צבעוניות

%d7%a7%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%95-%d7%9e%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a7

קרמבו מסטיק, עם טיפ-טיפונת תמצית טעם וצבע מאכל ורוד

%d7%a7%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%952

קרמבו קפה על עוגיית סנדוויץ' (נגמרו האוריאו) בציפוי שוקולד מריר וסוכריות שוקולד

בתיאבון לחובבי הקרמבו, ובהצלחה גדולה וכיף חיים ליהונתן ולכל חניכי כנפיים של קרמבו. 🙂

 

תפוחים3D

10 אוק

3d%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d

קינוחי כוסות הם בעיני דרך מצוינת להיפטר משאריות של מתוקים באופן מפונפן: נשאר קצת קרם אחרי שהכנתי עוגה? שניים וחצי ביסקוויטים ומעט גנאש שוקולד שהכמות שלו, איך אומרים, לא לפה ולא לשם? אין בעיה: לוקחים כוס שקופה, שמים קצת מזה וקצת מזה בשכבות ומגישים. בדרך כלל יוצאת לי משאריות כאלה כוס אחת, לפעמים שלוש, תלוי בכמויות של השאריות. זה טוב אם מגיע אורח אחד או שניים, לפעמים זה סתם קינוח שאני מגיש לאשתי באיזה ערב אחרי שהילדים כבר נרדמו, ואז למי אכפת שמדובר בעצם בשאריות מהכנת קינוחים אחרים.

לא הפעם.

הפעם הכנתי קינוח בכוסות מתוך כוונה להכין קינוח בכוסות, עם מחשבה על שילובי טעמים וקונספט של תפוחים שהוכנו בשלוש צורות. ככה נולדו התפוחים3D: שכבות של מעין-ריבת תפוחים עם קינמון וג'ינג'ר, תפוחים מזוגגים בחמאה ודבש, ותפוח אפוי. ובין כל התפוחים האלה יש גם שכבות פירורי עוגיות קינמון ואגוזי לוז וקרם גנאש שוקולד לבן.

והתוצאה?
טעימה טעימה טעימה.

נשמע מורכב? נכון, זה מורכב. זה בערך שעתיים עבודה והמון כלים מלוכלכים בכיור. אבל היי, אתם לא צריכים לשחזר את התפוחים3D במדויק; כמו שלא הכרחתי אתכם לשלב דווקא שוקולד לבן ופיסטוק, וכמו שלא אילצתי אתכם למלא את כוסיות השוקולד דווקא בקרם רימונים, גם הפעם אני מציע לכם רעיון. תוכלו להכין רק חלק מהשכבות, לוותר על אחד או שניים מאופני הכנת התפוחים או להחליף את עוגיות הקינמון בפתי בר. זה גם תלוי בכוסות שיש לכם בבית (גם צנצנות ריקות של ריבה, למשל, יכולות להיות כלי הגשה נהדר) – אם הן נמוכות או גבוהות יותר, מספר השכבות בקינוח יכול להשתנות.

בקיצור, אני אספר לכם מה עשיתי בתפוחים3D, אתם תעשו מה שאתם רוצים, ואז תוכלו גם להציץ ביתר קינוחי התפוחים המהממים שהכינו בלוגרי "כחומר" לרגל חודש התפוחים:

תפוחים3D

בעזרת הכמויות המפורטות למטה יצאו לי 6 כוסות, אבל זה תלוי בגודל הכוסות שלכם

"כיפות" תפוח אפוי:

מתוך כל 20 תפוחי העץ שבהם השתמשתי לשכבות התפוחים, חתכתי 10 "כיפות" בערך בגובה של 1 ס"מ מלמעלה. את כל הכיפות סידרתי בתבנית מרופדת בנייר אפייה ואפיתי מספר דקות בטמפרטורה של 170 מעלות. ציננתי, בחרתי את הכי יפות – והשתמשתי בהן כ"גג" לקינוח.

ריבת תפוחים עם קינמון וג'ינג'ר:
כ-10 תפוחי עץ מסוג גרני סמית (הירוקים, החמוצים)
200 גרם סוכר
2 כפיות תמצית וניל
מעט מיץ לימון
1 כפית קינמון טחון
1 כפית ג'ינג'ר טחון

אופן הכנה:
קצצתי 10 תפוחי עץ לקוביות והכנסתי אותן לסיר עם הסוכר, הוניל, מיץ הלימון, הקינמון והג'ינג'ר. הבאתי לרתיחה ובישלתי על אש קטנה תוך כדי ערבוב מדי פעם. לאחר כחצי שעה כיביתי את האש והשארתי את התפוחים להצטנן.

תפוחים מזוגגים בחמאה ודבש:
כ-10 תפוחי עץ מסוג גרני סמית (הירוקים, החמוצים)
200 גרם חמאה
400 גרם סוכר
4 כפות דבש

אופן ההכנה:
קצצתי 10 תפוחי עץ לקוביות (גם כאן אפשר להשתמש בחלקם כדי להכין "כיפות" אפויות).
הכנסתי את קוביות התפוחים לסיר ביחד עם החמאה, הסוכר והדבש. ושוב, הבאתי לרתיחה ובישלתי על אש קטנה תוך כדי ערבוב מדי פעם. לאחר כחצי שעה כיביתי את האש והשארתי את התפוחים להצטנן.

עוגיות קינמון:
120 גרם חמאה רכה
140 גרם סוכר חום כהה
2 ביצים
220 גרם קמח
1 כפית אבקת אפייה
1 כפית קינמון
50 גרם אגוזי לוז טחונים (לא חובה)

אופן ההכנה:
בקערה ערבבתי חמאה וסוכר חום כהה עד שהתקבל מעין קרם. הוספתי ביצים והמשכתי לערבב. בקערה נפרדת ערבבתי קמח, אבקת אפייה וקינמון.
הוספתי את החומרים היבשים אל הרטובים וערבבתי עד שנוצר בצק. עטפתי בניילון נצמד והכנסתי למקרר ל-30 דקות.
לאחר מכן רידדתי את הבצק בין שני ניירות אפייה ואפיתי בטמפרטורה של 170 מעלות כ-10-12 דקות. (אגב, יופי של בצק לקרוץ ממנו צורות עם הילדים)
התקבלה מעין עוגיית ענק, שאחרי שהצטננה שברתי לחתיכות גסות ודחפתי למעבד מזון. הוספתי אגוזי לוז טחונים (אבל כאמור לא חייבים) וריסקתי הכל יחד לקבלת פירורים.

קרם גנאש שוקולד לבן:
400 גרם שוקולד לבן
200 מ"ל שמנת מתוקה

אופן ההכנה:
הבאתי שמנת מתוקה לסף רתיחה ומזגתי מעל שוקולד לבן קצוץ. ערבבתי היטב לתערובת אחידה והכנסתי למקרר לצינון של שעה.
לאחר מכן הקצפתי את הגנאש עד שהתקבל קרם – והכנסתי אותו לתוך שק זילוף.

הגיע הזמן להרכיב:
בתחתית הכוס הנחתי 2 כפות של ריבת תפוחים עם קינמון וג'ינג'ר.
מעליה שמתי 3 כפיות של פירורי עוגיות קינמון עם אגוזי לוז.
מעל זילפתי מעט קרם גנאש.
מעל שמתי 2-3 כפות של תפוחים מזוגגים בחמאה ודבש.
מעל שוב פירורי עוגיות קינמון ואגוזי לוז.
מעל שוב קרם גנאש – בשלב הזה הקרם כבר הגיע אל שפת הכוס.
כיסיתי ב"כיפת" תפוח אפוי.

3d%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d

בתיאבון!

טייגלעך

15 ספט

%d7%98%d7%99%d7%99%d7%92%d7%9c%d7%a2%d7%9a-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99

אם לא שמעתם מעולם על טייגלעך, אתם לא לבד. מדובר בחתיכות בצק שמבושלות בתוך סירופ דבש ולאחר מכן מגולגלות בסוכר וג'ינג'ר, ולפי אמא שלי הם היו פעם – ואולי עדיין – סוג של קינוח חגיגי בארץ הולדתה, ליטא. זה היה בתקופה אחרת, כאשר הכינו אוכל ממרכיבים פשוטים, זולים וזמינים, ולפי אמא הם נחשבו לקינוח יהודי מסורתי שהכינו בשבתות ובחגים (ולכן זרקתי שם ברקע צמד נרות שבת וכיפה, כי בעצם למה לא).

מתכון לטייגלעך עבר אצלנו במשפחה מאם לבת, אבל אמא מספרת שהיא תמיד נרתעה מכמות הפצ'קיריי שמעורבת בהכנתם – דהיינו, יותר מדי בלאגן, יותר מדי לכלוך – ולכן המסורת המשפחתית נעצרה אצל סבתא שלי ועם השנים המתכון אבד.

כשהתייעצתי עם אמא מה להכין לרגל חודש הדבש בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר", היא מיד הציעה שאכין טייגלעך. "מבשלים את זה בסירופ דבש, למרות שבזמנו דבש היה יקר אז סבתא בישלה רק בסוכר", היא אמרה, "אבל אתה תשתמש בדבש והנה, יהיה לך מתכון!"

וכאן נכנסה בעיה קטנה: אני שונא טייגלעך.

%d7%98%d7%99%d7%99%d7%92%d7%9c%d7%a2%d7%9a_%d7%99%d7%94%d7%95%d7%a0%d7%aa%d7%9f

כלומר, למיטב זכרוני טעמתי אותם רק פעם אחת בחיי: חברה של אמא שלי, וידה, הגיעה מליטא לביקור כשהייתי ילד והכינה את הטייגלעך האלה במטבח שלנו. מה שאני זוכר הוא כדורי בצק קטנים ודחוסים שהיו קשים ללעיסה, והטעם שלהם היה מר כמו כזה של קרמל שנשרף. זה לא הפריע לי לחסל חצי מהכמות, אבל לא ממש נהניתי.

אז לא, לא התחברתי לטייגלעך, אבל כן התחברתי לרעיון להחיות מסורת משפחתית שאבדה, ואפילו יותר מזה – לעובדה שמדובר בקינוח שמרכיביו יחסית זולים. היי, אני מחוסר עבודה כרגע, זאת סיבה לגיטימית! ועוד מעט ראש השנה, אז לשחזר קינוח חגיגי שפעם סבתא הייתה מגישה לשולחן? יאללה!

התיישבנו יחד מול המחשב, אמא ואני, והתחלנו לחפש באינטרנט איך מכינים טייגלעך. היא חיפשה ברוסית ובליטאית, אני חיפשתי בעברית ובאנגלית. אלה מסקנותינו:

  • "טייגלך" או "טייגלעך"? לא היינו בטוחים איך לכתוב את זה בעברית, אבל החלטנו ללכת על הגרסה עם הע', שגורמת למילה הזו להישמע קצת יותר יידישאית, עתיקה, יהודית כזאת.
  • נתקלנו בשני סוגים של טייגלעך, שלהלן נקרא להם "יבש" ו"רטוב". את שניהם מכינים באופן דומה, כלומר בצק שמבושל בסירופ דבש, אבל את ה"יבש" מוציאים מהסירופ, מגלגלים בסוכר וג'ינג'ר ושומרים בקופסה או בשקית – כלומר נפטרים מהסירופ או משתמשים בו למשהו אחר ("סבתא שלך הייתה משתמשת בזה לצימעס!"); ואילו את ה"רטוב" מאכסנים בתוך צנצנת ביחד עם הסירופ, כלומר חתיכות הבצק המבושלות בעצם נשמרות בתוכו. אתה תכין את היבש, אמא אמרה, ככה סבתא הייתה מכינה את זה.
  • מתכוני הטייגלעך שמצאנו ברשת בדרך כלל מורים לגלגל את הבצק לעיגול, מעין כעך. אבל אמא התפלאה לשמוע את זה: אצלם בבית זה לא היה בצורת עיגול, אלא בצורה אחרת. למרבה הצער היא לא זכרה בדיוק את הצורה או איך סבתא הייתה מכינה את זה, אבל במקרה הזה הסתמכתי על הזיכרון הרעוע שלי: פשוט לקחתי נקניק בצק ועשיתי בו קשר, שאחד מקצותיו מציץ למעלה והשני מתחבא מלמטה. קצת כמו לחמניה זעירה. כשהיא ראתה את התוצאה הסופית, אמא אישרה שזו הייתה פחות או יותר הצורה. הידד!

%d7%98%d7%99%d7%99%d7%92%d7%9c%d7%a2%d7%9a-%d7%91%d7%9c%d7%99-%d7%a6%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a7

  • בכל המתכונים שמצאנו, בלי יוצא מן הכלל, היה מדובר בבצק ללא תוספות. אבל אמא שלי נשבעת שסבתא הייתה דוחפת צימוק לכל טייגלה. כאמור, היא לא זכרה את הטכניקה המדויקת, אבל הייתה בטוחה שבתוך תוכו של כל טייגלה היה צימוק אחד. אז דחפתי צימוק.

מצויד ברשימת התובנות מהחיפוש המשותף עם אמא באינטרנט – שהיה זמן איכות נעים בפני עצמו – ניגשתי למטבח והתחלתי לשחזר את הקינוח המשפחתי ההוא, תוך שאני מקווה שהטייגלעך שלי ייצאו יותר מוצלחים מאלה שטעמתי כשהייתי ילד. הכנתי בצק, בישלתי אותו בסירופ, גלגלתי בסוכר וג'ינג'ר – ושלחתי לאמא תמונה בוואטסאפ (אז עדיין כינינו את זה טייגלך בלי ע'):

%d7%98%d7%99%d7%99%d7%92%d7%9c%d7%a2%d7%9a-%d7%95%d7%95%d7%90%d7%98%d7%a1%d7%90%d7%a4

וזה באמת יצא טעים, ואפילו לא פצ'קיריי בכלל! עוגייתי, לא דחוס מדי, בטעם מתוק עם עקיצה של חריפות ג'ינג'רית (לא אוהבים ג'ינג'ר? גם גרסת סוכר-בלבד יצאה מצוינת). זה ממש ממש ממש טעים כשזה עדיין חם, אבל עדיין מענג גם כמה ימים אחרי. ואי אפשר לאכול רק אחד, כי אחד עושה חשק לעוד אחד, ועוד אחד, ולפני ששמים לב – נגמר!

אז מה היה לנו שם:

מתכון לקינוח עם דבש, טעים ופשוט להכנה ומחומרים זולים וזמינים? יש.
חידוש של מסורת משפחתית עתיקה? יש.
אמא מתרגשת שגם הזמינה ממני טייגלעך לארוחת ראש השנה? יש.

אז בסך הכל אני די מרוצה מהמתכון שלי הפעם.

למתכונים נוספים לקינוחים או מאפים בהם מככב דבש – הקליקו כאן.

טייגלעך

המתכון מבוסס, תוך שינויים קלים, על זה של מיכל יפה מסלונה, וליתר דיוק של סבתא שלה, מלטביה.

הפרודוקטים

(יוצאים בין 20 ל-40 טייגלעך, תלוי בגודל שתכינו)

בצק:
2 כוסות קמח
3 ביצים
3 כפות שמן
צימוקים (לא חובה)

סירופ לבישול:
1 כוס דבש
1 וחצי כוסות סוכר
6 כפות מים

תערובת לציפוי:
סוכר
ג’ינג’ר טחון (לא חובה)

אופן ההכנה

1. שמים בקערה את הקמח, הביצים והשמן, ולשים עד שמתקבל, ובכן, בצק. מי שלא רוצה צימוקים לא צריך, אבל מי שכן רוצה – עדיין לא מוסיפים אותם!

2. מחלקים את הבצק לשניים. כל חצי מגלגלים לנקניק ארוך ועבה, וחותכים אותו לבערך 10 חתיכות. מכל חתיכה כזו אפשר ליצור בערך 2-3 טייגלעך קטנים או 10 גדולים. אני בכוונה לא מפרט משקל או אורך, תכינו לפי הגודל שמתחשק לכם.

3. אפשר ליצור נקניקון בצק וללפף אותו לכעך, אבל לפי השיטה שלי, המבוססת על הזיכרון מפעם, עשיתי מעין קשר שקצהו האחד חבוי מתחת ללולאה והשני מציץ מעליה (כמו, לא נעים לומר, אצבע משולשת). מי שרוצה להוסיף צימוקים – זה הזמן: אני הכנסתי אותם לתוך הלולאה ואז הצמדתי קצת את הבצק אל הצימוק כדי לוודא שהוא לא יחמוק משם. אל תתפתו להוסיף יותר מצימוק אחד, החברותא מקלה עליהם לברוח בזמן הבישול.

%d7%98%d7%99%d7%99%d7%92%d7%9c%d7%a2%d7%9a-%d7%a2%d7%9d-%d7%a6%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a7

4. בסיר בינוני שמים את הדבש, הסוכר והמים של הסירופ ומביאים לרתיחה. שימו לב שחשוב להשתמש בסיר בינוני (למרות שנדמה שיספיק פה קטן), כי ברגע שהסירופ רותח – המפלס שלו עולה. ואז מכניסים פנימה את הבצק, אז הוא יעלה עוד יותר. בקיצור, לכו על סיר בינוני, אפילו גדול.

5. מבשלים את הבצק בסירופ במשך 20-25 דקות על אש קטנה, עד שהוא מקבל צבע כתמתם. כל הבצק ייכנס לכם לסיר, מבטיח, גם אם נדמה שלא.

%d7%98%d7%99%d7%99%d7%92%d7%9c%d7%a2%d7%9a_%d7%91%d7%a1%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4

6. רגע לפני שמוציאים את הטייגלעך מהסירופ, מכינים קערה ובה 5-6 כפות סוכר, ומי שרוצה גם מעט ג'ינג'ר טחון (זה נותן לטייגלעך חריפות משעשעת).

7. מוציאים את הטייגלעך מהסירופ – זהירות, חם! – ומיד זורקים אותם לקערת הסוכר. מגלגלים בעזרת כף או מזלג כך שיצופו מכל הצדדים – ומעבירים לצלחת הגשה או לכלי אחר שבו נשמור אותם אחר כך.

8. אחרי שכל הטייגלעך נחים בצלחת ההגשה או בכלי האחסון, אני מציע לזרות מלמעלה מעט סוכר ולנער אותם קצת.

9. אפשר להגיש חם, אפשר גם בטמפרטורת החדר. מומלץ לצד כוס תה.

בתיאבון!

 

%d7%98%d7%99%d7%99%d7%92%d7%9c%d7%a2%d7%9a-%d7%91%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%91%d7%95%d7%9f

 

כדורי טופי-מנגו בציפוי קוקוס

11 אוג

כדורי מנגו ראשי

מנגו.

לא יודע איך אוכלים אותו אצלכם בבית, אבל אצלנו זה בקוביות: חותכים צד אחד של המנגו, עם הקליפה, חורצים לקוביות ואוכלים ככה. קוביות. אבל למה קוביות? למה לא לכדרר? נניח, כמו כדורי שוקולד? ואם כבר, אולי גם לגלגל בקוקוס?

הממ. מנגו, כדורים, קוקוס… יש לי רעיון.

המתכון שלהלן מבוסס על מתכון הפאדג' שקדים שהכנתי לפני איזה מיליון זמן, תוך שימוש במיקרוגל וחלב מרוכז, אבל המרקם לא יוצא פאדג'י אלא רך ודביק, ממש כמו סוכריית טופי, מה שמאפשר לכדרר אותו ולגלגל בקוקוס טחון. ומאחר והשתמשתי בתרכיז מנגו קפוא, אז אפשר גם להשתמש בתרכיז קפוא בטעם אחר ולקבל כדורי טופי בטעם תפוזים או לימונענע. יווו, אני חייב לנסות את זה בקרוב!

כדורי טופי-מנגו בציפוי קוקוס

למתכוני מנגו נוספים הקליקו כאן

2016-08-10_2028הפרודוקטים:
1 תרכיז מנגו קפוא של פריגת
1 קופסת חלב מרוכז ממותק
100 גרם אבקת סוכר
קוקוס טחון (לציפוי)

אופן ההכנה:
1. בקערה חסינת מיקרוגל שמים את תוכן קופסת החלב המרוכז, את אבקת הסוכר ואת תרכיז המנגו הקפוא (בינינו, הוא לא באמת קפוא. זה שקר של הממסד!). מכניסים למיקרוגל לשתי דקות, מוציאים ומערבבים.
מוסיפים את מחית המנגו לחלב המרוכז

2. אם עדיין יש גושי אבקת סוכר – לא לדאוג. כמו שעשינו עם הפאצ'קדים, אנחנו עומדים לחזור עוד כמה פעמים על התעלול הזה של שתי דקות במיקרו וערבוב. אלא שהפעם יש לנו מטרה כפולה: מצד אחד לקרמל את הסוכרים שבתערובת, מצד שני לאדות את המים שבתרכיז המנגו.

3. מכניסים למיקרוגל לשתי דקות, מוציאים ומערבבים.

4. מכניסים למיקרוגל לשתי דקות, מוציאים ומערבבים.

5. מכניסים למיקרוגל לשתי… טוב, אתם מתחילים לראות פה דפוס. שימו לב שהתערובת הולכת ונעשית חמה יותר ככל שחוזרים על הפעולה, עד לרתיחה ממש, ולפחות במקרה של קערת הזכוכית שבה השתמשתי – גם הכלי עלול להתלהט מאוד, אז השתמשו במגבת או בכפפות מטבח כדי להוציא מהמיקרוגל ולהכניס, ובזמן הערבוב להניח אותה על משטח של דברים חמים (אני משתמש בקרטון של 30 ביצים) (בלי הביצים) (דאה).

6. מכניסים למיקרוגל לשתי דקות, מוציאים ומערבבים.

7. להלן הצעות לדברים שאפשר לעשות בשתי דקות ההמתנה:
א. להכין תבנית שאליה נמזוג עוד מעט את התערובת (אני השתמשתי ברינג מלבני בגודל 25X10, אבל זה לא ממש חשוב).
ב. לצ'וטט בקבוצת הוואטסאפ של החבר'ה מהלימודים על המבחן שיתקיים למחרת, לתהות למה אתם משחקים במטבח במקום ללמוד ולהתנחם בכך שמדובר במבחן אמריקאי, כך שגם אם לא יודעים מה התשובה אפשר פשוט לסמן ג' ולקוות לטוב.
ג. א+ב נכונים.
ד. אחר (פרט): _____________________

8. מכניסים למיקרוגל לשתי דקות, מוציאים ומערבבים.

9. עד מתי? עד שהתערובת הופכת כהה יותר, סמיכה יותר ומבעבעת ממש. הטריק שלי: ברגע שנראה לי שהגיע הזמן לעצור, עשיתי עוד סבב אחד. בסה"כ עשיתי בערך עשרה סבבים כאלה. הנה, ככה זה נראה בסוף:

זהירות טופימנגו רותח

10. מוזגים את התערובת (חם! חם! חם!!!) אל התבנית שהכינונו מבעוד מועד. נותנים לה להצטנן לטמפרטורת החדר ולאחר מכן תוקעים אותה במקרר לשלוש או ארבע שעות.

11. לאחר שהתערובת הצטננה היטב, מוציאים וחותכים לקוביות. שימו לב שזה מאוד מאוד דביק, אז שימו לידכם כוס מים רותחים, טבלו את הסכין ונגבו אותה היטב בין החיתוכים. לא נורא אם הקוביות מאבדות צורה כי הן נדבקו לסכין/לתבנית/לנייר האפייה/ללחי של הילדה 😦

תוספת מאוחרת: מי שכבר ניסה להכין והגיע לשלב הזה עלול לגלות שהטופי הפך במקרר ליציקה בלתי ניתנת לחיתוך. הפתרון שלי הוא לתת לו לנוח בטמפרטורת החדר כמה דקות, וככה הוא אמור להתרכך. מצד שני, אני גר בטבריה, אצלנו "טמפרטורת חדר" זה כנראה משהו שאתם יכולים להשיג רק בעזרת כמה שניות במיקרו או בתנור.

12. בעזרת ידיים רטובות מגלגלים כל קוביה לכדור ומשליכים אותו לקערת קוקוס טחון. לא חייבים, אבל רצוי, כי הכדורים מאוד דביקים והקוקוס ימנע מהם להידבק זה לזה.

13. שומרים במקרר, מגישים צונן.

טופי מנגו קלוז אפ1

בתיאבון!

ובקטנה לסיום: מור, הוגת ומנהלת פרוייקט כחומר ביד הבלוגר, מסיימת היום קדנציה. לא ברור איך דווקא בחודש של מנגו, אבל בסדר. היי שלום, ובהצלחה לאיילה!

 

 

 

פוקצ'ה עם פסטו-נענע

11 יול

…ועם גבינה בולגרית ועם עגבניות מיובשות!

פוקצה עם פסטו נענע

כלומר, התחשק לי להכין משהו לא מתוק. בא לי פיצה. אבל לא בא לי פיצה סתם. בא לי להחליף לה את הצבעים. להפוך אותם. נגיד, לעשות רוטב ירוק במקום אדום. חומר הגלם החודשי של "כחומר" הוא נענע. יש. אעשה פסטו. אבל עם נענע. פסטו-נענע.

צריך גבינה. במקרר יש גבינה בולגרית. מושלם. וגם צנצנת פתוחה של עגבניות מיובשות. עומדת שם כי אף אחד לא יודע מה לעשות איתה. אדומות. יופי, אני יודע מה לעשות איתה.

קמח יש. שמרים יש.

אבל לא פיצה. פוקצ'ה.

כן. בא לי פוקצ'ה. עבה. טרייה. חמימה. עם פסטו-נענע. גבינה בולגרית. עגבניות מיובשות.

אולי בכל זאת להוסיף קצת שוקולד? לא. הפעם מלוח עד הסוף.

לעוד מתכוני נענע הקליקו כאן

פסטו-נענע

פסטו נענעאין כמויות. זורקים הכל למעבד מזון לפי הטעם:
צרור נענע, שטוף היטב, רק העלים
חופן אגוזים (צנובר, מלך… לי היו גרעיני חמניה, אז יאללה)
כמה שיני שום (שמתי 4. אפשר פחות, אפשר יותר)
שמן (אני שמתי קנולה, ק' טעמה והוסיפה שמן זית)
מלח, פלפל

מעבדים, טועמים, מתקנים.
עוד קצת מלח, עוד קצת שמן.
עד שטעים.

פוקצ'ה

מתכון של קרין גורן. חצי כמות:
500 גרם קמח
חצי שקית/קוביית שמרית
כוס ושליש מים
1 כף סוכר
1/2 כף מלח
2-3 כפות שמן זית

שמים את כל החומרים במיקסר עם וו לישה (המלח אחרון!). לשים במהירות בינונית למשך 10 דקות עד שמתקבל בצק מהמם. משמנים קצת את פניו כדי שלא יתייבש, מכסים בניילון נצמד או במגבת לחה ומניחים בצד לתפיחה עד להכפלת הנפח.

מרפדים תבנית בנייר אפייה ומורחים אותו בנדיבות בשמן זית. מניחים את הבצק שתפח על נייר האפייה ומותחים אותו בידיים משומנות בשמן זית. אפשר לעשות פוקצ'ה אחת גדולה או לחלק את הבצק לכמה פוקצ'ות קטנות. הבצק לא צריך להיות ישר מדי, מותר (ורצוי!) שיישארו כמה גומות פה ושם. מניחים פעם נוספת בצד, שינוח 20-30 דקות ויתפח עוד קצת.

מורחים את הפסטו-נענע על פני הפוקצ'ה הגדולה (או הפוקצ'ות הקטנות) בשכבה פחות או יותר אחידה. מפזרים קוביות גבינה בולגרית ופרוסות עגבניות מיובשות. או תוספות אחרות, מה שבא. לסיום מטפטפים עוד מעט שמן זית מעל כל השמחה הזאת.

מכניסים לתנור. 180 מעלות, 20-25 דקות. מגישים כשזה חמים, לא חם. אפשר לקשט בכמה עלי נענע טריים (אבל רק אחרי שהפוקצ'ה הצטננה קצת, אחרת החום יגרום לעלים להשחיר).

מלמעלה

מקרוב למדי

בתיאבון!

פוקצה עם פסטו נענע

 

 

עוגת מוס שוקולד לבן וקפה

6 יונ

עוגת מוס שוקולד לבן וקפה

העוגה הזו היא הראשונה שהכנתי יחד עם שותפי להרפתקת בייק אוף, עומרי. בנינו יחד את המתכון, הכנו אותה אצלו בבית, וכשסיימנו הכנסנו אותה למקפיא, לחצנו ידיים, חזרתי הביתה – ולא טעמתי ממנה. כלומר, שום דבר לא עצר אותי מללקק תוך כדי הכנה את כל הקערות עם שאריות הקצפות והשוקולד, אבל איכשהו לא יצא לי לחזור אל המטבח ההוא כדי לנגוס בעוגה הסופית, ונאלצתי להסתמך על המילה שלו: "טעימה".

ובכן. לאחרונה מצאתי את המתכון זרוק במחשכי המחשב, ומאחר וזהו חודש השוקולד הלבן של פרוייקט כחומר ביד הבלוגר החלטתי להכין אותה שוב בעצמי – ולא רק שהיא טעימה מאוד ושווה כל שניה של השקעה, הפעם היא כולה שלי! שלי!!! שליייי!!!!!!!11

מה יש לנו שם: מוס שוקולד לבן וקפה שיושב על תחתית בראוניז, באמצעו שכבת ז'פונז אגוזי לוז (אני לא זוכר מאיפה הבאנו את המילה הזאת, ז'פונז, אבל לתקופה קצרה אחר כך זה היה השם שהצמדתי לעומרי ברשימת אנשי הקשר בנייד שלי; בעיקרון זה סוג של חלבון מוקצף עם סוכר, שמערבבים בו דברים טובים ואופים בטמפרטורה גבוהה יותר מזו של מרנג). הקישוט כבר תלוי בכם: אפשר לעטר בשוקולד, גנאש, קצפת או מה שבא. מה שרואים בתמונה הוא גלסאז' לבן שהכנתי מעט מדי ממנו, אז הוא הספיק רק ללמעלה של העוגה, ומעליו שורת תלתלי שוקולד (שאלוהים יסלח לי, אבל לא הכנתי אותם בעצמי אלא גנבתי מהמילקי של הבת שלי).

למתכונים נוספים עם שוקולד לבן הקליקו כאן.

מבטעל

עוגת מוס שוקולד לבן וקפה

הפרודוקטים (לעוגה בתבנית עגולה בקוטר 18 או 20)
תהליך ההכנה עשוי להיראות מפחיד, אבל הוא לא באמת מסובך. רק צריך לעקוב אחרי ההוראות.

תחתית בראוניז
2 ביצים
קורט מלח
50 גרם סוכר
30 גרם קורנפלור
1 כף קמח
1 כף קקאו
1/2 כפית אבקת אפייה

אופן הכנת התחתית:
מחממים תנור ל170 מעלות.  מרפדים תבנית בנייר אפייה ומשמנים קלות.
מקציפים ביצים ומלח במהירות גבוהה במשך 5-6 דקות, תוך כדי הוספת סוכר, עד שנוצר קצף סמיך ומבריק.
מוסיפים קורנפלור, קמח, קקאו ואבקת אפייה, ומקפלים רק עד שהתערובת אחידה.
מוזגים את התערובת לתבנית המשומנת ואופים 6-7 דקות. מצננים.

ז'פונז אגוזי לוז
100 גרם לבנים של ביצה
100 גרם סוכר
50 גרם אגוזי לוז טחונים
15 גרם קורנפלור
1 כפית נס קפה

אופן הכנת הז'פונז:
מחממים תנור ל 170 מעלות.
מקציפים חלבונים במהירות בינונית ומוסיפים סוכר בהדרגה עד לקבלת קצף יציב ומבריק.
מקפלים פנימה אגוזי לוז, קורנפלור ונס קפה עד לקבלת תערובת אחידה.
מזלפים עיגול בקוטר קצת-יותר-קטן-מהרצוי על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
אופים כ 20-25 דקות.
מצננים לחלוטין ורק אז מפרידים מנייר האפייה.

מוס שוקולד לבן וקפה
130 גרם סוכר
55 גרם מים
90 גרם ביצה טרופה
90 גרם צהובים של ביצה
300 מ"ל שמנת מתוקה
6 גרם ג'לטין + 35 מ"ל מים
200 גרם שוקולד לבן
1 מנה אספרסו

אופן הכנת המוס:
בסיר קטן מערבבים יחד סוכר ומים, מביאים לרתיחה ומבשלים עד ל-118 מעלות.
במקביל, מקציפים את הביצים והחלמונים במערבל חשמלי לקציפה תפוחה.
כשהסירופ מגיע ל-118 מעלות יוצקים אותו לתוך קערת הביצים/חלמונים בזרם דקיק תוך כדי הקצפה במהירות בינונית, עד לתערובת בהירה ותפוחה. ממשיכים להקציף עוד קצת (ההקצפה מצננת את התערובת) ומפסיקים. נותנים לה להצטנן לחלוטין.
בינתיים מקציפים 300 מ"ל שמנת מתוקה לקצפת.
בינתיים ממיסים את השוקולד הלבן במיקרוגל או על בן מארי.
ובינתיים משרים 6 גרם ג'לטין ב-35 מ"ל מים ושמים בצד.
שוקלים 190 גרם מהתערובת שהכנו עכשיו, ממיסים את הג'לטין במיקרוגל ומערבבים אותו פנימה.

עכשיו החלק הכיפי:

מערבבים לתוך השוקולד הלבן המומס מעט מהקצפת. מוסיפים את מנת האספרסו ומערבבים. מקפלים פנימה את תערובת הג'לטין, ובסוף מקפלים פנימה את השמנת המתוקה עד לתערובת חלקה. בום! יש מוס!

הרכבה:
מניחים את תחתית הבראוניז בתוך תבנית, רצוי עם שקף. מעליו מוזגים חצי מכמות המוס. מניחים את הז'פונז בעדינות על המוס ומוזגים מעליו את היתרה.
מכניסים להקפאה לפחות ללילה. כשעתיים לפני ההגשה אפשר להעביר למקרר ולשמור אותה שם גם לאחר מכן (הג'לטין אמור למנוע מהמוס לקרוס).

בעיקרון העוגה מוכנה. עכשיו אפשר לקשט (לא חייבים). אני השתמשתי בגלסאז' של עוגיו.נט מכאן (רק בלי צבע המאכל הורוד, ובדיעבד הייתי צריך להכפיל כמויות). גם הוספתי תלתלי שוקולד שגנבתי כאמור מהבת שלי ופיזרתי כמה גרגירי קפה מגורען, כדי לרמז על הטעם.

זהו.

מגישים.

בתיאבון!

שולפת

%d בלוגרים אהבו את זה: