פוקצ'ה עם פסטו-נענע

…ועם גבינה בולגרית ועם עגבניות מיובשות!

כלומר, התחשק לי להכין משהו לא מתוק. בא לי פיצה. אבל לא בא לי פיצה סתם. בא לי להחליף לה את הצבעים. להפוך אותם. נגיד, לעשות רוטב ירוק במקום אדום. חומר הגלם החודשי של "כחומר" הוא נענע. יש. אעשה פסטו. אבל עם נענע. פסטו-נענע.

צריך גבינה. במקרר יש גבינה בולגרית. מושלם. וגם צנצנת פתוחה של עגבניות מיובשות. עומדת שם כי אף אחד לא יודע מה לעשות איתה. אדומות. יופי, אני יודע מה לעשות איתה.

קמח יש. שמרים יש.

אבל לא פיצה. פוקצ'ה.

כן. בא לי פוקצ'ה. עבה. טרייה. חמימה. עם פסטו-נענע. גבינה בולגרית. עגבניות מיובשות.

אולי בכל זאת להוסיף קצת שוקולד? לא. הפעם מלוח עד הסוף.

לעוד מתכוני נענע הקליקו כאן

פסטו-נענע

אין כמויות. זורקים הכל למעבד מזון לפי הטעם:
צרור נענע, שטוף היטב, רק העלים
חופן אגוזים (צנובר, מלך… לי היו גרעיני חמניה, אז יאללה)
כמה שיני שום (שמתי 4. אפשר פחות, אפשר יותר)
שמן (אני שמתי קנולה, ק' טעמה והוסיפה שמן זית)
מלח, פלפל

מעבדים, טועמים, מתקנים.
עוד קצת מלח, עוד קצת שמן.
עד שטעים.

פוקצ'ה

מתכון של קרין גורן. חצי כמות:
500 גרם קמח
חצי שקית/קוביית שמרית
כוס ושליש מים
1 כף סוכר
1/2 כף מלח
2-3 כפות שמן זית

שמים את כל החומרים במיקסר עם וו לישה (המלח אחרון!). לשים במהירות בינונית למשך 10 דקות עד שמתקבל בצק מהמם. משמנים קצת את פניו כדי שלא יתייבש, מכסים בניילון נצמד או במגבת לחה ומניחים בצד לתפיחה עד להכפלת הנפח.

מרפדים תבנית בנייר אפייה ומורחים אותו בנדיבות בשמן זית. מניחים את הבצק שתפח על נייר האפייה ומותחים אותו בידיים משומנות בשמן זית. אפשר לעשות פוקצ'ה אחת גדולה או לחלק את הבצק לכמה פוקצ'ות קטנות. הבצק לא צריך להיות ישר מדי, מותר (ורצוי!) שיישארו כמה גומות פה ושם. מניחים פעם נוספת בצד, שינוח 20-30 דקות ויתפח עוד קצת.

מורחים את הפסטו-נענע על פני הפוקצ'ה הגדולה (או הפוקצ'ות הקטנות) בשכבה פחות או יותר אחידה. מפזרים קוביות גבינה בולגרית ופרוסות עגבניות מיובשות. או תוספות אחרות, מה שבא. לסיום מטפטפים עוד מעט שמן זית מעל כל השמחה הזאת.

מכניסים לתנור. 180 מעלות, 20-25 דקות. מגישים כשזה חמים, לא חם. אפשר לקשט בכמה עלי נענע טריים (אבל רק אחרי שהפוקצ'ה הצטננה קצת, אחרת החום יגרום לעלים להשחיר).

בתיאבון!

 

 

נענע בננה

לא מזמן פרסמתי כאן מתכון לקרם רימונים בכוסיות שוקולד שהתחיל במילים: "אני לא משתגע על רימונים, באופן כללי. תנו לי בננה ואהיה מאושר."

"מאושר"? טוב, הגזמתי. אני לא עד כדי כך מחבב בננות. אני בסדר עם בננות. עובדה, הוספתי בננות מקורמלות לקאפקייקס תירס ופסטרמה בזמנו. אהה, גוד טיימז. אבל מנטקה הכריזו הפעם על בננה כחומר הגלם החודשי שממנו צריך להכין קינוח או מאפה – ואני, שלא כל כך אוהב לאכול קינוחי פירות ולכן לא כל כך אוהב להכין אותם, לא ממש ידעתי מה לעשות. קינוח על בסיס בננה? בננה, בננה… בננה. נה-נה-בננה. רגע, נה-נה-בננה? נענע-בננה! והופ, יש קינוח: קרם בננה עם שברי בננות מיובשות ורוטב נענע. נשמע מוזר? אולי, אבל השילוב התגלה כמוצלח מאוד.

רגע לפני המתכון, אתם מוזמנים להציץ בקינוחי הבננה הנהדרים של שאר המשתתפים בפרוייקט: עוגיות, אקליירים, קאפקייקס, שילובי בננה עם חמאת בוטנים ועם שוקולד ועם ריבת חלב ו… טוב, הקליקו כאן וזהו, אתם עוד תודו לי אחר כך.

הפרודוקטים (ל-4 מנות):

50 גרם ביסקוויטים מפוררים
4-5 בננות בשלות בינוניות
2 כפות סוכר
250 מ"ל שמנת מתוקה
חופן בננות מיובשות (כאלה של ט"ו בשבט)
כ-30 גרם נענע (חצי שקית)
חצי כוס חלב
100 גרם שוקולד לבן (הוספתי, אבל הטעם לא מורגש כלל. לדעתי אפשר לוותר)
לקישוט: כמה עלי נענע

אופן ההכנה:

קרם הבננה:
מועכים את הבננות במזלג או בכזה של הפירה. היי, יודעים איך קוראים לכזה של הפירה? ממעך. וואו, מפתיע. עזבו, לכו על מזלג. למי יש כוח לשטוף ממעך אחר כך?
מוסיפים את הסוכר ואת השמנת המתוקה ומקציפים הכל יחד עד לקבלת קרם בננה. אפשר לטעום ולהוסיף עוד בננה אם הטעם הבנני לא מורגש מספיק (אני התחלתי מ-3 בננות ואז הוספתי עוד אחת ועוד אחת עד שהייתי מרוצה מהטעם).
מעבירים לשקית זילוף (לא חובה) ושומרים במקרר עד להגשה.

רוטב נענע:
למעשה פינטזתי על קרם נענע, אולי גנאש שוקולד לבן ונענע, אבל כמה נסיונות כושלים הובילו אותי למסקנה שבנענע יש יותר מדי מים(?) כי כל דבר שניסיתי לעשות איתה פשוט יצא נוזלי מאוד. אז בוא נקרא לזה רוטב נענע, מה כבר יכול לקרות?

30 גרם עלי נענע בחצי כוס חלב חם

לקחתי חצי כוס חלב (כי נגמרה לי השמנת המתוקה) וחיממתי אותה במיקרו. הוספתי לתוכה כחצי שקית נענע (כ-30 גרם), שזה נראה כמו המון עלים אבל איכשהו הם נדחסו היטב לתוך הכוס. נתתי לזה לשבת קצת, ערבבתי ומוללתי את העלים כדי שטעם הנענע יצא החוצה אל החלב החם. בינתיים שברתי 100 גרם שוקולד לבן לתוך קערה, ואז מזגתי את החלב מעליו, דרך מסננת. גם את עלי הנענע שנותרו במסננת סחטתי היטב כדי להוציא כל טיפת טעם נענעי. ואז ערבבתי הכל יחד. אם החלב התקרר בינתיים והוא לא ממיס את השוקולד, כמו שקרה לי, אפשר להכניס הכל לחימום קצר במיקרו ולהמשיך לערבב. העיקר שבסופו של דבר מתקבלת תערובת נוזלית מאוד וללא גושים, להלן רוטב נענע. שומרים במקרר עד להגשה.

עכשיו, תשמעו, שתי הערות לגבי רוטב הנענע:
1. במבט לאחור נראה לי שלא הייתי צריך בכלל את השוקולד הלבן. הטעם שלו לא מורגש כלל ונראה שנוכחותו ברוטב לא השפיעה על הנוזליות שלו. אם וכאשר אכין שוב נענע-בננה, אשתמש בשמנת מתוקה במקום בחלב ואוותר על השוקולד הלבן. ניסיתם? ספרו!
2. הרוטב שמתקבל הוא בהיר מאוד. כדי שיראו אותו בצילום הוספתי לו כמה טיפות צבע מאכל ירוק, אבל ממש לא צריך לעשות את זה.

 

מרכיבים את הנענע-בננה ממש דקה לפני ההגשה:
שמים כף ביסקוויטים מפוררים בתחתית הכוס.
מזלפים קרם בננה בנדיבות. אחרי הכל, בגלל הבננה התכנסנו כאן.
מוסיפים מעט בננות מיובשות שבורות בגסות.
ומעל הכל מזלפים מעט רוטב נענע.
מקשטים בכמה עלי נענע טריים – ומגישים מיד.

בתיאבון!