Tag Archives: פסח

המטבח של אבא ומיכל האופים: מצות

5 אפר

בשבועות האחרונים מיכל ואני ייסדנו מסורת אבא-בת חדשה: בכל יום שני אחר הצהריים, כאשר ק' בעבודה ויהונתן הולך לפעולה בתנועת כנפיים של קרמבו, אנחנו אופים משהו טעים ביחד.
רק אני והיא.

פעם אלה היו מאפינס, פעם עוגת שוקולד, פעם עוגיות שוקולד צ'יפס – תלוי במה שמתחשק למיכל באותו יום. או במה שאני משכנע אותה להכין, לפי מה שיש במזווה.

אנחנו קוראים למנהג הזה "המטבח של אבא ומיכל האופים". מיכל המציאה את השם.

בכל פעם אני מצלם את תהליך ההכנה ומעלה אותו כסטורי לאינסטגרם*.

והשבוע, כשמיכל ביקשה שנכין יחד מצות לכבוד פסח, היא הייתה במצב רוח מרומם אפילו יותר מהרגיל. היא שיתפה פעולה, חילקה הוראות בימוי, דרשה לעשות טייקים חוזרים עד שייצא מושלם, ובסוף הייתה מאוד מרוצה מהתוצאה – גם מהסרטון וגם מהמצות.

מה אתם חושבים, קרין גורן צריכה להתחיל לדאוג?

המתכון שבו השתמשנו כאן.

* בגלל זה הצילום האנכי, עמכם הסליחה.

מודעות פרסומת

כהלכתו, מקוצר ומצויר

21 אפר

עשרים ושניים אורחים, שבעה אפיקומנים ומארח שהחליף בגדים שלוש פעמים במהלך הארוחה (אני!) – זה היה ליל הסדר הראשון שלנו.

בשנים האחרונות חגגנו את ליל הסדר בארוחת ערב משפחתית אצל קרובי משפחה מהצד שלי. מדי פעם עוד נהגנו לקרוא חלקים נבחרים מההגדה או לשיר איזה שיר, אבל בעיקרון הגענו מהר מאוד לשלב של האוכל. כל כך מהר, למעשה, שהיינו מספיקים לסיים את הארוחה, לנסוע הביתה ולהספיק להגיע בדיוק בזמן שבו השכנים הגיעו ל"אחד מי יודע".

השנה, בפעם הראשונה, זוגתי ואני החלטנו שניקח את ליל הסדר על עצמנו. הזמנו אלינו הרבה אנשים, כולל את אותם קרובי משפחה שבדרך כלל מארחים אותנו, אבל לצערי דווקא הם לא הגיעו. מי כן הגיע? ההורים שלי ועוד הרבה אנשים שמעולם לא חגגו שום ליל סדר – כולל כמה ילדים להורים שבכלל לא שומרים פסח ואפילו אורחת מחו"ל שכל קשר בינה לבין מצות הוא מקרי בהחלט. בסך הכל התיישבו סביב השולחן בסלון שלנו 22 מסובין, שזה הכי הרבה אנשים שהבית הזה אי פעם ראה בבת אחת.

רצינו לייסד מסורת משפחתית של ליל סדר כהלכתו מצד אחד, יחד עם חוסר הסבלנות והרעבתנות שלנו מצד שני. רצינו שהילדים יידעו על אילו ארבעה בנים מדברת ההגדה, מה זה אפיקומן ואיך שרים חד גדיא. רצינו לתת לאורחת מחו"ל טעימה מהמסורת שלנו. רצינו להשוויץ בבית היפה שלנו, להרשים בכישורי הבישול של זוגתי ובקינוחים שלי.

והצלחנו.

הבית היה מצוחצח. שולחן ליל הסדר היה מרהיב, בעיצובה המושקע של זוגתי, וכלל אפילו קערת פסח כמו שצריך. קנינו הגדות מצוירות ומקוצרות, כאלה שמיועדות לילדים, אבל חילקנו אותם גם למבוגרים. האורחת מחו"ל קיבלה גרסה ברוסית ותרגום סימולטני שוטף.

שולחן ליל הסדר

שולחן ליל הסדר – סחט מחמאות אבל אף אחד לא טרח לצלם תמונה יותר טובה מזו

פתחתי את הסדר בנקישת מזלג על כוס יין, הודיתי לכל מי שהצפין עד טבריה, פרגנתי לזוגתי שעמלה רבות על הערב הזה והכרזתי שזו הפעם הראשונה מיני רבות בה הסדר ייערך אצלנו – עם כמה הנחות: קודם כל, מותר לאכול בזמן שאני קורא את ההגדה (אבל עדיין צריך להקשיב). ושנית – החבאנו ברחבי הבית לא פחות משבעה אפיקומנים, כמספר הילדים. המטרה היא שכל אחד מהילדים ימצא אפיקומן, ואם מישהו כבר מצא – הוא מוזמן לעזור לילדים אחרים בחיפושים. קאט לשורה התחתונה של עניין האפיקומן: יהונתן מצא אחד. לא היה מאושר ממני באותו רגע. אחר כך הוא מיהר לזלול את האפיקומן, חיסל עוד שלוש או ארבע מצות, ובזאת הסתיימה הארוחה עבורו. לא חשוב, העיקר שהוא נהנה.

חילקנו בינינו את קריאת ההגדה וכל מי שרצה קרא קטע. בכל פעם שהגענו לשיר – עודדתי את כולם לשיר בקולי קולות, למחוא כפיים או להכות בשולחן, זכר לא רק ליציאת מצרים אלא גם (ובעיקר) זכר לשירת השכנים שנהגנו לשמוע בכל פעם שחזרנו הביתה מארוחת חג. כן, הפעם אנחנו היינו השכנים ששרים בקול רם.

הגדה מקוצרת ומאוירת לילדים. מספיק לפעם ראשונה

הגדה מקוצרת ומצוירת. אולי בשנה הבאה נלך על הנוסח המלא. לא, זה שקר

כמו כל מגישת אירוויזיון שמחליפה שלוש שמלות בערב אחד, גם בעל הבית שניהל ביד רמה את הסדר – דהיינו, אני – החלפתי חולצות שלוש פעמים. לא מתוך ראוותנות חלילה, אלא בגלל שהצלחתי לשפוך רוטב על החולצה הראשונה ואחר כך ניסיתי להכין סורבה תות שרובו מצא את עצמו על החולצה השניה (ובסופו של דבר לא הוגש לשולחן), אבל זה נתן לחלק מהאורחים משהו לצחוק עליו, אז מילא.

ואחרי ארבע כוסיות יין (או אולי יותר?) – נפרדנו מהאורחים ב"נתראה בשנה הבאה". כן, זה היה ליל סדר מוצלח וחג שמח מאוד.

הידד, אפילו המקרונים שלי יצאו מהממים!

אחד מי יודע בשפת הסימנים

9 אפר

זה סרטון שצילמתי לפני שנתיים (הרבה לפני "ילד של אבא בשפת הסימנים"), בעת שהייתי עדיין בקורס שפת סימנים רמה 1, כמה ימים אחרי השיעור בנושא חג הפסח.

כך שאם יתחשק לכם להפתיע את יתר המסובין בשולחן ליל הסדר ולשיר את "אחד מי יודע" גם בקול וגם בסימנים – יש לכם כמה ימים ללמוד! נכון, זה סרטון בן שבע ומשהו דקות ולמי יש זמן וכוח (ממש רואים מדי פעם בסרטון כמה אני מותש…), אז אתם יכולים פשוט לדלג לדקה 6:33 ולצפות ב"13 מי יודע" שמכיל גם את כל הסימנים שלפניו. 🙂

המוסיקה-באיכות-גרועה-ברקע: נקמת הטרקטור
המורה הנהדר לשס"י שלימד אותי את הסימנים: יהונתן שיוביץ

חג שמח!

%d בלוגרים אהבו את זה: