עוגת מוס שוקולד לבן וקפה

העוגה הזו היא הראשונה שהכנתי יחד עם שותפי להרפתקת בייק אוף, עומרי. בנינו יחד את המתכון, הכנו אותה אצלו בבית, וכשסיימנו הכנסנו אותה למקפיא, לחצנו ידיים, חזרתי הביתה – ולא טעמתי ממנה. כלומר, שום דבר לא עצר אותי מללקק תוך כדי הכנה את כל הקערות עם שאריות הקצפות והשוקולד, אבל איכשהו לא יצא לי לחזור אל המטבח ההוא כדי לנגוס בעוגה הסופית, ונאלצתי להסתמך על המילה שלו: "טעימה".

ובכן. לאחרונה מצאתי את המתכון זרוק במחשכי המחשב, ומאחר וזהו חודש השוקולד הלבן של פרוייקט כחומר ביד הבלוגר החלטתי להכין אותה שוב בעצמי – ולא רק שהיא טעימה מאוד ושווה כל שניה של השקעה, הפעם היא כולה שלי! שלי!!! שליייי!!!!!!!11

מה יש לנו שם: מוס שוקולד לבן וקפה שיושב על תחתית בראוניז, באמצעו שכבת ז'פונז אגוזי לוז (אני לא זוכר מאיפה הבאנו את המילה הזאת, ז'פונז, אבל לתקופה קצרה אחר כך זה היה השם שהצמדתי לעומרי ברשימת אנשי הקשר בנייד שלי; בעיקרון זה סוג של חלבון מוקצף עם סוכר, שמערבבים בו דברים טובים ואופים בטמפרטורה גבוהה יותר מזו של מרנג). הקישוט כבר תלוי בכם: אפשר לעטר בשוקולד, גנאש, קצפת או מה שבא. מה שרואים בתמונה הוא גלסאז' לבן שהכנתי מעט מדי ממנו, אז הוא הספיק רק ללמעלה של העוגה, ומעליו שורת תלתלי שוקולד (שאלוהים יסלח לי, אבל לא הכנתי אותם בעצמי אלא גנבתי מהמילקי של הבת שלי).

למתכונים נוספים עם שוקולד לבן הקליקו כאן.

הפרודוקטים (לעוגה בתבנית עגולה בקוטר 18 או 20)
תהליך ההכנה עשוי להיראות מפחיד, אבל הוא לא באמת מסובך. רק צריך לעקוב אחרי ההוראות.

תחתית בראוניז
2 ביצים
קורט מלח
50 גרם סוכר
30 גרם קורנפלור
1 כף קמח
1 כף קקאו
1/2 כפית אבקת אפייה

אופן הכנת התחתית:
מחממים תנור ל170 מעלות.  מרפדים תבנית בנייר אפייה ומשמנים קלות.
מקציפים ביצים ומלח במהירות גבוהה במשך 5-6 דקות, תוך כדי הוספת סוכר, עד שנוצר קצף סמיך ומבריק.
מוסיפים קורנפלור, קמח, קקאו ואבקת אפייה, ומקפלים רק עד שהתערובת אחידה.
מוזגים את התערובת לתבנית המשומנת ואופים 6-7 דקות. מצננים.

ז'פונז אגוזי לוז
100 גרם לבנים של ביצה
100 גרם סוכר
50 גרם אגוזי לוז טחונים
15 גרם קורנפלור
1 כפית נס קפה

אופן הכנת הז'פונז:
מחממים תנור ל 170 מעלות.
מקציפים חלבונים במהירות בינונית ומוסיפים סוכר בהדרגה עד לקבלת קצף יציב ומבריק.
מקפלים פנימה אגוזי לוז, קורנפלור ונס קפה עד לקבלת תערובת אחידה.
מזלפים עיגול בקוטר קצת-יותר-קטן-מהרצוי על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
אופים כ 20-25 דקות.
מצננים לחלוטין ורק אז מפרידים מנייר האפייה.

מוס שוקולד לבן וקפה
130 גרם סוכר
55 גרם מים
90 גרם ביצה טרופה
90 גרם צהובים של ביצה
300 מ"ל שמנת מתוקה
6 גרם ג'לטין + 35 מ"ל מים
200 גרם שוקולד לבן
1 מנה אספרסו

אופן הכנת המוס:
בסיר קטן מערבבים יחד סוכר ומים, מביאים לרתיחה ומבשלים עד ל-118 מעלות.
במקביל, מקציפים את הביצים והחלמונים במערבל חשמלי לקציפה תפוחה.
כשהסירופ מגיע ל-118 מעלות יוצקים אותו לתוך קערת הביצים/חלמונים בזרם דקיק תוך כדי הקצפה במהירות בינונית, עד לתערובת בהירה ותפוחה. ממשיכים להקציף עוד קצת (ההקצפה מצננת את התערובת) ומפסיקים. נותנים לה להצטנן לחלוטין.
בינתיים מקציפים 300 מ"ל שמנת מתוקה לקצפת.
בינתיים ממיסים את השוקולד הלבן במיקרוגל או על בן מארי.
ובינתיים משרים 6 גרם ג'לטין ב-35 מ"ל מים ושמים בצד.
שוקלים 190 גרם מהתערובת שהכנו עכשיו, ממיסים את הג'לטין במיקרוגל ומערבבים אותו פנימה.

עכשיו החלק הכיפי:

מערבבים לתוך השוקולד הלבן המומס מעט מהקצפת. מוסיפים את מנת האספרסו ומערבבים. מקפלים פנימה את תערובת הג'לטין, ובסוף מקפלים פנימה את השמנת המתוקה עד לתערובת חלקה. בום! יש מוס!

הרכבה:
מניחים את תחתית הבראוניז בתוך תבנית, רצוי עם שקף. מעליו מוזגים חצי מכמות המוס. מניחים את הז'פונז בעדינות על המוס ומוזגים מעליו את היתרה.
מכניסים להקפאה לפחות ללילה. כשעתיים לפני ההגשה אפשר להעביר למקרר ולשמור אותה שם גם לאחר מכן (הג'לטין אמור למנוע מהמוס לקרוס).

בעיקרון העוגה מוכנה. עכשיו אפשר לקשט (לא חייבים). אני השתמשתי בגלסאז' של עוגיו.נט מכאן (רק בלי צבע המאכל הורוד, ובדיעבד הייתי צריך להכפיל כמויות). גם הוספתי תלתלי שוקולד שגנבתי כאמור מהבת שלי ופיזרתי כמה גרגירי קפה מגורען, כדי לרמז על הטעם.

זהו.

מגישים.

בתיאבון!

עוגת שוקולד, קינמון וקרמל

אני וקינמון דווקא לא חברים כל כך טובים.

פעם, כשהייתי צעיר וחתיך ובעל שיער שופע ועדיין גרתי אצל ההורים, אמא שלי הכינה לי חביתה. אני לא יודע איזה תבלין היא התכוונה לשים, או אולי היה לה משהו אחר על הכיריים באותו זמן, אבל פתאום שמעתי אותה אומרת "אוי ואבוי, בטעות שמתי לך קינמון בחביתה". כמו בן טוב מיהרתי לומר שלא תטרח להכין לי חביתה חדשה, אני כבר אוכל את זה ככה – והיא הגישה לי את החביתה עם הקינמון והסתכלה עלי בעיניים מודאגות. "נו? איך?" – אכלתי את החביתה, הרגשתי היטב את הקינמון, ואמרתי לה "בואי לא נעשה את זה יותר."

סיפור קינמון אחר שסופו היה רע התרחש כמה שנים אחר כך, כשניסיתי להכין עוגה בחושה פשוטה. אני לא זוכר איפה המתכון הזה ולא יכול להוכיח, אבל אני מוכן להישבע שהמתכון ציין בפירוש שצריך למזוג את בלילת העוגה לתבנית אינגליש קייק, לפזר מלמעלה 4 כפות קינמון ולהכניס לתנור שחומם מראש וכו'. אתם יודעים מה זה ארבע כפות קינמון על אינגליש קייק אחת? זה המון, וזה אומר שלא הייתה שכבה דקיקה ועדינה של קינמון מעל העוגה אלא גושים-גושים של קינמון שחלקם שקע פנימה, מה שאומר שכמעט בכל ביס מהעוגה נתקלת בגוש עצום של אבקה. זה לא רק היה דוחה, זו סכנה לבריאות.

אבל קינמון היה חומר הגלם באתגר החודשי של מנטקה. אני, שלא השתתפתי בחודש שעבר (אגסים!), ולמוד ניסיון מר מהרפתקאות קינמון בעברי, ניגשתי אליו בחשש מסוים. זכרתי שלא צריך הרבה קינמון כדי להרגיש את הטעם שלו, אז נותר לי רק לחשוב עם מה לשלב אותו. האסוציאציה הראשונה היא בדרך כלל שמרים, אבל לא בא לי שמרים. בא לי שוקולד. ובא לי להכין בעצמי קרמל – שזו פוביה עתיקה שאנחנו באמת צריכים לדבר עליה בנפרד – וככה נולדה עוגת השוקולד והקינמון עם הקרמל: רכה, שוקולדית, עם ניחוח קינמון בולט אבל לא מדי, שהמתיקות הפסיכית שלה מתאזנת עם שכבת קרמל מלוח(!). והמדד הכי טוב לכמה שהיא מוצלחת – אשתי, שונאת קינמון מוצהרת, אמרה שהיא טעימה וגנבה עוד חתיכה. זהו, עוגה חדשה נכנסה לתפריט הביתי שלנו.

למתכוני קינמון נוספים הקליקו כאן.

פרודוקטים (לתבנית בגודל 18. יש לכם רק 20 ומעלה? הכפילו כמויות בכיף, אחרת יצא לכם שטוח)
200 גרם שוקולד מריר
200 גרם חמאה
160 גרם סוכר חום
4 ביצים
1/2 כף קמח
1/2 כף קורנפלור
2 כפיות קינמון

לקרמל: (לא חובה)
180 גרם סוכר לבן
80 גרם חמאה
100 מ"ל שמנת מתוקה
(לגרסת קרמל מלוח: 2 קורט מלח)

ככה היא נראית ביציאה מהתנור

אופן ההכנה:
1. ממיסים את השוקולד ביחד עם החמאה ומערבבים לתערובת אחידה.
2. מוסיפים את הסוכר החום ומערבבים היטב.
3. מוסיפים את הביצים אחת-אחת ומערבבים היטב בין ביצה לביצה.
4. מוסיפים את הקמח, הקורנפלור והקינמון ומערבבים היטב. אפשר לשחק עם כמויות הקינמון – ממש אוהבים קינמון? שימוש אפילו שלוש כפיות. שונאים קינמון? השמיטו לגמרי. לדעתי שתי כפיות מספיקות כדי להרגיש היטב את הקינמון בתוך כל השוקולד הזה.
5. מוזגים לתבנית בגודל 18 ואופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות כ-25 דקות.

אם אין לכם חשק להכין קרמל (או שאתם פוחדים להכין, כמוני עד ממש לא מזמן) – אפשר לוותר עליו ולקשט את העוגה בדרך אחרת (גנאש, קצפת, אפילו אפשר להגיש כמו שהיא אם לא מפריע לכם שהלמעלה שלה יוצא סדוק במקצת).

עם הקרמל

6. במחבת, על אש בינונית-נמוכה, ממיסים חצי מכמות הסוכר עם טיפונת מים.
7. כשהסוכר נמס, מוסיפים את המחצית השניה של הסוכר. לא מערבבים, רק מנענעים בעדינות את המחבת.
8. כשהכל נמס מוסיפים את החמאה (זהירות מהשפרצות!) ומערבבים.
9. וכשהכל נמס מוסיפים את השמנת המתוקה (זהירות מהשפרצות!) ומערבבים.
10. הלכתם על קרמל מלוח? סבבה, בסוף מוסיפים גם את 2 הקורט מלח ומערבבים.

הרכבה והגשה:
מביאים את העוגה לטמפרטורת החדר. אני הכנתי אותה יום קודם אז אפסנתי אותה במקרר למשך הלילה אבל הוצאתי החוצה שעה לפני ההגשה. את הקרמל עדיף למזוג כשהוא חם, אז אם הכנתם גם אותו יום קודם, תנו לו דקה או דקה וחצי במיקרו קודם.
מניחים את העוגה על צלחת הגשה, מוזגים מעליו את הקרמל החם ומגישים מיד. רוצים כדור גלידה בצד? מי אני שאתווכח.

בתיאבון!

טארט תותים ושוקולד

לפני כמה שבועות זוגתי התעופפה לה לחופשה קצרה ברומא, במסגרת טיול נשים מטעם מקום העבודה שלה. רגע לפני שהמריאה, הספקתי לספר לה שחומר הגלם הבא בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה הוא תותים, אז כשהיא טיילה לה בפיאצות של איטליה היא שלחה לי תמונות של מטעמים מקומיים כדי לעורר בי השראה – ובין היתר גם נכנסה לחנות שהציעה מגוון עצום של דברים שעשויים מתותים. שוקולדים, ליקרים, ריבות… הכל מהאדום-אדום הזה. תראו!

הטארט שלהלן מבוסס באופן רופף למדי על תמונה של עוגה שזוגתי אכלה ברומא ומכיל כמה פרודוקטים שהגיעו איתה במזוודה, אבל אפשר להכין אותו גם עם פרודוקטים כחול-לבן. התוצאה הסופית היא טארט רך וטעים שמזכיר קצת ממולדה, שמוגש עם רוטב תותים טריים בצד כדי לעקוץ בחמצמצות, וכשאני עושה בו ביס ועוצם עיניים – אני מדמיין לעצמי רחוב איטלקי עם איזו מזרקת מים וסביבה כמה, אה, פיצות משפחתיות וערימות של ספגטי.

טוב, מאיפה לי לדעת, בחיים לא הייתי באיטליה.

רגע לפני המתכון – אתם מוכרחים לראות אילו מתכונים תותיים נהדרים הכינו החודש יתר משתתפי הפרוייקט. זהירות, המון ורוד בקישור הזה!

הפרודוקטים (לתבנית פאי עגולה בגודל 24. אני השתמשתי בתבנית מרובעת ונשארו לי עודפים מהבצק ומהמלית, אז הכנתי עוד עוד עוגה קטנטנה בנפרד…):

בצק פריך:
100 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
1.5 כוסות קמח
1 כף קקאו
1 כף סוכר
קורט מלח
2-3 כפות מים קרים

מלית:
250 גרם גבינת שמנת 30%
1 כפית תמצית וניל
1/2 כוס סוכר
2 ביצים
3/4 כוס ריבת תות

גנאש:
100 גרם שוקולד מריר
100 מ"ל שמנת מתוקה
2-3 כפות ליקר תות (לא חובה)

רוטב תותים:
500 גרם תותים טריים (סלסלה)
1/4 כוס סוכר
1 כף לימונצ'לו (או מיץ לימון)

אופן ההכנה:

1. מתחילים בבצק הפריך: שמים בקערה את כל הפרודוקטים חוץ מהמים הקרים ולשים עד שמתקבלים פירורי בצק. הם לא מתאחדים לגוש, אבל בשביל זה יש לנו את המים – קודם שמים 2 כפות מים קרים ולשים קצת, ואם יש צורך מוסיפים עוד כף מים קרים. אמור להתקבל גוש בצק שהתאחד רק בקושי ואתם אומרים לעצמכם "בוא'נה, זה בחיים לא יתרדד לי!"

2. מרדדים את הבצק בין שני ניירות אפייה עד שהוא מספיק גדול כדי להיכנס לתבנית ואז מרדדים עוד קצת כדי שיספיק לנו לרפד גם את השוליים שלה. מעבירים בזהירות את יריעת הבצק אל תבנית האפייה ומצמידים בעזרת האצבעות את הבצק לתחתיתה ולשולי התבנית. לא נורא אם הבצק נקרע קצת או אם פתאום חסר באיזו פינה – אפשר לסתום את החורים עם עוד קצת בצק. ממילא הכל יתכסה עוד רגע במלית ואף אחד לא ישים לב לשום טלאי.

3. דוקרים את הבצק עם מזלג בתחתיתו ותוחבים את התבנית לפריזר לכמה דקות.

4. מחממים תנור לטמפרטורה של 180 מעלות, ומכניסים אליו את התבנית ישירות מהפריזר.

5. בינתיים מכינים את המלית: בקערה נפרדת טורפים את גבינת השמנת עם תמצית הוניל והסוכר עד לתערובת חלקה. מוסיפים ביצה אחת וטורפים עד שהיא נבלעת בתערובת, ואז מוסיפים ביצה שניה וטורפים עד שגם היא נבלעת בתערובת. מוסיפים את ריבת התות (שמתי 3/4 כוס כי התקמצנתי על ריבת התותים המעולה שקיבלתי מרומא, אז תרגישו חופשי לשים גם כוס שלמה של ריבת תותים מקומית) – וטורפים עד שמתקבלת תערובת ורדרדה ומאוד נוזלית.

6. אחרי עשר דקות שבהן הבצק נאפה בתנור, מוציאים את התבנית, שופכים את המלית על הבצק (לא עד הסוף! תשאירו קצת מקום לגנאש!) ומחזירים לתנור לעוד כ-20 דקות אפייה.

7. מוציאים מהתנור, קולטים שהמלית התנפחה באפייה, מתחילים לדאוג שלא יהיה איפה לשים את הגנאש, אבל אז מצננים לטמפרטורת החדר ורואים שהמלית התכווצה בחזרה ועכשיו כבר יש מקום לגנאש.

8. מכינים גנאש לציפוי: שוברים את השוקולד לקוביות. מביאים את השמנת המתוקה לסף רתיחה (עם או בלי ליקר התות), מוזגים על השוקולד, מחכים דקה ומערבבים לתערובת חלקה. נותנים לזה להצטנן קצת – ומוזגים מעל המלית הורדרדה שבינתיים כבר הספיקה לצנוח.

9. וזהו, הטארט מוכן. שומרים בקירור.

10. מכינים רוטב תותים: מסירים את העוקצים של התותים, אולי חותכים אותם לחצאים או רבעים, וזורקים אותם למעבד מזון. מוסיפים את הסוכר והלימונצ'לו (או מיץ הלימון) ומעבדים עד שמתקבל רוטב תותים. מוציאים את קערת המעבד בכוח מידיה של אשתכם שמנסה לשתות את זה ככה ומעבירים לכלי הגשה נאה. שומרים בקירור.

11. הגיע הזמן להגיש לאורחים? בבקשה: חותכים פרוסה הגונה של טארט, מניחים בצלחת אישית ומגישים תוך הצבעה דוממת אל עבר כלי ההגשה הנאה שהעמדתם כבר במקום אסטרטגי על השולחן, כדי שכל אחד ישים לעצמו או לא ישים בכלל (טעים גם בלי, אבל חמצמצות הרוטב משדרגת פלאים את המתוק-מתוק הזה).

12. בתיאבון!

פרלינים לעזי החיך

מה דעתכם, הייתם מעזים לטעום פרלין במילוי פלפל קלוי?
פרלין במילוי זעתר?
או, רחמנא ליצלן, פרלין במילוי שום?

ומה לגבי… להכין אותם בעצמכם?

משמאל לימין: פרלינים במילוי פלפל קלוי, פרלינים במילוי זעתר ופרלינים במילוי גבינת שמנת וקונפי שום

היום נלמד להכין כאלה.

כן! באמת!

מה?

מה זאת אומרת "למה"?

כי למה לא?

ובכן, חומר הגלם החודשי בפרוייקט הבלוגרים של מנטקה הינו חטיפי שוקולד, מה שאומר שאני וחבריי אותגרנו או להכין קינוח שחטיפי שוקולד הם אחד המרכיבים העיקריים בו, או להכין גרסאות ביתיות לחטיפי שוקולד.

וואו, תשמעו, הדברים שהחבר'ה עשו הפעם הם באמת יוצאי דופן. "פסק זמן" פטל ושוקולד לבן, כדורי שוקולד וטורטית, טרייפל בראוניז ריסז קאפס, עוגיות שוקולד צ'יפס ומארס, עוגת מאלטיזרס, ביצי הפתעה ועוד!
הקליקו כאן לכל המתכונים השוקולדיים המרהיבים האלה ואחרים.

אבל אני, כרגיל, חייב להיות הנודניק שעושה משהו אחר, אז ניצלתי את ההזדמנות כדי לשחק במטבח ולעשות משהו שכבר מזמן זממתי לנסות. האמת שהפרלינים במילוי פלפל קלוי היו רעיון של יהונתן (שאלתי אותו פעם מה כדאי להכניס לתוך פרלינים, אז הוא – שלא באמת יודע מה זה פרלינים – ענה "פלפלים!") ומכאן המדרון נעשה חלקלק מאוד. ואמנם פרלינים כאלה הם לא גרסה ביתית לשום חטיף שוקולד שתמצאו בסופרמרקט, אבל קברניטי הפרוייקט זרמו עם השטויות שלי, אז… זכיתם!

פרלינים במילוי פלפל קלוי (טבעוני!), פרלינים במילוי זעתר (טבעוני!) ופרלינים במילוי גבינת שמנת וקונפי שום (חלבי)

הסברתי בעבר איך להכין פרלינים עם מילויים משעממים כגון מרשמלו או קרם חמאת בוטנים, אז לתיאורי הטמפרור והשימוש בתבניות פוליקרבונט או סיליקון אתם מוזמנים להציץ בפוסטים הקודמים – ואני אתמקד הפעם בלספר לכם על המילויים המשוגעים שהכנתי, ועל הדרך אזכיר שההכנה על אחריותכם:

הפרודוקטים:
פלפלים אדומים נאים
זעתר
כמה שיני שום
שמן זית
גבינת שמנת

(נכון, לא ציינתי כמויות מדויקות, כי א. הכנתי ממש מעט מכל דבר וב. בינינו, אתם לא באמת הולכים להכין את זה, נכון? אז בואו נאמר שזה פשוט "לפי הטעם")

פלפל, שום ושמן זית… רק השוקולד חסר!

למילוי גבינת השמנת וקונפי השום

מניחים ראשי שום קלופים בסיר קטן וממלאים בשמן זית עד שיכסה אותם. מבשלים כ-25 דקות עד ששיני השום מתרככות (בודקים בעזרת קיסם).
מוציאים את שיני השום מהשמן לנייר סופג ומחכים שיצטננו. הופה, יש לנו קונפי.
את השמן, אגב, לא זרקתי – בחלקו השתמשתי למילוי הזעתר ואת השאר זילפתי על פיסות באגט ישן, שבעזרתם האדיבה של כמה תבלינים הפכו לקרוטונים נהדרים.

לאחר ששיני השום הצטננו מועכים אותם בעזרת מזלג ומערבבים אותם עם גבינת שמנת. מתקבלת גבינת שום נפלאה שמאוד טעימה ככה סתם על לחם. זה רק אני הדביל שבחר לדחוף אותה לתוך שוקולד מריר. ואם אתם הרפתקנים כמוני – זה הזמן להכניס את המילוי לשקית זילוף.

למילוי הזעתר

טוב, זה ממש פשוט. לוקחים זעתר ומערבבים עם קצת שמן זית עד שמתקבלת משחה ירקרקה בסמיכות הרצויה. אני השתמשתי בחלק משמן הזית שנשאר מקונפי השום ועוד הוספתי פנימה קצת שומשום קלוי כדי לעבות את הסיפור.
התוצאה הסופית היא ממרח זעתר לא רע בכלל (מכירים פיתה עם זעתר? אז כזה, רק בלי הפיתה). מכניסים לשקית זילוף.

למילוי הפלפל הקלוי

קולים פלפלים אדומים, מקלפים אותם ומכניסים למעבד מזון כדי ליצור מהם משחה חלקה ככל האפשר – וישר לשקית זילוף! זהו. רק פלפלים קלויים, נטורל. הרי לא נרצה לקלקל את טעם פרלין הפלפל הקלוי עם טעמים אחרים, נכון? מה, יצאנו מדעתנו?

מה שכן – ואם אתם ממש הולכים משום מה להכין את הפרלין הזה אז זה חשוב מאוד – תנו לשקית הזילוף עם מילוי הפלפלים הקלויים לשכב קצת במקרר, משום שהם יכולים עוד להגיר קצת נוזלים וחבל שיתקלקל לכם הפרלין. אז תנו להם להגיר כמה שיגירו, ואז פשוט גזרו את השפיץ של שקית הזילוף ותיפטרו מהנוזלים. הידד!

שקיות זילוף עם מילויי (מימין לשמאל) פלפלים קלויים, זעתר, גבינת שמנת וקונפי שום

עכשיו רק נותר להכין את הפרלינים עצמם: לטמפרר שוקולד, למלא את התבניות ולשפוך אותו בחזרה, לזלף פנימה את המילויים השונים – מומלץ להכניס את התבניות עם המילויים למקפיא ולא למקרר – ואז לסגור אותם עם שכבת שוקולד נוספת.

להגיש עם ערימת מפיות נדיבה והרבה כוסות מים.

בתיאבון!

 רגע, ואיך הטעם?

הפרלין במילוי גבינת שמנת וקונפי שום יצא דוחה. כלומר, לטעמי. אולי אתם תאהבו. כאמור, לדעתי המילוי עצמו נהדר על לחם, אבל לא עם שוקולד מריר.
הפרלין במילוי זעתר והפרלין במילוי פלפלים קלויים – דווקא אכיל. לא מה שהייתם מגישים בארוחת יום הולדת חגיגית, אבל בשביל הקטע – פורים? אחד באפריל? או כפי שטליה הציעה בתגובות, ממתקים לנשים בהריון? – למה לא.

חטיף פצפוצי אורז מצופה שוקולד

ברשומה הקודמת סיפרתי שאנחנו כבר חודש נטולי מטבח, מה שהופך הכנת כוס קפה למשימה שמצריכה דילוג בין ארבעה חדרים. אז להכין קינוח לפרוייקט החודשי של מנטקה? נו, זה כבר חתיכת פרוייקט. לא רק שצריך ליצור קינוח שהמרכיב המרכזי שבו נבחר הפעם להיות אורז(!) – אז אני לא יכול לבשל שום דבר על הגז (כי אין) וממש לא בא לי להתחיל ללכלך הרבה כלים (כי המדיח לא מחובר ואין כיור, אז אנחנו מדיחים אותם בכיור של המקלחת)…

אבל לא אתן למהמורות הקטנות הללו לעמוד בדרכי. אתגר חודשי זה אתגר חודשי, ובמיוחד אחרי שראיתי את הדברים המהממים שעשו חבריי לפרוייקט (דייסת אורז, פודינג אורז, סושי מתוק ועוד הרבה אורז… הקליקו כאן לכל המתכונים!) – אז החלטתי ללכת על חטיף פצפוצי אורז מצופה שוקולד, שמצריך בסה"כ מיקרוגל, שתי קערות, כף ומזלג.

התוצאה הסופית היא חטיף פריך בצבע חום שנראה, ובכן, הבה נאמר שכאשר ישבתי עם מיכל בת השנתיים כדי לבחור תמונות לרשומה הזו, היא הצביעה על תמונת התוצר הסופי וזעקה בחדווה "קקי!!!"… אבל זה באמת טעים והילדים לא הפסיקו לנשנש את זה. אז הבה נשכח שאמרתי את זה ויאללה, למטבח:

המתכון מבוסס על המתכון הזה שמצאתי במאקו, עם כמה שינויים שנבעו בעיקר מאילוצי מלאי במזווה שלי (שרובו שוכב בקופסת קרטון בחדר השינה):

הפרודוקטים:
4 כוסות פצפוצי אורז
1/3 כוס טחינה גולמית
1/4 כוס סילאן
100 גרם חמאה מומסת
1 כף אבקת קקאו
1/4 כוס בוטנים גרוסים (שנשארו מ-Take Away סיני)
1/4 כוס צימוקים

לציפוי:
300 גרם שוקולד

אופן ההכנה:
ממיסים את החמאה בקערה, מוסיפים את הטחינה, הסילאן, הקקאו, הבוטנים והצימוקים ומערבבים היטב.
מוסיפים את פצפוצי האורז – אני השתמשתי בכאלה שעל השקית שלהם נכתב "עם סוכר חום", אבל הטעם שלהם היה רגיל ולא מתוק. אם רוצים, אפשר להוסיף קצת סוכר, אבל לא חייבים.
מערבבים עד שהכל נצבע בחום.
משטחים ומהדקים בשתי תבניות אינגליש קייק מרופדות בנייר אפייה.
מעבירים לקירור לשלוש שעות לפחות.
לאחר מכן מוציאים וחותכים ל"אצבעות" ברוחב ס"מ-ס"מ וחצי.

ממיסים 300 גרם שוקולד מריר במיקרוגל, מוסיפים כף שמן קנולה ומערבבים היטב.
טובלים את האצבעות בשוקולד – אלה שעשויות מפצפוצי אורז, מצחיקים שכמוכם, לא האצבעות שלכם – ומצפים מכל הכיוונים. מוציאים בעזרת מזלג, נותנים לשאריות השוקולד לטפטף בחזרה לקערה ומניחים על נייר אפייה.

מצננים במקרר לכמה דקות.
מוציאים, מגישים. בתיאבון!

עוגת שוקולד לבן עם פחזניות פיסטוק

לפני כמה שבועות זוגתי טסה לחו"ל במסגרת העבודה, ובין היתר ביקרה בבית קפה ושלחה לי תמונה של מה שהזמינה – עוגת מוס שוקולד שבתוכה התחבאו פחזניות ממולאות בריבת חלב. לתמונה צורף הטקסט "אבל העוגות שלך יותר טעימות!" (שלכולנו ברור שבלעדיו היא לא הייתה נכנסת הביתה) – והרעיון של להחביא פחזניות בתוך עוגה ממש מצא חן בעיני.

העיקרון בעצם די פשוט, ואפשר ליישם אותו עם כל שני סוגים של קרמים, רצוי בצבעים שונים, כאשר אחד משמש למילוי הפחזניות והשני מסתיר אותן. למשל עוגת מוס שוקולד עם פחזניות ריבת חלב, או עוגת קרם וניל עם פחזניות קפה… אפשר גם לגוון בסוגי הבסיס, למשל לאפות עוגת ספוג דקה או בסיס בראוניז. 

עוגת שוקולד לבן עם פחזניות פיסטוק

גלגולו של פיסטוק

אני הכנתי עוגת שוקולד לבן עם פחזניות במילוי קרם פיסטוק, וזה משום שפיסטוק הוכרז כחומר הגלם החודשי של פרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה. ותשמעו, החודש החבר'ה עשו דברים מהממים אפילו יותר מבדרך כלל. אתם חייבים לראות את הרולדות המצוירות של בובעל'ה, את הגריניז (בראוניז פיסטוק! ירוקים!) של משו טעים ואת כל השאר. הקליקו כאן לכל מתכוני הפיסטוק. זה בסדר, אני מחכה.

חזרתם?

יופי. אז יאללה, למתכון. שימו לב – צריך להכין אותו יום לפני ההגשה.

עוגת שוקולד לבן עם פחזניות במילוי קרם פיסטוק

הפרודוקטים לבסיס (לתבנית בקוטר 24 ס"מ):
150 גר' ביסקוויטים מפוררים. אפשר גם עוגיות לוטוס מפוררות
125 גר' חמאה מומסת

לפחזניות (יוצאות הרבה יותר מהדרוש, אבל אני בטוח שתמצאו מה לעשות עם היתר):
75 גר' חמאה
1 כף סוכר
1 כוס מים
1 כוס קמח
2 ביצים

קרם פיסטוק למילוי הפחזניות:
250 מ"ל שמנת מתוקה 38%
1 כף אבקת סוכר
1 כף גדושה מחית פיסטוק (קונים בחנויות מתמחות). לי במקרה הייתה מחית פיסטוק בצבע חום, אז יצא לי מילוי חום, אבל אם הייתי משתמש במחית ירוקה או בצבע מאכל ירוק – התוצאה הסופית הייתה יפה יותר.

קרם שוקולד לבן:
500 גר' שוקולד לבן (פחות ארבע קוביות. היי, אני בן אדם, לעזאזל!)
1 ליטר שמנת מתוקה. כן, קראתם נכון. 500+500. זאת כמות די משוגעת, אני יודע, אבל ניסיתי עם פחות ופשוט נתקעתי באמצע כשהפחזניות שלי מכוסות רק בחציין, ואז רצתי לסופרמרקט וקניתי עוד. הקרם צריך ממש למלא את כל התבנית, ולכן הכמויות המטורללות האלה. היי, אם אתם רוצים משהו דיאטטי, אני יכול להמליץ לכם על חסה או פרחי כרובית. אה? אה? לא, נכון? יופי. אז 1 ליטר שמנת מתוקה, כן.

לקישוט:
80 גר' פיסטוקים קלויים וקצוצים (לא מלוחים!)

אופן ההכנה:

1. מכינים את הבסיס – מערבבים את הביסקוויטים המפוררים עם החמאה המומסת ומהדקים לתחתית תבנית בקוטר 24 ס"מ. מכניסים למקרר, שהבסיס יתקשה ויתייצב.

בסיס ביסקוויטים וחמאה

2. מכינים בצק רבוך לפחזניות – בסיר ממיסים את החמאה עם הסוכר והמים. כשהחמאה נמסה לחלוטין מוסיפים את הקמח ומערבבים במרץ עד שנוצר כדור בצק. נותנים לו רגע להירגע מהערבוב הנמרץ ומעבירים לקערת מיקסר, שם מוסיפים לו ביצה ומערבבים היטב עד שתיבלע לגמרי בתערובת, ואז עוד ביצה ומערבבים היטב עד שתיבלע לגמרי בתערובת.
מזליפים תלוליות קטנות על תבנית מרופדת בנייר אפייה (אפשר גם להשתמש סתם בשתי כפיות במקום בשק זילוף, כי הצורה של הפחזניות לא קריטית במקרה הזה, שהרי נחביא אותן ממילא) ומכניסים ל-20 דקות בתנור שחומם מראש ל-220 מעלות. לא לפתוח את דלת התנור עד לגמר האפייה ואפילו כמה דקות אחר כך, אחרת הפחזניות יקרסו לתוך עצמן!
מניחים את הפחזניות להצטנן לגמרי. עדיין לא צריך למלא אותן.

הפצי'! (פחזניות מצוננות)

3. מכינים את הקרם שבו נמלא את הפחזניות – מקציפים את השמנת המתוקה עם הסוכר, ולקראת סוף ההקצפה מוסיפים את מחית הפיסטוק. מעבירים לשק זילוף ושומרים במקרר.
עדיין לא למלא את הפחזניות.

4. מכינים את קרם השוקולד הלבן – שוברים את השוקולד הלבן לקוביות. מחממים 500 מ"ל שמנת מתוקה לסף רתיחה, מסירים מהאש, שופכים על השוקולד הלבן. מחכים דקה או שתיים ומערבבים היטב. את הגנאש שנוצר מכניסים למקרר לפחות לשלוש או ארבע שעות.
אחרי שהגנאש הצטנן כהוגן, מעבירים אותו לקערת מיקסר, מוסיפים את יתר השמנת המתוקה ומקציפים הכל יחד למוס שוקולד לבן אחד גדול וטעים.
(הערה – אני לא ניסיתי להקציף כל כך הרבה שמנת מתוקה בבת אחת; אני עשיתי את זה בשני חלקים, כי כאמור אחרי החצי הראשון רצתי לסופרמרקט וקניתי עוד. אז בזהירות, כי אני לא אבוא אליכם הביתה לנקות את השפריצים על התקרה!)

מימין קרם השוקולד הלבן, משמאל קרם הפיסטוק

5. מתחילים להרכיב את כל העסק יחד –
מוציאים מהמקרר את בסיס הביסקוויטים. מסדרים בתוכו את הפחזניות הריקות, כדי לקבל מושג כמה פחזניות נצטרך. אל תצמידו אותן יותר מדי זו לזו, ואל תתפתו לשים פחזנית אחת במרכז. דעו כמה פחזניות ייכנסו לכם ובאיזו צורה (אצלי נכנסו 11 במעגל חיצוני ו-4 במעגל פנימי, אצלכם אולי יהיה מקום רק למעגל אחד או שסתם תשימו בסידור אקראי כלשהו) – והוציאו אותן החוצה.
מוזגים מעט מקרם השוקולד הלבן על הבסיס. ממש מעט, כי אנחנו רק רוצים שהפחזניות לא יזוזו כאשר נחזיר אותן פנימה עוד רגע.
בעזרת סכין חדה מנקבים חור בתחתית כל פחזנית – ודרכו ממלאים אותן בקרם הפיסטוק. ממלאים כמה שיותר, אבל בעדינות כדי שהיא לא תתפוצץ (ואז תצטרכו לאכול אותה על המקום וללקק את האצבעות. הו, גורל אכזר!).
מניחים את הפחזניות על קרם השוקולד שבתבנית, הפעם כשהן מלאות בקרם פיסטוק, ומסדרים אותן שוב פחות או יותר כמו שעשינו קודם "על יבש".

פחזניות קרם פיסטוק, רגע לפני ההצפה

כל הפחזניות המלאות עומדות יפה? זה הזמן למזוג פנימה את שארית קרם השוקולד הלבן – אבל לאט ובזהירות, כדי שהפחזניות לא יזוזו. תוך כדי מזיגת הקרם ודאו שהוא נכנס כמו שצריך בין הפחזניות לבין דופן התבנית לבין עצמן, עד שכל התבנית מלאה בקרם שוקולד לבן ורק אתם יודעים מה מתחבא בפנים.
מכניסים למקפיא לכמה שעות (הכי טוב ללילה). מעבירים למקרר 10 דקות לפני ההגשה.

6. הקישוט – קולים פיסטוקים (לא מומלחים! גוועלד!) ומרסקים אותם בגסות. ממש לפני שמגישים לשולחן מפזרים בנונשלטיות את הפיסטוקים המרוסקים מלמעלה, כדי לרמוז לאורחים שיש פיסטוק בפנים.

מה מתחבא בפנים? הו, יש פיסטוק למעלה. האם זה רמז?

7. פורסים ומגישים. 🙂

בתיאבון!

איזה יופי, זה טופי קופי!

אני אוהב קפה. אני שותה יותר מדי קפה. כשאני בעבודה אני שותה בממוצע כוס קפה אחת לשעה, ואז עוד כמה בערב, אבל אל תתחילו להרצות לי עכשיו. אוהב קפה איכותי של בתי קפה ואוהב קפה דלוח של תחנות דלק. נס, שחור, לא משנה. העיקר שיהיה קפה. אוהב גם קינוחים בטעם קפה, ולכן מה רבה הייתה שמחתי כששמעתי שחומר הגלם באתגר החודשי של מנטקה הוא קפה. אחרי מחשבה מרובה וכמה עשרות כוסות קפה, החלטתי להכין טופי קופי, כלומר טופי בטעם קפה עם שוקולד ואגוזי לוז.

ולא, אל תתחכמו, בטח שחייבים להגיש את זה עם כוס קפה בצד.

טופי קופי!

פעם אחת הגשתי את זה בצורת ריבועים יפים כמו זה שמצולם כאן, אבל בטמפרטורת החדר העניין הזה נמס די מהר ומאבד את צורתו. אז קניתי צלופן שקוף רגיל, גזרתי ממנו ריבועים – קימטתי אותם היטב – יישרתי – ואז הנחתי קוביות טופי קופי במרכז כל ריבוע, קיפלתי מלמעלה וקיפלתי מלמטה, סובבתי את הצדדים – והופה, סוכריות טופי קופי מהממות, שגם אותן מומלץ לשמור במקרר (אפילו בפריזר!) ולאכול כשזה קר, אבל כאן הצורה כבר פחות חשובה.

סוכריות טופי קופי

אבל רגע, לפני שניגש למתכון – אתם חייבים להציץ במטעמי הקפה שהכינו יתר הבלוגרים שמשתתפים בפרוייקט (ריבת נקטרינות וקפה! פבלובת קפה! טורט מוקצ'ינו!): הקליקו כאן.

טופי קופי

הפרודוקטים (הכמות הסופית תלויה בגודל הריבועים שתחתכו):
200 גרם חמאה
1/2 כוס סוכר חום בהיר
1/4 כוס סוכר לבן
1 כף סילאן או דבש
1/2 כפית מלח
60 מ"ל מים רותחים עם כפית וחצי קפה נמס
1 כוס שוקולד צ'יפס או שוקולד מריר קצוץ
1/3 כוס אגוזי לוז קלויים וקצוצים

אופן ההכנה:
בסיר בינוני שמים את החמאה, שני סוגי הסוכר, הסילאן, המלח והמים עם הקפה. ממיסים על אש בינונית-קטנה תוך כדי ערבוב. יש סיכוי סביר שהתערובת תגיע לרתיחה, מה שייראה כאילו היא שילשה את הנפח שלה, אבל לא להיבהל, ברגע שתסירו מהאש הכל יירגע. מבשלים עוד כמה דקות עד שהתערובת מסמיכה. עד מתי? כשתרימו מדי פעם את הכף שאיתה אתם מערבבים תראו שהטיפות שנופלות בחזרה לסיר נעשות צמיגיות יותר ויותר. ברגע שהטיפה כבר ממש מסרבת לעזוב את הכף ולחזור לסיר – להוריד מהאש.

זהירות, טופי לוהט

נותנים לתערובת הטופי להירגע לכמה שניות, ובעודה חמה (זהירות!) מוזגים לתבנית מרופדת בנייר אפיה. אני הכנתי פעם אחת בכלי בגודל 20×20 ופעם אחרת בכלי בגודל 22×14 (ואז יצא קצת גבוה יותר).
נותנים לה דקה או שתיים להצטנן – אבל בזמן שהיא עדיין חמה מפזרים שוקולד צ'יפס או שוקולד מריר קצוץ על פני הטופי. חלק מהשוקולד ישקע פנימה, חלק יצוף למעלה, ואחרי כמה שניות על התערובת החמה כל השוקולד יהפוך נוזלי.

שוקולד מריר קצוץ על טופי לוהט

ואז עוד דקה או שתיים להצטנן – ומפזרים מלמעלה את אגוזי הלוז הקצוצים שקלינו מבעוד מועד. עכשיו הם כבר פחות ישקעו פנימה מיוזמתם, אבל אפשר לעזור להם (בעדינות ובזהירות, הטופי עדיין חם!). ניסיתי להכין גם גרסה נטולת אגוזי לוז, אבל לטעמי היא יצאה מתוקה מדי. האגוזים הקלויים מעדנים את המתיקות ואני ממש ממליץ שלא לוותר עליהם.

אגוזי לוז על שכבת טופי קצת פחות לוהט

נותנים לכל השמחה הזאת לעמוד על השיש ולהצטנן לטמפרטורת החדר, ואז מכניסים למקרר או לפריזר לכמה שעות טובות. לאחר מכן אפשר להוציא את הטופי מהתבנית בעזרת נייר האפייה, לחתוך לריבועים ולהגיש או להפוך לסוכריות טופי קופי בתוך צלופן שקוף.

לחתוך לריבועים

אפשר להגיש כקוביות, אבל זה נמס מאוד מהר (תמונה מגרסה נטולת אגוזי לוז)

מה זה חשוב איך אוכלים את זה, העיקר שטעים!

בתיאבון!

 

קרמבו חלבה ושומשום

החודש הוטל על משתתפי פרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה להכין קינוח או מאפה שהמרכיב הדומיננטי בו הוא שומשום, כאשר מותר להשתמש גם בטחינה או בחלבה, שהרי שתיהן מבוססות על שומשום. ממש במקרה, החודש גם הסתיימה באופן רשמי עונת הקיץ והתחיל הסתיו, אבל העונה הבאמת חשובה שהתחילה באופן קצת פחות רשמי היא עונת הקרמבו. הם צצים פתאום בסופרמרקטים כמו פטריות אחרי הגשם, וסקר של שטראוס קבע שהקרמבו הפופולרי ביותר הוא בטעם מוקה (מוקה?! מי ענה על הסקר הזה, לכל הרוחות?) ואז נזכרתי במתכון לקרמבו ביתי של קרין גורן שהכנתי פעם והחלטתי לשאוב ממנו השראה. בקיצור, לרגל פתיחת עונת הקרמבו ולכבוד האתגר של מנטקה, הקינוח השומשומי שלי להפעם הוא קרמבו חלבה ושומשום.

זה הולך ככה: במקום הקצפת האוורירית בטעם מוקה וניל הכנתי קרם בטעם חלבה. את הביסקוויט המפורסם מחליפה שומשומית דקיקה, ואת הכל עוטפת שכבת שוקולד מריר. מגישים את זה קפוא-למחצה, אוכלים את זה עם כפית וזה טעים טעים טעים.

פרודוקטים (6 מנות אישיות גדולות)

תחתיות שומשום

לבסיס השומשומית:
1/3 כוס סוכר
1 כף סילאן (או דבש)
2 כוסות שומשום

למלית קרם החלבה:
500 מ"ל שמנת מתוקה 38%
1 אינסטנט פודינג וניל
1/2 כוס טחינה גולמית
2 כפות סילאן

לציפוי השוקולד:
350 גרם שוקולד
3 כפות שמן קנולה

אופן ההכנה

תחתיות השומשום:
בסיר קטן מערבבים את הסוכר והסילאן עד שהסוכר נמס. מוסיפים את השומשום ומערבבים עד שכולו נעשה דביק. שופכים את התערובת על משטח עבודה שמכוסה בנייר אפייה (זהירות, חם! ודביק!) ואז שמים מעליו עוד נייר אפייה ומרדדים. עובי של חצי ס"מ זה סבבה. קורצים עיגולים בעזרת כוס ואוכלים את כל השאריות. שימו לב, תיכף אנחנו הולכים להכין את המלית, ואם אתם משתמשים בשיטת תבנית הסיליקון שאני מתאר בסעיף הבא, עליכם להתאים את גודל השומשומית המוכנה לגודל שקעי תבנית הסיליקון. אם תשתמשו בשיטה השניה, ללא תבנית סיליקון, אז גודל השומשומית פחות קריטי.

לא משנה אם המלית עקומה או מחורצת, תיכף נצפה הכל בשוקולד

המלית:
מקציפים את השמנת המתוקה יחד עם הפודינג לקצפת יציבה. מקפלים פנימה את הטחינה והסילאן. הופה, מלית קרם החלבה מוכנה. פשוט או מה?
בשלב הזה מילאתי תבנית סיליקון בצורת חצאי כדורים בקרם החלבה והכנסתי אותה ללילה לפריזר. רגע לפני ההגשה הוצאתי את חצאי הכדורים, קילפתי אותם מתוך תבנית הסיליקון והנחתי על השומשומיות.
אה, אין לכם תבנית סיליקון בצורת חצאי כדורים? ממש לא נורא – מאחר ויוצא קרם די יציב, אפשר גם לזלף על השומשומיות את קרם החלבה ולהכניס את הכל להקפאה. פשוט מעבירים את הקרם המוכן לשקית זילוף עם צנתר חלק ומזלפים תלולית נאה של קרם על כל בסיס שומשומית. לאחר מכן העבירו להקפאה כדי שכל העסק יתייצב.

ציפוי השוקולד:
ממיסים את השוקולד בבן מארי או בפולסים במיקרוגל. מערבבים פנימה את השמן ומצננים לטמפרטורת החדר. מניחים על רשת את בסיס השומשומית שעליה יושבת תלולית נאה של קרם קפוא, ומתחת לרשת פורשים נייר אפייה (שלא נלכלך את השיש). ואז בעזרת כף (או יותר טוב – מצקת!) שופכים בנדיבות שוקולד על הנקודה הכי גבוהה של תלולית הקרם – ונותנים לגרביטציה לעשות את שלה. אל תנסו להגיע לכיסוי מלא של שוקולד, אחרת תצטרכו לשפוך אותו כמה פעמים ותיווצר שכבה מאוד עבה. להיפך, גם אם המלית או השומשומית מציצות בשובבות מבעד כמה זרזיפי שוקולד סוררים – לא נורא בכלל.

נחמד בעיני שהבפנים מציץ החוצה דרך זרזיפי השוקולד

מגישים מיד.

אם תצליחו להתאפק, מומלץ לתת לקרם הקפוא דקה או שתיים להתרכך לפני האכילה

בתיאבון!

ביס!

למתכונים נוספים העושים שימוש בשומשום ו/או טחינה ו/או חלבה (חיתוכיות חלבה וטחינה! עוגת חלבה ושוקוקוס טבעונית! פרעצל'ס טחינה ושומשום!) הקליקו כאן.

קרם רימונים בכוסיות שוקולד

אני לא משתגע על רימונים, באופן כללי. תנו לי בננה ואהיה מאושר. תנו לי רימון ואהיה… טוב, לא יודע מה אהיה. אף אחד אף פעם לא ממש נתן לי רימון סתם ככה.
אבל כשמציבים בפני אתגר להכין קינוח עם רימון? נו, הנה סיבה טובה לרוץ ולקנות כמה קילו רימונים, להיכנס למטבח ולא לצאת ממנו עד שאכין קינוח מהמם שראוי ללא פחות מסעודת ראש השנה. במילים אחרות: קרם רימון וגבינת שמנת, עם גרגירי רימון, בכוסיות שוקולד דקיקות שהכנתם בעצמכם. הו, כן.

הפרודוקטים לכ-12 מנות):

רימון. מוסיף המון?

300 גרם שוקולד
15-18 בלונים (כמה שיותר צבעוני יותר כיף, אבל הצבע לא באמת משנה)
250 גרם גבינת שמנת 30%
150 גרם חמאה רכה
300 גרם אבקת סוכר
כוס מיץ רימונים סחוט
גרגירי רימון לקישוט

אופן ההכנה:

מנפחים את הבלונים, אבל ממש במעט אוויר.

שמתם לב שכתבתי 15-18 בלונים ל-12 מנות? הסבר בהמשך

ממיסים את השוקולד במיקרוגל או בבן מארי. מעבירים לקערה עמוקה יחסית ומחכים שיצטנן לטמפרטורת החדר.
מרססים את הבלונים בטיפ-טיפת ספריי שמן, טובלים אותם בשוקולד המומס עד לחצי גובה בערך ומניחים בעדינות על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. שימו לב לא להצמיד מדי את הבלון לנייר האפייה, אחרת יווצר "חור" בתחתית כוסית השוקולד לאחר מכן. אבל גם אם זה קרה – לא נורא, בהמשך יגיע פתרון פשוט לעניין הזה.

הרוב לא יעמדו ישר כמו חיילים, וזה בסדר. כך מתקבלות כוסיות בצורות שונות וזה יפה יותר

מכניסים את הבלונים הטבולים בשוקולד למקרר ומכינים את קרם הרימון וגבינת השמנת:

שופכים את מיץ הרימון לסיר קטן. אני טרחתי וסחטתי רימון (כן, עברתי גרגיר-גרגיר!), אבל אני בטוח שאפשר להשתמש במיץ רימונים קנוי. לא אותו כיף, אבל סבבה.
מחממים את המיץ תוך כדי ערבוב עד שיצטמצם לבערך שליש ממה שהיה קודם – ומכניסים למקרר את המיץ המרוכז כדי שיצטנן.
בינתיים, שמים בקערה את גבינת השמנת ומערבבים אותה. ככה, לבד, שתתאוורר קצת.
מוסיפים לה את החמאה הרכה ומערבבים יחד.
מוסיפים את אבקת הסוכר (בזהירות, שלא יתעופף לכם ענן לבן ומתוק במטבח) – ומערבבים עד שהיא נטמעת כולה בתערובת הלבנה.
מוסיפים את מיץ הרימונים המרוכז ומערבבים היטב. התערובת תקבל צבע ורוד מהמם. כדאי לעבור עם לקקן על שולי הקערה, שלא יישאר אף כתם לבן בתוך הורוד.
מעבירים את הקרם שנוצר לשקית זילוף.

מוציאים את הבלונים הטבולים בשוקולד מהמקרר. גוזרים את הקצוות (והם מיד יצטמקו בביישנות פנימה) ומקלפים בעדינות את הבלון מן השוקולד.

הבלון הלך, השוקולד נשאר. טא-דא, כוסית שוקולדית!

שימו לב, העניין פה מאוד עדין ויש סיכוי שלא כל הכוסיות ישרדו את הוצאת הבלון אלא יישברו או יימסו בדרך. זו הסיבה שאני ממליץ להכין יותר כוסיות ממספר האורחים, לפחות בפעמים הראשונות שאתם מנסים את התעלול הזה (מקסימום יישארו לכם כמה ספייר, לא נורא). מה שלא יהיה, בעת הקילוף לעולם אל תגעו עם האצבע בדופן הכוסית – או שהיא תישבר או שתישאר שם טביעת אצבע לא אטרקטיבית (בלי להעליב את האצבעות שלכם, חלילה).
אגב, אם נוצרו חורים בתחתית הכוסיות, סימן שהצמדתם את הבלון אל התבנית ולא השארתם קצת רווח עבור השוקולד. לא נורא, אפשר לטפטף פה עוד קצת שוקולד מומס, ישר על החור, כדי לסתום אותו. אף אחד לא ישים לב.

מאחר והכוסיות, כאמור, עדינות ושבירות, אני ממליץ לשמור אותן במקרר ממש עד הרגע האחרון, ואז להרכיב את המנה בצורה הבאה:
מרימים את הכוסית מתחתיתה באמצעות סכין או מרית ומעבירים בעדינות אל צלוחית הגשה.
ממלאים כמה גרגירי רימון בתחתית הכוסית, מעליהם מזליפים כמות נדיבה של קרם ומקשטים בכמה גרגירי רימון מעל ומהצדדים. מגישים מיד.

בתיאבון!

למתכונים נוספים העושים שימוש ברימון ליצירת מיני מטעמים (גלידת רימונים! קאפקייקס רימונים עם קייק-פופס רימונים! טארט שוקולד ורימונים!) הקליקו כאן.

אה, ולמקרה שלא נתראה עד ראש השנה – חג שמח ושנה טובה!

פרלינים במילוי קרם חמאת בוטנים

זוכרים את המתכון ההוא, שפרסמתי לפני שלושה ימים, של קאפקייקס בוטנים, במבה וקולה? יכול להיות שטיפ-טיפה התקמצנתי על קרם חמאת הבוטנים כשקישטתי את הקאפקייקס ההן, כי בתום הקישוט נשארתי עם כמות נדיבה של קרם. אז חיפשתי משהו מעניין לעשות איתו (במקום לאכול ישר משקית הזילוף) והחלטתי להשתמש בו כמילוי לפרלינים. זו הפעם הראשונה שהכנתי מילוי לפרלינים שלא מבוסס על שוקולד אז קצת חששתי שמשהו ישתבש – אבל יצא משגע. מלוח עם מתוק וקצת מריר, טעים טעים. אז מה, לא אחלוק?

כבר תיארתי בבלוג הקודם איך אני מכין פרלינים וגם הבאתי מתכון לפרלינים במילוי מרשמלו, אבל אספר מההתחלה לטובת המצטרפים החדשים (שלאחרונה, אגב, מגיעים לבלוג די הרבה בעקבות חיפושי גוגל שקשורים לקניון טבריה החדש. היוש!):

לכ-50 פרלינים (2 תבניות פוליקרבונט) נזדקק ל –
500 גרם שוקולד מריר
כחצי כוס חמאת בוטנים
100 חמאה בטמפרטורת החדר
100 גרם אבקת סוכר
1-2 כפות שמנת מתוקה

מה עושים?
שמים 400 גרם שוקולד בקערה וממיסים במיקרוגל או על בן מארי. בודקים עם מדחום שהטמפרטורה של השוקולד המומס מגיעה לבערך 45 מעלות, ומוסיפים פנימה את שאר השוקולד המריר. מערבבים היטב עד שכל השוקולד נמס והטמפרטורה יורדת לבין 31 ל-32 מעלות.
עכשיו שופכים את השוקולד הנוזלי לתבנית הפרלינים כך שכל השקעים יתמלאו בשוקולד. דופקים קלות במשטח העבודה כדי לשחרר בועות אוויר שנכלאו בפנים – ושופכים את השוקולד לקערה. נעזרים בקלף או במרית כדי להחליק את פני התבנית כך שתישאר רק שכבת שוקולד דקיקה בתוך השקעים. את הקערה שמים בצד (אנחנו עוד נחזור לשוקולד הנוזלי הזה) ואת התבנית מכניסים למקרר לרבע שעה, שהשוקולד יתקשה.

המלית: מערבבים את החמאה (בטמפרטורת החדר, כן? לא מומסת!) עם חמאת הבוטנים והסוכר עד לתערובת אחידה. אם סמיך מדי, מוסיפים קצת שמנת מתוקה כדי להחליק את התערובת. היא צריכה להיות נוחה לזילוף. אם היא נוזלית מדי, כמה דקות במקרר ירגיעו אותה.

מעבירים את המלית לשקית זילוף, מוציאים את תבנית הפרלינים שהתקררה בינתיים ומזלפים קצת מלית בכל שקע. חשוב לא למלא עד הסוף אלא להשאיר 3-4 מילימטרים כי תיכף נסגור את הפרלינים. אחרי שכל התבנית מלאה בקרם הכתמתם מחזירים למקרר עד שכל העסק יתקרר ויתקשה.

בינתיים חוזרים לקערה עם השוקולד הנוזלי ובודקים מה הטמפרטורה שלו. רוב הסיכויים שהיא ירדה כבר אל מתחת 31-32 מעלות (אלא אם אתם, כמוני, גרים בטבריה והמטבח שלכם לא ממוזג). אם השוקולד התקרר, צריך לחמם אותו בחזרה לבין 31 ל-32 מעלות. כמה שניות במיקרוגל יעשו את העבודה, אבל אם במקרה חיממתם יותר מדי – תנו לה להתקרר. אני לא מתלוצץ לגבי הטווח הזה של 31-32 מעלות, אז בבקשה לא לרמות.

אחרי שהמילוי התקרר והתקשה מוציאים מהמקרר, ושוב שופכים על הכל שוקולד נוזלי, משחררים בועות אוויר ושופכים את השוקולד לקערה. שוב מחליקים את פני התבנית כך שיישארו רק הפרלינים בתוך השקעים, ומכניסים למקרר להתקשות אחרונה.

לאחר כמה דקות אפשר כבר לחלץ את הפרלינים – פשוט הופכים את התבנית על משטח העבודה ודופקים קלות כדי לשחרר אותם.

זהו, בתיאבון! 🙂