Tag Archives: GPS

מחשב מסלול מחדש

10 מאי

בחיי, לפעמים אני מרגיש כאילו הגעתי לארץ אחרת. ארץ? פלנטה! חוץ מהעובדה שגם כאן בטבריה מדברים עברית ויש פה סניף של ארומה, שום דבר לא דומה למה שהכרתי בשום עיר אחרת שגרתי בה עד היום. 

גדלתי בנתניה, עברתי לתל אביב, גרתי גם ביפו, משם עברתי לכפר סבא ואחר כך לרחובות, אבל רק כאן בטבריה נתקלתי בקטע המוזר הזה – שאנשים לא משתמשים פה בכתובות. אם אתה צריך להגיע למקום כלשהו, יגידו לך ליד מה זה נמצא ויתנו לך אלף דרכים להגיע לשם, רק לא כתובת. יש פה איזורים, יש פה שכונות, יש פה בניינים ומקומות שכולם מכירים (חוץ מאלה שחדשים בעיר, אבל הם כנראה יסתגלו במהרה), אבל שם של רחוב ומספר של בית? לא רק שאין בזה צורך, זה אפילו יכול לקלקל.

למשל, צלצלתי פעם לחנות מסוימת כאן בטבריה ואמרתי שאני רוצה לקפוץ אליהם כדי לסדר איזשהו עניין. "מה הכתובת?", שאלתי את בעלת החנות בתמימות של טברייני טרי.
"אה, זה פשוט. המדרחוב שמתחיל במד"א? אז קצת למעלה", היא אמרה.
"האמת שאני לא כ"כ מכיר… מה אני מכניס ל-waze?", ניסיתי בכל זאת.
"מה, אתה מגיע עם אוטו? אי אפשר עם אוטו, זה מדרחוב", הייתה התשובה.
"בסדר, אבל לאן אני…"
"אדוני, זה מאוד פשוט. המדרחוב? קצת למעלה. יום טוב!" וניתקה.
אבל זה בסדר, שאלתי את זוגתי שגרה פה כמה שנים טובות, והיא מיד אמרה "אהההה!! המדרחוב שמתחיל במד"א? ברור שאני יודעת איפה זה!"

מורדות טבריה, נדמה לי (מתוך האינסטגרם שלי)

מורדות טבריה, נדמה לי
(מתוך האינסטגרם שלי)

אוקיי, חשבתי שזה חד פעמי, אבל בפעם אחרת התעניינתי בקורס כלשהו שעמד להיפתח בטבריה, שאלתי כמה זה עולה ומה לומדים, ובסוף העזתי לשאול גם איפה נערכים השיעורים.
"במרכז הצעירים", נעניתי.
"איפה?"
"מרכז הצעירים", היא חזרה.
"איפה זה נמצא?"
"במורדות" (שכונה בכניסה לעיר)
"יש כתובת?"
"כן, אמרתי לך, במורדות. אל תדאג, יש רק מרכז צעירים אחד בטבריה", נדמה לי שהיא אפילו גיחכה קצת, ובזאת הסתיימו הוראות ההכוונה.
אבל זה בסדר, שאלתי את זוגתי שגרה פה כמה שנים טובות, והיא מיד אמרה "אהההה!! מרכז הצעירים? ברור שאני יודעת איפה זה!"

אבל השיא היה כשנאלצתי להסביר לבחור מקומי איך להגיע אלי הביתה. התחלתי, באותה תמימות, בכך שנתתי לו את הכתובת שלי. רחוב ומספר בית. נאיבי שכמוני.
"אהה", הוא מלמל כאילו הכתובת כלל לא נכנסה לו לאוזן, "ואיפה זה נמצא?"
לא היה לי מושג איך להסביר לו. אני חדש באיזור, לא מכיר את כל סימני הדרך שטבריינים משתמשים בהם כדי להסביר זה לזה איך להגיע ממקום למקום. אז ניסיתי לפנות אל חוש הנהיגה שלו.
"כשאתה נכנס לטבריה, אתה פונה אחרי הגשר שמאלה, ו…"
"אה, זה ליד המשטרה?"
"אממ… לא יודע. יש פה משטרה בסביבה איפשהו, כן."
"אז אתה מתכוון ליד האצטדיון?"
"אצטדיון? יש בטבריה אצטדיון?!"
"רגע, כשאני יוצא מרקתי אני פונה שמאלה או ימינה?" (לא היה לי אז מושג מה זה רקתי. אח"כ התברר שזו שכונה שמכונה כך על שם סניף קופ"ח שנמצא בכניסה אליה, שהוא-עצמו קרוי על שם ברנש בשם רקתי, לא יודע מי ומה הוא היה)
"אני לא יודע", אמרתי בכנות, "אבל אם אתה נכנס לטבריה מהכניסה שלמעלה, אז יש גשר, כן?"
"אוקיי…"
"אז אחרי הגשר שמאלה ובכיכר ימינה", זה אמור להספיק.
"טוב", שמעתי ייאוש בקולו, "אני אמצא את זה."
אחרי ארבעים דקות הוא הגיע. התברר שהוא גר במרחק של עשר דקות ממני וההסבר שלי רק סיבך אותו.

אחר כך זוגתי הסבירה לי שאם מישהו ישאל שוב, אז כדי להגיע אלינו הביתה צריך לפנות שמאלה ביציאה מרקתי, ואנחנו גרים מול המשטרה וליד האצטדיון. אהההה!! יש אצטדיון בטבריה, ומסתבר שממש ליד הבית שלי. מביך. אבל אם יש פה טבריינים, אתם כנראה יודעים בדיוק איפה אני נמצא.

תגידו, אתם מכירים דבר דומה מסביבת המגורים שלכם, או שזה משהו טברייני ייחודי?

מודעות פרסומת